בעיני יש לזה משמעות כדי להבין את היתרונות והחסרונות של כל אסטרטגיית השקעה.
כמו שיש משמעות ללימוד מתמטיקה עיונית (ולא רק מתמטיקה שימושית) כיוון שבעתיד יכולים להשתנות התנאים והרעיונות התיאורטיים יכולים להפוך לפרקטיים.
1. דמי הניהול הגבוהים יותר
2. המיסוי הכפול ביום המכירה שבסבירות כמעט וודאית יקרה
3. ההתמודדות עם תנודות שוק שיכולים לרסק את התיק ב-50% שלרוב קורה במקביל להגדלת דרישת הערבויות של הברוקר וספיגת מימוש בכפיה כי ההלוואה העצומה שהמשקיע לקח במשך שנים פתאום חורגת מדרישת הבטחונות החדשה (אחרי שהשוק יתאושש ויחזור להרוויח את ה-10% שאנחנו מדמיינים, זה לא באמת יעזור למי שסגרו לו את החשבון בגלל דרישת בטחונות שאינה מספקת)
4. התמודדות פסיכולוגית עם הלוואות כל כך גדולות בערוב החיים כשהכישורים הקוגניטיביים דועכים
במקרה שלי: דמי הניהול נמוכים, באופן ההשקעה שלי (שמותאמת לפסיכולוגיה שלי ושונה מהאסטרטגיות המקובלות הסטנדרתיות) אין כמעט מיסוי כפול, וכשיש הוא מסתכם בפחות מ 25%.
המינוף שלי לא גבוה, ובמידת הצורך אני מעדכן אותו לפי תנודתיות השוק כך שהתיק שלי אמור לשרוד ללא מארג'ין קול גם בקריסה של 60% בשוק.
הדבר היחיד שאני חושש ממנו זה ירידה קוגנטיבית בערוב החיים שתקשה עלי להמשיך לנהל את תיק ההשקעות בצורה יעילה.
כשארגיש שאני מתחיל להתקרב למצב הזה אחפש פתרון כנראה להעביר את ניהול הכספים לבן משפחה או איש מקצוע שאני סומך עליו.
יש יתרון בניהול חלק מהכספים ב IRA דבר שמאפשר לעשות שינויים בתיק ההשקעות בהתאם לעולם המשתנה ללא אירוע מס.
יכול להיות שבעוד כמה שנים ה AI ישתלט על הכל והמושגים כסף, פנסיה, מיסוי וכו' ישתנו/יוחלפו.
צירפתי טבלה מעודכנת עם השינויים הבאים:
א. משנה שנייה והלאה צירפתי את סכום הדיבידנד שקיבלנו מהמחלקת ועל הסכום הכולל נקבל את התשואה
ב. שיניתי תשואה למחלקת ל-9% והדיבידנד ל-1% כדי להשקיע בהווה ולא בעבר
לענ"ד אלו נכללים בתוך התשואות - בצוברת הנחתי 10% תשואה נטו (לאחר מיסוי דיבידנד ולאחר ד.נ.)
איך היית משנה את התשואות כדי שיהיו כמה שיותר קרובים למציאות? נכון, אנחנו משקיעים בהווה אבל זה על סמך נתוני עבר
בשביל לבצע חישוב נכון צריך לתחזק "שכבות מס" שונות עבור כל שנה ובמכירה למכור מ"שכבת המס" המתאימה (בקרנות איריות הצוברות לרוב האנשים משקיעים בבורסה הישראלית, ראה אינווסקו, ולכן המיסוי הוא FIFO בעוד בקרנות המחלקות האמריקאיות מאוד קל להשקיע דרך אינטראקטיב מה שמאפשר מיסוי לפי חבות מס מינימלית גם אם מתעקשים למכור, מה שלא חייבים בגלל שיש תזרים).
נכון, אם אתה מניח שבמכירה של המחלקת יהיה תשלום מס אפס (0), מול תשלום מס של 1431.87₪ בצוברת אזי התמונה מתהפכת, אבל אני לא חושב שזו השוואה נכונה.
לענ"ד אם אנחנו מדברים על משקיע קצת מתוחכם (כמו שאתה מציין הוא יודע לרכוש את המחלקת ב-IB כדי לנצל את מצב השכבות), כנראה שהוא גם יידע לרכוש את הצוברת ולמכור בשכבות. במקרה כזה (תשלום מס אפס גם במחלקת וגם בצוברת) יציג פער יותר גדול לטובת הצוברת
2. מה עם הפער העובדתי כששיש תזרים מהתיק ההוליסטי אז לא צריך למכור "תת-חלק" שלו בשביל "לעזור לילדים" כי אפשר לעזור להם עם התזרים (או מינוף זמני וחד-פעמי שיכוסה ע"י התזרים העתידי)?
נכון, לא לקחנו אחזקות נוספות שיש לאותו משקיע בתיק ההוליסטי, כמו שלא לקחנו בחשבון את המשכורת שהוא עדיין מקבל ומזה יוכל לעזור לילדים + תזרים מDGI ו\או מכירה חלק קטן מהנכסים...
יש לא מעט אפשרויות אבל כדי להשוות תפוחים לתפוחים אתה לא חושב שכדאי לנטרל את כל ה"מסביב" (כמו שלמשל לא הנכסנו למשוואה את סיבולת הסיכון של המשקיע, המשכורת והפנסיה שמהם יוכל לחתן את בן\בת הזקונים)?
אני שוקל ב IRA (של קרן השתלמות נזילה) במידה ואני לא זקוק לדיבידנד במועד חלוקתו (זה המצב אצלי ב 99% מהמקרים) למכור מניות וקרנות לפני יום האקס ולקנות אותם מחדש לאחר יום האקס.
אני חושב שתנודתיות השוק והעמלות ימחקו לך את פוטנציאל הרווח (אם בכלל יש כזה), בעיקר ב-IRA ישראלי שבו העלויות מאוד גבוהות ביחס לאלטרנטיבות שקיימות בשוק הממוסה.
למעט כספים שאינם בשליטתי המלאה (קרן השתלמות/קופת גמל/קרן פנסיה), כל הנכסים שלי מופנים למניות דיבידנד.
אני לא מבזבז משאבים יקרים על קרנות סל/נאמנות, קרן חירום, אג"ח, נדל"ן, זהב, מזומן, פיקדונות, חסכונות או כל דבר אחר.
נ.ב.
אני מתעלם מ-"תקציב משחקים" מוגבל ביותר (פחות מ-100 שח בחודש) שאני מפנה לחשבון ייעודי לצורך "הימורים".
רובו נעלם אבל הוא בהחלט מספק ריגוש שמנטרל את הצורך לגעת בתיק הדיבידנדים המאוד משעמם שלי כך שבפועל הוא תורם לתשואה ע"י מניעת הפסדים גדולים
בהתבסס על:
1. מחקרים ההיסטוריים העצמאיים שביצעתי
2. קריאה מעמיקה של מסמכי השיווק שגורואים כאלו ואחרים מכנים "מחקרים"
3. התייחסות לכל הנכסים שלי כתיק השקעות הוליסטי ענק
4. שימת דגש על הצד הפסיכולוגי לצורך מקסום זמן ההשקעה (בתקווה, נצחי)
אני עדיין לא מצאתי גישת השקעות טובה יותר.
בשביל למכור בשכבות אתה צריך להשקיע דרך גוף שמאפשר מכירה לפי שכבות.
בשביל לעמוד בחובת תשלום המס החוקית למס הכנסה בארץ הנישום צריך יכולת להוכיח לפקיד שומה "תאריך ומחיר רכישה מקורי" של המניות הספציפיות שמכרת (קרי: של השכבה המתאימה).
ניתן להנפיק מאינטראקטיב ברוקרס דו"ח מכירה לפי שכבות ואני עושה זאת באופן קבוע.
ניתן למלא ולהגיש את הדו"ח לבד או באמצעות איש מקצוע (מאוד קשה למצוא איש מקצוע טוב).
אני באופן אישי מתעצל להגיש לבד (וזו לדעתי טעות).
ניתן ללמוד איך להגיש את הדו"ח בימי העיון בסניף מס הכנסה הקרוב אליך.
יש להם ימים מיוחדים שבהם הם עוזרים לאנשים שטורחים להגיע אליהם למלא את הדו"חות השנתיים.
חשוב לזכור שאפילו בתוך אותו סניף של מס הכנסה, מקבלים תשובות סותרות מפקידי שומה שונים כך שרצוי שלא לשאול שאלות "קיטבג" במפגשים הללו.
לפני כעשור הלכתי לאחד מימי העיון האלו עם חבר ושאלנו את פקיד השומה שהיה שם בבוקר אם יש חובת הגשת דו"ח מס אם אין מכירות וכל הדיבידנדים גררו תשלום מס של 25% ל-IRS כך שאין חובת תשלום נוספת בארץ והוא אמר "בגלל שלא צריך לשלם כלום אז לא צריך להגיש את הדו"ח ולבזבז לפקידי שומה את הזמן כך שהם יוכלו להתמקד במציאת מעלימי מס אמתיים".
כשחזרנו לאותו הסניף אחרי ארוחת הצהריים, היה שם פקיד שומה אחר ושאלנו אותו את אותה השאלה רק שהפעם התשובה היתה "ברור שחייבים להגיש את הדו"ח! איך נדע שאתה לא חייב לשלם מס אם לא תגיש?".
בוודאי שכן.
אם הוא יגיד שעדיף מחלקות אז הרבה יותר זול לרכוש אותן באינטראקטיב ולא יפתחו חשבון דרכו.
אם הוא יגיד שעדיף צוברות איריות (ובאופן פרטני: כאלו שנסחרות בשקלים בארץ) אז הרבה יותר אנשים יפתחו חשבון דרכו.
אתה באמת חושב שמנדבסקי קנה את הפנטהאוז ב-21 מיליון בגלל שהוא השקיע את המשכורת שלו כשכיר ב-SP500?...
בעיני יש לזה משמעות כדי להבין את היתרונות והחסרונות של כל אסטרטגיית השקעה.
כמו שיש משמעות ללימוד מתמטיקה עיונית (ולא רק מתמטיקה שימושית) כיוון שבעתיד יכולים להשתנות התנאים והרעיונות התיאורטיים יכולים להפוך לפרקטיים.
אני טוען שחלק מהיתרונות/חסרונות של כל אסטרטגיה הן ההשפעה הצולבת עם שאר ההחלטות והתעלמות מההשפעה הצולבת משנה את המסקנות.
אני חוזר שוב על הדוגמא של "איך לא להיות חולים".
אם מתעלמים מההשפעה הצולבת של "אי נשימה == מוות" אז מגיעים למסקנה הלא חכמה בכלל של "אי נשימה == נשארים בריאים"...
אתה מודע לכך שדרישות הביטחונות משתנות באופן דרסטי בתקופות כאלו?
אני באופן אישי קיבלתי 3 מכתבים שונים מאינטראקטיב ברוקרס על עדכון פתאומי ומשמעותי לרעה של דרישות מינוף "מעכשיו לעכשיו" (הן נכנסו לתוקף באותו יום המסחר שבו הן נשלחו לי):
* ב-2015
* ב-2018
* ב-2020
גם אם אתה חושב שאתה יכול לעמוד בדרישות המינוף אם הבורסה מתרסקת ב-60% זה לא אומר שדרישות המינוף לא יוכפלו (או יותר) במקביל מה שיוריד את היכולת שלך להתמודד רק ל-30%.
לצערי אין לי נתונים על הזינוק בדרישות המינוף במהלך 2008 אבל מסיפורים של "שורדי המשבר" אני שמעתי שהדרישות הוכפלו ביותר מפי-3 ביום אחד.
אני קורא לזה חסרון.
1. אני לא חושב שאני יודע משהו על העתיד שיוביל אותי לבצע שינויים רווחיים לאורך זמן
2. אני לא חושב שהעולם משתנה באופן מהותי (כל הדברים שאנחנו מגדירים כשינוי כבר קרו בפרמוטציה כזו או אחרת בעבר, ראה כתבים ומאמרים של ריי דליו בנושא)
* מתבונן בכל הנכסים המשפחתיים ההוליסטיים שמשפיעים אחד על השני ולא מתבונן ב-"כיס אחד בדגמ"ח" תוך התעלמות מההשפעה שלו על "שאר הכיסים בדגמ"ח"
* לא מכריח מכירה בתיק התזרימי כי יש תזרים שניתן להשתמש בו
* מתעד שכבות מס שונות
* משתשמש במספרים מהמציאות כגון:
* * תשואה כוללת של 10% שמתוכה 1% זה הדיבידנד
* * * בקרן הצוברת זה אומר שיש עליית מחיר של 9.85% שצריכה להיות ממוסה במכירה
* * * בקרן המחלקת זה אומר שהתקבל דיבידנד לאחר מס של 0.75% שמושקע מחדש בלי לייצר חבות מס נוספת עתידית ויש עליית מחיר של 9%
אני חושב שאין מכירה במחלקת בכלל ולכן המשמעות היחידה שיש לחבות המס שכלואה בתוכה היא שהיא מייצרת תזרים גדול יותר שמאפשר לממן הוצאות גדולות יותר במקום למכור את הקרן.
לא באמת, על פי חוק אין קרנות צוברות בארצות הברית.
זה אומר שהוא צריך להשקיע בקרנות שאינן אמריקאיות.
השקעה בקרנות שאינן אמריקאיות היא פחות משתלמת באינטראקטיב ברוקרס כך שאם הוא באמת "מתוחכם" הוא ימנע מכך וירכוש אותן בשקלים בגוף ישראלי וזה מנטרל את בחירת השכבות במכירה.
האם אתה חושב שזה נכון להשוות את ההשפעה של "אי נשימה" על "אי הידבקות במחלות" תוך "נטרול כל ה-מסביב" כגון העובדה שאם לא נושמים אז מתים?
אני חושב שאין שום משמעות להשוואה שמתעלמת מההשלכות של הבחירה על שאר החיים.
אלו מקרה קצה שבהם השוק היה בשפל וכשהייתי זקוק לכסף אז לקחתי מארג'ין או השתמשתי בקרן חירום. קשה לי למכור מניות בירידות להפך אני רוצה לקנות מניות בירידות. גם קשה לי כשאני רואה שהתקבל דיבידנד כשאינני זקוק לו, נגבה ממנו 25% מס דיבידנד ואני צריך להשקיע את מה שנותר מחדש.
אם הוא יגיד שעדיף מחלקות אז הרבה יותר זול לרכוש אותן באינטראקטיב ולא יפתחו חשבון דרכו.
אם הוא יגיד שעדיף צוברות איריות (ובאופן פרטני: כאלו שנסחרות בשקלים בארץ) אז הרבה יותר אנשים יפתחו חשבון דרכו.
יש בזה משהו, למרות שזה די ברור לא חשבתי על זה.
עדיין אני חושב שהוא שהוא המליץ על קרנות צוברות כי הוא מאמין שהן עדיפות על קרנות מחלקות.
אני רוצה להאמין שרוב האנשים לא ימליצו במתכוון על מוצר שהם חושבים שהוא נחות בכל פרמטר רק בגלל אינטרס כלכלי, אלא ידגישו את היתרונות היחסיים של המוצר. על המשקיעים מוטלת החובה לבדוק את היתרונות והחסרונות של כל מוצר ולבחור את המוצר שמתאים להם.
אני באופן אישי קיבלתי 3 מכתבים שונים מאינטראקטיב ברוקרס על עדכון פתאומי ומשמעותי לרעה של דרישות מינוף "מעכשיו לעכשיו" (הן נכנסו לתוקף באותו יום המסחר שבו הן נשלחו לי)
1. נתנו למשקיעים 24 שעות להפקדת מזומנים כדי להימנע ממארג'ין קול ?
2. אני מניח שכשמגיעים למארג'ין קול אינטראקטיב יממשו רק חלק מני"ע שבחשבון עד להגעה לדרישת הבטחונות שהם דורשים.
יודע מה הכללים לפיהם אינטראקטיב מחליטה את סדר המימוש של ני"ע במארג'ין קול ?
קולה מול מיץ תפוזים סחוט טרי....
דירה בבאר שבע מול מניות של קולה....
פירמידת מכירות להצלחה תוך לילה מול דירה בבאר שבע...
חשבוו פק"מ...
דגים קפואים...
חטיפי בריאות...
אם תעשה סיבוב קצר בקו 66 ותביט בחלון, רב מה שתראה זה שלטים של אנשים שממליצים במכוון על מוצר נחות בגלל אינטרס כלכלי...
קולה מול מיץ תפוזים סחוט טרי....
דירה בבאר שבע מול מניות של קולה....
פירמידת מכירות להצלחה תוך לילה מול דירה בבאר שבע...
חשבוו פק"מ...
דגים קפואים...
חטיפי בריאות...
אם תעשה סיבוב קצר בקו 66 ותביט בחלון, רב מה שתראה זה שלטים של אנשים שממליצים במכוון על מוצר נחות בגלל אינטרס כלכלי...
התכוונתי שלא נראה לי שכל מנהלי הקבוצות הפיננסיות חושבים שקרן מחלקת עדיפה על קרן צוברת ובוחרים להפיץ מחקרים ותכנים שקריים רק מתוך תקווה שזה יגרום לחברי הקבוצה לפתוח דרכם חשבון מסחר עצמאי בברוקר ישראלי כדי לרכוש קרנות צוברות.
ניתן לרכוש בברוקר ישראלי גם קרנות צוברות וגם קרנות מחלקות אומנם באינטראקטיב זה קצת יותר בזול אבל זה זניח לטווח הארוך.
לרוב מי שמשקיע בברוקר ישראלי זה נטו בגלל נוחות.
בקיצור בעיניי הם יכולים להמליץ בהתאם למה שהם באמת חושבים שהכי משתלם למשקיע הישראלי מבלי שזה כמעט יפגע בהכנסה שלהם משיווק חשבונות מסחר עצמאי.
1. חברת קוקה קולה משווקת קולה בלי להוציא מחקרים שקריים שקולה בריאה יותר ממיץ תפוזים (החברה מנסה לשווק שזה "טעם החיים" כלומר טעים יותר וכו').
2. אני לא אוהב השקעה בנדל"ן, יותר מידי התעסקות עם אנשים. ועדיין אני לא חושב שאפשר להגיד באופן גורף שעדיף מניות של חברת קוקה קולה על פני השקעה בדירה בבאר שבע יש יתרונות וחסרונות לכל השקעה.
3.פירמידת מכירות זו הונאה זה לא כלול ב "רוב האנשים".
4. חשבון פק"מ - יש מקרים נדירים שהוא הפתרון המתאים כשזקוקים לכסף נזיל תוך זמן קצר והאינפלציה נמוכה, והמשקיע נולד לפני 1948:
הפקידה בבנק לרוב לא תשווה בין פק"מ למוצר חסכון אחר שעדיף למשקיע ותשקר לו שפק"מ עדיף.
בקיצור הדוגמאות שנתת לא דומות למה שלכאורה מיוחס למנהלי קבוצות פיננסיות.
קולה מול מיץ תפוזים סחוט טרי....
דירה בבאר שבע מול מניות של קולה....
פירמידת מכירות להצלחה תוך לילה מול דירה בבאר שבע...
חשבוו פק"מ...
דגים קפואים...
חטיפי בריאות...
התכוונתי שלא נראה לי שכל מנהלי הקבוצות הפיננסיות חושבים שקרן מחלקת עדיפה על קרן צוברת ובוחרים להפיץ מחקרים ותכנים שקריים רק מתוך תקווה שזה יגרום לחברי הקבוצה לפתוח דרכם חשבון מסחר עצמאי בברוקר ישראלי כדי לרכוש קרנות צוברות.
בהתחשב בכך שהם מצטטים טיעונים שאומרים את ההיפך ממה שמחקרים אומרים אז אני כבר יודע שהם עושים זאת.
ראה כמה "גורואים" מצטטים את מחקר דלבר (כמו הציטוט: "המשקיע הממוצע מרויח פחות מאג"ח אז עדיף לקנות קרן") בטיעון מדוע צריך להשקיע בקרנות בעוד שמחקר דלבר בפועל מודד את תנועת הכסף של משקיעי הקרנות ומסיק שמשקיעי הקרנות הרוויחו פחות מאג"ח.
דוגמא נוספת היא ציטוטים של המסמך השיווקי שנכתב ומפורסם ע"י S&P שטוען שמשקיעי הקרנות מפסידים למדד בלי להבין ש:
1. זה לא מחקר אלא פרסומת שיווקית שנוצרה ע"י החברה שמייצרת את המדד
2. הנתונים שמוצגים בו נבנו בכוונה תחילה בצורה שמציגה כאילו המשקיעים האקטיביים הפסידו גם במקרים שבהם הם הרוויחו יותר מהמדד
אני משקיע במגוון תחומים ומוצרים ובמגוון אסטרטגיות.
חלק מההשקעות פסיביות, חלק חצי פסיביות, וחלק אקטיביות. לחלק מההשקעות יש קורולציה נמוכה ולפעמים אפילו הפוכה מהשקעה אחרת. כל תקופה אסטרטגיה אחרת מובילה.
בניתי מערכת (לשימוש עצמי בלבד) שעוזרת לי לנהל את הסיכונים, לבדוק אם קורולציות משתנות, שמציגה לי את שווי תיק ההשקעות שלי שמפוזר בהרבה מוצרים וברוקרים ואת החשיפות שלי לכל תחום השקעה וכו'.
צפיה בשווי תיק ההשקעות קטן משמעותית בתקופות שפל בשוק גורם להרבה משקיעים להילחץ ולמכור בשפל.
הפסיכולוגיה שלי שונה, אני לא מכרתי במשברים 2000, 2008 וכו' להפך אפילו קניתי קצת.
הקרן חירום ששוויה הוצאות מחיה לשנה (בנוסף להכנסה מעבודה) אפשרה לי לישון בשקט גם בתקופות שפל בשוק כך שבשבילי אובדן התשואה על הסכום שבקרן חירום משתלם (אני משלים לתשואה גבוה יותר לאורך זמן בחלקים אחרים של תיק ההשקעות שלי שבהם הסיכון גבוה יותר).
ראה כמה "גורואים" מצטטים את מחקר דלבר (כמו הציטוט: "המשקיע הממוצע מרויח פחות מאג"ח אז עדיף לקנות קרן") בטיעון מדוע צריך להשקיע בקרנות בעוד שמחקר דלבר בפועל מודד את תנועת הכסף של משקיעי הקרנות ומסיק שמשקיעי הקרנות הרוויחו פחות מאג"ח
בקבוצות הפיננסיות שאני חבר בהם דווקא ציטטו את המחקר כפי שהוא ורק ציינו שכדי להשיג את תשואת המדד (פחות דמי הניהול) צריך להשקיע בקרן לאורך זמן כי משקיע שנלחץ בירידות ויוצא ... וחוזר בעליות, מרוויח לבסוף פחות מאג"ח.
זה לא חוכמה גדולה אם לא היה לך תיק השקעות משמעותי באותה תקופה.
יש הבדל גדול בין:
"ראיתי את שווי תיק ההשקעות שלי יורד ב-10% ומוחק סכום שיקח לי 30 שנה להרוויח אבל אני כבר מתקרב לפנסיה ואין לי עוד 30 שנות עבודה".
לבין אדם שאומר:
"ראיתי את שווי התיק מוחק 50% מערכו אבל לוקח לי פחות משנה להרוויח את הסכום הזה ויש לי עוד 30 שנות עבודה כך שזה ממש לא מעניין אותי".
אני לא יודע מה היה המצב שלך ב-2000/8 (ואתה לא צריך להצדיק את עצמך/לשתף) - זה מידע שרק אתה יודע ולכן רק אתה יודע איזה מסקנה אתה יכול להסיק מהמאורעות הללו.
אני לא מחובר לאפליקציה ולא הייתי צריך להתחבר למערכת, קיבלתי אותה במייל.
הנקודה היא שכשקיבלתי את ההודעה כבר היה מאוחר מדי בשביל לעשות עם זה משהו.
הבנקים בארץ כבר סגורים כך שגם אם הייתי רוצה לבצע העברת זה"ב (שזה היה אומר שהיה לי סכום לא מושקע, מה שלא נכון בשוטף), אני עדיין לא הייתי יכול לבצע אותה עד למחרת.
בכל מקרה, למדתי את הלקח שלי ואני לא מסתמך על "יכולת המינוף בשגרה" כמדד כלשהו ל-"יכולת המינוף בעת צרה צורך".
והם רושמים מפורשות שהם עדיין יכולים למכור מה שמתחשק להם ולהתעלם מהבחירה שלך.
במקרה הפרטי שלי:
אחרי המימוש הראשון, טרחתי לסמן מה אני מעדיף שימומש אבל במימוש השני הם התעלמו מהבחירה שלי ומימשו משהו אחר לגמרי.
מאז אני כבר לא טורח.
בגדול הם מממשים לפי דרגת הסיכון גם אם אתה רוצה מימוש אחר ולפי מה שאני מבין הם מתייחסים לסימונים שלנו רק אם הסיכון זהה בין המניות וזה דבר, שלדעתי האישית, כמעט ולא מתקיים במציאות.
ציינו שהמחקר מגדיר את "המשקיע הממוצע" כ-"משקיע שקונה ומוכר קרנות" (בהגדרה זה כולל בדיוק את משקיעי המדד) ולא סתם משקיע שקונה מניות בודדות?
דווקא השילוב של דלבר עם מתמטיקה פשוטה מראה שהימנעות מהשקעה בקרנות צפויה לייצר תשואת יתר.
תחשוב על זה כך:
1. כל המשקיעים ביחד מרוויחים את הממוצע = תשואת השוק
2. כל משקיעי הקרנות (כולל משקיעי המדד) מרוויחים פחות מתשואת אג"ח ממשלתי שזה הרבה פחות מתשואת השוק
3. הקבוצה המשלימה של #2 היא קבוצת המשקיעים שלא קונים קרנות
בהינתן שקבוצה #2 ביחד עם קבוצה #3 זו קבוצה #1 ובהינתן שקבוצה #2 מייצרת תשואת חסר ביחס למכלול שמיוצג ע"י #1 אז בהגדרה (המתמטית לפחות) קבוצה #3 מייצרת תשואת יתר ביחס למכלול שמיוצג ע"י #1.
אני כמובן לא טוען שכל מי שקונה מניות בודדות משיג תשואת יתר ביחס לשוק.
אני פשוט ממחיש שמחקר שברמה המתמטית מציג נתון שטוען שהשקעה בקרנות (כולל מחקות מדד) מייצרת תשואת חסר ביחס לשוק ממשיך להיות מצוטט ע"י גורואים פיננסיים למיניהם כמחקר שבגללו צריך להשקיע בהשקעה בקרנות.
אם אתה לא חושב שזה עיוות עובדות ברמה הכי בסיסית שיש אז אני לא יודע למה אתה כן תקרא "עיוות עובדות".
יש הבדל גדול בין:
"ראיתי את שווי תיק ההשקעות שלי יורד ב-10% ומוחק סכום שיקח לי 30 שנה להרוויח אבל אני כבר מתקרב לפנסיה ואין לי עוד 30 שנות עבודה".
לבין אדם שאומר:
"ראיתי את שווי התיק מוחק 50% מערכו אבל לוקח לי פחות משנה להרוויח את הסכום הזה ויש לי עוד 30 שנות עבודה כך שזה ממש לא מעניין אותי".
בגדול הם מממשים לפי דרגת הסיכון גם אם אתה רוצה מימוש אחר ולפי מה שאני מבין הם מתייחסים לסימונים שלנו רק אם הסיכון זהה בין המניות וזה דבר, שלדעתי האישית, כמעט ולא מתקיים במציאות.
לא זוכר אם ציינו זאת במפורש אבל גם אם לא, היה ברור לקוראים שלא מדובר על משקיעי מניות בודדות.
המחקר של דלבר בסך הכל מוכיח שלרוב משקעי הקרנות עדיף להשקיע לטווח ארוך ולא לנסות לתזמן את השוק.
למיטב הבנתי הוא לא מתייחס/משווה למשקיעי מניות בודדות.
העדפת ההשקעה בקרנות למשקיע הממוצע (שאין זה מקצועו העיקרי) על פני בחירת מניות בודדות מוסברת ברצון לפזר כי קשה למצוא לאורך זמן את המניות הבודדות שמכות את השוק (וורן באפט אפילו ניצח על זה בהתערבות).
דווקא השילוב של דלבר עם מתמטיקה פשוטה מראה שהימנעות מהשקעה בקרנות צפויה לייצר תשואת יתר.
תחשוב על זה כך:
1. כל המשקיעים ביחד מרוויחים את הממוצע = תשואת השוק
2. כל משקיעי הקרנות (כולל משקיעי המדד) מרוויחים פחות מתשואת אג"ח ממשלתי שזה הרבה פחות מתשואת השוק
3. הקבוצה המשלימה של #2 היא קבוצת המשקיעים שלא קונים קרנות
בהינתן שקבוצה #2 ביחד עם קבוצה #3 זו קבוצה #1 ובהינתן שקבוצה #2 מייצרת תשואת חסר ביחס למכלול שמיוצג ע"י #1 אז בהגדרה (המתמטית לפחות) קבוצה #3 מייצרת תשואת יתר ביחס למכלול שמיוצג ע"י #1.
אתה מבצע כאן קפיצה לוגית לא תקפה, אתה מערבב בין תשואת משקיעים לבין תשואת האפיקים שבהם הם מחזיקים.
הנחת ש“כל המשקיעים ביחד מרוויחים את ממוצע השוק” ולכן אם תבחר תת-קבוצה אחת עם תשואת חסר, התת-קבוצה השנייה חייבת להכות את השוק. זה לא נכון בלי להגדיר בדיוק מי נכנס בכל קבוצה, מה המשקל של כל משקיע, ואיזו תשואה אתה מודד: תשואת נכסים מוחזקים או תשואת משקיעים בפועל.
גם אם קבוצה #2 הייתה מניבה פחות מהשוק, זה לא אומר שקבוצה #3 “חייבת” להכות את השוק. הסיבה היא שהממוצע הרלוונטי של תשואת השוק שייך לנכסים או להון המושקע, לא בהכרח ל“משקיעים”. דוגמה פשוטה שמפריכה את הטענה שלך:
בדוגמה זו תשואת השוק (הנכסים) 10%, תשואת המשקיע הממוצע בקרנות 8% (כי לא תזמנו טוב את השוק), ותשואת המשקיע הממוצע לא בקרנות (בבחירת מניות בודדות) לא רק שלא הכתה את השוק אלא היתה נמוכה יותר (4.24%) מתשואת המשקיע הממוצע בקרנות.
עדיין לא נחשפתי לגורו השקעות שמצדד במדדים ומציג את דלבר (או מצטט את "המסקנה המצוטטת שלו") בלי ליצור את הרושם שהמשקיע הממוצע הוא מי שבוחר מניות בודדות ולא מי שמשקיע בקרנות מחקות.
אשמח להכוונה לאחד שכזה כי אם הוא עד כדי כך אמין ויסודי (דבר מאוד נדיר בקהילת "הגורואים הפיננסיים" העולמית לצערי) אז אני אשמח להחשף לתוכן שלו ולפרגן לו עם קישור בסרגל הימני של הבלוג (בחינם וללא תמורה כמובן).
נכון מאוד אבל כמות ה-"גורואים" שמצטטים אותו ומציגים מצג כאילו "המשקיע הממוצע" שמתואר במחקר הוא מי שבוחר מניות ולא מי שמשקיע בקרנות (בין היתר, גם משקיעי הקרנות מחקות) היא עצומה.
כפי שרשמתי, עדיין לא נחשפתי לאחד שמצדד במדדים ולא עושה זאת.
העדפת ההשקעה בקרנות למשקיע הממוצע (שאין זה מקצועו העיקרי) על פני בחירת מניות בודדות מוסברת ברצון לפזר כי קשה למצוא לאורך זמן את המניות הבודדות שמכות את השוק
יש מחקרים שטוענים שהתועלת מהפיזור מעבר ל-17 (או 7, לא זוכר בע"פ) חברות שונות היא זניחה.
זו הסיבה שיש כל כך הרבה משקיעים מוצלחים שאומרים שאם יש לך יותר מ-10 חברות שונות בתיק אז "אתה עושה משהו לא בסדר".
וורן באפט בעצמו מתאר את עולם ההשקעות כמו "כרטיסיה עם 20 ניקובים כאשר כל ניקוב זו חברה אחת שרוכשים במהלך החיים ואי אפשר לקבל עוד אחת".
במלים אחרות הוא אומר שצריך לחקור על חברות לעומק ולהימנע מפיזור יתר.
יותר מדי אנשים לא מבינים את ההתערבות ומה קרה שם כשהם מצטטים אותה.
1. וורן באפט התערב שאם הוא ישקיע בתיק 100% מניות (במקרה התיק הוא גם מחקה מדד SP500) אז הוא ינצח את מנהלי ההשקעות האקטיביים שמשקיעים בתיקי 60/40 (60% מניות ו-40% אג"ח)
2. במהלך העשור שבו ההתערבות היתה בתוקף לא היה משבר שריסק את שוק המניות ולכן החלק המנייתי הפסיד לחלק האג"חי
הדבר היחיד שאפשר באמת ללמוד מההתערבות הזו הוא שבתקופה שבה לא היה משבר היה עדיף להשקיע במניות על פני תיק שמשלב אג"חים ומניות.
זו מסקנה שונה לחלוטין מהמסקנה שאנשים מצטטים (כמו שאתה ניסית להציג כרגע) כאילו מה שגרם לניצחון שלו בהתערבות זה המדד ולא חלוקת הנכסים השונה.
תשים לב שבאף מקום לא השוו את התשואה של החלק המנייתי של מנהלי ההשקעות למדד אלא רק את התשואה ההוליסטית שהתקבלה מהשילוב של מניות ואג"חים ל-100% מניות.
גם אם קבוצה #2 הייתה מניבה פחות מהשוק, זה לא אומר שקבוצה #3 “חייבת” להכות את השוק. הסיבה היא שהממוצע הרלוונטי של תשואת השוק שייך לנכסים או להון המושקע, לא בהכרח ל“משקיעים”.
הדוגמא לא מפריכה מהסיבה הפשוטה שהיא הפוכה.
בדוגמא שלך תשואת הכסף שלא מושקע בקרנות היא רק 4.24% ותשואת הכסף שמושקע בקרנות היא 8% בעוד שבדלבר מציגים נתונים הפוכים.
תשנה את הגדרת הקבוצות של "כן/לא בקרנות" לפי הנתונים של דלבר ואתה תקבל את אותה ההוכחה שאני הצגתי.
דלבר בודק את כל תנועת הכסף של כל משקיעי הקרנות באשר הם ומשם הוא מסיק שכקבוצה, כל משקיעי הקרנות הרוויחו פחות מאג"ח.
במציאות, כל תנועת הכסף (בין אם בקרנות ובין אם לא), הניבה את תשואת השוק הרחב.
בהגדרה: אם תנועת הכסף שבין הקרנות הניבה פחות אז תנועת הכסף שלא בין הקרנות (קרי במניות בודדות) הניבה יותר.
נדגים עם אחת התוצאות של דלבר (יש גרפים יותר עדכניים עם תוצאות מאוד דומות אז אתה יכול לבחור שנה אחרת אם אתה רוצה, התוצאה זהה):
תשואת הכסף שמושקע בקרנות היא כ-2.2%.
תשואת השוק (SP500 / RUSSEL 2000) היא כ-9%.
הדרך היחידה שתשואת הכסף שמושקע בכל השוק תהיה 9% כאשר תת-קבוצה אחת שלה (הכסף שמושקע בקרנות) הרוויחה 2.2% היא שתת-הקבוצה השניה (הכסף שאינו מושקע בקרנות) תרוויח הרבה מעבר ל-9%.
זה נכון שהפער תלוי בכמות המשקיעים ואינו נוסחה פשוטה בסגנון:
קוד:
(2.2+X)/2=9
2.2+X=18
X=15.8
אבל איך שלא תסובב את הנתונים, התוצאה של תנועת הכסף שאינו מושקע בקרנות לא יכולה להיות פחות מ-9% כאשר הממוצע של כל הכסף הוא 9% והממוצע של הקרנות הוא פחות מ-9%.
בדוגמה זו תשואת השוק (הנכסים) 10%, תשואת המשקיע הממוצע בקרנות 8% (כי לא תזמנו טוב את השוק), ותשואת המשקיע הממוצע לא בקרנות (בבחירת מניות בודדות) לא רק שלא הכתה את השוק אלא היתה נמוכה יותר (4.24%) מתשואת המשקיע הממוצע בקרנות.
זה נכון למשקיע המקצועי.
יש המון מניות, למשקיע הממוצע (שאין זה מקצועו העיקרי) קשה ואין לו את הכלים ו/או היכולת ו/או הזמן ו/או הרצון לחקור חברות לעומק ולכן הוא מפזר.
יותר מדי אנשים לא מבינים את ההתערבות ומה קרה שם כשהם מצטטים אותה.
1. וורן באפט התערב שאם הוא ישקיע בתיק 100% מניות (במקרה התיק הוא גם מחקה מדד SP500) אז הוא ינצח את מנהלי ההשקעות האקטיביים שמשקיעים בתיקי 60/40 (60% מניות ו-40% אג"ח)
2. במהלך העשור שבו ההתערבות היתה בתוקף לא היה משבר שריסק את שוק המניות ולכן החלק המנייתי הפסיד לחלק האג"חי
הדבר היחיד שאפשר באמת ללמוד מההתערבות הזו הוא שבתקופה שבה לא היה משבר היה עדיף להשקיע במניות על פני תיק שמשלב אג"חים ומניות.
זו מסקנה שונה לחלוטין מהמסקנה שאנשים מצטטים (כמו שאתה ניסית להציג כרגע) כאילו מה שגרם לניצחון שלו בהתערבות זה המדד ולא חלוקת הנכסים השונה.
תשים לב שבאף מקום לא השוו את התשואה של החלק המנייתי של מנהלי ההשקעות למדד אלא רק את התשואה ההוליסטית שהתקבלה מהשילוב של מניות ואג"חים ל-100% מניות.
באפט התערב מול קרנות גידור (Hedge Funds), ולא מול תיקי 60/40.
1. ההתערבות נערכה בשנת 2007 (ונכנסה לתוקף ב-1 בינואר 2008) מול טד סיידס (Ted Seides), שותף בחברת ניהול ההשקעות Protégé Partners. תנאי ההתערבות היו פשוטים: באפט טען שקרן סל זולה המחקה את מדד ה-S&P 500 תניב תשואה גבוהה יותר, נטו לאחר עמלות, מאשר סל של קרנות גידור על פני עשור.
חברת Protégé Partners לא בחרה תיקי 60/40. היא בחרה 5 "קרנות של קרנות" (Funds of Funds), אשר השקיעו בעצמן בלמעלה מ-200 קרנות גידור שונות שמטרתן הייתה להכות את השוק באמצעות מגוון אסטרטגיות אקטיביות ומורכבות (Long/Short, ארביטראז' וכו').
2. הטענה שלא היה "משבר שריסק את שוק המניות" בעשור הזה אינה נכונה. ההתערבות החלה ב-1 בינואר 2008 – השנה שבה פרץ המשבר הכלכלי העולמי (משבר הסאב-פריים), אחד המשברים החמורים בהיסטוריה.
בשנת 2008 מדד ה-S&P 500 התרסק ב-37%. למעשה, בשנה הראשונה להתערבות קרנות הגידור ניצחו את באפט, כיוון שהן הפסידו פחות מהמדד (הן ירדו בממוצע בכ-24%). אולם, לאורך תשע השנים הנותרות, השוק התאושש בחדות, והריבית דריבית של המדד מחקה לחלוטין את היתרון הראשוני של קרנות הגידור. בסוף העשור (2017), קרן ה-S&P 500 הניבה תשואה שנתית ממוצעת של 8.5%, בעוד שקרנות הגידור הניבו תשואה שנתית ממוצעת של קצת פחות מ-3%.
המסקנה מההתערבות אינה "מניות עדיפות על אג"ח בתקופת גאות", אלא מתרכזת בשתי נקודות מהותיות לגבי השקעות:
1. ההשפעה ההרסנית של דמי הניהול (עמלות): קרנות גידור גובות לרוב דמי ניהול לפי מודל של "2 ו-20" (2% דמי ניהול קבועים ו-20% מהרווחים). מכיוון ש-Protégé בחרה ב"קרנות של קרנות", הייתה שם שכבה נוספת של דמי ניהול. באפט הוכיח שגם אם מנהלי הקרנות משיגים תשואה "ברוטו" טובה, שחיקת העמלות גורמת לכך שהתשואה "נטו" למשקיע תהיה נמוכה משמעותית מקרן מחקה מדד שגובה שברירי אחוזים.
2. הקושי ההסתברותי להכות את השוק לאורך זמן: ניהול אקטיבי, בוודאי כזה המערב תזמון שוק וניסיון לבחור מניות/נכסים ספציפיים, מתקשה מאוד לנצח מדד פסיבי רחב לאורך זמן – גם כשמדובר במנהלי ההשקעות הנחשבים למתוחכמים והיקרים ביותר בעולם, וגם כאשר התקופה כוללת משבר פיננסי אדיר.
אסמכתאות ומקורות רשמיים:
1. מכתב וורן באפט לבעלי המניות של Berkshire Hathaway לשנת 2017 (פורסם ב-2018):
במכתב זה (עמודים 11-13, תחת הכותרת "The Bet"), באפט מסכם את עשר שנות ההתערבות, חושף את התוצאות הסופיות (כולל פירוט התשואות בכל שנה ושנה, מה שמוכיח את התרסקות 2008), ומפרט את מסקנותיו בדבר השפעת העמלות בניהול האקטיבי אל מול הניהול הפסיבי.
2. קרן Long Now (The Long Now Foundation):
הארגון שדרכו נוהלה ופוקחה ההתערבות באופן רשמי (Long Bet 362). שם רשומים התנאים המקוריים שנוסחו ב-2007:
"Over a ten-year period commencing on January 1, 2008, and ending on December 31, 2017, the S&P 500 will outperform a portfolio of funds of hedge funds, when performance is measured on a basis net of fees, costs and expenses." הניסוח מוכיח חד-משמעית שמדובר בקרנות גידור ולא בתיקי 60/40.
הדוגמא לא מפריכה מהסיבה הפשוטה שהיא הפוכה.
בדוגמא שלך תשואת הכסף שלא מושקע בקרנות היא רק 4.24% ותשואת הכסף שמושקע בקרנות היא 8% בעוד שבדלבר מציגים נתונים הפוכים.
. כל המשקיעים ביחד מרוויחים את הממוצע = תשואת השוק
2. כל משקיעי הקרנות (כולל משקיעי המדד) מרוויחים פחות מתשואת אג"ח ממשלתי שזה הרבה פחות מתשואת השוק
3. הקבוצה המשלימה של #2 היא קבוצת המשקיעים שלא קונים קרנות
בהינתן שקבוצה #2 ביחד עם קבוצה #3 זו קבוצה #1 ובהינתן שקבוצה #2 מייצרת תשואת חסר ביחס למכלול שמיוצג ע"י #1 אז בהגדרה (המתמטית לפחות) קבוצה #3 מייצרת תשואת יתר ביחס למכלול שמיוצג ע"י #1.
לא מסכים. הוא מסיק שמשקיע הקרנות הממוצע הרוויח פחות מאג"ח בגלל שניסו לתזמן את השוק, אבל יש גם משקיעי קרנות שהרוויחו יותר מתשואת השוק, ומשקיעי קרנות שהשקיעו בקרן מחקה מדד ולא תיזמנו את השוק הרוויחו את תשואת השוק (פחות דמי ניהול וטעות מעקב זניחה).
במציאות, כל תנועת הכסף (בין אם בקרנות ובין אם לא), הניבה את תשואת השוק הרחב.
בהגדרה: אם תנועת הכסף שבין הקרנות הניבה פחות אז תנועת הכסף שלא בין הקרנות (קרי במניות בודדות) הניבה יותר.
מסכים, ועדיין לא ניתן להסיק מפה שהמשקיע הממוצע במניות בודדות השיג יותר מהמשקיע הממוצע בקרנות כפי שהראתי בדוגמה. לא ניתן להסיק מתשואת נכסים תשואה של משקיע ממוצע כפי שרואים בדיוק בגרף של דלבר שצרפת. לא ניתן להוכיח מדלבר דבר על התשואה הממוצעת של משקיעי מניות בודדות פשוט כי הם לא חקרו אותם, אבל הגיוני להניח שגם הם השיגו תשואה נמוכה מתשואת השוק בגלל ניסיון לתזמן את השוק.
אגב פחות מעניין אותי מחקרים על המשקיע הממוצע כי אני לא קרוב בכלל למשקיע הממוצע מכל בחינה שהיא (הפסיכולוגיה שלי לא סטנדרטית, שיטות ההשקעה שלי לא סטנדרטיות, מטרות ההשקעה שלי לא סטנדרטיות, הזמן שאני משקיע במחקר ובניהול תיק ההשקעות לא סטנדרטי, וגודל תיק ההשקעות שלי לא סטנדרטי).
אשמח להכוונה לאחד שכזה כי אם הוא עד כדי כך אמין ויסודי (דבר מאוד נדיר בקהילת "הגורואים הפיננסיים" העולמית לצערי) אז אני אשמח להחשף לתוכן שלו ולפרגן לו עם קישור בסרגל הימני של הבלוג (בחינם וללא תמורה כמובן).
אני עקבתי אחרי כמה מנהלי קבוצות פיננסיות שהתרשמתי שהם אמינים למרות שיש להם אינטרסים (הם לא מסתירים אותם).
אני לא זוכר את ההתייחסות של כל אחד מהם למחקר דלבר (ואם בכלל היתה התייחסות).
אני לא מכנה אותם "גורואים פיננסים" כי אני לא מעריץ אנשים, ולא הולך אחרי אנשים בעיניים עצומות.
בתחילת הדרך קיבלתי ערך בקבוצות הללו, אבל כבר תקופה ארוכה אני מרגיש שהם הפסיקו לחקור ולחדש.
הם בעיקר חוזרים על הבסיס (מניח שזה מכניס להם יותר כסף מאשר לחקור משהו חדש). אולי אתה מכיר קבוצות/כנסים/ערוצים של משקיעים מתקדמים מנוסים שמחליפים רעיונות השקעה ומשתפים במחקרים מתקדמים שעשו/קראו ? (בלי לנסות לדוג לקוחות, אלא אנשים שעוסקים ונהנים מהשקעות ולא זקוקים לכספי לקוחות חדשים כדי להתפרנס).
דעתי היא שהיא לא באמת מבינה איך המיסוי עובד.
אם כבר אז יש חיסרון של מיסוי כפול באיריות שמשתלב עם כפיית תשלום מס רווחי הון, מיסוי שגישת ה-DGI מנטרלת.
היא משלמת 15% מס דיבידנדים במקור, דוחה *רק* 10% מס דיבידנדים (שמתורגם ל-0.1% משווי התיק נכון לתשואת הדיבידנד הנוכחית) ובתמורה לדחיה זו היא:
1. משלמת דמי ניהול
2. משלמת 25% מס על יתרת הדיבידנד מה שמוביל את מיסוי הדיבידנד ל-36.25% במקום רק 25% במקור
3. מתחייבת לשלם מס רווחי הון כי אין איך לקנות לחם בלי למכור קרנות איריות צוברות
אני מסופק אם זה נכון.
אין שום דבר פשוט בלא לברוח מהשוק באמצע משבר אחרי שנעלמו כמה מיליוני שקלים והמשקיע מוצא את עצמו מחוסר עבודה.
בהצלחה ליישם את זה במהלך משבר 1929...
גורואית השקעות המדדים הישראלית לא הצליחה ליישם את זה במרץ 2020 שזה אפילו לא היה משבר אלא סתם ירידה במחירי המניות שארכה חודש בודד.
בעקבות זאת היא בחרה לעבור להשקעות דיבידנדים באמצע הקורונה.
יש הבדל דרסטי בין לדקלם "נמכור מה שצריך ועד אז לא נמכור כלום" לבין בפועל להצליח לשרוד משבר (בעיקר כשלא היה משבר כבר 18 שנה ו-99% מהאנשים שמדברים על בורסה באינטרנט לא היו מושקעים בו עם סכומים משמעותיים).
רצוי להבין שכלל טריניטי מבוסס על משיכת 4% בתקופה שבה הדיבידנד הממוצע היה מעל 4.5%.
במציאות ההיסטורית זה אומר שמי שהיה מיישם את כלל ה-4% היה צריך להמשיך ולקנות מניות אחרי הפרישה ולא למכור אותן.
יש סיבה טובה שכלל ה-4% ירד ל-3% כשהרחיבו את תקופת הבדיקה לתקופה שכללה תשואת דיבידנד נמוכה יותר
רק על 10% מהדיבידנד שכיום זה רק 0.1% מהתיק וזה מייצר את העלויות הבאות:
1. תשלום דמי ניהול
2. תשלום 25% מס על יתרת הדיבידנד מה שמוביל את מיסוי הדיבידנד ל-36.25% במקום 25% במקור
3. תשלום מס רווחי הון כי אין איך לקנות לחם בלי למכור קרנות צוברות
+1
תן לה לחיות את חייה ואתה תחיה את חייך.
אי אפשר לשכנע פנאט דתי שהדת שלו שגויה.
בדרך היא סופגת דמי ניהול ובהצלחה לא למכור כלום עד גיל 60 (בהנחה והיא לא בת 59.5)...
אולי אתה מכיר קבוצות/כנסים/ערוצים של משקיעים מתקדמים מנוסים שמחליפים רעיונות השקעה ומשתפים במחקרים מתקדמים שעשו/קראו ? (בלי לנסות לדוג לקוחות, אלא אנשים שעוסקים ונהנים מהשקעות ולא זקוקים לכספי לקוחות חדשים כדי להתפרנס).
אבל לא הבאת דוגמא שעונה לתנאים שהצגתי
בדוגמא שלך "קבוצת משקיעי הקרנות" הרוויחה 8% בעוד קבוצת "משקיעי הלא קרנות" הרוויחה 4.2% שזה בדיוק הפוך.
גם במציאות של היום יש יותר כסף שמושקע בקרנות (ובחוזים על הקרנות) מאשר בנכסים עצמם בכמה סדרי גודל כך שאפילו אם נתעקש למשקל אז אנחנו נקבל את התוצאות ההפוכות מהדוגמא שהצגת.
לא מסכים. הוא מסיק שמשקיע הקרנות הממוצע הרוויח פחות מאג"ח בגלל שניסו לתזמן את השוק, אבל יש גם משקיעי קרנות שהרוויחו יותר מתשואת השוק, ומשקיעי קרנות שהשקיעו בקרן מחקה מדד ולא תיזמנו את השוק הרוויחו את תשואת השוק (פחות דמי ניהול וטעות מעקב זניחה).
נכון מאוד.
ובאותו המטבע גם לא ניתתן להוכיח דבר על התשואה של משקיעי המדד ממחקרים שתומכים בהשקעה מחקה מדד כי אף אחד מהם לא בדק מה עושים המשקיעים עצמם (מתי מוכרים/קונים/מאזנים, מה ההקצאה ההוליסטית וכו').
כמעט אף אחד לא נוקב בשם של המחקר ועדיין לא נתקלתי במישהו שלא מצטט ממנו: "המשקיע הממוצע מפסיד למדד".
זו בדיוק הנקודה שלי, הם מצטטים מסקנות ממחקרים בלי להבין מה המקורות ובלי לבדוק את נכונותם.
מסכים לגמרי.
אני חושב שזה בגלל שאין מה לחקור ולחדש בנושאים הללו.
שום דבר לא השתנה (ברמה הבסיסית) ב-100 השנים האחרונות והכלכלה מתחרזת עם עצמה (מהפכת הרכבים, מהפכת התעשייה, מהפכת האינטרנט, מהפכת הבינה מלאכותית וכו').
ריי דליו אמר זאת טוב ממני: אם חוקרים מספיק את ההיסטוריה אז מגלים שההווה כבר קרה בעבר.
אולי אתה מכיר קבוצות/כנסים/ערוצים של משקיעים מתקדמים מנוסים שמחליפים רעיונות השקעה ומשתפים במחקרים מתקדמים שעשו/קראו ? (בלי לנסות לדוג לקוחות, אלא אנשים שעוסקים ונהנים מהשקעות ולא זקוקים לכספי לקוחות חדשים כדי להתפרנס).
לא.
יש כאן שתי בעיות:
1. אין שום דבר חדש שבאמת מחדש משהו שלא היה ידוע בעבר
2. תחזוקה של קבוצות כאלו עולה כסף (והרבה) ואין הרבה אנשים שמוכנים לשלם מכספם בלי לקבל תמורה פיננסית
אני אזכיר לך שכבר כמה פעמים העלתי על כתב הרהורים על סגירת הבלוג והפורום בשל העלויות שמממנות אותו וההתעקשות שלי שלא לייצר ממנו מקור הכנסה כלשהו (אין לי פרסומות, שיווק שותפים, מכירת מוצרים/שירותים וכו').
