על כל מניה תקבל דיבידנד בסכום X.
העתיד אינו עובדה אלא צפי.
שוב אני חוזר להדגיש שהסיכון לקבלת הדיבידנד הוא תמחור המניה
ביחס למדד ולא תמחור המניה ביחס לעצמה.
אם לפני חודש תשואת הדיבידנד של המדד הייתה X% ותשואת הדיבידנד של המניה הייתה גם היא X% והיום תשואת הדיבידנד של המדד היא Y% אז אני מצפה שתשואת הדיבידנד של המניה תהיה Y% גם כן.
אם תשואת הדיבידנד של המניה יותר גדולה מ-Y% זה אומר שהשוק חושב שהיום יש יותר סיכויים שלא תקבל את הדיבידנד הצפוי מאשר לפני חודש.
אם לעומת זאת תשואת הדיבידנד של המניה קטנה מ-Y% זה אומר שהשוק חושב שהיום יש יותר סיכויים שכן תקבל את הדיבידנד שצפוי מאשר לפני חודש.
בשני המקרים
אין וודאות אלא רק
צפי.
במידה וארכוש חברה זו כיום במחיר שנמוך שני דולרים, 65$ למניה, אקבל את אותו סכום X עבור כל מניה,
אתה
צפוי לקבל את אותו סכום X עבור כל מניה אבל הסבירות שהשוק חושב שהצפי הזה יתממש בפועל אולי השתנתה (בהתאם לתשואת הדיבידנד של המניה ביחס למדד).
נכון מאוד אבל הצפי של השוק מהדיבידנד של המניה אולי היה שונה ביום שאני רכשתי את המניות לעומת היום.
נשנה טיפה את הדוגמא עם חפיסת הקלפים בצורה הבאה:
בכל פעם שרוצים להוציא קלף מהחפיסה עורכים "מכירה פומבית" שבה אנשים בוחרים כמה הם מוכנים לשלם על הזכות להוציא את הקלף הבא.
בכל פעם שמישהו מוציא קלף מחפיסת קלפים שאינו 2 כל מי שיש ברשותו קלף שהוצא מאותה החבילה מקבל 10 שח ובכל פעם שמישהו מוציא קלף מספר 2 אז כל מי שיש ברשותו קלף שהוצא מהחבילה משלם 100 שח.
בחפיסת קלפים ישנם 52 קלפים ומתוכם ארבעה עם המספר 2.
בדוגמא זו האדם הראשון שמוציא קלף יקבל 480 שח על 48 קלפים שאינם 2 וישלם 400 שח על 4 קלפים שהם 2 ומובטח לו רווח של 80 שח ולכן במכירה הפומבית לא יהיה אף אדם שישלם 80 שח והוצאת הקלף תימכר במחיר שנמוך מכך.
הרווח של האדם השני לעומת זאת תלוי בקלף שהוציא האדם הראשון (צפי השוק מהחברה השתנה):
אם האדם הראשון הוציא קלף מספר 2 אז האדם השני יקבל 480 שח על 48 קלפים וישלם 300 שח על 3 קלפים דבר שיוביל לרווח של 180 שח.
אם לעומת זאת האדם הראשון הוציא קלף שאינו 2 אז האדם השני יקבל 470 שח על 47 קלפים וישלם 400 שח על 4 קלפים דבר שיוביל לרווח של 70 שח בלבד.
בשני המקרים לאדם השני יש רווח אבל הרווח שלו שונה ולכן בהגיעו למכירה הפומבית הוא צריך להחליט כמה הוא מוכן לשלם על הזכות להוציא קלף מהחפיסה.
אם השוק יחשוב שהאדם הראשון הוציא קלף 2 אז השוק יהיה מוכן לשלם מחיר של עד 179 שח בשביל הזכות להוציא קלף.
אם לעומת זאת השוק יחשוב שהאדם הראשון הוציא קלף שאינו 2 אז הוא לא יהיה מוכן לשלם אפילו 70 שח.
אם נקביל את הדוגמא למניות אז המקרה שבו אדם הוציא קלף 2 מקביל למקרה שבו תשואת הדיבידנד של החברה
ירדה ביחס למדד והשוק חושב שהצפי שהדיבידנד יגדל עלה.
המקרה השני שבו האדם הראשון הוציא קלף שאינו 2 שקול למקרה שבו תשואת הדיבידנד של החברה
עלתה ביחס למדד והוא משקף את הצפי של השוק לקבל דיבידנד נמוך יותר (ו/או שהוא יגדל פחות) ביחס לצפי של השוק מפלני חודש.
ממש לא - אני טוען שברגע שיש כסף צריך לקנות מניה שעונה לקריטריונים שלך באותו רגע נתון.
אני גם טוען שתשואת דיבידנד גבוהה יותר ביחס למדד משקף סיכון גדול יותר ביחס למדד וזה צריך להיות שיקול בתהליך קבלת ההחלטות אבל ממש לא למנוע את רכישת מניה כלשהי כי בכל רגע נתון צריכות להיות כמה חברות שעונות על הקריטריונים שלך (הם צריכים להיות מותאמים למדד ולא מספרים קבועים).
פרמטרים כמו הגדלת דיבידנד למעלה מ-20 שנה ברציפות עדיין עומדים וקיימים?
הפרמטרים ההיסטוריים עדיין קיימים ולא השתנו אבל
הצפי של השוק מהעתיד השתנה וצריך להבין איך הוא השתנה ביחס למדד.
Relative strength is, simply, how a stock has performed relative to the overall market (or any relevant index). It is calculated by dividing the price of a stock each day by the price of the index on that day. When companies are doing the right things and/or conditions in the market are right for them, investors tend to move in their direction, generating higher relative strength. Pay less attention to actual price change in a stock and more attention to relative strength
הוא מנסה להציג את אותו הדבר בדיוק רק בראיית שווי במקום בראיה תזרימית.
אם נזכור שתשואת הדיבידנד היא סך דיבידנדים שנתי חלקי מחיר המניה ושהדיבידנד של המניה עולה בעקביות אז אנחנו נגיע לאותן הנוסחאות גם במקרה שהוא מתאר וגם במקרה שאני מתאר.
לגבי התיאור שלו (חשיבת שווי שכאדם תזרימי אני פחות מתחבר אליו):
הוא בא ואומר דבר מאוד פשוט:
אם המדד עלה ב-10% ומחיר המניה שלך עלתה ב-9.5% אז אתה בפועל הפסדת כסף ולא הרווחת כי יכלת לקנות את המדד ולקבל יותר.
אם לעומת זאת המדד עלה ב-10% ומחיר המניה שלך עלה ב-10.5% אז אתה הרווחת 0.5% בלבד ביחס לקניית המדד עצמה.
עקב כך כשאתה רוצה לבדוק אם ההשקעה שלך טובה או לא (במחינת שווי שאני לא מתחבר אליה) אתה צריך להשוות את השינוי במחיר המניה מול השינוי במחיר המדד.
נוסחא מתמטית פשוטה לחישוב הזה היא פשוט חילוק המחירים אחד בשני.
נניח שבשני המקרים אנחנו התחלנו עם מחיר מניה ומחיר מדד של 100 שח לצורך הפשטות.
חילוק מחיר המניה (100 שח) במחיר המדד (100 שח) מוביל לתוצאה 1 - זו נקודת ההתחלה שלנו.
בדוגמא הראשונה מחיר המניה עלה ל-109.5 שח בעוד מחיר המדד עלה ל-110 שח וחלוקה של מחיר המניה במחיר המדד תוביל לתוצאה של 0.995 שהיא קטנה מ-1 שזה אומר שבחרנו חברה שהפסידה למדד מבחינת שווי.
בדוגמא השנייה מחיר המניה עלה ל-110.5 בעוד מחיר המדד עלה ל-110 שח וחלוקה של מחיר המניה במחיר המדד תוביל לתוצאה של 1.005 שהיא גדולה מ-1 שזה אומר שבחרנו בחברה שניצחה את המדד במחינת שווי.
