סטרבו
Well-Known Member
- הצטרף
- 23/4/18
אהלן חברים, מצאתי פיסת מידע מעניינת מוורן באפט. חחח לקחו לי כמה קריאות כדי להבין, מי יודע אם אני עדיין סגור על זה.
בכל אופן, באפט במכתב של 1984 כותב על מה שהוא קורא economic goodwill.
בתור תלמידו של גרהם, הוא חשב שנים שכל מה שחשוב הוא book value, שכן במקרה והחברה נסגרת, אלה הנכסים היחידים שנשארים בחברה. ומפה גוזר גם ROE.
לאורך השנים הוא למד שההסתכלות הזאת לא מדויקת לפחות (כתב שפספס הזדמנויות מעולות). הוא למד להסתכל על נכסים לא מוחשיים, וככל שיש יותר- יותר טוב.הסיבה היא כזאת, אם מסתכלים על רווחים של חברה לעומת סך הנכסים שלה אנחנו מקבלים תמונה של כמה כסף צריך להשקיע בחברה (ערך בספרים) כדי להגיע לרמת רווחיות כזאת.
ככל שיש יותר נכסים לא מוחשיים (לקוחות קבועים, מותגים וכו), זה אומר שהנכסים האלה דוחפים את הרווחים ולא כסף שבעלי החברה מזרימים. לכן, הוא קובע שדרך הסתכלות נכונה יותר היא להסתכל על רווחי החברה מתוך הנכסים המוחשיים בלבד. ככה נקבל תמונה, כמה כסף בתור בעלי החברה נצטרך להשקיע כדי להגיע לאותם רווחים.
הוא מתמרמר קצת על הדרך על ענייני חשבונאות ופחת- שבעצם החברה מחויבת לדווח פחת ברווחים על קניית חברה (רק על הסכום שמעבר לנכסים המוחשיים של החברה הנקנית- הסכום הזה הוא בעצם על הכנכסים הבלתי מוחשיים), בעוד שהניכוי הזה לא רלוונטי בעליל אם החברה מכניסה אחוזים מטורפים על הנכסים הבלתי מוחשיים. ועל השלכות היפר אינפלציה על המצב.
אבל זה רק למתעניינים בחשבונאות, למשקיעים בינינו יותר מעניינת ההסתכלות השונה על נכסים בלתי מוחשיים. לי זה היה חידוש עצום. מקווה שהעברתי כמו שצריך את הכוונה (כתבתי די בחופזה).
אגב זה נותן עוד זווית לדיון שהיה על פחת, בשרשור על T.
קישור לקטע הרלוונטי מהמכתב 1983
בכל אופן, באפט במכתב של 1984 כותב על מה שהוא קורא economic goodwill.
בתור תלמידו של גרהם, הוא חשב שנים שכל מה שחשוב הוא book value, שכן במקרה והחברה נסגרת, אלה הנכסים היחידים שנשארים בחברה. ומפה גוזר גם ROE.
לאורך השנים הוא למד שההסתכלות הזאת לא מדויקת לפחות (כתב שפספס הזדמנויות מעולות). הוא למד להסתכל על נכסים לא מוחשיים, וככל שיש יותר- יותר טוב.הסיבה היא כזאת, אם מסתכלים על רווחים של חברה לעומת סך הנכסים שלה אנחנו מקבלים תמונה של כמה כסף צריך להשקיע בחברה (ערך בספרים) כדי להגיע לרמת רווחיות כזאת.
ככל שיש יותר נכסים לא מוחשיים (לקוחות קבועים, מותגים וכו), זה אומר שהנכסים האלה דוחפים את הרווחים ולא כסף שבעלי החברה מזרימים. לכן, הוא קובע שדרך הסתכלות נכונה יותר היא להסתכל על רווחי החברה מתוך הנכסים המוחשיים בלבד. ככה נקבל תמונה, כמה כסף בתור בעלי החברה נצטרך להשקיע כדי להגיע לאותם רווחים.
הוא מתמרמר קצת על הדרך על ענייני חשבונאות ופחת- שבעצם החברה מחויבת לדווח פחת ברווחים על קניית חברה (רק על הסכום שמעבר לנכסים המוחשיים של החברה הנקנית- הסכום הזה הוא בעצם על הכנכסים הבלתי מוחשיים), בעוד שהניכוי הזה לא רלוונטי בעליל אם החברה מכניסה אחוזים מטורפים על הנכסים הבלתי מוחשיים. ועל השלכות היפר אינפלציה על המצב.
אבל זה רק למתעניינים בחשבונאות, למשקיעים בינינו יותר מעניינת ההסתכלות השונה על נכסים בלתי מוחשיים. לי זה היה חידוש עצום. מקווה שהעברתי כמו שצריך את הכוונה (כתבתי די בחופזה).
אגב זה נותן עוד זווית לדיון שהיה על פחת, בשרשור על T.
קישור לקטע הרלוונטי מהמכתב 1983
נערך לאחרונה ב:
