נשמע כאילו שצריך להתאמץ מאוד כדי להפסיד בנדל"ן, האם זו כוונתך?
כל השקעה מפוזרת שמייצרת תזרים מצריכה פעולות אקטיביות של המשקיע בשביל להפוך להפסדית.
במקרה של נדל"ן בשל הנדירות החריגה של נזק טוטאלי (והאפשרות לבטח את ההשקעה יחסית בזול) אז גם הפיזור לא תמיד נדרש.
תחשוב על זה כך:
המכנה המשותף לכל מי שאי-פעם הפסיד בהשקעות הוא פעולת המכירה במחיר נמוך מהרכישה.
כל השקעה תזרימית מייצרת רווח באופן שוטף ללא מכירות כך שכל מי שלא מוכר הוא אוטומטית מרוויח.
הדרך היחידה להפוך השקעה תזרימית להפסדים היא להפוך ממשקיע פסיבי (אחרי שקונים לא מוכרים) למשקיע אקטיבי (אחרי שקונים מחפשים מתי למכור) ע"י מכירת ההשקעה ברגע הלא נכון.
המעבר ממשקיע פסיבי למשקיע אקטיבי מצריכה "מאמץ" שלא נדרש אם לא מוכרים.
במניות המאמץ הזה יכול להיות קל עד כדי לחיצה על העכבר, בדירות הוא הרבה יותר מאתגר.
לא נדרש ידע, ניסיון, רכישת "השפה" המתאימה וכו' וכו' כדי לייצר רווח?!
כל אדם יכול להרוויח מביצוע הפעולות הבאות בנדל"ן:
1. לקנות את הדירה הראשונה שמוצעת לו ע"י מתווך במחיר שהמוכר דורש אחרי שהוא קיבל אישור מעורך דין שאין בעיה חוקית ו/או בעיית בעלות עם הרכישה
2. להשכיר את הדירה באמצעות מתווך "בבלעדיות" עם מתן ייפוי כח למתווך למצוא ולהחתים את השוכר שמתחשק לו במחיר שהדייר מוכן לשלם ללא מעורבות בעל הדירה בתהליך (ראה משקיעי נדל"ן בחו"ל)
3. להשתמש בשירות הבטחת תשלומי שכר דירה
הרווח כמובן יהיה קטן יותר באופן משמעותי מהרווח שירוויח אדם שמתמקצע בנדל"ן ויכול:
1. לראות יותר מ-100 דירות (רוברט קוואסקי - אבא עשיר אבא עני) לפני שהוא קונה דירה אחת
2. לקנות את הדירה שהיא מציאה של ממש מבחינת מיקום, שטח ואוכלוסייה פוטנציאלית להשכרה
3. להתמקח עם בעל הדירה על המחיר (לשלוח חברים "לראות את הבית", להתלונן על בעיות בבית ולהציע מחיר נמוך מהמחיר שהוא רוצה לשלם כך שהמוכר יקבל את הרושם שהדירה שלו שווה פחות בהרבה - מה שנקרא "לוחמה פסיכולוגית")
4. לבצע שיפוץ קוסמטי בשביל להקפיץ את שכר הדירה שניתן לגבות משוכרים
5. לאתר שוכר בעל הון ובזבזן שמוכן לשלם יותר (השיפוץ הקוסמטי נועד למשוך שוכרים שכאלו עם תמונות מגרות של "דירת עילית", לא יזיק גם סרטון וידאו קצר עם מוזיקת רקע שמעוררת רגשות חיוביים עזים בשביל לקשר את הדירה עם רגשות טובים שכבר קיימים אצל הדייר הפוטנציאלי)
6. לדרוש ערבויות אמינות שיבטיחו את תשלום שכר הדירה אבל לא מוגזמות בצורה שתבריח שוכרים טובים
אקטיבי תמיד יכול לנצח פסיבי (גם בשוק ההון!).
השאלה הקשה היא כמה עבודה רוצים להשקיע בשביל להשיג את הניצחון הנ"ל ואם הוא באמת מצדיק אותה מבחינת התוצאות.
זו בדיוק הנקודה הבעייתית שניסיתי לאמר - שאנחנו לא יודעים מספיק, אין לנו גם אפשרות לדעת מה האיכות של היועץ שעומד מולינו. ולהסתמך על השכן ממול שהמליץ על אותו יועץ זה בעייתי כי השכן ממול באותה רמה שלנו (לא יודע מספיק)
אני בהחלט מסכים איתך.
יותר מדי אנשים מסתמכים על "אני מרוצה" בלי לדעת אם השירות שהם קיבלו באמת היה טוב ומעבירים את ההמלצה הזו הלאה לאנשים אחרים שחושבים שהם יודעים על מה הם מדברים "כי הם כבר השתמשו בשירות".
לענ"ד חלק מזה "בזכות" לקיחת משכנתא בגיל צעיר ועדיין לא רכשנו מספיק ידע.
אין חכם כבעל ניסיון.
זה לא הגיל אלא הידע שאנשים צוברים.
רוב האנשים הבוגרים שאני מכיר עדיין לא מבינים מספיק במשכנתאות (ואני מדבר על אנשים "משכילים" - לפחות ברמה האקדמית - שלקחו יותר ממשכנתא אחת בחייהם).
לרכוש ידע והשכלה פיננסית יכול להוות פתרון שדור ההמשך לא יפגע כמו הניסיון שאתה חווית.
הרבה אנשים זורקים לאויר את הביטוי "השכלה פיננסית" אבל במציאות כל אחד מתכוון למשהו אחר ומה שיושם בעבר התברר כקטסטרופה כל כך גדולה
שבנק ישראל ביטל את היוזמה בתוך שנה בודדת.
* אם תנסה ללמד אנשים על הלוואות (משכנתאות) ההורים שמתנגדים להלוואות יתרעמו שאתה דוחף לילדים שלהם הלוואות בכוח בשביל שהבנקים ירוויחו על חשבונם
* אם תנסה ללמד אנשים על שוק ההון ההורים שהוריהם נכוו מהונאות הבנקים של שנות ה-80 בנדל"ן יתרעמו שאתה דוחף את הילדים לקזינו שנועד לגרום לבנקים להרוויח על חשבונם
* אם תנסה ללמד אנשים לא לצרוך דברי מותרות ההורים שמכורים לשופינג יתרעמו שאתה מנסה לגרום לילדים שלהם להתכלב ולחיות בעוני
איך שלא תנסה ללמד "השכלה פיננסית" אתה תתנגד בקבוצת אוכלוסיה מאוד גדולה שלא מוכנה שתלמד את ילדיה את מה שאתה מנסה.
הדרך היחידה לצרוך חינוך פיננסי אמתי היא מההורים שכבר חונכו מהוריהם או לבד.
זו אחת הסיבות שהעשירים מתעשרים והעניים נשארים למטה.
עובדה שאם אתה היית לוקח את המשכנתא היום (וברור לי שבמקרה שלך זה "אם" מאוד גדול שגובל במדע בדיוני

) לא היית מוצא את עצמך בסיפור כ"כ גרוע
זו בדיוק הנקודה.
אחרי שצברתי את הידע אני לא מוכן לקחת את המשכנתא יותר
הבעיה אצלי לא הייתה "חוסר ידע במרחב" אלא "חוסר רצון להבין מה אני עושה ברמה האינדיבידואלית".
היו במשפחה לא מעט אנשים שרצו להסביר לי על ההבדלים בין המשכנתאות השונות (עם רמת ידע שונה) אבל אני לא רציתי להקשיב לאף אחד מהם כך שגם אם הם היו נותנים לי את העצות הנכונות (בלי הצמדה למדד!, הוספת מסלול פיתוי וכו') אני לא הייתי פתוח מספיק בשביל להקשיב להם.
אם אין רצון ללמוד אצל האדם אז הוא לא ילמד - גם אם ידחפו לו את זה לתכנית הלימודים.
ברור שלא התכוונתי לאיזון מהסוג הזה
אבל זה האיזון שמבוצע בפועל בהיסטוריה של המדינה

בהגרלות מחיר למתבכיין, מחיר מטרה, דירה בהנחה וכו' ישנה הטבה משמעותית לאנשים שלא השכילו לחסוך ולרכוש דירה בתחילת דרכם בעוד האנשים שכן עשו זאת מנודים מההגרלה.
קח דוגמא תיאורטית של שני זוגות צעירים:
זוג חסכני התחתן בחתונה זולה ביותר כאשר לכל בן זוג היו 100 אלף שח אחרי שנים של "התכלבות" ללא טיולים לחו"ל/בילויים וכו' פלוס מתנות חתונה של עוד 50 אלף שח.
אותו זוג לקח את ה-250 אלף שח וקנה דירת סטודנטים בבאר שבע עם משכנתא.
זוג בזבזני התחתן בחתונה מפוארת כאשר לכל בן זוג היה מינוס של 20 אלף שח אחרי שנים של בילויים, טיולים ומגורים בשכירות במרכז תל אביב מינוס הוצאות חתונה שעברו את המתנות שהם קיבלו ב-10 אלף שח כי "מתחתנים רק פעם אחת".
אותו זוג התחיל את חייו המשותפים עם מינוס 50 אלף שח ולא יכל לקנות דירה.
שני הזוגות עובדים בעבודות זהות ומשלמים מיסוי זהה.
למה זוג בזבזני זכאי לקבל מאות אלפי שקלים בהנחות על רכישת דירה בעוד זוג חסכני רק משלם את המסים שמממנות את ההטבות הללו בלי יכולת לקבלן?
למה המדינה מעודדת זוגות להתנהג כמו זוג בזבזני ובמקביל מענישה זוגות שהתנהגו כמו זוג חסכני?
אני באופן אישי מאמין בחינוך ע"י דוגמא אישית יותר מאשר הרצאות יבשות/שיעורים והמדינה מחנכת את תושביה
על ידי דוגמא אישית שעדיף להיות בזבזנים מאשר חסכנים.
בגיל הזה אין עדיין הייטקיסטים שיכולים לרכוש דירה ללא משכנתא, כמעט כולם שווים ברמה הפיננסית
אין הייטקיסטים אבל גם אין שוויון פיננסי.
ישנם אנשים שיוצאים מהשירות הצבאי עם כמה עשרות אלפי שקלים (אפילו 100 אלף במקרה פרטני שאני מכיר) וישנם אנשים שיוצאים מהשירות הצבאי עם מינוס כבד וללא הכנסות.
כל עוד ההטבה ניתנת לכולם אז אני לא אתנגד אבל ההיסטוריה של מדינת ישראל הוכיחה לנו שבמידה ותנתן הטבה שכזו היא תנתן רק למשוחררים שיש להם מינוס בבנק ותמומן ע"י מיסוי הפלוס של השאר
כפי שכבר ראינו - אין דרך ללמד חינוך פיננסי שהיא מקובלת על כולם.
אתה לא חושב שזו הסתכלות מתנשאת על בעל הדירה?
לא.
מאיפה הביטחון שיש דירה דומה באותו מחיר, איזור, כיווני אוויר, שכנים, שכונה, קהילה וכו'?
* מי אמר שחייבים "דירה דומה"?
* למה דווקא "אותם כיווני אוויר"?
* אני לא מכיר אפילו מקרה אחד של דייר שבדק מי השכנים לפני שהוא חתם חוזה.
* ברוב המוחלט של השכונות ישנה יותר מדירה אחת
* קהילה לא מוגבלת לדירה ספציפית בבניין ספציפי - תעבור שני רחובות שמאלה ועדיין תוכל לקחת חלק באותה הקהילה
ברוב המקומות ישנו מגוון של דירות זמינות.
תוסיף לכך את האפשרות לעבור דירה לפני תום החוזה (אפשרות שקל מאוד להכניס לרוב החוזים) ואתה מקבל הרבה מאוד אפשרויות לאתר את "דירת החלומות" שלך במשך כל השנה ולא רק בחודש של סוף החוזה.
במקרה הגרוע אם אתה ממש לא אוהב את הדירה אז תמיד ניתן לספוג נזק פיננסי זמני ולפנות את הדירה לפני תום החוזה ועדיין להמשיך ולשלם שכר דירה עד שבעל הבית ימצא דייר חלופי.
נ.ב.
עשיתי את הדברים הללו בעצמי יותר מפעם אחת.
לא פגשתי שוכרים שמחלקים בונוס לבעל דירה בלי שום סיבה הגיונית
אחד היתרונות של השקעה במניות דיבידנד על פני נדל"ן

בכל אופן הצגתי זאת כאלטרנטיבה לדייר שמתעקש לגור בדירה ספציפית ולכן מוכן לשלם יותר על המגורים באותה הדירה כך שבעל הבית לא ימהר לזרוק אותו החוצה ו/או לאסור עליו לתקוע מסמר בקיר.
אתה מניח מספר עובדות שלענ"ד רוב הזוגות/משפחות לא נמצאות שם
אני לא מניח זאת כעובדה אלא מציג זאת כאלטרנטיבה.
זוג נדלני:
1. צובר הון עצמי משמעותי
2. קונה דירה גדולה בהרבה ממה שהוא באמת צריך "כי חושבים על העתיד" ובכך משלם תשלומי משכנתא גבוהים בהרבה ממה שהוא יכל לשלם בשכירות בפועל
3. לוקח משכנתא בגובה שכר הדירה של הדירה שבה הוא הולך לגור
4. מבצע שיפוץ קוסמטי בשביל לייפות את הדירה ולרצות את כל גחמותיהם קטנים כגדולים
5. רוכש ריהוט שמתאים בדיוק לדירה הזו ולא בהכרח ניתן להעביר לדירה הבאה
זוג מנייתי:
1. צובר את אותו הון עצמי משמעותי ומשקיע את ההון העצמי בשוק ההון בהשקעה שמייצרת תזרים חיובי כבר מהיום הראשון
2. גר בדירה שמתאימה לצרכיו המיידיים ולא לצרכיו הדימיוניים בעתיד
3. כתוצאה ב-#2 שכר הדירה שהוא משלם קטן בהרבה מתשלום המשכנתא של זוג נדלני
4. לא משקיע כל כך הרבה בשיפוץ קוסמטי מעבר לדברים שהוא באמת מייחס להם חשיבות עצומה כך שהשיפוץ יותר זול
5. רוכש פחות ריהוט וגם מה שכן נרכש הוא יותר זול בידיעה שהוא לא בהכרח ישרוד הובלות ומעברי דירה (למשל בדירה האחרונה שנכנסתי אליה רכשתי ארון 4 דלתות הכי זול שמצאתי בידיעה שאני אנטוש אותו בדירה בסוף החוזה - מבחינתי זה הוסיף למחיר השכירות פחות מ-150 שח בחודש לשנה הראשונה וזה בהחלט תוספת סבירה שהייתי מוכן לספוג גם אם בעל הבית ו/או הדייר הבא לא ירצו לרכוש את הארון כשאני אעזוב בעוד מספר שנים לא ידוע)
זוג מנייתי:
1. צפוי לקבל שווי נקי גדול יותר בשל התשואות הגבוהות יותר בשוק המניות
2. היה בעל תזרים חיובי טוב יותר בשל שכירות נמוכה ממשכנתא במקביל להכנסה התזרימית משוק ההון
3. הוציא פחות לאורך הדרך (על חשבון "שיפוץ קוסמטי מוזל" במקום "כל הגחמות קטנות כגדולות")
4. היה יותר גמיש לשינויים של דרישות החיים (יותר/פחות ילדים ממה שתוכנן, מעבר עבודות לערים/מדינות שונות וכו')
גם אם החבילה תתפוצץ והזוגות יתגרשו אז זוג מנייתי נמצא במצב טוב יותר מזוג נדלני.
זוג מנייתי מחלק את המניות חצי-חצי בלי למכור אפילו מניה בודדת כך שאין כאן מאורע מס ו/או הפסד.
זוג נדלני חייב למכור את הבית במחיר שהוא נמוך ממחיר השוק (הרי הזוג מתגרש ולכן הוא "לחוץ למכור מהר" והקונים יודעים זאת ומציעים מחיר בהתאם) ובכך גם לאבד ערך וגם לשלם עלויות מכירה גבוהות.
תשים לב שהדרישות וההנחות היחידות שאני מציג הן:
1. שני הזוגות הצליחו להשיג הון עצמי מספק בשביל לרכוש את הדירה שבה הם רוצים לגור
2. זוג מנייתי יודע איך להשקיע בשוק ההון ולייצר ממנו תזרים חיובי (זה כולל השקעה במדד כמובן - גם במדד יש דיבידנדים)
3. שני הזוגות שקולים ומוציאים על דברים שבאמת חשובים להם
אם אנחנו מדברים על זוג צעיר (בגילאי ה20-30) קשה לי לראות את כל זה
אם אתה מדבר על זוג שלא הצליח להשיג הון עצמי בשביל לקנות בית שבו הוא הולך לגור אז אני מסכים אתך לחלוטין.
מצד שני אין לו מספיק הון עצמי בשביל לקנות בית אז זה לא משנה
אם אתה מדבר על זוג שכן הצליח להשיג הון עצמי בשביל לקנות בית שבו הוא ההולך לגור אז אין שום מניעה שאותו הזוג ישקיע את אותו ההון העצמי בקרן מחקה מדד מחלקת וישכור דירה שמתאימה לצרכיו
הנוכחיים (ולא העתידיים שמכתיבים את הבית שרוכשים) בעלות קטנה יותר משכר הדירה של הבית שהוא היה רוכש.
בכל מקרה תשים לב שאני לקחתי את אותם תנאי ההתחלה בשני הזוגות למעט הפער בידע הפיננסי (איך לייצר תזרים משוק ההון).
אלא אם כן בעל הבית רוצה למכור לקונה שמעוניין בדירה למגורים ולא להשקעה ואז השוכר נאלץ לצאת מהדירה
ברוב המוחלט של המקרים זה פתיר מהסיבה הפשוטה שהמשקיעים מכתיבים את מחירי הנדל"ן ולא בעלי הבתים.
אם אותו דייר מעוניין להישאר בדירה למרות שבעל הבית מוכר אז הוא יכול להעלות את שכר הדירה מיוזמתו (לשלם יותר) ובכך להפוך את הדירה ליותר אטרקטיבית למשקיעים מאשר לזוג שרוצה לגור שם.
הסיכוי שבו יגיע זוג שיתעקש לגור בדירה X בבניין Y ברחוב Z בכל מחיר שיידרש ע"י בעל הבית ויפנה את הדייר מהדירה בכח קטן מהסיכוי שטיל שנורה מעזה/לבנון/סוריה/אירן יפנה את הדייר בכוח...
השוכר במקרה שלי, הפסיד בגדול כי אין כמעט דירות לשכירות באותו איזור
אני עדיין לא נתקלתי באזורים שרוצים לגור בהם ואין בהם מספיק דירות להשכרה.
זו לא בעיה - זה השוק.
זוג מנייתי מסוגל לשלם מעבר למחיר השוק ועדיין לעקוף את זוג נדלני מבחינת תוצאות פיננסיות.
אם כל כך חשוב לו לגור דווקא בדירה X אז שיפתח את פנקס הצ'קים ויתחיל לרשום מספרים גדולים יותר.
לצורך ההמחשה זוג מנייתי יכול לשלם את השכירות שהיה משלם זוג נדלני (שכירות השוק של הדירה הגדולה יותר!)
פלוס סך תזרים הדיבידנדים שהוא מקבל מתיק ההשקעות שלו ועדיין לעקוף את זוג נדלני בתשואה כוללת בשל עליית ערך גדולה יותר במניות מאשר בנדל"ן בטווח הארוך (אנחנו מדברים כאן על השקעות לעשרות שנים).
למשל זוג נדלני התעקש לרכוש דירת 5 חדרים מיד אחרי החתונה כי הוא מתכנן כבר איפה ישנו 2 ילדים למרות שהם לא מכתננים היריון בחמש השנים הקרובות ולכן הוא משלם משכנתא שמקבילה לשכר הדירה של דירת 5 חדרים.
זוג מנייתי רק התחתן ואפילו לא חושב על להיכנס להיריון בשנה הקרובה ולכן הוא מסתפק בדירת 3-4 חדרים בלבד.
מספיק שזוג מנייתי יציע לבעל דירת ה-4 חדשים תשלום שכר דירה של דירת 5 חדרים (שווי המשכנתא של זוג נדלני) וכבר בעל הבית לא ירצה לפנות אותם (ו/או ימכור את הבית למשקיע נדל"ן שלא ירצה לפנות אותם) כאשר במקביל יש להם הכנסה תזרימית מתיק המניות כך שמצבם הפיננסי השוטף יותר טוב ממצבו של זוג נדלני.
למה שזוג מנייתי יתעקש לשלם יותר?
כי אתה הצגת את הדרישה לגור דווקא בדירה הזו ולא בדירה שבבניין ממול, ברחוב ליד, בשכונה הסמוכה וכו'...
לזוג מנייתי יש את היכולת להחליט עד כמה חשוב לו לגור "דווקא בדירה X" ויש לו את הפער התזרימי לממן תשלום מופקע כאשר הוא עדיין עוקף את זוג נדלני.
לענ"ד אתה מצייר תמונה ורודה מדיי לכיוון השכירות ותמונה עגומה מדיי לדירת מגורים
לדעתי לא.
הפער העצום בתזרים החופשי בין הזוגות מאפשר גמישות עצומה לזוג מנייתי שלא קיימת אצל זוג נדלני.
את הגמישות הזו אפשר לנצל:
1. להגדלת הון
2. לבחירת הדירה הנכונה
3. לווידוא שלא יפנו את הדייר מהדירה (אם מתעקשים - דבר שאני לא מוצא בו היגיון רב באופן כללי)
יש לא מעט יתרונות שאתה בעל דירה
כולם פסיכולוגיים ולא פיננסיים.
נ.ב.
את הפער הפיננסי ניתן להפנות לטיפול פסיכולוגי שימגר את החשיבות שזוג נדלני מיחס ליתרונות הללו ועדיין להישאר עם עודף פיננסי
רק לחשוב על מעבר דירה כל 5~ שנים
לא בעיה רצינית.
יש היום שירותי אריזה, מעבר ופירוק כך שאתה מגיע לדירה חדשה ללא מאמץ מיוחד (אולי לקחת יום/יומיים חופש מהעבודה לצורך המעבר בפועל).
נ.ב.
מיום לידתי ועד לפני גיל בר-מצווה הורי עברו 3 דירות
שהיו בבעלותם.
בין יום לידתי ועד לפני גיל בר-מצווה אני באופן אישי גרתי
בשתי ערים שונות ובארבע שכונות שונות.
ואני ממש לא בן יחיד
משפחה עם ילדים במגוון גילאים בגן, בבית הספר ובתיכון וביססת את כולם באותו איזור/שכונה/עיר.
באיזו שכונה יש רק דירה אחת להשכרה?
בכל פעם שחיפשתי דירה להשכרה תמיד מצאתי
הרבה יותר מאחת.
נ.ב.
רכישת דירה למגורים לא מונעת מעברי דירות בהמשך ומעברי דירות בין שכונות ואפילו ערים אינם קטסטרופה שחייבים להימנע ממנה בכל מחיר.
בעל הבית השתגע ורוצה להוציא את השוכרים מהדירה לא איכפת לו מהבונוס
אז מה?
אז יוצאים ועוברים לדירה בלי בעל בית משוגע.
ואם יפול טיל על הבית אתה תתעקש להמשיך לגור בבית עם חור בתקרה רק כי הוא רשום על שמך בטאבו?
ואם
העירייה תגדיר את הבניין במסוכן ואסור למגורים אתה תמשיך לגור בו עם ילדיך רק כי הוא רשום על שמך בטאבו?
לפני כשש שנים רכשו בני הזוג דירת ארבעה חדרים תמורת 780 אלף שקל ועברו להתגורר בה. זמן קצר לאחר מכן בוצעו באחת הדירות בבניין עבודות והתקרה קרסה. מהנדס שנשלח לבדוק את העניין עדכן את הדיירים בבניין בפרט מפתיע: הבניין הוכרז "מבנה מסוכן" על ידי העירייה עוד ב-2007 – לפני שבני הזוג רכשו את דירתם.
מי שמדמיין שרכישת בית מייצרת וודאות שהוא לא יעבור דירה בחייו משלה את עצמו.
נ.ב.
לדעתי באופן כללי מי שחושב שמעבר דירה זה מאורע רע גם משלה את עצמו.
אני באופן אישי ביצעתי לא מזמן מעבר דירה שלישי מתחילת הקורונה ובכל פעם שעברתי דירה שיפרתי משהו שרציתי לשפר בחיי (כולם מבחירה שלי ובניגוד לרצונותיהם של בעלי הדירות שהעדיפו להאריך את החוזים ללא העלאת שכר הדירה).
שלא נגיע לידי ניסיון, אבל הפתרון הכי פשוט לענ"ד זה לדפוק אצל השכן ראש הארגון ולשכור את שירותיו כדי "ליישר" את בעל הבית. אז דווקא יוצא ששכן כזה הוא נכס
אם הבנתי נכון אין קורלציה בין דמי שכירות למחיר הדירה
לא מדויק.
ישנה קורלציה אבל לא מלאה (זה כמו שישנה קורלציה הפוכה בין מניות לאג"ח אבל לא תמיד).
כשמחירי הדירות עולים בעלי הבתים מנסים להעלות את מחירי השכירות ולכן ישנה קורלציה.
כמחירי השכירות עולים (הדיירים מקבלים משכורות גבוהות יותר ומוכנים לשלם יותר לבעלי הבתים) אז המשקיעים מוכנים לשלם יותר על אותם הבתים ולכן ישנה קורלציה.
הבעיה היא שישנם עוד גורמים שמשפיעים על מחירי הדירות חוץ מגובה שכר הדירה כגון גובה הריבית במשק והטבות מס שונות.
אם למשל הריבית במשק תעלה ל-100% בלי שינוי במשכורות העובדים אז הרבה מאוד בעלי הון יעדיפו להפקיד את כספם בפקדונות עם 100% ריבית במקום לקנות דירה עם 3% שכר דירה והרבה כאב ראש.
נהירת בעלי ההון לפקדונות תקטין את הביקוש לדירות ואולי אפילו תגדיל את ההיצע (משקיעי הנדל"ן שמקבלים "רק 3%" בשכר דירה יעדיפו למכור את הנכס ולהפקיד את הכסף בפקדון) וזה יכול להוביל להורדת מחירי הדירות ללא שינוי בגובה שכר הדירה כלל.
ופתאום קיבלנו שאין קורלציה...
זו הבעיה עם דברים שמושפעים מהרבה נתונים שונים.
לרוב הריבית לא משתנה בחדות כך שישנה קורלציה בין מחיר הנכס (דירה/מניה) לבין התזרים שהוא מייצר (שכר דירה/דיבידנד).
כשהריבית משתנה בחדות הקורלציה הזו מפסיקה לתפקד.
ייתכן שפעמים לשלם למשכנתא במקום לשלם שכירות תהיה כדאיות כלכלית
כל טענה שמתחילה ב-"ייתכן" היא בהגדרתה נכונה

האם "ייתכן שאני אמות מכריש באמצע המדבר?"
תשובה:
כן - כריש יכול ליפול ממטוס על הראש שלי כשאני באמצע המדבר...
מה שאני מנסה להבהיר זה שחוסר הקורלציה ביניהם לא בהכרח מייצרת כדאיות כלכלית.
הסבירות היא שההון העצמי הנדרש לצורך רכישת הנכס יכול לייצר תוצאות טובות יותר בשוק ההון מאשר בנדל"ן וצריך להתחשב בפער התשואות בין שוק ההון לנדל"ן במקביל לפער ההוצאות התזרימיות בין שכר הדירה למשכנתא.
לדוגמא מוקצנת נניח ומדד ה-SP500 יחלק דיבידנד יציב של 100% ולמשקיע יש הון עצמי של 280 אלף שח.
אם המשקיע יקח את ההון העצמי וישקיע אותו במדד ה-SP500 הוא יקבל דיבידנד שנתי של 280 אלף שח.
בפני המשקיע עומדת "הזדמנות השקעה" של רכישת דירה בשווי של מיליון שח ומציעים לו "הטבת משכנתא ל-30 שנה ללא ריבית כלל".
מכיוון שהמשקיע לוקח משכנתא של 720 אלף שח ללא ריבית כלל למשך 30 שנה אז הוא צריך להחזיר 2,000 שח בחודש שזה יוצא 24,000 שח בשנה.
בשביל להגיע לנקודת האיזון בין המשקיעים שכר הדירה צריך להיות 256 אלף שח בשנה שזה יוצא 21,333.33 שח בחודש.
תשים לב שבדוגמא המוקצנת החזר המשכנתא נמוך בהרבה משכר הדירה ועדיין אין "כדאיות כלכלית" לרכוש את הבית במקום להשקיע במדד.
כדאיות כלכלית נמדדת מול חלופות ולא בפני עצמה.
תודה רבה על הקישור. לא הייתי מודע בכלל לסיפור... אבל לא ממש מפתיע כאשר אדם כמעט מנותק מהתקשורת והחדשות כמוני
הדבר הכי אבסורדי בסיפור הוא שקח-לו התעקש להגביל את המשכורות של הבכירים בתעשיה הפיננסית בטענה ש-"אף אחד לא צריך להרוויח כל כך הרבה" ואז הוא הלך לשם וקיבל משכורת גבוהה בהרבה מהמשכורת המקסימלית שהוא בעצמו החיל...
איך הממשלה לא תתערב בזמן שהיא המוכרת/החוכרת את הקרקעות לציבור, מעניקה הפשרה ומתן אישורים לבניה, וכו'?
היא מוכרת את הקרקעות לקבלנים, לא לציבור

הפשרות יכולות להינתן על פני זמן בלי קשר לכלכלה.
אישורים צריכים להינתן על רקע מקצועי ולא פיננסי.
המפתחות בידיים שלה, בהכרח היא מתערבת בדיור בצורה ישירה או עקיפה עוד הרבה לפני עניין המיסוי
יש הבדל בין להתערב בדיור לבין להתערב בתמחור הנכסים הסופיים בסגנון הגרלות הנחה למי שבזבז במקום לקנות דירה על חשבון הזוגות שקנו דירה במקום לבלות.