למוכר האופציות אין לול ואין תרנגולים לשחוט, הוא פשוט מוכר ביצים שעדיין לא באו לעולם בתקווה שמחיר הביצים יעלה בעתיד.
האופציות מתומחרות לפי מחירי המניות ולא לפי גובה הדיבידנד.
עקב כך האופציות מתומחרות לפי "שחיטת תרנגולים" ולא "מכירת ביצים".
יכול להיות שכאן בדיוק הבלבול שלך מתחיל.
תנסה להבין מאיפה נוצרת הפרמיה ממכירת אופציות ותראה שהיא לא דבר "מתחדש" (בניגוד לדיבידנדים).
הדרך הפשוטה להבין זאת היא לנסות לתמחר אופציות על נכס לא תנודתי בכלל.
בכמה לדעתך אנשים יתמחרו "ביטוח נגד רעידות אדמה" על תחנת חלל?
מכיוון שאין רעידות אדמה בחלל אז אין סיכון לתחנת החלל בעקבות רעידות אדמה ולכן הביטוח הזה יהיה שווה 0 עגול.
במכירת אופציות אתה מבטח את נכס הבסיס (מפני ירידות במקרה של אופציות פוט ומפני עליות במקרה של אופציות קול).
זה רק עניין של זמן עד שמוכר הביטוח יצטרך לשלם פיצוי לרוכש הביטוח ולאחר הפיצוי כבר אי אפשר למכור יותר את אותו הביטוח (התרנגול נשחט).
הדבר נכון פי כמה כשמדובר בביטוח על חברות בודדות לעומת המדד הרחב כי חברה בודדת יכולה לפשוט את הרגל מהר מאוד בעוד שהמדד לאורך זמן ככל הנראה יתקן את הנזק (אם כי עד שזה יקרה אתה לא יכול להמשיך למכור את אותו הביטוח ולכן התזרים שלך מופסק).
תחשוב על זה כך:
בספטמבר 2008 מכרת ביטוח חודשי על קרן מחקה של מדד ה-SP500 כגון SPY באמצעות אופציות פוט.
עד סוף החודש מחיר המדד התרסק והביטוח מומש כך שאתה עכשיו תקוע עם 100 יחידות של אותה קרן מחקה ששילמת עליהן את המחיר המלא שנקבע לפי התמחור בספטמבר 2008.
בשלב הזה יש למשקיע את האפשרויות המרכזיות הבאות:
1. לחכות שמחיר ה-SPY יעלה בחזרה למחיר המימוש (כלומר המחיר יחזור למחירי השיא של ספטמבר 2008 ויתקן את כל הירידות) כאשר בינתיים אין לך תזרים (למעט הדיבידנד אבל זה לא מספיק למוכר האופציות שהתרגל לתזרים גבוה יותר)
2. למכור ביטוח מפני עליות על מחיר המימוש בשביל לא לספוג נזק משמעותי (במקרה הזה המשקיע יגלה שאף אחד לא רוצה לשלם על הביטוח הזה יותר מדולר/שניים כך שהעמלה על המכירה יכולה להיות יותר גבוהה מהפרמיה שמתקבלת) גם כאן המשקיע מפסיק לקבל את התזרים שהוא רצה
3. למכור את המניות במחיר השוק ולחזור שוב על מכירת הביטוח - במקרה הזה הנזק של הירידות מתקבע אבל התזרים ממשיך כפי שהמשקיע התרגל
תשים לב שבשלושת המקרים בחודש העוקב השוק המשיך לרדת והמשקיע המשיך לספוג נזקים כבדים במשך חודשים קדימה.
אין כאן שום דבר שמייצג מכירת ביצים אלא אך ורק שחיטת תרנגולים (או שירידות השוק מתקבעות כהפסד או שהתזרים נעלם עד שהשוק מתקן את עצמו וחוזר למחירי שיא)
באותו אופן תיק דיבידעת מהמר על "התרנגולות הבריאות" שהוא רכש, כיון שההיסטוריה של אותן תרנגולות היא יציבה וגדלה...
תיק דיבידעת לא שוחט תרנגולים כשהשוק יורד בעוד שהמהמרים על אופציות כן עושים זאת וזה בדיוק ההבדל בין שחיטת תרנגולים לבין הסתמכות על ביצים.
כמו שתיק דיבידעת יודע לקחת את הסיכון עם ח"ו תרנגולת אחת סוררת שפתאום מפסיקה להטיל ביצים, כנ"ל "המהמר" בתנועה רנדומלית לקח סיכון מחושב
מדוע לא נסתכל על הסיכון שלו בדומה לסיכון שלנו?
ה-"סיכון" של תיק דיבידעת שבו תרנגולת אחת מתפגרת מפוצה ע"י ההסתברות שסך הביצים שמתקבלות מכל התרנגולות בלול תופח כך שהמשקיע עצמו נשאר עם יותר ביצים מהכמות שהוא התחיל איתה.
ניתן לראות את ההתנהגות הזו בתיק דיבידעת גם במהלך הקורונה ולאחריה.
המהמר על הפרמיות לעומת זאת חוטף את כל הנזק של הירידות שקורות בשוק באופן וודאי (זו לא שאלה של "האם" השוק ירד מהשיא אלא רק "מתי" השוק ירד מהשיא).
בשביל שדבר מסוים יוגדר כ-"סיכון" אז צריך שיהיה "סיכוי" כלשהו שאותו דבר לא יתממש.
במקרה של מוכרי הביטוחים אין אפילו סיכוי קלוש שבשלב מסוים ההפסד מהירידות שבשוק לא יגיע ולכן אין כאן "סיכון" להפסד אלא "וודאות" להפסד.
האם לדעתך ניתן להשוות בין "וודאות להפסד" לבין "סבירות גבוהה שגם אם יהיה הפסד מתרנגולת X אז הוא יפוצה ע"י שאר התרנגולות"?
איך אנחנו כ"כ בטוחים שהסיכון שלקחנו על עצמנו בתיק דיבידעת פחות מסוכן מהסיכון של מוכר האופציות?
תיק דיבידעת מתמקד בתרנגולות יצרניות שמשתפרות עם הזמן ולכן גם אם אחת מתפגרת ההשתפרות של השאר גם אם לא תפצה באופן מלא, לכל הפחות תרכך את הנזק.
מכירת פרמיות סופגת נזק
וודאי כשהשוק יורד באופן משמעותי ואין משהו אחר שיכול לפצות על הנזק הזה (אם מכרת 10 אופציות על ה-SPY וה-SPY ירד זה לא שאופציה אחת מפסידה ו-9 האחרות מרוויחות יותר - כל ה-10 הפסידו).
