אתה מבין שעצם העובדה שאתה מסנן לפי PE אומרת שאתה נותן יחס לתמחור המניה ע"י השוק ולכן גם אתה מתייחס לשאלה "האם המשקיעים הגדולים קונים אותה".
מבחינה מתמטית לחפש מניות עם יחס חלוקת דיבידנד סביר ומכפיל רווח שקול לחיפוש מניות לפי תשואת דיבידנד (הנתון של הרווח משותף לשתי המשוואות ולכן ניתן לייצוג ע"י נעלם X וקיבלנו משוואה אחת עם נעלם במקום שתי משוואות ללא נעלמים).
ההבדל הוא שאתה מחפש את החברות
שמחירן נמוך בצורה קיצונית ביחס לרווחים בעוד אני מחפש את החברות
שמחירן סביר ביחס לרווחים.
אני בגישה של: אם המחיר כל כך נמוך ביחס לרווחים והמשקיעים הגדולים עם מחלקות מחקר ענקיות עדיין לא קונים (אם הם היו קונים אז המחיר היה גבוה) אז זה אומר לי שיש שם משהו מסריח ואני מכיר בעובדה שאין לי את היכולת ו/או הידע לזהות זאת.
אתה בגישה של: אם המחיר מאוד נמוך אז אתה רוצה לחקור לעומק ולהחליט עבור עצמך אם אתה מזהה סירחון (ולא קונה) או שכל אותם גופי ענק וכל החוקרים והאנליסטים שעובדים בהם טועים (ואז אתה שוקל לקנות).
ניקח לדוגמא חברה שמרוויחה שני דולר בשנה ומחלקת דולר כדיבידנד (יחס חלוקה של 50%).
אם מכפיל הרווח עומד על 20 זה אומר שמחיר המניה הוא 40 דולר וזה מוביל לתשואת דיבידנד של 2.5%.
אם כעת מחיר המניה יתרסק ל-20 זה אומר שמכפיל הרווח ירד ל-10 ותשואת הדיבידנד תזנק ל-5%.
אני בדעה שאין לי דרך לדעת אם משהו מהותי השתנה לרעה בחברה ועדיין לא משתקף בדו"חות הפומביים (אם נרצה ואם לא, לגופים הגדולים יש גישה למידע שלא זמין לנו) או שהשוק מגיף בצורה חסרת פרופורציות והחברה עדיין באותו המצב.
במקרה הראשון אני לא רוצה להיות שם כשהסירחון יצוף ובמקרה השני אני לא אפסיד שעות שינה אם אני לא אהיה שם כשהשוק יתעשת.
אם אתה לעומת זאת כן מאמין ביכולתך לזהות את הסירחון (במידה והוא קיים) אז אין סיבה שלא תצמד לדעתך ותשקול לרכוש.
תזכור שהנתונים שזמינים לנו הם ניתנים באיחור של כמה שבועות ובעולם שלנו דברים יכולים להשתנות בצורה קיצונית בסופ"ש אחד.
כן רכש ברבעון הקודם את חברת התרופות מרק, עם תשואת דיבידנד מעל 3%
מי רכש? באפט או טד/טוד? (רמז תסתכל בכמות ההון שהוקצה לרכישה ותגלה שזה לא הון מספק בשביל שבאפט יתערב).
אם באפט היה מאמין בחברה הזו
בעצמו אז תשואת הדיבידנד שלה הייתה יורדת מהר מאוד לרמות של 1.5% ומטה.
אל תיפול במלכודת "מישהו בברקשייר קנה ולכן באפט קנה".
הוא נותן יד חופשית לטד/טוד והם עושים מה שמתחשק להם כאשר הם לא הגדירו את מטרת ההשקעה שלהם כנצחית.
האם צריך לקחת את תמחור השוק עם גרגיר מלח - בהחלט כן.
מסכים אבל אם אתה באמצע כביש מהיר ופתאות אתה מזהה שכל הרכבים נעצרו והנהגים מתחילים לברוח ולחלוף על פניך אז
אולי זה לא הזמן להתחיל לשאול שאלות ובמקום זה כדאי להצטרף אל העדר (הטיפש).
הדוגמה הזו קיצונית ולא באמת רלוונטית כי בשוק ההון זה יותר דומה להחלפת נתיב בכביש מהיר כשהרכבים בנתיב שלך עומדים ושאר הנתיבים נוסעים כרגיל.
מכיוון שלא חסרות מניות טובות לרכישה שהמשקיעים הגדולים לא ברחו מהן (את זה אני יודע לפי תשואת הדיבידנד הממוצעת ומכפיל הרווח הממוצע) אז אני מעדיף להשקיע בחברה אחרת מאשר לנסות לזהות בעיות בחברה שהגדולים בורחים ממנה.
המדד מורכב לפי שווי שוק, מתוך 10 המניות הגדולות במדד (שווים מעל 12% מהמדד!) לא מחלקות דיבידנד זה מעוות את הנתון לדעתי.
דעתי היא שאם בפני משקיע עם כיסים עמוקים יש שתי אלטרנטיבות:
1. רכישת חברה X עם תשואת דיבידנד גבוהה
2. רכישת המדד עם תשואת דיבידנד נמוכה
והוא בוחר ברכישת המדד (אחרת תשואת הדיבידנד של החברה תרד) אז זה אומר דרשני.
האם המשקיעים הענקיים מתכוונים להחזיק את המניה לאותו זמן כמוני? מה המטרה שלהם מהחזקת המניה?
אם המטרות לא חופפות, למה ההחלטות שלהם צריכות להשפיע עליי?
מספיק שיהיה אחד עם מטרות חופפות (זמן החזקה נצחי וקבלת תזרים מזומנים) בשביל שהוא ינווט את הכסף שלו לחברות עם התשואה הגבוהה שהוא מאמין בהן עד שהתשואה שלהן תרד לרמות שהוא כבר לא רוצה עוד.
מכיוון ששנינו מכירים משקיע אגדי אחד (לפחות) שמעדיף זמן החזקה נצחי ורוצה לקבל תזרים מכל הרכישות שלו (גם אם הוא מתעקש לא לחלק אותו הלאה) אז זה מספיק בשביל להציג את התמחור המתאים.
אני לא צריך שכולם יסכימו - אני צריך שמשקיע אחד ויחיד שיש לו מספיק כסף יפסיק לקנות עם תשואה X.
התבלבלת, זה הנתון הדולרי, באחוז זה 2.57%,
אתה צודק.
זה עדיין בטווח של פי 1.5 ולכן טיפה גבולי אבל אני באופן אישי לא הייתי מתייחס אליו כ-"יותר מדי".
כל הכבוד לך!
הוא מחזיק בחברה 0.02% מהתיק שלו, הוא נפתר מ 99% מהאחזקות בחברה ב 2016, לא יודע למה...מהלך מוזרף כי מחיר המניה כמעט והכפיל את עצמו מאז, אז לא בטוח שזו החלטה טובה, אבל קטונתי מלבקר את באפט
אל דאגה - באפט לא רכש אותה אלא טד/טוד (לא זוכר מי מהם מתמקד בתחום).
כשבאפט רוכש משהו הקירות מתחילים לרעוד
לא קראתי שאתה מסנן לפי קריטריון של "האם הגדולים קונים"
זו "תופעת לוואי" של תשואת דיבידנד סבירה.
עד היום לא הייתי צריך להתייחס לזה כי הסינון הרגיל ניפה את החברות עם תשואת הדיבידנד הגבוהה אבל אם מניה כזו תעלה בסינון אז זה בהחלט יהיה שיקול "נגד" (אם כי לא בהכרח שלילה מוחלטת - תלוי מקרה).
זה ממש נוגד את כל מה שאתה מדבר עליו,
לא ממש.
אני נותן להם לעשות את העבודה הקשה והולך לשבת במסעדה "הממוצעת" בידיעה שלא ישדדו אותי במחיר ולא יכניסו לי בעלי חיים "חיים" לאוכל.
אתה כותב על סינון לפי קריטריונים ספציפים בשימוש טבלה שכולה נתונים קרים על כל המניות
מחיר המניה מושפע מהשוק וחלק מהנתונים בטבלה (כגון תשואת דיבידנד, מכפיל רווח וכו') מושפעים מהמחיר.
הסינון הוא קר, הטבלה היא קרה, המחיר מושפע מרגש
