TRI,LECO,TNC

[daat99]

איך אני מחשב את הDGR בין 18-17?

הפער בין הדיבידנדים של 18 ל-17.
אתה יכול לחשב את הפער של הגדלת הדיבידנד עצמה או את הפער של הסכומים.
הדרך שבה אתה בוחר לחשב את 18 צריכה להיות גם הדרך שבה אתה מחשב את כל השנים האחרות.

אז תשלום ריבית של 16 הוא 1.454% אחוז, תוכל לפשט לי את זה? אחוז מהחוב הכולל? אני לא ככ מבין..

תחזור לנתונים שאתה כתבת:

יש לחברה 400M CASH על 1100M DEBT

ההחזר על ריבית הוא כמעט 16

מה המספרים 16 ו-1100 שאתה רשמת מייצגים?
מה המשמעות שלהם?

אז להבא עלי לראות שהDGR גדל בקצב נורמלי ביותר ולא כמו TRI?

לא בהכרח אבל סדרת DGR "לא יפה" כמו ב-TRI יכולה לחשוף מידע שישנה את תהליך קבלת ההחלטות שלך.
בלי לבדוק איך ה-DGRים התקבלו (בעצמך!) אתה לא תדע מה קרה שם ולא תוכל להבין אם יש כאן משהו שאתה לא רוצה או לא.

-כדי לחשב DGR 10 אני לוקח את הדיבידנד האחרון שחולק ומחלק אותו בראשון של העשור הנבדק ומעלה בחזקת 10?

בחזקת עשירית.

 

[19yoboy]

הפער בין הדיבידנדים של 18 ל-17.
אתה יכול לחשב את הפער של הגדלת הדיבידנד עצמה או את הפער של הסכומים.
הדרך שבה אתה בוחר לחשב את 18 צריכה להיות גם הדרך שבה אתה מחשב את כל השנים האחרות.

אז לקחתי את כל ההגדלות של 17 וחיברתי אותן. יצא 1.38. חיברתי את ההגדלות של 18 וקיבלתי 1.385.
בחילוק 1.385 ב1.38 אני מקבל 1.0036. אני מחסיר אחד כדי לראות את ההפרש באחוזים ומקבל: 3.623. אני לא מבין מה התוצאה אומרת לי.

מה המספרים 16 ו-1100 שאתה רשמת מייצגים?
מה המשמעות שלהם?

אני מבין ולא מבין:
16 מייצג החזר על ריבית שזה לא ככ ברור לי, החוב הוא 1100.
זה אומר שיקח 16 משהו בשביל להחזיר את הריבית על החוב של 1100?

 

[19yoboy]

אגב, אני רואה שחברת ADP כן עולה בסינון
"הבעיה היחידה" היא שהתשואה שלה היא 1.7 מהמדד, כמה אתה גמיש ומרפה כשזה מגיע לתשואת דיבידנד? אפשר לחרוג קצת עם הסינון לתשואה עד פי 2 גג מהמדד?

 

[לומד מהר כשמסבירים לאט]

כמה אתה גמיש ומרפה כשזה מגיע לתשואת דיבידנד? אפשר לחרוג קצת עם הסינון לתשואה עד פי 2 גג מהמדד?

אפשר לחרוג עד פי 7, אם אתה יכול להרדם בשקט בידיעה שזה מה שבחרת.
עם הזמן לומדים את גבולות הסיבולת

 

[19yoboy]

אפשר לחרוג עד פי 7, אם אתה יכול להרדם בשקט בידיעה שזה מה שבחרת.
עם הזמן לומדים את גבולות הסיבולת

אני יודע שאתה מסוגל לקנות ולישון בשקט עם כאלה תשואות, אני כן מעדיף להיות בטוח ולהישאר בטווח שחקר דעת שהוא 1.5 מהמדד, רציתי לשאול לדעתו אם חריגה ל2 עדיין מתקבלת ואפשרית כתוצאה מהמחקר

 

[daat99]

אני מחסיר אחד כדי לראות את ההפרש באחוזים ומקבל: 3.623.

תבדוק שוב את החשבון.

אני לא מבין מה התוצאה אומרת לי.

ואתה לא תבין עד שלא יהיו לך כל המספרים של כל השנים שחושבו באותה הצורה.
ערבוביה של מספרים שחושבו בצורות שונות לא תלמד אותך כלום.

16 מייצג החזר על ריבית שזה לא ככ ברור לי,

זה מה שאתה רשמת.
אני מתבסס על מה שאתה רשמת כך שאם אתה לא מבין מה אתה כתבת אז לי אין שום דרך להבין את זה בעצמי, קל וחומר להסביר את זה לך.

כמה אתה גמיש ומרפה כשזה מגיע לתשואת דיבידנד?

זה לא משנה מה אני חושב וכמה אני מגמיש.
מה שמשנה זה שאתה תבין מדוע זה חשוב ותחליט עד כמה אתה רוצה לייחס לכך חשיבות.

אני כן מעדיף להיות בטוח ולהישאר בטווח שחקר דעת שהוא 1.5 מהמדד

למה?
העובדה שאני שכנעתי את עצמי שמשהו הוא נכון עבורי ומתאים לי לא הופכת אותו לעובדה מוכחת שהיא נכונה גם לך.

 

[19yoboy]

תבדוק שוב את החשבון.

בדקתי והתוצאה זהה.

ואתה לא תבין עד שלא יהיו לך כל המספרים של כל השנים שחושבו באותה הצורה.
ערבוביה של מספרים שחושבו בצורות שונות לא תלמד אותך כלום.

אבל למה אתה אומר את זה?
לא חישבתי מה שצריך וחסר לי מספר אחד מהעשור האחרון?

שאם אתה לא מבין מה אתה כתבת אז לי אין שום דרך להבין את זה בעצמי, קל וחומר להסביר את זה לך.

הנתון של הריבית הוא 16,
החוב הוא 1100
יש מזומן של 440 אם אני זוכר,
מה ה16 אומר לי בגדול ולמה אמרת לי לבצע את התרגיל שבסופו קיבלתי 1.454%.

מה שמשנה זה שאתה תבין מדוע זה חשוב ותחליט עד כמה אתה רוצה לייחס לכך חשיבות.

ואת זה אני אבין לפי סימולוציה?
אני כבר מבין שתשואה גבוהה בשילוב עם DGR דו ספרתי זה מעולה..

העובדה שאני שכנעתי את עצמי שמשהו הוא נכון עבורי ומתאים לי לא הופכת אותו לעובדה מוכחת שהיא נכונה גם לך.

אז מה אתה ממליץ לי לעשות בסיטואציה כזו?

 

[daat99]

בדקתי והתוצאה זהה.

תבצע את החישוב במחשבון בלי להמיר לאחוזים ותרשום מה יצא לך כמספר עשרוני.

לא חישבתי מה שצריך וחסר לי מספר אחד מהעשור האחרון?

איך חישבת את ה-DGR של שאר השנים? גם סכום דיבידנדים חלקי סכום דיבידנדים?

יש מזומן של 440 אם אני זוכר,

לא רלוונטי לדיון שלנו.

הנתון של הריבית הוא 16,

16 אחוז ריבית או החזר של 16 על ריבית?

את זה אני אבין לפי סימולוציה?

אני לא מכיר סימולציה שמסייעת בזה.

אז מה אתה ממליץ לי לעשות בסיטואציה כזו?

להבין למה אני חושב את מה שאני חושב.
להבין למה מי שחושב אחרת חושב אחרת.
להחליט מה אתה רוצה לחשוב.
אם אתה מרגיש בצורך אז לבצע מחקר היסטורי בעצמך.

 

[19yoboy]

בלי להמיר לאחוזים ותרשום מה יצא לך כמספר עשרוני.

1.0036.
למה לא להחסיר 1?

איך חישבת את ה-DGR של שאר השנים? גם סכום דיבידנדים חלקי סכום דיבידנדים?

לא, דיבידנד ראשון של השנה חדשה לחלק לאחרון של השנה שלפניה (החברה חילקה 4 דיבידנדים זהים כמעט בכל השנים)

החזר של 16 על ריבית?

החזר, מה ההבדל בין השניים?

להבין למה אני חושב את מה שאני חושב.

תקן אותי אם אני טועה, ביצעת מחקר וגילית שחברות שהיו בטווח פי 1.5-2 מהתשואת דיבידנד לא פגעו בדיבידנד ואלו שהיו מעבר לטווח הזה, פגעו.
אבל אני בטוח שהיו חברות עם 3-4% תשואה שכן צלחו את המשבר(וגם את 2000)..

איך אני יכול לבדוק את זה בעצמי?

להבין למה מי שחושב אחרת חושב אחרת.

לפי הבנתי, הרצון לקבל יותר מהמדד והאמונה בחברות (אבל גם הטווח שאתה מציע הוא יותר מהמדד), איך אני יכול לבדוק ולקבל תשובה מעמיקה למה?
אולי @Div123 @לומד מהר כשמסבירים לאט יוכלו לעזור?

להחליט מה אתה רוצה לחשוב.

אני רוצה להיות כמה שיותר בטוח.. אבל אני שואל את עצמי למה חברה (תשואת דיבידנד לדוגמה 4%) שמחירה לא זז בשנים האחרונות בצורה דרסטית מטה היא מסוכנת? אולי החברה פשוט רוצה לחלק יותר $ למשקיעים? (בהנחה ויחס חלוקה וחוב הון בריא והיא נמצאת ברשימת האלופות)

 

[daat99]

1.0036.
למה לא להחסיר 1?

עכשיו תחסיר 1 ותרשום את המספר העשרוני.
אח"כ תכפיל ב-100 ותרשום את המספר העשרוני.
בסוף תרשום שוב את המספר העשרוני עם הסימול "%".
מה יצא אחרי כל שלב?

לא, דיבידנד ראשון של השנה חדשה לחלק לאחרון של השנה שלפניה (החברה חילקה 4 דיבידנדים זהים כמעט בכל השנים)

אז כמו שאמרתי:

אתה לא תבין עד שלא יהיו לך כל המספרים של כל השנים שחושבו באותה הצורה.

אם אתה מחליט לחשב בצורות שונות אז אתה תקבל תוצאות שלא ניתן ללמוד מהן.

נ.ב.
לרוב נהוג לחשב דיבידנד של אותו הרבעון מול דיבידנד של אותו הרבעון מהשנה הקודמת ולא לפי דיבידנד בין שני רבעונים שונים.

החזר

זה לא אומר לי כלום.

החזר, מה ההבדל בין השניים?

1. הריבית באחוזים
2. הריבית בדולרים

ביצעת מחקר וגילית שחברות שהיו בטווח פי 1.5-2 מהתשואת דיבידנד לא פגעו בדיבידנד ואלו שהיו מעבר לטווח הזה, פגעו.

זה מה שאני טוען.
מי אמר שאני לא משקר?
איך אתה יכול לסמוך עלי?
אתה אפילו לא יודע איך קוראים לי.

איך אני יכול לבדוק את זה בעצמי?

יש הרבה מאוד נתונים היסטוריים זמינים בדו"חות החברות ההיסטוריים וברשימות האלופות הראשונות של דויד פיש.

איך אני יכול לבדוק ולקבל תשובה מעמיקה למה?

הדרך היחידה היא לחקור בעצמך.

אולי @Div123 @לומד מהר כשמסבירים לאט יוכלו לעזור?

הם יכולים להביע את דעתם אבל בדיוק כמו שלא כדאי לך להאמין לי, למה אתה חושב שכדאי לך להאמין להם?

אני רוצה להיות כמה שיותר בטוח..

הדרך היחידה להשיג את זה היא לא לרכוש מניות בכלל = ביטחון של 100% שלא תסבול פגיעה בדיבידנד...
אני לא משוכנע שזה באמת מה שאתה רוצה

ני שואל את עצמי למה חברה (תשואת דיבידנד לדוגמה 4%) שמחירה לא זז בשנים האחרונות בצורה דרסטית מטה היא מסוכנת?

אולי בגלל שמחירה לא זז למעלה בעוד שאר השוק זינק לשמיים?

אולי החברה פשוט רוצה לחלק יותר $ למשקיעים?

שוב - אין שום קשר בין רצונות החברה לבין תשואת הדיבידנד.
השוק מכתיב את תשואת הדיבידנד לא החברה!

היא נמצאת ברשימת האלופות

זה לא מדד להצלחה.

 

[19yoboy]

עכשיו תחסיר 1 ותרשום את המספר העשרוני.
אח"כ תכפיל ב-100 ותרשום את המספר העשרוני.
בסוף תרשום שוב את המספר העשרוני עם הסימול "%".
מה יצא אחרי כל שלב?

-3.623
-0.3623 (איך ידעת להכפיל ב100? למה לא הכפלתי תמיד ב100 וקיבלתי תוצאה שמאפשרת לי להמיר מספר עשרוני לאחוז כמו כאן, רק שבמקרה הזה, פחות הגיוני)
-36.23% / 3.623%?

של אותו הרבעון מול דיבידנד של אותו הרבעון מהשנה הקודמת ולא לפי דיבידנד בין שני רבעונים שונים.

אני לא ידעתי, מתנצל
אז הנה החישוב החדש (למרות שהחברה כבר לא רלוונטית אלא רק לצורך למידה):
13-14-1.53%
14-15-1.51%
15-16-1.49%
16-17-1.47%
17-18-0
18-19-4.34%
19-20-5.55%
20-21-6.57%
21-22-9.87%
22-23-10.1%

עכשיו אני אחשב ממוצע (אחבר את כל האחוזים ואחלק בעשר-עשור)
ואקבל: 4.243.
חישבתי בסדר? מה הממוצע הזה אומר לי?

זה לא אומר לי כלום.

1. הריבית באחוזים

-16 מייצג החזר על הריבית כפי ששאלת.
INTEREST COVERAGE
-אז זה 16%?

זה מה שאני טוען.
מי אמר שאני לא משקר?
איך אתה יכול לסמוך עלי?
אתה אפילו לא יודע איך קוראים לי.

הם יכולים להביע את דעתם אבל בדיוק כמו שלא כדאי לך להאמין לי, למה אתה חושב שכדאי לך להאמין להם?

תודה על השיעור

יש הרבה מאוד נתונים היסטוריים זמינים בדו"חות החברות ההיסטוריים וברשימות האלופות הראשונות של דויד פיש.

אני חושב שאתחיל בללכת לרשימת אלופות הראשונות של דויד פיש, איך אני מגיע אליהן בקצרה?
תוכנית עבודה יכולה להיראות כך?:
-מגיע לקובץ של 2008 לפני חודש ספטמבר.
חלוקה ל4 קבוצות:
*תשואת דיבידנד קטנה מהמדד
*תשואת דיבידנד שווה למדד
*תשואת דיבידנד גדולה מהמדד
*תשואת דיבידנד גדולה דרסטית מהמדד
לאחר מכן, לראות (מה בדיוק) מה קרה לחברות, האם הן עדיין נמצאות ברשימה וכו'
זה מה שאני צריך לעשות? אני חשבתי שזה אמור להיות יותר מעמיק..

הדרך היחידה להשיג את זה היא לא לרכוש מניות בכלל = ביטחון של 100% שלא תסבול פגיעה בדיבידנד...
אני לא משוכנע שזה באמת מה שאתה רוצה

כן.. תודה

אולי בגלל שמחירה לא זז למעלה בעוד שאר השוק זינק לשמיים?

אז אם מחירה נשאר זהה ולא עלה בעוד שאר השוק זינק זה אומר שהמוסדיים לא זיהו בה פוטנציאל?
(לא יודע אם זה לגבי כל החברות, אני מאוד מניח שלא) אבל בדקתי חברה אחת עם 3.47% תשואה וזה באמת המצב..

שוב - אין שום קשר בין רצונות החברה לבין תשואת הדיבידנד.
השוק מכתיב את תשואת הדיבידנד לא החברה!

אני התכוונתי שהחברה משפיעה על התשואה בכך שהיא מעלה/מורידה את תשלום הדיבידנד שלה $

זה לא מדד להצלחה.

למה? זה קצת נוגד מה שניסית להוכיח לא?
חברות עם תשואת דיבידנד גבוהה ממשיכות להיכנס לרשימה וזה אומר שהן לא פגעו בדיבידנד שלהן גם שהתשואה שלהן מאוד גבוהה..

תודה רבה

 

[daat99]

3.623

איך הגעת לזה?

איך ידעת להכפיל ב100?

תמיד מכפילים ב-100 או שמוזיזים את הנקודה העשרונית שני מקומות ימינה.
1.00 זה 100%
1.10 זה 110%
0.06 זה 6%

היו לנו הרבה דוגמאות כאלו בשבוע הראשון

-36.23% / 3.623%?

תלך לפי השלבים שתוארו בדיוק:

תחסיר 1 ותרשום את המספר העשרוני.
אח"כ תכפיל ב-100 ותרשום את המספר העשרוני.
בסוף תרשום שוב את המספר העשרוני עם הסימול "%".
מה יצא אחרי כל שלב?

יש שלושה שלבים ואתה צריך שלוש תוצאות.
בתגובה שלך תצטט כל שלב בודד בנפרד ותרשום את התוצאה המתקבלת ממנו (עבור כל שלב).

אני לא ידעתי, מתנצל

חוסר ידע זו לא סיבה להתנצלות.
סירוב ללמוד זו סיבה טובה להתנצלות אז כשתתחיל לסרב ללמוד אל תשכח להתנצל.

אז הנה החישוב החדש (למרות שהחברה כבר לא רלוונטית אלא רק לצורך למידה):

המטרה היא הלמידה ולא החברה הבודדת.

עכשיו אני אחשב ממוצע (אחבר את כל האחוזים ואחלק בעשר-עשור)
ואקבל: 4.243.
חישבתי בסדר?

כן.

מה הממוצע הזה אומר לי?

הממוצע הזה הוא ההגדלה הממוצעת שחישבת בעצמך עבור כל שנה.
עם שימוש באותן התוצאות של ההגדלות:
1. תחשב ממוצע רק של שמונת השנים הראשונות (ללא 21-23) - מה קיבלת?
2. תחשב ממוצע רק של ארבעת השנים הראשונות (13-17) - מה קיבלת?

אחרי שיהיו לך שלושת הממוצעים שחישבת (כל ה-10 שנים, 8 הראשונות ו-4 הראשונות):
מה לדעתך קצב הגדלת הדיבידנד הממוצע של החברה?
מה לדעתך צפוי להיות קצב הגדלת הדיבידנד של החברה ב-5 השנים הבאות?

-16 מייצג החזר על הריבית כפי ששאלת.

המילה החזר לא מספקת מידע מועיל בהקשר שלנו.
החוב עצמו לפי הנתונים שהבאת הוא 1.1 מיליארד דולר.
רשמת ש-"ההחזר על הריבית הוא 16" ואפשר להסיק שני נתונים סותרים:
1. מדובר ב-16% שזה אומר שהחברה משלם 16% ריבית על 1.1 מיליארד דולר שזה 17.6 מיליון דולר
2. מדובר ב-16 מיליון דולר שזה מייצג ריבית של 14.54% על החוב

אולי פער של 1.6 מיליון או 1.46% ריבית נחשב זניח (ואולי לא?) אבל לפעמים המספרים יהיו שונים ואם אתה לא תבין את משמעותם אז הפער יכול להיות גדול בהרבה.

אם למשל אני אספר לך על חברה אחרת שהחוב שלה הוא 9,999 מיליון דולר ויש לה החזר ריבית של 10:
1. אם מדובר ב-10% אז כמה זה בדולרים?
2. אם מדובר ב-10 מיליון דולר אז כמה זה באחוזים?

פער די גדול אם לא מבינים על מה מדובר.

INTEREST COVERAGE

מה קראת באתר אינווסטופדיה על המונח הזה?
האם הוא נקוב בדולרים או באחוזים?

אני חושב שאתחיל בללכת לרשימת אלופות הראשונות של דויד פיש, איך אני מגיע אליהן בקצרה?

בסרגל הימני של הבלוג יש קישור לאתר האינטרנט שבו פורסמה רשימת האלופות של דויד פיש ועדיין ניתן להוריד מהארכיון שבו את הרשימות הישנות מ-2008 לערך.

תוכנית עבודה יכולה להיראות כך?:
-מגיע לקובץ של 2008 לפני חודש ספטמבר.
חלוקה ל4 קבוצות:
*תשואת דיבידנד קטנה מהמדד
*תשואת דיבידנד שווה למדד
*תשואת דיבידנד גדולה מהמדד
*תשואת דיבידנד גדולה דרסטית מהמדד
לאחר מכן, לראות (מה בדיוק) מה קרה לחברות, האם הן עדיין נמצאות ברשימה וכו'

למשל.
זה בגדול מה שאני עשיתי וזה הצריך המון שעות של מחקר היסטורי על חברות בשביל לוודא:
1. שבכלל מדובר באותה החברה
2. התחקות אחרי פיצולים והתפצלויות
3. התחקות אחרי חברות שנרכשו ו/או שינו את סימול המניה ואת שמן (כמו ACE שהיום קוראים לה CB ולא החברה שהייתה קיימת לפני עשור עם הסימול CB שהיום כבר לא קיימת)
4. התחקות אחרי דיבידנדים
ועוד.
לא עבודה קלה בכלל

זה מה שאני צריך לעשות?

אתה לא צריך לעשות כלום.
הכל זה בחירה אישית שלך אם אתה רוצה לעשות או לא.
רוב מבקרי הפורום ורוב משקיעי הדיבידנדים לא טרחו לעשות זאת בכלל.

אני חשבתי שזה אמור להיות יותר מעמיק..

כשתתחיל אתה תגלה שזה הרבה יותר מעמיק ממה שאתה מדמיין כרגע.

אז אם מחירה נשאר זהה ולא עלה בעוד שאר השוק זינק זה אומר שהמוסדיים לא זיהו בה פוטנציאל?

אם השוק מזנק והחברה הזו לא זה אומר שלא רק שהמוסדיים לא קונים אלא הם אפילו מוכרים כי הקרנות המחקות כן קונות וזה עדיין לא העלה את מחיר המניה.

למה הם מוכרים במקום לקנות זו שאלה שאין לאף אחד בעולם תשובה עליה (אולי למעט מקבלי ההחלטות אצל המוסדיים?).

בדקתי חברה אחת עם 3.47% תשואה וזה באמת המצב..

בטווח הארוך אם אין עליית ערך זה שקול להפסד.
החברה לא צומחת והדיבידנד בסופו של דבר ייפגע מחוסר הצמיחה הזה בנוסף לאבדן התשואה האלטרנטיבי בשל שחיקת ההון עצמו.

אני התכוונתי שהחברה משפיעה על התשואה בכך שהיא מעלה/מורידה את תשלום הדיבידנד שלה $

אבל זו בדיוק הנקודה.
החברה מכריזה על דיבידנד פעם ברבעון בעוד מחיר המניה משתנה כל מילישנייה (בערך...).
לא משנה בכמה החברה תגדיל את הדיבידנד - אם השוק לא מאמין בה מחיר המניה ייפגע בהתאם.

תזכור שאם אין לשוק סיבה להאמין לחברה זה גם אומר שאין לחברה עודף מזומנים וצפי לצמיחה נאה (אחרת השוק היה מאמין בה וזה סותר את הנחת המוצא שדורשת שהשוק לא האמין בה קודם לכן).

למה? זה קצת נוגד מה שניסית להוכיח לא?

לא.
כל החברות שברשימת האלופות (וגם אלו שלא) צפויות בשלב מסויים לפשוט את הרגל.
המטרה שלנו היא לרכוש חברות שהצליחו להגיע לרשימת האלופות אבל במקביל להימנע מהחברות שאנחנו חושבים שלא יספקו לנו תזרים יציב וגדל בטווח הבינוני/ארוך.

יש המון חברות ברשימת האלופות שלא הייתי רוכש גם ב-90% הנחה...

חברות עם תשואת דיבידנד גבוהה ממשיכות להיכנס לרשימה וזה אומר שהן לא פגעו בדיבידנד שלהן גם שהתשואה שלהן מאוד גבוהה..

אתה מניח שהן נכנסו בגלל שתשואת הדיבידנד גבוהה ולא שהן נכנסו לרשימה ובכל זאת קרה משהו שהעלה את תשואת הדיבידנד?

 

[19yoboy]

היו לנו הרבה דוגמאות כאלו בשבוע הראשון

נכון ואני כבר מצליח להמיר את זה עפ ראיה ראשונית, כאן בתרגיל הזה ספציפית זה לא המקרה לדעתי, אז הנה:

עכשיו תחסיר 1 ותרשום את המספר העשרוני.

*1.385:1.38 = 1.0036.
*ANS-1 =
*(3.623188406X10(-3

אח"כ תכפיל ב-100 ותרשום את המספר העשרוני.

0.36231.
כאשר אני מכפיל פה,
זה לא כמו להכפיל את 0.06 ב100 ולקבל 6, כאן אני מקבל ההפך, אני מקבל מספר עשרוני וזאת הכוונה שלי שזהו דבר שלא נתקלתי פה עדיין.
למה זה ככה?

בסוף תרשום שוב את המספר העשרוני עם הסימול "%".

0.36231 באחוזים = 36.231%

מקווה שזה בסדר..

חוסר ידע זו לא סיבה להתנצלות.
סירוב ללמוד זו סיבה טובה להתנצלות אז כשתתחיל לסרב ללמוד אל תשכח להתנצל.

אני דואג ללמוד משהו קטן בכל יום, תודה שיש מי שמלמד

הממוצע הזה הוא ההגדלה הממוצעת שחישבת בעצמך עבור כל שנה.

אז אפשר לומר שההגדלה הממוצעת בעשור האחרון בין שנה לשנה (בהתאם לרבעון) היא קצת יותר מ4?

1. תחשב ממוצע רק של שמונת השנים הראשונות (ללא 21-23) - מה קיבלת?
2. תחשב ממוצע רק של ארבעת השנים הראשונות (13-17) - מה קיבלת?

1. 2.8075
2. 8.0225

מה לדעתך קצב הגדלת הדיבידנד הממוצע של החברה?
מה לדעתך צפוי להיות קצב הגדלת הדיבידנד של החברה ב-5 השנים הבאות?

-איך אני יודע מה קצב הגדלה הממוצע? לאיזו תקופה? איך לחשב, כמו שעשיתי עד כה?
-אין לי מושג על הפיננסים של החברה, יכול להיות שהיא תחזור לממוצע של 2 ויכול להיות שתשאר על 8.. זו הבעייתיות בחברה הזו
-מה לדעתך צפוי להיות קצב הגדלת הדיבידנד של החברה ב-5 השנים הבאות?

שאלתי אותך לפני כן, רק לפי מגמת הDGR ידעת לשלוח אותי לבצע את התרגיל הזה?

אם למשל אני אספר לך על חברה אחרת שהחוב שלה הוא 9,999 מיליון דולר ויש לה החזר ריבית של 10:
1. אם מדובר ב-10% אז כמה זה בדולרים?
2. אם מדובר ב-10 מיליון דולר אז כמה זה באחוזים?

-לא יודע לחשב את זה?....
-קפצתי למאמר בבלוג של @סטרבו שהסביר את זה, ברשותך אני אסביר במילותיי ותגיד לי אם זה תואם את הגדרת המושג:
אם לחברה יש ריבית של 16% על החוב של 1100M, זה אומר שהיא מכניסה פי 16 מהריבית הזו. הגיוני?

מה קראת באתר אינווסטופדיה על המונח הזה?
האם הוא נקוב בדולרים או באחוזים?

אני קורא שזהו יחס של רווחים לפני מסים,ריביות מחולק בהרחבות הריבית בפרק זמן מסוים.
אין אזכור לדולר/%, זה פשוט יחס

בסרגל הימני של הבלוג יש קישור לאתר האינטרנט שבו פורסמה רשימת האלופות של דויד פיש ועדיין ניתן להוריד מהארכיון שבו את הרשימות הישנות מ-2008 לערך.

מכאן?


איך אני חופר לרשימה המבוקשת?

למשל.
זה בגדול מה שאני עשיתי וזה הצריך המון שעות של מחקר היסטורי על חברות בשביל לוודא:
1. שבכלל מדובר באותה החברה
2. התחקות אחרי פיצולים והתפצלויות
3. התחקות אחרי חברות שנרכשו ו/או שינו את סימול המניה ואת שמן (כמו ACE שהיום קוראים לה CB ולא החברה שהייתה קיימת לפני עשור עם הסימול CB שהיום כבר לא קיימת)
4. התחקות אחרי דיבידנדים
ועוד.
לא עבודה קלה בכלל

כשתתחיל אתה תגלה שזה הרבה יותר מעמיק ממה שאתה מדמיין כרגע.

צודק, מוזר שראיתי את זה כדבר קליל D:
מה זה 4. התחקות אחרי דיבידנדים?
ועוד, מייצג משהו נוסף שאני צריך לבדוק? או שזה דברים שוליים?

אתה לא צריך לעשות כלום.
הכל זה בחירה אישית שלך אם אתה רוצה לעשות או לא.
רוב מבקרי הפורום ורוב משקיעי הדיבידנדים לא טרחו לעשות זאת בכלל.

תודה על החידוד, אתה לא חושב שאם אני מספר לעצמי שאני צריך / חייב לעשות משהו, גדלים הסיכויים שאעשה אותו? אם אני אקל עם עצמי, אני חושב שאוותר ואתעצל..

בטווח הארוך אם אין עליית ערך זה שקול להפסד.

-עליית ערך = עליית מחיר המניה?
-אז זו המטרה העילאית של כל חברה: שהמחיר של המניה שלה יעלה?
-בפרק זמן מסוים? תחת אילו משתנים?

החברה לא צומחת והדיבידנד בסופו של דבר ייפגע מחוסר הצמיחה הזה בנוסף לאבדן התשואה האלטרנטיבי בשל שחיקת ההון עצמו.

-אם החברה לא תצמח (תעלה במחיר המניה במקרה הזה) היא בהכרח תפגע בדיבידנד? מדוע?
-לדוגמה חברה שהמחיר מניה שלה ישאר קבוע מהיום ל15 שנה קדימה, היא תפגע בדיבידנד?
-האמת שמסקרן אותי לראות מה יותר "משתלם" לחברה, להישאר על מחירה הנוכחי קבוע ואו להיות נתונה לתזוזות מעלה/מטה.. כמובן שזה תלוי בהמון דברים אבל זה בהחלט מעניין.

תזכור שאם אין לשוק סיבה להאמין לחברה זה גם אומר שאין לחברה עודף מזומנים וצפי לצמיחה נאה (אחרת השוק היה מאמין בה וזה סותר את הנחת המוצא שדורשת שהשוק לא האמין בה קודם לכן).

זה קורה תמיד?

הקרנות המחקות כן קונות וזה עדיין לא העלה את מחיר המניה.

כוחן של הקרנות הוא חזק ככוחם של המוסדיים?
למה הקרנות קונות את החברות האלו? קרן זה מוצר טיפש?
אשמח לדוגמה של חברה שבדרך החוצה ממד הSP500, מקום 502 (לדעתי יש 503), אם זה מתקשר בכלל, תודה

אתה מניח שהן נכנסו בגלל שתשואת הדיבידנד גבוהה ולא שהן נכנסו לרשימה ובכל זאת קרה משהו שהעלה את תשואת הדיבידנד?

אתה יכול לטעון שחברה בעלת תשואת דיבידנד גבוהה מלכתחילה לא הייתה נכנסת לרשימה? אפילו לא אחת מתוך ה150+- שישנן?


תודה רבה!

 

[daat99]

*(3.623188406X10(-3

זה לא מספר עשרוני - זה תוצאה עם אקספוננט של מחשבון מדעי.

אני בטוח שאתה יודע להחסיר 1 בלי מחשבון

זה לא כמו להכפיל את 0.06 ב100 ולקבל 6,

זה בדיוק כמו להכפיל את 1.0600 ב-100 ולקבל 6.00%.
1.06 => 6%
1.060 => 6.0%
1.0600 => 6.00%

כאן אני מקבל ההפך, אני מקבל מספר עשרוני וזאת הכוונה שלי שזהו דבר שלא נתקלתי פה עדיין.

אתה לא מקבל ההפך - אתה מקבל תוצאה נכונה.
התוצאה פשוט קטנה מ-1 שזה אומר שהתוצאה היא פחות מ-1%.

למה זה ככה?

זה עדיין מספר עשרוני רגיל עם הרבה ספרות אחרי הנקודה

0.36231 באחוזים = 36.231%

מקווה שזה בסדר..

לא אמרתי "להמיר לאחוזים" אלא:

עם הסימול "%".

במלים אחרות אתה נשאר עם 0.36231 ומוסיף לו את סימול האחוזים בלי לשנות שום דבר אחר:
0.36231%
זו התוצאה שלך - 0.36% לערך.

אני דואג ללמוד משהו קטן בכל יום, תודה שיש מי שמלמד

יש המון מלמדים - רק התלמיד מוצא אותם.

אז אפשר לומר שההגדלה הממוצעת בעשור האחרון בין שנה לשנה (בהתאם לרבעון) היא קצת יותר מ4?

בהתחשב ברבעון הספציפי שאתה בחרת לחשב לפיו באופן שרירותי (אם תבחר רבעונים שונים אתה יכול לפעמים לקבל תוצאות שונות).

1. 2.8075
2. 8.0225

אני חושב שחישבת זאת על השנים הלא נכונות.
כשכתבתי "רק על השנים הראשונות" הכוונה הייתה להתעלם מהשנים האחרונות (2023, 2022 למשל).
אני חושב שחישבת רק על השנים האחרונות ולא על הראשונות.

זה עדיין מידע מועיל לצורך מה שאנחנו מנסים ללמוד אז תתחשב בו גם כן בשביל להבין איך המספרים משתנים באופן דרסטי בהתאם לבחירה שרירותית של "איזה שנים מחשבים ומאיזה מתעלמים".

איך אני יודע מה קצב הגדלה הממוצע?

זה בדיוק מה שחישבת בתקופות השונות

לאיזו תקופה?

זה בדיוק מה שאני רוצה שאתה תבין

איך לחשב, כמו שעשיתי עד כה?

כל עוד החישוב הוא אחיד אז כן.

-אין לי מושג על הפיננסים של החברה, יכול להיות שהיא תחזור לממוצע של 2 ויכול להיות שתשאר על 8.. זו הבעייתיות בחברה הזו

תתעלם מהפיננסים של החברה - תתייחס רק ל-"הגדלת דיבידנד ממוצעת" כפי שאתה חישבת אותה.

מה לדעתך צפוי להיות קצב הגדלת הדיבידנד של החברה ב-5 השנים הבאות?

אין לי שמץ של מושג וזו בדיוק הנקודה.
ה-DGR של העבר לא אומר לנו כלום על העתיד.

רק לפי מגמת הDGR ידעת לשלוח אותי לבצע את התרגיל הזה?

בהחלט.
כש-"מציירים גרף" עם ה-DGRים השונים ומקבלים קו עולה או יורד זה אומר שיש שם משהו מוזר.
אנחנו רוצים גרף כזה שיהיה כמו רחוב עם עליות וירידות קלות, עדיף אפילו מישור אבל ממש לא אלכסונים קשים.

כשיש אלכסונים רצוי להבין מדוע (לפחות בהתחלה כשעדיין מנסים להבין מה קורה, ככל שהזמן יעבור ואתה תתמקד בתכנית עבודה סדורה יכול להיות וזה לא יעניין אותך יותר).

לא יודע לחשב את זה?....

אני יודע שאתה יודע לחשב אחוזים ושאתה יודע לחשב חילוק/כפל
יש לך "קרן" בדולרים ויש לך שני תרגילי חשבון פשוטים
1. בתרגיל אחד אומרים לך שהריבית היא 10% ואתה צריך לומר מה התשלום במיליוני דולרים
2. בתרגיל אחר אומרים לך שהתשלום הוא 10 מיליון דולר ואתה צריך לומר מה הריבית באחוזים

בשני התרגילים עושים שימוש באותה המשוואה:
"תשלום" חלקי "קרן" שווה "ריבית".

תציב את המספרים במשוואה ותחשב את שתי התוצאות.

אם לחברה יש ריבית של 16% על החוב של 1100M, זה אומר שהיא מכניסה פי 16 מהריבית הזו. הגיוני?

לא להיגיון שלי.

לפני שאתה צולל להסברים תנסה להבין למה יש הבדל בין "החזר באחוזים" לבין "החזר במיליוני דולרים".
את ההבנה הזו אתה תשיג עם החישוב של הדוגמא שנתתי לך לחשב.

אין אזכור לדולר/%, זה פשוט יחס

ומה אתה יודע על המילה "יחס"?
איזו פעולת חשבון היא מייצגת?

תזכור:
חיבור/חיסור: נשארים עם יחידת המקור
כפל/חילוק: עוברים ליחידות באחוזים

מכאן?

כן.
יש שם קישור לארכיון שבו יש את הרשימות הישנות.

מה זה 4. התחקות אחרי דיבידנדים?

המשקיע קיבל דיבידנדים וצריך להתחשב בהם.
לדוגמא:
* המשקיע רכש מניות ב-100 דולר
* המשקיע קיבל 200 דולר בדיבידנדים
* החברה פשטה את הרגל והמשקיע איבד את המניות בלי לקבל תמורן סכום דולרי כלשהו

כמה המשקיע הפסיד/הרוויח?

ועוד, מייצג משהו נוסף שאני צריך לבדוק? או שזה דברים שוליים?

יש עוד הרבה דברים לבדוק אבל די לצרה בשעתה, אם תגיע לשם אתה תגלה אותם.

אתה לא חושב שאם אני מספר לעצמי שאני צריך / חייב לעשות משהו, גדלים הסיכויים שאעשה אותו?

אולי כן, אולי לא.
מה שבטוח זה שאם אתה עושה מה שאתה "צריך" אז אתה לא נהנה מזה כמו כשאתה עושה מה שאתה "רוצה".
תנסה "לרצות" לאכול ארוחת ערב ותגלה שהיא הרבה יותר כיפית מאשר כשאתה "צריך" לאכול ארוחת ערב.
אותה ארוחה - אותה תזונה - הנאה שונה...

אני מעדיף ליהנות מהדרך

אם אני אקל עם עצמי, אני חושב שאוותר ואתעצל..

אולי.
מצד שני אולי אתה תהנה מהעשייה ותרצה לעשות עוד מיוזמתך בלי איזה נודניק אנונימי באינטרנט שמציק לך?

עליית ערך = עליית מחיר המניה?

עליית מחיר, לא בהכרח מניות
עליית מחיר דירה.
עליית מחיר ציור.
עליית מחיר מטבע קריטפטוגרפי.
עליית מחיר זהב.
וכו'.

-אז זו המטרה העילאית של כל חברה: שהמחיר של המניה שלה יעלה?

לא.
המטרה העילאית של כל חברה היא להיטיב עם בעלי המניות.
תופעת לוואי של חברה שמיטיבה עם בעלי המניות היא עליה במחיר המניה כי יותר בעלי מניות רוצים לקנות עוד בלי למכור ויותר אנשים שאינם בעלי מניות רוצים לקנות בשביל להיות בעלי מניות.

אחת הדרכים הפשוטות ביותר להטבה עם בעלי המניות היא חלוקת דיבידנדים.

תשים לב שסוחרי המניות "קונים בשביל למכור ביותר יקר" אז גם הם רוצים לקנות חברות שהם חושבים שמחירן יעלה יותר בעתיד.

במלים אחרות אם יש חברה שמחיר המניות לא עולה לאורך זמן והדיבידנד לא עולה לאורך זמן אז זו השקעה "בעייתית" בלשון המעטה...

-בפרק זמן מסוים? תחת אילו משתנים?

בטווח הארוך, תחת תנאי השוק עד לפשיטת הרגל הבלתי נמנעת שבתקווה תקרה בעוד כמה מאות שנים.

-אם החברה לא תצמח (תעלה במחיר המניה במקרה הזה) היא בהכרח תפגע בדיבידנד? מדוע?

אם החברה עצמה לא תצמח אז זה אומר שרווחי החברה לא יצמחו אבל האינפלציה כן צומחת ואיתה עולות המשכורות של העובדים.
לאורך זמן רווחים שלא גדלים ואינפלציה שגדלה יגרמו לכך שהחברה לא תרוויח מספיק בשביל לשלם את הדיבידנד המקורי אחרי תשלום המשכורות היותר גבוהות לעובדים וזה יוביל בהכרח לפגיעה בדיבידנד מכיוון שאין כסף לחלק את הדיבידנד.

-לדוגמה חברה שהמחיר מניה שלה ישאר קבוע מהיום ל15 שנה קדימה, היא תפגע בדיבידנד?

אין קשר למחיר המניה - מחיר המניה הוא תוצאה של השוק והשחקנים שבו.
אם השוק עלה אבל השחקנים שבשוק לא קונים דווקא את המניות של החברה הזו אז זה אומר שאין אמון בחברה.
חברה שמרוויחה ומגדילה את רווחיה באופן אוטומטי מייצרת אמון ולכן לא יכול להיות מצב שבו חברה מרוויחה ומגדילה את רווחיה לאורך זמן ועדיין כל השחקנים המשמעותיים בשוק לא יאמינו בה.

הדבר משול לאדם שמנצח בכל התחרויות וזוכה במדליות זהב בכל אולימפיאדה ובמקביל במשך שנים ארוכות כל האנשים שמעורבים בספורט מספרים כמה הוא ספורטאי גרוע ואין לו שום סיכוי לנצח באף תחרות בעתיד.

בשלב מסויים ככל שהוא ימשיך וינצח יהיה מישהו שמבין בספורט שיעצור ויחשוב לעצמו - אולי יש משהו טוב בספורטאי הזה והוא כן יכול לנצח בתחרות הבאה?

אם אף אחד לא עשה זאת במשך 15 שנה אז הדבר היחיד שזה מוכיח הוא שהספורטאי לא באמת ניצח באותן התחרויות (אולי הן היו מכורות?).

-האמת שמסקרן אותי לראות מה יותר "משתלם" לחברה, להישאר על מחירה הנוכחי קבוע ואו להיות נתונה לתזוזות מעלה/מטה.. כמובן שזה תלוי בהמון דברים אבל זה בהחלט מעניין.

יש קורס שלם על דברים כאלו באקדמיה וקוראים לו "תורת המשחקים" - מומלץ בחום אם אתה מחפש עניין בתופעות כאלו.

זה קורה תמיד?

תשים את עצמך בנעלי אדם שמנתח חברות כמקצוע עבור מוסדיים ומקבל שכר עצום (לעתים ברמות של כמה מיליוני דולרים לשנה!).
עם כל הידע שלך אתה הולך ומתבונן על חברה ורואה שהיא מרוויחה טוב, יש לה המון מזומן, הצפי לעתיד בתעשיה מזהיר ועוד.
עם כל הידע הזה - למה שלא תקנה?
אם החלטת לא לקנות מה זה אומר על התובנות הנ"ל?

השוק שם את הכסף איפה שהוא מאמין.
אם הוא מאמין במשהו אז המחיר עולה בהתאם.
אם המחיר לא עלה זה אומר רק דבר אחד - השוק לא שם את הכסף בגלל שהשוק לא מאמין בו.

כוחן של הקרנות הוא חזק ככוחם של המוסדיים?

יש הרבה יותר כסף בעולם שמושקע בחיקוי מדדים (באופן ישיר או באמצעות חוזים) מאשר כמות הכסף שמושקעת בחברות בודדות ולכן המדדים הרבה יותר חזקים מהמוסדיים.
הקטע הוא שהמדדים לא משפיעים על היחס בין שתי חברות אבל המוסדיים שמשקיעים את כספם כן.
מסיבה זו אם ישנו פער בין תשואת מדד נפוץ לבין תשואת המניות של חברה ספציפית שנמצאת בו זה אומר שהשחקנים הכבדים שאינם מחקים את המדד החליטו לנקוט בפעולה אקטיבית על המניות של החברה הזו.
אם הפער מייצג תשואת יתר למניות החברה אז הם כבר קנו.
אם הפער מייצג תשואת יתר למדד אז הם כבר מכרו.

למה הקרנות קונות את החברות האלו? קרן זה מוצר טיפש?

1. לא כל הקרנות טיפשות אבל כל הקרנות מנוהלות עם ראיה לטווח קצר (רבעון עד 5 שנים בלבד)
2. הקרנות המחקות חייבות לקנות את כל המניות שבמדד לפי חלקן היחסי ללא הפעלת שיקול דעת - גם אם החברה הכריזה על פשיטת רגל אתמול...
לפעמים #2 זה יתרון, לפעמים זה חיסרון...

אשמח לדוגמה של חברה שבדרך החוצה ממד הSP500, מקום 502 (לדעתי יש 503), אם זה מתקשר בכלל, תודה

אני לא נביא.
תבדוק היסטורית מה קרה עם IBM.
היא הוצאה ונכנסה בחזרה למדדים יותר מפעם אחת.
אני שוב מפנה אותך למחקר של ג'רמי סיגל שבו הוא השווה את החברות שהוצאו מהמדד לחברות שנכנסו במקומן.

אתה יכול לטעון שחברה בעלת תשואת דיבידנד גבוהה מלכתחילה לא הייתה נכנסת לרשימה?

ממש לא.
לא טענתי זאת.
הטענה היחידה שלי בהקשר של תשואת דיבידנד היא שתשואת דיבידנד גבוהה באופן חריג ביחס למדד מייצגת סיכון גדול ביחס למדד מכיוון שהמשקיעים המוסדיים לא קנו את המניות שלה אתמול ולכן מחיר המניה לא עלה אתמול ותשואת הדיבידנד לא ירדה לכיוות תשואת הדיבידנד של המדד.
מהטענה הזו אני הפקתי לקח אישי שאני לא מעוניין לרכוש חברות שכאלו.
אין לי יכולת לדעת אם אני צודק או לא אבל עצם ההחלטה הזו עוזרת לי לישון טוב בלילה ומבחינתי זו מטרה הרבה יותר נעלה מניסיון להרוויח טיפה יותר.

תזכור - עם תיק מנייתי שאתה מפקיד לו חודש בחודשו אתה צפוי להגיע בכל מקרה לסטטוס מיליונר.
בשלב הזה עוד כמה מאות אלפי שקלים לא ישנו את חייך בכלל אבל שערות לבנות מחוסר בשעות שינה יכולות להשפיע באופן משמעותי על ההסתברות לחטוף התקף לב...

 

[19yoboy]

אני בטוח שאתה יודע להחסיר 1 בלי מחשבון

זה למה זה בילבל אותי קצת,

זה לא מספר עשרוני - זה תוצאה עם אקספוננט של מחשבון מדעי.

תוכל לספר לי עוד על הX10(-Y)? ראיתי שאקספוננט זו פונקציה עם קשר לE שזהו מספר טבעי שיצא לי להכיר אותו בלימודים, מעבר לזה לא אומר לי יותר מדי..

זה בדיוק כמו להכפיל את 1.0600 ב-100 ולקבל 6.00%.
1.06 => 6%
1.060 => 6.0%
1.0600 => 6.00%

לא מובן לי:
-1.06 זה לא רק 6%, זה חייב לכלול גם את ה1 (הקרן כפי שלימדת אותי). באחוז זה צריך להיות גדול מ6%. 0.06 = 6% על זה אני מסכים.
-1.0600 כפול 100 (הזזת שתי נק' ימינה) = 106. איך 106 = 6%?

במלים אחרות אתה נשאר עם 0.36231 ומוסיף לו את סימול האחוזים בלי לשנות שום דבר אחר:
0.36231%
זו התוצאה שלך - 0.36% לערך.

אז כמו שאני מקבל 0.06 ומכפיל ב100 יוצא לי 6%,
כאן אני מקבל את המספר עם האקספוננט שאחכה להסבר קצר ברשותך עליו, מכפיל ב100 ומקבל את האחוזים. תודה רבה על ההסבר!

בהתחשב ברבעון הספציפי שאתה בחרת לחשב לפיו באופן שרירותי (אם תבחר רבעונים שונים אתה יכול לפעמים לקבל תוצאות שונות).

איך FIVNIZ עושים את זה?
גם לפני רבעון ראשון/אחרון?
אתה חושב שזה באמת משנה?

אני חושב שחישבת זאת על השנים הלא נכונות.
כשכתבתי "רק על השנים הראשונות" הכוונה הייתה להתעלם מהשנים האחרונות (2023, 2022 למשל).
אני חושב שחישבת רק על השנים האחרונות ולא על הראשונות.

1. בוצע על השנים 2013 - 2021,
2. בוצע על השנים 22-23.

תתחשב בו גם כן בשביל להבין איך המספרים משתנים באופן דרסטי בהתאם לבחירה שרירותית של "איזה שנים מחשבים ומאיזה מתעלמים".

מה הכוונה שלך? מתי אני בוחר שרירותית אילו שנים לחשב ומאילו להתעלם? איך אפשר להתעלם בכלל משנים מסוימות? זה חוסר אחריות..

ל-"הגדלת דיבידנד ממוצעת" כפי שאתה חישבת אותה.

אז במידה והחברה תהיה במגמת העשור האחרון (להוציא את השנתיים - שלוש האחרונות) הקצב יהיה 2+-.
במידה והחברה תהיה במגמת השנתיים - שלוש האחרונות הקצב יהיה אפילו פי 4.

אין לי שמץ של מושג וזו בדיוק הנקודה.
ה-DGR של העבר לא אומר לנו כלום על העתיד.

אם לך אין מושג, למה ביקשת ממני לחזות את העתיד עפ העבר ?

1. בתרגיל אחד אומרים לך שהריבית היא 10% ואתה צריך לומר מה התשלום במיליוני דולרים
2. בתרגיל אחר אומרים לך שהתשלום הוא 10 מיליון דולר ואתה צריך לומר מה הריבית באחוזים

1. יש חוב של 9999M. החזר ריבית של 10%. אני צריך לגלות מה התשלום של הריבית.
אז אני מכפיל 9999 ב0.1 ומקבל 999.9. זה התשלום שדיברת עליו?
2. אם אומרים שהתשלום הוא 10M$, אני צריך לומר מה הריבית, אבל חסר לי כאן נתון. חסר לי נתון של החוב.

לפני שאתה צולל להסברים תנסה להבין למה יש הבדל בין "החזר באחוזים" לבין "החזר במיליוני דולרים".
את ההבנה הזו אתה תשיג עם החישוב של הדוגמא שנתתי לך לחשב.

הצלחתי לחשב נכון? כי את ההבנה עדיין אין לי..

ומה אתה יודע על המילה "יחס"?
איזו פעולת חשבון היא מייצגת?

חילוק.
אז אם אמרת:

כפל/חילוק: עוברים ליחידות באחוזים

אז היחס מדבר על אחוזים. היחס ריבית הוא ב%.

כן.
יש שם קישור לארכיון שבו יש את הרשימות הישנות.

מצאתי.
לדעתך אפשר לקחת את הקובץ של אוגוסט 2008 ואת הקובץ של שנה לאחר מכן, אוגוסט 2009? או שאני צריך לבחור טווח שונה לחקירת המשבר.

כמה המשקיע הפסיד/הרוויח?

בתיאוריה הוא הרוויח 100$. אבל מה הקשר לשורש חקי/חקה? (מאוד התחברתי למורה ללשון)

יש עוד הרבה דברים לבדוק אבל די לצרה בשעתה, אם תגיע לשם אתה תגלה אותם.

בסדר גמור

אולי כן, אולי לא.
מה שבטוח זה שאם אתה עושה מה שאתה "צריך" אז אתה לא נהנה מזה כמו כשאתה עושה מה שאתה "רוצה".
תנסה "לרצות" לאכול ארוחת ערב ותגלה שהיא הרבה יותר כיפית מאשר כשאתה "צריך" לאכול ארוחת ערב.
אותה ארוחה - אותה תזונה - הנאה שונה...

אני מעדיף ליהנות מהדרך

תודה רבה! צריך OUT רוצה IN
שמתי לך שאני מגיב לך המון ב: אני לא יודע, אני לא מבין, ב-מה היית מציע להחליף את הביטויים האלו? או שהם בסדר כי אני חושב שהם קצת פוגעים בי פסיכולוגית בעיקר בגלל השליליות שהם מביאים איתם..

עליית מחיר, לא בהכרח מניות
עליית מחיר דירה.
עליית מחיר ציור.
עליית מחיר מטבע קריטפטוגרפי.
עליית מחיר זהב.
וכו'.

בקיצור- כל דבר שיגרום לחברה להיות יותר רווחית?

במלים אחרות אם יש חברה שמחיר המניות לא עולה לאורך זמן והדיבידנד לא עולה לאורך זמן אז זו השקעה "בעייתית" בלשון המעטה...

ז"א במילותיי שלא כת הדיבידנדים קונה את החברה וגם לא הטריידרים, החברה פשוט לא מעניינת או מספיק אמינה ולכן מחירה נשאר זהה (במידה ונקנת עי קרן) ואם לא, היא יורדת במחירה

המטרה העילאית של כל חברה היא להיטיב עם בעלי המניות.

אני מבין ולא מבין.
האם המטרה העילאית של החברה המפתחת את OPENAI היא לשנות את העולם במהפכה טכנולוגית או להיטיב עם בעלי המניות?
אני חושב שהמטרה "החשבונאית" אם אפשר לקרוא לכך זה להיטיב עם בעלי המניות והמטרה הכללית היא... ? מקווה שאני מספיק ברור.

האינפלציה כן צומחת ואיתה עולות המשכורות של העובדים.

מה הקשר בין האינפלציה לבין משכורת של עובד? (חוץ מזה שהיא שוחקת את המשכורת אם היא נשארת זהה), למה אני עלול להסיק מהמשפט המצוטט שהאינפלציה גורמת לעליה של משכורת עובדים במיוחד והחברה במצב כלכלי לא פשוט?

יש קורס שלם על דברים כאלו באקדמיה וקוראים לו "תורת המשחקים" - מומלץ בחום אם אתה מחפש עניין בתופעות כאלו.

תודה על ההמלצה, אשמור
תהיה שעלתה בי בעת הכתיבה: דמי הניהול שמשלמים לקרנות מחקות, כמה כסף אני חוסך מאשר השקעה במניות ספציפיות? עלי לבדוק את זה גם בגוגלשיטס כדי לגלות את התשובה?

הקטע הוא שהמדדים לא משפיעים על היחס בין שתי חברות אבל המוסדיים שמשקיעים את כספם כן.
מסיבה זו אם ישנו פער בין תשואת מדד נפוץ לבין תשואת המניות של חברה ספציפית שנמצאת בו זה אומר שהשחקנים הכבדים שאינם מחקים את המדד החליטו לנקוט בפעולה אקטיבית על המניות של החברה הזו.
אם הפער מייצג תשואת יתר למניות החברה אז הם כבר קנו.
אם הפער מייצג תשואת יתר למדד אז הם כבר מכרו.

אני צריך להתעכב על זה.
-המדדים לא משפיעים על יחס בין שתי חברות (למה?) אבל המוסדיים כן. לשניהם יש האופציה לקנות/למכור את שתי החברות הללו.
-אם יש פער בין תשואת דיב' של המדד לבין תשואת דיב' של מניה שנמצאת במדד אומר שהמוסדיים פעלו על המניה הזו.
-אוקיי, איך תסביר את המשפט הזה אם חברה שנמצאת במדד הDOW JONES ולא בSP500 עלתה במחיר המניה שלה ב30% בעוד הSP500 עלה רק ב10% לדוגמה?
-לגבי הפערים מובן.

תודה רבה לך.

1. לא כל הקרנות טיפשות אבל כל הקרנות מנוהלות עם ראיה לטווח קצר (רבעון עד 5 שנים בלבד)

איך ולמה? אפשר דוגמה?

לפעמים #2 זה יתרון, לפעמים זה חיסרון...

למה זה יכול להיות יתרון וגם חיסרון?

אני שוב מפנה אותך למחקר של ג'רמי סיגל שבו הוא השווה את החברות שהוצאו מהמדד לחברות שנכנסו במקומן.

האם אפשר לשלב את מחקרו למחקר שאני רוצה לעשות על משבר 2008? איך בדיוק אם כן?

ממש לא.
לא טענתי זאת.

לא אמרתי שכן, רק שאלתי בשביל להבין את דעתך קצת יותר טוב

המוסדיים לא קנו את המניות שלה אתמול ולכן מחיר המניה לא עלה אתמול ותשואת הדיבידנד לא ירדה לכיוות תשואת הדיבידנד של המדד.

למה אתה מדגיש אתמול? פחות מבין את העניין.. אפשר דוגמה לחברה שהמוסדיים לא קנו את המניות שלה אתמול וכתוצאה מכך התשואה לא ירדה לכיוון תשואת דיב' המדד?

מבחינתי זו מטרה הרבה יותר נעלה מניסיון להרוויח טיפה יותר.

אז אפשר להגיד ש"לוקחי הסיכון" שמתפשרים על תשואת דיב' גבוהה מהמדד (יותר מפי 2) פשוט מעוניינים להרוויח יותר $ מהדיבידנדים?

תזכור - עם תיק מנייתי שאתה מפקיד לו חודש בחודשו אתה צפוי להגיע בכל מקרה לסטטוס מיליונר.

אני לא רואה את זה כרגע, לכן הסימולוציה בגוגלשיטס בשרשור הנוסף יכולה לעזור..

בשלב הזה עוד כמה מאות אלפי שקלים לא ישנו את חייך בכלל אבל שערות לבנות מחוסר בשעות שינה יכולות להשפיע באופן משמעותי על ההסתברות לחטוף התקף לב...

אשמח לשאול אותך ללא הקשר לשרשור על מניה ספציפית:
החברה FAST עם יחס חוב הון של 0.16 אבל יחס חלוקת רווחים של 77%, זה מחשיד? (בהנחה שאני מסופק משאר הנתונים) אני כן חושש מיחס חלוקת רווחים שכזה.

תודה רבה רבה

 

[daat99]

תוכל לספר לי עוד על הX10(-Y)? ראיתי שאקספוננט זו פונקציה עם קשר לE שזהו מספר טבעי שיצא לי להכיר אותו בלימודים, מעבר לזה לא אומר לי יותר מדי..

בגדול האקספוננט סופר את כמות הפעמים שצריך להוזיז את הנקודה העשרונית עד שמגיעים למספר שמוצג.
כשהוא חיובי זה אומר שמזיזים את הנקודה ימינה (מכפילים ב-10).
כשהוא שלילי זה אומר שמזיזים את הנקודה שמאלה (מחלקים ב-10).
1E3 = 1000
1E6 = 1000000
1E-2 = 0.01
1E-3 = 0.001

מקרה שלך:

*(3.623188406X10(-3

מחלקים את המספר "3.623188406" ב-10 שלוש פעמים:
פעם ראשונה: 0.3623188406
פעם שניה: 0.03623188406
פעם שלישית: 0.003623188406 וזה המספר הנכון.
בתצוגה של אחוזים נקבל 0.3623188406%.
אם נרצה "לעגל" אז נרשום 0.36% למשל.

תשים לב שאין קשר בין E שמייצג אקספוננט לבין e שמייצג מספר טבעי ועליו למדת בבית הספר - אות קטנה ואות גדולה מייצגות דברים שונים.

1.06 זה לא רק 6%, זה חייב לכלול גם את ה1 (הקרן כפי שלימדת אותי). באחוז זה צריך להיות גדול מ6%. 0.06 = 6% על זה אני מסכים.

אתה צודק - החסרתי את המילים "גדילה של" מהצד השמאלי.
1.06 => גדילה של 6%
1.060 => גדילה של 6.0%
1.0600 => גדילה של 6.00%
לרוב מתעלמים מאפסים אחרי הנקודה אבל בדוגמא שחישבת לא היו אפסים אחרי הנקודה אלא מספרים אחרים ולכן יש להם משמעות.

0.003623188406 => 0.3623188406%

אז כמו שאני מקבל 0.06 ומכפיל ב100 יוצא לי 6%,
כאן אני מקבל את המספר עם האקספוננט שאחכה להסבר קצר ברשותך עליו, מכפיל ב100 ומקבל את האחוזים. תודה רבה על ההסבר!

בדיוק - אין הבדל.
הדבר היחיד שבלבל אותך הוא השימוש במחשבון מדעי במקום במחשבון פשוט.

איך FIVNIZ עושים את זה?

אני לא יודע אבל אני כן יודע שהם מבצעים את אותו החישוב באותה הצורה באופן עקבי כך שזה פחות משנה.

אתה חושב שזה באמת משנה?

כל עוד תמיד מבצעים את אותו החישוב ולא מנסים לערבב מספרים מחישובים שונים (כמו שניסית לעשות לפני כמה תגובות) אז לדעתי זה לא משנה.

2. בוצע על השנים 22-23.

הבקשה היתה:

2. תחשב ממוצע רק של ארבעת השנים הראשונות (13-17) - מה קיבלת?

מדוע חישבת על 22-23 במקום על 13-17?

בכל מקרה כפי שציינתי גם לחישוב של 22-23 יש תועלת כי הוא מקצין את הבעייתיות במספרים הללו.
תשווה את התוצאה שלו לתוצאה של 13-17 למשל.

מתי אני בוחר שרירותית אילו שנים לחשב ומאילו להתעלם?

העולם בוחר באופן שרירותית בשבילך בכל יום שעובר.
עבר חודש? אולי ה-DGRים של 1, 3, 5 ו-10 מתייחסים לתקופה שרירותית אחרת? (פעם ב-12 חודשים הם מתחלפים, אולי זה במקרה היה אתמול?).

איך אפשר להתעלם בכלל משנים מסוימות? זה חוסר אחריות..

אתה תמיד תתעלם מנתונים מסויימים.
למשל אתה מתחשב ב-DGR10 ומתעלם מ-DGR11 ומ-DGR9.
למה?
בגלל שמישהו אחר לא רשם אותו בבלוג ו/או באתר אינטרנט חינמי?
כפי שראית בחישובים ששלחתי אותך לחשב אתה מקבל תוצאות שונות בהתאם לתקופות שרירותיות שאני ביקשתי ממך לבדוק.
איזו מהתקופות היא "הנכונה"?

זה חוסר אחריות..

או ההבנה שזה לא כל כך משנה.
כשאתה מנסה לחצות כביש אתה מתעלם מרכבים מאוד רחוקים ו/או מרכבים שעומדים ברמזור בנתיבים שאתה לא חוצה - למה?
אולי אחד מהם יחליט להתחיל לנסוע לכיוונך בניגוד לחוקי התנועה של הממשלה?
איפה עובר הגבול בין מה שמתייחסים אליו באופן תמידי לבין מה שמתעלמים ממנו באופן לא מודע?

כשאתה הולך ברחוב אתה לא מקפיד להסתכל לעבר החלונות של הדירות שבבניין לידך - למה?
אף פעם לא ראית זוג שרב ואחד מבני/בנות הזוג זורק חפצים של השני מהחלון?
מה לגבי ילדים קטנים? אף פעם לא ראית ילד קטן זורק דברים מהחלון בלי להבין לגמרי מה הוא עושה?
איפה עובר הגבול בין פשוט ללכת ברחוב לבין חוסר האחריות של לא לחפש דברים שעפים עליך מהחלונות של הבניינים?

מה לגבי מטוסים שמתרסקים, אתה מקפיד להסתכל לשמיים ולראות אם אחד מתקרב אליך?

לזה לא קוראים "חוסר אחריות" אלא "טבע האדם".

אז במידה והחברה תהיה במגמת העשור האחרון (להוציא את השנתיים - שלוש האחרונות) הקצב יהיה 2+-.
במידה והחברה תהיה במגמת השנתיים - שלוש האחרונות הקצב יהיה אפילו פי 4.

בדיוק.
עכשיו איך אתה יכול לקבל החלטה?
יש פער עצום בין קצב הגדלת דיבידנדים של 2% ל-8%.
רק בשביל לסבר את האוזן:
* עם גדילה של 2%, דיבידנד של דולר יהפוך להיות דיבידנד של 2 דולר רק אחרי 36 שנים
* עם גדילה של 8%, דיבידנד של דולר יהפוך להיות דיבידנד של 2 דולר כבר אחרי 9 שנים כאשר אחרי 36 שנה הוא כבר צפוי להיות דיבידנד של 15.97 דולר - כמעט פי 8 מהתוצאה הקודמת למרות שקצב הגדילה הוא רק פי-4

למה ביקשת ממני לחזות את העתיד עפ העבר ?

בשביל שאתה תבין בעצמך עד כמה הדבר בלתי אפשרי.
המטרה היא שאתה תלמד מדוע הדברים כך ולא שתלמד לשנן את מה שאדם אנונימי שאין לך מושג אפילו איך קוראים לו כותב.
עד כמה שאתה יודע @Yoav צודק ואני בכלל גרסת הדיבידנדים של ChatGPT שלא פורסמה ברבים...

אז אני מכפיל 9999 ב0.1 ומקבל 999.9. זה התשלום שדיברת עליו?

כן - רק לא נקבת בתוצאה המלאה.
999.9 מה?
999.9 חתולים?
999.9 ארטיקים?
999.9 דירות להשכרה?

2. אם אומרים שהתשלום הוא 10M$, אני צריך לומר מה הריבית, אבל חסר לי כאן נתון. חסר לי נתון של החוב.

הנתון של החוב ניתן לך בהתחלה והוא לא השתנה.
מדובר באותו החוב בשני המקרים - המטרה היא שאתה תבין עד כמה ההבדל בין "החזר באחוזים" לבין "החזר ביחידות המידה המקוריות" יכול להיות משמעותי כך שמאוד חשוב להבין על מה מדובר ולא סתם לזרוק לאויר מספר "16".

הצלחתי לחשב נכון?

תשובה חלקית על #1.
חסרה תשובה על #2.

חילוק.
אז אם אמרת:
אז היחס מדבר על אחוזים. היחס ריבית הוא ב%.

מעולה.

לדעתך אפשר לקחת את הקובץ של אוגוסט 2008 ואת הקובץ של שנה לאחר מכן, אוגוסט 2009? או שאני צריך לבחור טווח שונה לחקירת המשבר.

איזה טווח שמתחשק לך.
אתה מחליט מה אתה חוקר ואיזה נתונים אתה רוצה.

בתיאוריה הוא הרוויח 100$.

למה רק בתיאוריה?
הוא השקיע 100 דולר.
הוא קיבל 200 דולר כדיבידנד.
לקחו לו את המניות בלי לתת לו עוד דולרים.
האם יש לו בפועל יותר או פחות ממה שהוא השקיע?

מה הקשר לשורש חקי/חקה?

לא יודע

שמתי לך שאני מגיב לך המון ב: אני לא יודע, אני לא מבין, ב-מה היית מציע להחליף את הביטויים האלו?

לא הייתי מחליף אותם אלא מוסיף עליהם:
1. אני עדיין לא יודע - מעיד על כך שאתה מודע לחוסר הידע אבל מצפה שזה ישתנה בעתיד - קרי: אתה לומד
2. אני עדיין לא מבין - מעיד על כך שאתה מודע לחוסר ההבנה אבל מצפה שזה ישתנה בעתיד - קרי: אתה מחכים

המשפט המקוצר הוא משפט של חוסר אונים וייאוש (אני לא יודע, עזוב אותי בשקט...).
המשפט המוארך הוא משפט של תקווה, התקדמות והשתפרות (אני עדיין לא יודע אבל אני ממשיך לנסות ללמוד ואני בטוח שבסוף אני אדע) .

בקיצור- כל דבר שיגרום לחברה להיות יותר רווחית?

אין קשר לחברות.
עליית ערך מתארת מצב שבו המחיר של הנכס/חפץ/מוצר עלה וכעת מחיר גבוה יותר.
זו הייתה רשימת דוגמאות לעליות ערך שלא קשורות לחברות/מניות/שוק ההון.

ז"א במילותיי שלא כת הדיבידנדים קונה את החברה וגם לא הטריידרים, החברה פשוט לא מעניינת או מספיק אמינה ולכן מחירה נשאר זהה (במידה ונקנת עי קרן) ואם לא, היא יורדת במחירה

אם יש שוויון בין מוכרים וקונים אז המחיר לא זז.
אם יש יותר מוכרים מקונים אז המחיר יורד.
אם יש יותר קונים ממוכרים אז המחיר עולה.

הקרנות המחקות תמיד קונות בלי קשר לתנאי השוק (תחשוב על הפנסיות שאנשים ממשיכים להפקיד אליהן חודש בחודשו כולל במהלך משברים).

השילוב של אלו אומר שאם המחיר יורד אז כמות המשקיעים האקטיביים שמוכרים את המניה הפרטנית הזו גדולה בפער כל כך גדול מכמות המשקיעים האקטיביים שרוכשים את המניה הפרטנית הזו שזה מכסה אפילו את כמות המשקיעים המחקים שקונים הכל בלי לחשוב והם בפני עצמם מייצגים כמות עצומה של מזומנים...

האם המטרה העילאית של החברה המפתחת את OPENAI היא לשנות את העולם במהפכה טכנולוגית או להיטיב עם בעלי המניות?

להיטיב עם בעלי המניות.
הדרך שבה הם בחרו להטיב עם בעלי המניות היא באמצעות מכירת החלום של "שינוי העולם במהפכה טכנולוגית" לציבור הרחב.

תמיד תזכור את מנוע החיפוש "אסק ג'יווס" שבה לשנות את עולם מנועי החיפוש בכך שהוא היה הראשון (והיחיד למשך תקופה לא קצרה) שידע להבין משפטי חיפוש ולא סתם לחפש טקסט שמכיל מילות מפתח.
העולם חשב שזה מנוע החיפוש שישתלט על העולם והמניות הונפקו במחיר אסטרונומי.
ואז הגיע דף אינטרנט מעפן שכל מה שהיה בו זה תיבת טקסט פשוטה וכתפור בלי שום הסבר מה זה עושה...
היום קוראים לו גוגל...
איפה בדיוק נמצא "אסק ג'יווס" היום?

יש הבדל ענק בין "לשנות את העולם" לבין "בעלי המניות בפועל יצאו מזה מורווחים"...
"אסק ג'יווס" שינה את העולם אבל בעלי המניות של גוגל הם אלו שהרוויחו מהשינוי הזה.

אני חושב שהמטרה "החשבונאית" אם אפשר לקרוא לכך זה להיטיב עם בעלי המניות והמטרה הכללית היא... ? מקווה שאני מספיק ברור.

שתיהן אותו הדבר.
המטרה היחידה של חברה היא להיטיב עם בעלי המניות.
אם המטרה היתה להיטיב עם העולם אז היה מדובר בגוף שמוגדר "שלא למטרות רווח" ויש לא מעט כאלו - אף אחד מהם לא נסחר בבורסה כמובן...

האנקדוטה המעניינת מכל זה היא שבבוא החברות הללו "להיטיב עם בעלי המניות", רובן גם מצליחות "להיטיב עם העולם" - ונראה את מי שמצליח לקנות לחם בזול בארץ עושה זאת בלי לקנות את הלחמים מהמאפיות של אנג'ל וברמן...

מה הקשר בין האינפלציה לבין משכורת של עובד?

אתה עובד בחברה.
יש לך משכורת של 10000 שח והוצאות של 9000 שח.
יש אינפלציה ולאט לאט ההוצאות שלך עולות:
9500 שח
9900 שח
10000 שח
11000 שח
באיזה שלב אתה הולך לבוס ודורש העלאת משכורת "בגלל האינפלציה"?

החברות מייצרות את האינפלציה => העובדים צריכים יותר כסף בשביל לקנות את אותם הדברים => העובדים הולכים לחברות ודורשים העלאות שכר => החברות מייצרות את האינפלציה => ...
מעגל אינסופי...

למה אני עלול להסיק מהמשפט המצוטט שהאינפלציה גורמת לעליה של משכורת עובדים במיוחד והחברה במצב כלכלי לא פשוט?

אם החברה לא תעלה לך את המשכורות למרות האינפלציה אז אתה תעבוד אצל המתחרות.
אם החברה לא תסכים לשלם יותר לעובדים חלופיים שגם הם צריכים 10,000 שח בחודש להוצאות אז הם לא יעבדו בחברה הזו.
חברה ללא עובדים = פשיטת רגל...

תזכור - החיים יותר דומים לדומינו ולשחמט מאשר לדמקה.
לכל פעולה יש פעולות שנגרמו בגלל הפעולה המקורית ולא היו קורות בלעדיה.

עלי לבדוק את זה גם בגוגלשיטס כדי לגלות את התשובה?

רק אם אתה רוצה.
זה יהיה חלק "מהעמודות" שאנחנו נבנה בגיליון הסימולציות כך שתוכל לבדוק זאת אם תבחר בכך.

-המדדים לא משפיעים על יחס בין שתי חברות (למה?)

כי זו בדיוק ההגדרה של המדדים - הם חייבים להשקיע בכל החברות לפי חלקן היחסי ואסור להן להימנע מחברה אחת ולהשקיע יותר בחברה אחרת.

אבל המוסדיים כן

המוסדיים עושים מה שמתחשק להם אחרי שהם חקרו לעומק ונחשפו למידע שלא זמין לנו כציבור רחב.

לשניהם יש האופציה לקנות/למכור את שתי החברות הללו.

נכון אבל הקרנות שמחקות את המדד חייבות לחקות את המדד ואסור להן להפעיל שיקול דעת.
המוסדיים מפעילים שיקול דעת ולא מוגבלים להשקעה במדד לפי הגדרתו ע"י החברה שמשווקת אותו.

איך תסביר את המשפט הזה אם חברה שנמצאת במדד הDOW JONES ולא בSP500 עלתה במחיר המניה שלה ב30% בעוד הSP500 עלה רק ב10% לדוגמה?

אני אשווה אותה למדד הדאו ג'ונס כי היא לא חלק מה-SP500
מה עשה מדד הדאו ג'ונס בתקופה שבה המניה הפרטנית הזו עלתה ב-30%?
אם גם הוא עלה ב-30% אז אין כאן "הפתעה".
אם ישנו פער גדול גם בינו לבין אותה החברה אז המוסדיים זיהו בה משהו שהם לא זיהו באחרות ושמו את כספם איפה שהם חשבו לנכון.
ימים יעידו אם הם צדקו או לא.

איך ולמה? אפשר דוגמה?

תנסה לדבר עם יועץ השקעות/פנסיוני כלשהו.
תנסה להשיג ממנו "מידע" על קרנות שהוא מנסה לשווק לך שכולל יותר מ-5 שנים.
תעדכן אם הצלחת
הקרנות המנוהלות הן גוף עם מטרת רווח עצמי - לא גוף עם מטרת "שהלקוחות ירוויחו גם אם אנחנו נפסיד".
הן משווקות את עצמן לפי נתונים קצרי טווח כגון "רבעון אחרון", "שנה אחרונה" ועד "5 שנים".
כמעט בלתי אפשרי להשיג מידע שיווקי על הקרנות הללו שכולל יותר מ-5 שנים.

דוגמאות קלאסיות אתה יכול למצוא במאמרים פיננסים שונים שמודדים הצלחה של קרנות כגון המאמר הזה.
תשים לב שהמידע הכי "ארוך" במאמר הוא בין 2019 ל-2023 (אבל לא כל 2023) - פחות מ-5 שנים.
את אותה הבעיה אתה תמצא גם עם מאמרים אחרים:
שיעורי בית:
תמצא מאמר באתר חדשות פיננסי ישראלי שפורסם ב-2024 וביצע השוואה של קרנות (למשל קרנות השתלמות, קרנות גמל, קרנות נאמנות וכו').
תן לנו קישור למאמר ותרשום במילותיך מה הטווח הכי ארוך שבו ביצעו השוואה בין הקרנות.

למה זה יכול להיות יתרון וגם חיסרון?

לפעמים כשזורקים מטבע יוצא עץ ולפעמים יוצא פלי.
אם אדם תמיד מהמר על "עץ" אז לפעמים זה יהיה יתרון (המטבע נפל על עץ) ולפעמים חיסרון (המטבע נפל על פלי).
גם כאן מדובר בסך הכל על הימור שחברה X תנצח את חברה Y - לפעמים הוא עובד, לפעמים הוא לא.
ג'רמי סיגל הראה לנו שכקבוצה ההימורים של וועדת ההשקעות של ה-SP500 לא עבדו...

האם אפשר לשלב את מחקרו למחקר שאני רוצה לעשות על משבר 2008?

לא - אלו מחקרים שונים באופן מהותי.

למה אתה מדגיש אתמול?

בשביל שתבין שכל המידע שהחברה מספק לציבור היה כבר ידוע למוסדיים עוד לפני שאתה שמעת עליו כך שמבחינתם הכל זה בעבר למרות שמבחינתך זה בהווה.
מכיוון שמבחינתם זה בעבר אז הם כבר ביצעו את הפעולות שהם רצו (קנו/מכרו/לא עשו כלום) כך שאתה רואה את התוצאה של המידע הזה עוד לפני ששמעת עליו.

אפשר דוגמה לחברה שהמוסדיים לא קנו את המניות שלה אתמול וכתוצאה מכך התשואה לא ירדה לכיוון תשואת דיב' המדד?

אני לא עוקב אחרי השוק ברמה כזו אבל אתה יכול בפינויז בקלות למצוא דוגמאות שכאלו.
ראשית תבין מה הייתה התשואה של ה-SPY אתמול.
אחרי שהבנת את זה תבצע סינון באתר פינויז על:
1. מניות שהן חלק ממדד ה-SP500
2. הדיבידנד שלהן חיובי
אחרי שביצעת את שני הצעדים הללו תמיין את התוצאות לפי "שינוי מחיר של אתמול" ותראה איזו מניה ספגה ירידת מחיר הכי גדולה אתמול (בשביל לנטרל תנודתיות שמתקבלת מדיבידנדים אתה יכול לוודא שהיא לא חילקה דיבידנד ספציפית אתמול ואם היא כן אז תעבור לחברה הבאה במיון).

מזל טוב: מצאת חברה שמחירה ירד באופן משמעותי יותר מהשוק אתמול

אז אפשר להגיד ש"לוקחי הסיכון" שמתפשרים על תשואת דיב' גבוהה מהמדד (יותר מפי 2) פשוט מעוניינים להרוויח יותר $ מהדיבידנדים?

לא בהכרח.
תשואת הדיבידנד היא נתון של העבר ולא של העתיד.
אם אתה רוכש חברה שמציגה תשואת דיבידנד של 50% זה בסך הכל אומר שאם היית משלם את המחיר של היום אבל קונה אותה לפני שנה אז היית מקבל 50% מהסכום ששילמת עד היום.
תשים לב שבאף מקום אין התייחסות לכמה תקבל בשנה הקרובה.

אני לא רואה את זה כרגע,

אתה עדיין בתחילת הדרך.
בגילך אני לא דמיינתי שיש יכולת להשקיע כספים שהיא לא נדל"ן ולא חשבתי שזה אפשרי לשבת בבית ולקבל משכורת שהיא יותר גבוהה משכר מינימום בלי קצבאות/נכות/עבודה.
המציאות הוכיחה אחרת...

הסימולוציה בגוגלשיטס בשרשור הנוסף יכולה לעזור..

לא באמת.
אני בספק מאוד אם אתה תאמין לתוצאות שתראה בה בנקודה שבה אתה נמצא בחייך.
המתמטיקה כמובן לא משקרת אבל המוח שלנו נוטה לא להאמין.

יחס חלוקת רווחים של 77%, זה מחשיד?

אותי זה מבריח.
זה אומר שהיא מחלקת חלק מאוד משמעותי מהרווחים כדיבידנדים (אני מחפש חברות בטווח של כ-60% ומטה).
יחס חלוקת רווחים זה אחד הקריטריונים שאני מעדיף שלא להרפות בסינונים שלי ככל הניתן.

 

[19yoboy]

תשים לב שאין קשר בין E שמייצג אקספוננט לבין e שמייצג מספר טבעי ועליו למדת בבית הספר - אות קטנה ואות גדולה מייצגות דברים שונים.

תודה לך על ההסבר!

"הנכונה"?

אני מניח שאני תקופה נכונה..
האם חכם להסתכל על DGR במשברי 2008,2000?
האמת שאני בודק מניה, אני נכנס לכיף להיסטוריה שלה ובודק כמה היא הגדילה במשבר 2008, לרוב זה יהיה בין 1-3%. אולי אחקור את ההגדלה הממוצעת במשבר בנוסף?

999.9 מה?

מיליון דולר,לא?

ההבדל בין "החזר באחוזים" לבין "החזר ביחידות המידה המקוריות"

אז אם התשלום הוא 10M, החוב הוא 9999M, אני אחלק את 9999 ב10 ואקבל 999.9%. יכול להיות?

האם יש לו בפועל יותר או פחות ממה שהוא השקיע?

יש לו יותר. אז חיקוי דיבידנד זה שהחברה פושטת רגל ומספקת יותר כסף ממה שהושקע תחילה פר מניה?

אתה מחליט מה אתה חוקר ואיזה נתונים אתה רוצה.

אני שואל כי אני יודע שהמשבר קרה בספטמבר 2008, הוא לא נמשך שנה ולכן לדעתי זו נקודת בדיקה טובה.

המשפט המקוצר הוא משפט של חוסר אונים וייאוש (אני לא יודע, עזוב אותי בשקט...).
המשפט המוארך הוא משפט של תקווה, התקדמות והשתפרות (אני עדיין לא יודע אבל אני ממשיך לנסות ללמוד ואני בטוח שבסוף אני אדע) .

תודה רבה רבה!

האקטיביים שמוכרים את המניה הפרטנית הזו גדולה בפער כל כך גדול מכמות המשקיעים האקטיביים שרוכשים את המניה הפרטנית הזו שזה מכסה אפילו את כמות המשקיעים המחקים שקונים הכל בלי לחשוב והם בפני עצמם מייצגים כמות עצומה של מזומנים...

וואו מטורף. זה תקף גם למניות עם שווי שוק מאוד קטן נכון? האם כל חברה נמצאת בתוך מדד כלשהוא?

יש הבדל ענק בין "לשנות את העולם" לבין "בעלי המניות בפועל יצאו מזה מורווחים"...

אז איך אני יודע להבדיל מתי זה מתרחש ומתי האחר. כי בדוגמה שהראת לי גוגל היטיבה עם בעלי המניות.
או שהמטרה של שתיהן הייתה להיטיב עם בעלי המניות, גוגל גזרה את הקופון או משהו בסגנון.
מאוד קשה לי הגיונית לחשוב שהדבר הראשון שחברת STARTUP חדשה שמוקמת חושבת על איך להיטיב עם בעלי המניות..

האנקדוטה המעניינת מכל זה היא שבבוא החברות הללו "להיטיב עם בעלי המניות", רובן גם מצליחות "להיטיב עם העולם"

זה יותר מסתדר לי.

החברות מייצרות את האינפלציה => העובדים צריכים יותר כסף בשביל לקנות את אותם הדברים => העובדים הולכים לחברות ודורשים העלאות שכר => החברות מייצרות את האינפלציה => ...
מעגל אינסופי...

מרתק בטירוף

שיעורי בית:
תמצא מאמר באתר חדשות פיננסי ישראלי שפורסם ב-2024 וביצע השוואה של קרנות (למשל קרנות השתלמות, קרנות גמל, קרנות נאמנות וכו').
תן לנו קישור למאמר ותרשום במילותיך מה הטווח הכי ארוך שבו ביצעו השוואה בין הקרנות.

זה היה מהיר
נוב 13'-נוב 23'

אז לרוב מנהלי הפנסיה ישווקו את הטווח הקצר כי הוא טווח שהלך להן טוב פה והוא נשמע מפוצץ לציבור.
אני זוכר שראיתי איזו פרסומת לפני חודש בטלוויזיה בנוגע לזה, באותיות קטנות בצד היה כתוב שהנתונים תקפים עד ל2023. לא הבנתי ככ מה הקשר, עברו חודשיים מ2023, מה אכפת לי מהנתון? אני מתחיל להבין שכנראה וזו הייתה שנה טובה והם מעוניינים למשוך לקוחות...

תשואת הדיבידנד היא נתון של העבר ולא של העתיד.
תשים לב שבאף מקום אין התייחסות לכמה תקבל בשנה הקרובה.

חייב לשנן את זה.
אז אנחנו מסתמכים על נתון העבר (התשואה) בתור מסנן מניות ומקווים שהוא ישאר צמוד מדד עקב קירבתו למדד?
בגדול, אנחנו מסתמכים כמעט ורק על נתוני העבר, העבר הלא מאוד רחוק אבל עדיין.. מה דעתך על זה?

יחס חלוקת רווחים זה אחד הקריטריונים שאני מעדיף שלא להרפות בסינונים שלי ככל הניתן.

תודה!

 

[daat99]

אני מניח שאני תקופה נכונה..

מה הופך תקופה X ליותר נכונה מתקופה Y או Z?

האם חכם להסתכל על DGR במשברי 2008,2000?

אין לי מושג אבל זה בהחלט יכול ללמד אותך דברים חדשים על ההיסטוריה

האמת שאני בודק מניה, אני נכנס לכיף להיסטוריה שלה ובודק כמה היא הגדילה במשבר 2008, לרוב זה יהיה בין 1-3%. אולי אחקור את ההגדלה הממוצעת במשבר בנוסף?

זה בהחלט נושא מעניין למחקר - מה הייתה הגדלת הדיבידנד הממוצעת של החברות היציבות במהלך משבר 2008 ומה הייתה ההגדלה הממוצעת לפי חלוקה לתשואת דיבידנד

מיליון דולר,לא?

התפקיד שלך הוא לענות

אז אם התשלום הוא 10M, החוב הוא 9999M, אני אחלק את 9999 ב10 ואקבל 999.9%. יכול להיות?

חילקת הפוך.

אז חיקוי דיבידנד זה שהחברה פושטת רגל ומספקת יותר כסף ממה שהושקע תחילה פר מניה?

לא בהכרח פושטת רגל.
מה התשואה של מי שהשקיע בחברת MO לפני 40 שנה?
בשביל לענות אתה צריך להבין גם כמה דיבידנדים המשקיע קיבל וגם מה קרה לחברות שהתפצלו ממנה בדרך.
לא מחקר פשוט בכלל...

אני שואל כי אני יודע שהמשבר קרה בספטמבר 2008, הוא לא נמשך שנה ולכן לדעתי זו נקודת בדיקה טובה.

המשבר העולמי היה יותר ארוך והתחיל באמצע/סוף 2007.
בשוק המניות הירידות התחילו בספטמבר 2008 עם פשיטת הרגל של ליימן ברודרס והסתיימו במרץ 2009 אחרי ירידה של טיפה מעל 50% במחיר המדד.

זה תקף גם למניות עם שווי שוק מאוד קטן נכון?

לא באמת.
המוסדיים לא יכולים לרכוש את המניות הללו בשוק החופשי בשל היצע המניות המוגבל מאוד שלהן.
במניות עם שווי שוק קטן כל מיליונר ו/או בלוגר ו/או יוטיובר ו/או משתמד רדדיט יכולים להקפיץ את מחיר המניה (לכל כיוון שיבחרו) די בקלות.

מכיוון שאנחנו עוסקים בחברות ענק רווחיות עם דיבידנדים גדלים ויציבים אז בדיון שלנו זה מתקיים.
אם תפתח את הדיון לשאר החברות בשוק אז הוא לא יהיה נכון.

האם כל חברה נמצאת בתוך מדד כלשהוא?

מכיוון שיש מדד שקוראים לו "כל החברות" אז לפי ההגדרה כל חברה נמצאת לפחות במדד הזה
יש גם מדדים של תעשיות ספציפיות שמכילים חברות מתעשיות ספציפיות.
יש גם מדדים של מדינות ספציפיות שמכילים חברות ממדינות ספציפיות.

אנשים לא כל כך מבינים את זה אבל כמות הכסף שמושקע באופן "טיפש" (בלי מחקר מעמיק ובלי שיש למקבל ההחלטה על ההשקעה אינטרס אישי שההשקעה תהיה מוצלחת בטווח הרחוק) היא עצומה ביחס לכמות הכסף שמושקע באופן "חכם" (עם מחקר מעמיק ו/או אינטרס של מבצע ההשקעה שהיא תהיה מוצלחת בטווח הרחוק).

אז איך אני יודע להבדיל מתי זה מתרחש ומתי האחר. כי בדוגמה שהראת לי גוגל היטיבה עם בעלי המניות.

יש רק שתי דרכים שאני מכיר:
1. להיות נביא
2. להמציא מכונת זמן ולבקר בעתיד
נ.ב.
אפילו #2 לא בהכרח יעזור:
נניח ומתבוננים היום על המניות של CB ומגיעים למסקנה שזו השקעה מוצלחת ואז חוזרים אחורה בזמן וקונים את CB ב-2015... מזל טוב - קנית חברה אחרת לגמרי

או שהמטרה של שתיהן הייתה להיטיב עם בעלי המניות, גוגל גזרה את הקופון או משהו בסגנון.

בהחלט שהמטרה של שתיהן הייתה להיטיב עם בעלי המניות.
גוגל הצליחה בענק, אסק ג'יווס נכשלה בענק.

מאוד קשה לי הגיונית לחשוב שהדבר הראשון שחברת STARTUP חדשה שמוקמת חושבת על איך להיטיב עם בעלי המניות..

למה?
כשחברה מוקמת היא מוקמת ע"י מייסדי החברה.
האם אתה חושב שמייסדי החברה לא חושבים על איך להיטיב עם עצמם כשהם מקימים את החברה?

אני שוב מפנה אותך למונח "גוף ללא מטרות רווח".
נניח ואדם חושב על להקים "חברה/גוף" כלשהו.
* אם הוא חושב על "איך אני ארוויח מזה" אז הוא יקים "חברה" בשביל שהוא יוכל להרוויח בענק
* אם הוא חושב על "איך אני אעזור לציבור גם אם אני לא אקבל מזה שקל" אז הוא יקים "גוף ללא מטרת רווח" שיקבל הטבות במיסוי ויוכל לקבל תרומות מהציבור

לאדם שרוצה להרוויח אין אינטרס להקים "גוף שלא למטרת רווח" ולאדם שרוצה לתרום לציבור ללא רווח אישי אין אינטרס להקים "חברה".

זה היה מהיר

כמה שלא מפתיע
אני מבטיח לך שזה היה מאוד מהיר למצוא גם שלושה כאלו למרות שהוגבלת רק למאמרים שפורסמו ב-2024 ואנחנו רק בחודש מרץ

אז לרוב מנהלי הפנסיה ישווקו את הטווח הקצר כי הוא טווח שהלך להן טוב פה והוא נשמע מפוצץ לציבור.

אין לאף אחד מהם אינטרס לשווק את "במשך 30 שנה" כי הציבור לא יודע לחשוב על "השקעה ל-30 שנה".
בנוסף לכך אפילו מנהלי ההשקעות עצמם לא צפויים להמשיך ולעבוד באותה העבודה עם ניהול אותה הקרן במשך 30 שנה.
מכיוון שמנהל ההשקעות יודע שמישהו אחר יחליף אותו אז איך לדעתך הוא יכול להתחייב על מה יעשה מי שיחליף אותו?

כל התעשיה הפיננסית בנויה בשביל לשווק "השקעות" (קרי: הימורים) לטווח הקצר עבור אנשים שלא מבינים על מה מדברים איתם.

למה לדעתך לאג"ח קוראים אג"ח במקום "הלוואה"?
למה לדעתך למניות קוראים "מניות" במקום "בעלות על חברה"?

הציבור מבין את המונחים "הלוואה" ו-"בעלות על חברה" אבל הציבור נרתע כשמזכירים את המילים "מניות" ואפילו "אגרות חוב".
במציאות זה בדיוק אותו הדבר... תחי הפסיכולוגיה האנושית!

אני מתחיל להבין שכנראה וזו הייתה שנה טובה והם מעוניינים למשוך לקוחות...

בדיוק.
בפעם הבאה שאתה רואה פרסומת כזו תנסה לאתר אותה ביוטיוב - אני בטוח שנוכל למצוא שם עוד לא מעט דברים בעייתיים

אז אנחנו מסתמכים על נתון העבר (התשואה) בתור מסנן מניות

נכון.

מקווים שהוא ישאר צמוד מדד עקב קירבתו למדד?

לא נכון.
אנחנו לא "מקווים" שזה יקרה - אנחנו בודקים שזה עדיין קורה.
אם מחיר המניה ירד באופן משמעותי ביחס למדד אז אנחנו יודעים שישנה סבירות גבוהה שלא נקבל את הדיבידנד שאנשים קיבלו בשנה הקודמת.
אם מחיר המניה נע כמו המדד אז אנחנו יודעים שהחברה כרגע בסדר ולכן אנחנו מוכנים להסתכן עם השקעה בה.

אנחנו מסתמכים כמעט ורק על נתוני העבר, העבר הלא מאוד רחוק אבל עדיין.. מה דעתך על זה?

האם אתה יכול להצביע על החלטה אחת שאתה עושה בחייך שהיא לא מסתמכת באופן בלעדי על נתוני עבר והתובנות שהסקת מהם?
אפילו כשתינוק לומד ללכת הוא מסתמך על "נתוני עבר" (מה הוא עשה אתמול כשהוא ניסה ללכת ונפל, העובדה שהוא ראה לפני כמה דקות מישהו אחר שהלך ולכן זה כנראה אפשרי גם עבורו וכו') כשהוא ממשיך לנסות ללמוד ללכת במקום להתייאש אחרי שהוא נופל ומקבל מכה.

אין שום בעיה עם הסתמכות על נתוני עבר.
יש בעיה גדולה עם הדימיון שזה מספק וודאות כלשהי לגבי העתיד.

 

[19yoboy]

מה הופך תקופה X ליותר נכונה מתקופה Y או Z?

סליחה, התכוונתי לכתוב שאין תקופה נכונה.

זה בהחלט נושא מעניין למחקר - מה הייתה הגדלת הדיבידנד הממוצעת של החברות היציבות במהלך משבר 2008 ומה הייתה ההגדלה הממוצעת לפי חלוקה לתשואת דיבידנד

עדיין לא בוצע מחקר בסגנון? אני כן ארצה לבדוק את זה בעצמי..

חילקת הפוך.

אז ניסיתי לעשות ההפך, קיבלתי 0.1 = 10%, זה נכון? למה זה נכון?

מה התשואה של מי שהשקיע בחברת MO לפני 40 שנה?

תשואה = כמה כסף המשקיע קיבל מהחברה? זה מיוחס איכשהו למחיר הקניה באותה העת?

המשבר העולמי היה יותר ארוך והתחיל באמצע/סוף 2007.
בשוק המניות הירידות התחילו בספטמבר 2008 עם פשיטת הרגל של ליימן ברודרס והסתיימו במרץ 2009 אחרי ירידה של טיפה מעל 50% במחיר המדד.

אז יהיה לי ממוקד יותר לחקור את המשבר העולמי או משבר עולמי ממוקד מניות?

האם אתה חושב שמייסדי החברה לא חושבים על איך להיטיב עם עצמם כשהם מקימים את החברה?

האמת שיוצא לי להסתכל על הנתון באקסל של לאו על עמודת INSIDE OWN או משהו בסגנון, שאני רואה מספר גבוה אני מתלהב, מספר כדוגמת 0.1 פחות מושך אבל הבנתי את הכוונה .

כמה שלא מפתיע

אני חשבתי ההפך, שבקושי אצליח למצוא משהו
למה הצלחתי למצוא כתבה שמשווה את העשור האחרון ולא שנים בודדות לפני?

"הלוואה" ו-"בעלות על חברה" אבל הציבור נרתע כשמזכירים את המילים "מניות" ואפילו "אגרות חוב".
במציאות זה בדיוק אותו הדבר... תחי הפסיכולוגיה האנושית!

תודה רבה על הערך.

אין שום בעיה עם הסתמכות על נתוני עבר.
יש בעיה גדולה עם הדימיון שזה מספק וודאות כלשהי לגבי העתיד.

תודה רבה על הדיוק

 

[daat99]

עדיין לא בוצע מחקר בסגנון?

לא שידוע לי.
אני עדיין לא שמעתי על מישהו שאסף את הנתונים הנדרשים למחקר שכזה.

אז ניסיתי לעשות ההפך, קיבלתי 0.1 = 10%, זה נכון? למה זה נכון?

זה לא נכון.
מאיפה הגיע ה-100?
כמה יצא לך 10 מיליון חלקי 9999 מיליון?

תשואה = כמה כסף המשקיע קיבל מהחברה? זה מיוחס איכשהו למחיר הקניה באותה העת?

* גם כסף שהוא קיבל (כגון דיבידנדים)
* גם מניות של חברות אחרות שהוא קיבל
* גם כסף שהוא קיבל מהמניות של חברות אחרות שהוא קיבל
* גם מניות של חברות אחרות שהוא קיבל מהמניות של החברות האחרות שהוא קיבל
* גם כסף שהוא קיבל מהמניות של חברות אחרות שהוא קיבל מהמניות של חברות אחרות שהוא קיבל
וזה יכול להמשיך עוד פנימה...
ולא לשכוח בסוף להבין כמה שוות כל המניות שיש לו מכל החברות בשרשרת

זה מיוחס איכשהו למחיר הקניה באותה העת?

מחיר הקניה זה מה ששילמת = הקרן.
הסכום שאתה מחשב זה התוצאה של ההשקעה.
התשואה מתקבלת מחלוקת הסכום שחושב בקרן, החסרת "1" (שמייצג את הקרן) מהתוצאה של החלוקה ובסוף להכפיל ב-100 בשביל להמיר את המספר העשרוני לאחוזים.

אז יהיה לי ממוקד יותר לחקור את המשבר העולמי או משבר עולמי ממוקד מניות?

זו בחירה אישית שלך

האמת שיוצא לי להסתכל על הנתון באקסל של לאו על עמודת INSIDE OWN או משהו בסגנון, שאני רואה מספר גבוה אני מתלהב, מספר כדוגמת 0.1 פחות מושך אבל הבנתי את הכוונה .

למה?
בחברות ענק לבעלי התפקידים והדירקטורים לרוב אין מספיק כסף בשביל להחזיק בכל כך הרבה מניות ושם לרוב מקבלים אחוז יותר קטן של "בעלי עניין".
בצורה אבסורדית אלו דווקא החברות היותר מוצלחות בראיה היסטורית

למה הצלחתי למצוא כתבה שמשווה את העשור האחרון ולא שנים בודדות לפני?

עשור זה טווח קצר מאוד במונחים שלנו.
תשים לב שאפילו בכותרת את מגדירים את הבדיקה כ-"טווח ארוך".
כמה עוד כתבות על תשואות של קרנות מצאת?
האם יש לפחות אחת שמדברת על 20-30 שנה?

תזכור שהשכירים מפקידים לקרן הפנסיה שלהם במשך כ-40 שנה (ולעתים אפילו יותר)!