התלבטות בבחירת ברוקר בשילוב של תיק מחקה + תיק דיבידנד

[O-H]

שלום לכולם,

לאחר חפירה משמעותית בבלוג ובפורום הנ"ל, וכך גם בפורומים, בלוגים וכתבות נוספות באינטרנט, מצאתי את עצמי יותר מבולבל מאשר בטוח לגבי הברוקר שאיתו אני מעוניין להתחיל לעבוד בפתיחת תיק ההשקעות שלי.

מסגרת כללית לדיון שתסביר את הדילמות שעומדות בפני:
1. השקעה ראשונית בהיקף של 100 אש"ח, כניסה באסטרטגיית מיצוע ערך לאורך 3-4 חודשים (ופעימות) לאור התנודתיות המוגזמת בתקופה זו
2. שילוב של (בערך) 50-50 מהיקף התיק בין תיק מחקה מדדים (פיזור עולמי) לתיק מניות דיבידנד אמריקאיות
3. התיק מחקה המדדים הינו מגודר מט"ח לחלוטין - מכיל אך ורק קרנות (סל/נאמנות) מגודרות מט"ח, וכן אג"ח ישראלי

סיכום קצר ועדכני שעשיתי לעצמי עד כה לכל מי שימצא את השרשור הזה בתקופה הקרובה ואולי יוכל להיעזר בו:
1. בכל הנוגע להשקעות בני"ע ישראליים - כל בתי ההשקעות בארץ בערך אותו הדבר
2. באשר להשקעה במניות בארה"ב - מבתי ההשקעות הישראליים, אקסלנס כרגע מציעים את ההצעה המשתלמת ביותר של 5$ עמלת קנייה/מכירה
3. באשר עמלות המרת מט"ח - לא הבנתי עד הסוף איך ההמרה מתבצעת

הדילמות והשאלות הפתוחות שלי:
1. ראיתי שמתחילת 2021 ישנה פעילות רבה להעביר תיקי השקעות מאינטרקטיב ישראל ל-IB העולמית (אמריקאית). האם תהליך פתיחת תיק ה-IB העולמית אפשרית לאזרחי ישראל ללא אזרחות זרה?
2. תחת ההנחה שברצוני לרכוש מספר קרנות נאמנות מחקות ישראליות, האם כלל ניתן לבצע רכישות מסוג זה הן עם אינטרקטיב ישראל והן עם IB העולמית? (הסיבה לרכישה בישראל ולא ETF זר הינה גידור המט"ח הרצוי) באינטרקטיב ישראל ראיתי שעמלת המינימום על ני"ע ישראליים היא 15 ש"ח, וזה יכול לקזז לחלוטין את החיסכון בעמלות ממניות הדיבידנד
3. שאלת תם - לא הצלחתי להבין כיצד עובד תשלום עמלת המרת המט"ח גם בבתי ההשקעות הישראליים וגם באינטרקטיב ישראל. באינטרקטיב רק מצאתי עמלה שנראית מופרכת לחלוטין של 75 ש"ח מינימום להמרה. האם מישהו יכול לעזור להסביר כיצד מתבצע התהליך? מעבירים סכום בשקלים לבית ההשקעות ומבצעים אצלו את המרת המט"ח?

כיוון הפעולה הנוכחי שלי (ספויילר):
לאור הפרש העמלות הנמוך יחסית ברכישת מניות אמריקאיות (אינטרקטיב ישראל מול בתי השקעות ישראליים זה 2.5-5 דולר בלבד למניה), הרצון לרכוש ני"ע ישראליים, והתוכנית הנוכחית להתחיל עם 7-9 מניות דיבידנד בלבד לאור היקף התיק הקטן, אין טעם להתחיל עם אינטרקטיב ישראל לאור השינויים שקרו בשנה וחצי האחרונות, וחוסר הגמישות של IB העולמית ברכישת ני"ע ישראליים אומרת שעלי לבחור בבית השקעות בישראל.

אופציות נוכחיות:
1. פתיחת תיק בבית השקעות ישראלי
2. פתיחת 2 תיקים - אחד ב-IB העולמית, ואחד ישראלי
3. בחירת באינטרקטיב ישראל כחלופת ביניים להשקעה הן בני"ע אמריקאיים והן ישראליים?

תודה רבה לכל העוזרים!

וכמובן לא משקיע / מייעץ בשום צורה ואופן

 

[לופטי]

הדילמות והשאלות הפתוחות שלי:
1.האם תהליך פתיחת תיק ה-IB העולמית אפשרית לאזרחי ישראל ללא אזרחות זרה?
2. תחת ההנחה שברצוני לרכוש מספר קרנות נאמנות מחקות ישראליות, האם כלל ניתן לבצע רכישות מסוג זה הן עם אינטרקטיב ישראל והן עם IB העולמית?
3. שאלת תם - לא הצלחתי להבין כיצד עובד תשלום עמלת המרת המט"ח גם בבתי ההשקעות הישראליים וגם באינטרקטיב ישראל. באינטרקטיב רק מצאתי עמלה שנראית מופרכת לחלוטין של 75 ש"ח מינימום להמרה. האם מישהו יכול לעזור להסביר כיצד מתבצע התהליך? מעבירים סכום בשקלים לבית ההשקעות ומבצעים אצלו את המרת המט"ח?

1. כן
2. מזכרוני אין אפשרות לרכוש ניירות ישראלים דרך ibkr
3. לא יודע מה העמלה בבתי השקעות ישראלים, אבל ב ibkr העמלה זניחה ביותר (לא זוכר כמה בדיוק). אני מעביר לברוקר (ארה״ב) שקלים וממיר לדולרים, מניח שהתהליך דומה גם בבתי השקעות ישראלים

קח בחשבון שיש קרנות פנסיה והשתלמות עם מסלולים מחקי מדד, שגם הן מרכיבות את סך תיק ההשקעות שלך

 

[daat99]

, כניסה באסטרטגיית מיצוע ערך לאורך 3-4 חודשים

מההקשר אני משער שאתה מתכוון למיצוע מחיר ולא למיצוע ערך (שני דברים שונים לחלוטין).

שילוב של (בערך) 50-50 מהיקף התיק בין תיק מחקה מדדים (פיזור עולמי) לתיק מניות דיבידנד אמריקאיות

אני באופן אישי לא מחבב את השילובים הללו כי שתי ההשקעות דורשות פסיכולוגיה שונה בשביל להצליח בצורה מיטבית ולדעתי שילוב שלהן לרוב מוביל לתוצאות מופחתות בשתיהן.
כמובן שיש אנשים שעושים זאת וטוענים שזה עובד להם אז בהחלט יכול להיות שאני טועה

התיק מחקה המדדים הינו מגודר מט"ח לחלוטין

זה חתיכת הימור על מטבע קטן ממדינה קטנה במזרח התיכון שהוא יתחזק באופן משמעותי מול כל המטבעות בעולם - אני באופן אישי מעדיף להיות בצד השני של ההימור (אבל לא מחייבים אותי אז אני נמנע מלהמר בכלל)

כל בתי ההשקעות בארץ בערך אותו הדבר

אני מסכים - כולם קטסטרופה בערך אותו הדבר

כמובן שיש יותר מאחרים והדבר שלדעתי הכי חשוב לשים אליו לב הוא עלות המעבר ביום שרוצים להתנתק (או ביום שמנתקים אותך בכפיה).

באשר עמלות המרת מט"ח - לא הבנתי עד הסוף איך ההמרה מתבצעת

גם הם לא וזה מכוון - הם רוצים להרוויח עוד על חשבונך בלי שתבין כמה שילמת.

ראיתי שמתחילת 2021 ישנה פעילות רבה להעביר תיקי השקעות מאינטרקטיב ישראל ל-IB העולמית (אמריקאית)

תיקון - לנתק את אינטראקטיב ישראל מגישה לחשבונות שלנו אצל אינטראקטיב ברוקרס (בשני המקרים החשבונות אצל אינטראקטיב ברוקרס).

האם תהליך פתיחת תיק ה-IB העולמית אפשרית לאזרחי ישראל ללא אזרחות זרה?

כן - זה אותו התהליך בדיוק רק שצריך להתחיל מהאתר הרשמי של אינטראקטיב ברוקרס ולא מהקישור שהנציג של המתווך שלח לך.

תחת ההנחה שברצוני לרכוש מספר קרנות נאמנות מחקות ישראליות

זו הנחה מאוד מכאיבה - מה כל כך מיוחד בקרנות הישראליות שאתה חייב אותן? (רמז: גידור מט"ח זה רע ולכן זו אינה סיבה מתאימה לדרישה הזו)

האם כלל ניתן לבצע רכישות מסוג זה הן עם אינטרקטיב ישראל והן עם IB העולמית?

בשני המקרים מדובר באינטראקטיב ברוקרס ובכל המקרים רק לתושבי ישראל אסור לסחור בבורסת ת"א דרך החשבון של אינטראקטיב ברוקרס.
אתה מוזמן לשלוח מכתב "תודה" על האנטישמיות הנ"ל לרשות לניירות ערך הישראלית...

באינטרקטיב ישראל ראיתי שעמלת המינימום על ני"ע ישראליים היא 15 ש"ח

לא דרך אינטראקטיב ברוקרס ו/או לא לתושבי ישראל.

זה יכול לקזז לחלוטין את החיסכון בעמלות ממניות הדיבידנד

אל תערבב בשר וחלב בבקשה
אין קשר בין העמלות על מניות דיבידנד לבין העמלות על הקרנות המחקות - אתה תמיד יכול לפתוח גם חשבון בארץ וגם בחו"ל.

באינטרקטיב רק מצאתי עמלה שנראית מופרכת לחלוטין של 75 ש"ח מינימום להמרה

זה רק דרך המתווך.
מי שעובד ישירות מול אינטראקטיב ברוקרס בלי מתווכים בדרך משלם מינימום 2 דולר "עמלת מסחר במטבע חוץ" ומרווח המרה לפי השוק (כמו ברכישת מניות רגילה).
לרוב עד המרה של כ-100 אלף דולר יוצא תשלום של 2 דולר בלבד כאשר מעבר לזה מתווסף משהו בסדר גודל של סנט לכל 2000 דולר נוספים.
עבור המקרה שתיארת אתה ככל הנראה תשלם רק את ה-2 דולר בכל המרה.

מעבירים סכום בשקלים לבית ההשקעות ומבצעים אצלו את המרת המט"ח?

מעבירים שקלים לחשבון הבנק של אינטראקטיב ברוקרס (האמריקאי) ומבצעים "רכישת דולרים באמצעות שקלים" במערכת המסחר של אינטראקטיב ברוקרס.
אם החשבון מוגדר כחשבון דולרי (זה מה שאני עשיתי) אז ניתן לבצע "סגירת פוזיציית מטבע חוץ" שזה בפועל אותו הדבר רק בפחות לחיצות עכבר.

לאור הפרש העמלות הנמוך יחסית ברכישת מניות אמריקאיות (אינטרקטיב ישראל מול בתי השקעות ישראליים זה 2.5-5 דולר בלבד למניה)

אני משלם נכון להיום בין 35 סנט ל-45 סנט על כל פעולת רכישה שאני מבצע באינטראקטיב ברוקרס (לא דרך מתווכים).
זה פער משמעותי לעומת הגוף הישראלי בעיקר בהתחשב בעובדה שאין לי עלות שוטפת על החשבון באינטראקטיב כך שאם אני לא מבצע פעולות אני לא משלם אפילו סנט.

הרצון לרכוש ני"ע ישראליים

אולי יעבור לך?
אל תשלול על הסף - אפשר לדון בזה (אולי בשרשור אחר)
צריך חתיכת סיבה מוצדקת לבחירה שכזו ולפי הכרותי עם הלך הרוח באינטרנט הסבירות היא שההחלטה שלך מבוססת על מידע שגוי שקיבלת מדמות אנונימית בעלת אינטרס.

אין טעם להתחיל עם אינטרקטיב ישראל

בכל מקרה אני ממליץ בחום שלא לעבוד דרך מתווכים.
אם אתה רוצה ברוקר זר אז תלך למקור ותעבוד ישירות מול אינטראקטיב ברוקרס.

חוסר הגמישות של IB העולמית ברכישת ני"ע ישראליים

אינטראקטיב ברוקרס לא אשמים - זו הרשות לניירות ערך הישראלית שכופה עליהם להתנהג באנטישמיות.

עלי לבחור בבית השקעות בישראל

למה לא "גם וגם"?
גם אם החלטת בוודאות שאתה חייב ניירות ישראליים (אני לא מבין למה תחליט החלטה שכזו אבל זו עדיין זכותך) אתה עדיין יכול לפתוח גם חשבון בגוף ישראלי בשביל לרכוש את הניירות הישראליים וגם באינטראקטיב ברוקרס בשביל לרכוש את הניירות הזרים ולחסוך הון בהמרות מט"ח.

1. פתיחת תיק בבית השקעות ישראלי

רלוונטי רק אם:
1. אתה בטוח ב-100% שאתה חייב את הניירות הישראליים
2. לא אכפת לך לשלם הון על המרות מט"ח
3. לא אכפת לך לשלם יותר מפי 10 על פעולות רכישה ומכירה של מניות בבורסה האמריקאית
4. לא אכפת לך שיעשו לך טעויות בקבלת דיבידנדים ובטיפול בפיצולים והתפצלויות

2. פתיחת 2 תיקים - אחד ב-IB העולמית, ואחד ישראלי

רלוונטי רק אם:
1. אתה בטוח ב-100% שאתה חייב את הניירות הישראליים
2. אתה לא עובד דרך מתווך אלא פותח חשבון באינטראקטיב ברוקרס ישירות

3. בחירת באינטרקטיב ישראל כחלופת ביניים להשקעה הן בני"ע אמריקאיים והן ישראליים?

לא רלוונטי לעולם - תשכח מקיום האופציה הזו ותחסוך לעצמך הרבה צרות בחיים.



נ.ב.
אני ממליץ לך בחום לפתוח שרשור ייעודי ולנהל בו דיון על הסיבות שהובילו אותך להיצמדות לניירות הישראלים והמגודרים.
מניסיון רוב הסיבות ששמעתי עד היום הן שגויות ביסודן וחבל לקבל החלטות משמעותיות כאלו בלי יסודות ידע איתנים.

 

[O-H]

תודה רבה רבה על תגובתך. אני עוקב אדוק אחר התגובות והפוסטים שלך בבלוג הסולידית בפרט (ובמיוחד את השרשור המפורסם שהגיע ל-140+ עמודים). קיוויתי לשמוע את דעותייך על מה שרשמתי, ואפילו הרווחתי יותר (בדבר דעות שמנוגדות לשלי לגבי נושא גידור המט"ח - אתייחס לזה מיד). אציין שעוד לא קראתי את כל תכני הבלוג הנ"ל - הדבר בתהליך כחלק מהרצון שלי לבצע את תהליך הכניסה לשוק ההון בשעה טובה ומוצלחת.

אוסיף הערה אחרונה - הירידות האחרונות בשוק הן אלו שנתנו לי את המוטיבציה להתחיל להיכנס בתקופה זו. חשוב לי לפעול מהר ולא "לטבוע" בידע, ועם זאת, מצד שני, לא לפעול בפזיזות ובמהירות במטרה לתזמן את השוק - ולקבל החלטה מושכלת. לכן אקח כל ביקורת בונה כולל על ההקצאות והרעיונות שתיארתי, כאשר התיק כולו עדיין בתהליך עיצוב.

מההקשר אני משער שאתה מתכוון למיצוע מחיר ולא למיצוע ערך (שני דברים שונים לחלוטין).

דווקא כאן התייחסתי אכן למיצוע ערך ולא מיצוע מחיר. כתבתי 3-4 חודשים כי לאור השינוי בפוזיציה הדבר עשוי לקחת 3 חודשים אם השוק יורד, אבל גם 4 אם הוא בעלייה.

אני באופן אישי לא מחבב את השילובים הללו כי שתי ההשקעות דורשות פסיכולוגיה שונה בשביל להצליח בצורה מיטבית ולדעתי שילוב שלהן לרוב מוביל לתוצאות מופחתות בשתיהן.
כמובן שיש אנשים שעושים זאת וטוענים שזה עובד להם אז בהחלט יכול להיות שאני טועה

אתייחס לנושא הזה בהמשך בהקשר גידור המט"ח והקרנות הישראליות, ובסיום

זה חתיכת הימור על מטבע קטן ממדינה קטנה במזרח התיכון שהוא יתחזק באופן משמעותי מול כל המטבעות בעולם - אני באופן אישי מעדיף להיות בצד השני של ההימור (אבל לא מחייבים אותי אז אני נמנע מלהמר בכלל)

להיפך, התפיסה דווקא היא סביב שימור כוח הקנייה במדינה. תחת ההנחה שאני לא מתכנן לעזוב את הארץ בטווח הקרוב - בראייתי ישנו היגיון בשימור כוח הקנייה שלי כאינדיבידואל אם המטרה שלי היא לחיות מתיק ההשקעות. והגידור של הקרן המחקה מאפשר לי לשפר את הפוזיציה שלי: אם הדולר מתחזק, הרווחתי מתזרים מניות הדיבידנד. אם הדולר נחלש, איזון התיק מאפשר לי להגדיל את כוח קניית מניות הדיבידנד (הדולריות). אשמח לשמוע תפיסות שונות מהסיבה הנוכחית שלי.

אני מסכים - כולם קטסטרופה בערך אותו הדבר

כמובן שיש יותר מאחרים והדבר שלדעתי הכי חשוב לשים אליו לב הוא עלות המעבר ביום שרוצים להתנתק (או ביום שמנתקים אותך בכפיה).

ביררתי את העלויות, שעומדות לרוב על 10 דולר לנייר ערך (ללא תלות בכמות המניות שמוחזקות בני"ע זה). ניתן לבצע ניוד זה גם ישירות לאינטרקטיב ברוקרס האמריקאית?

כן - זה אותו התהליך בדיוק רק שצריך להתחיל מהאתר הרשמי של אינטראקטיב ברוקרס ולא מהקישור שהנציג של המתווך שלח לך.

אם כך, קשה לי להבין למה עד לפני שנה וחצי לא כולם פעלו בדרך זו ולמעשה חתכו את ה-Middleman בדמות אינטרקטיב ישראל. אם אני מבין את כוונתך נכון, בלחיצה על הכפתור האדום "Open Account" בקישור הנ"ל אני יכול לפתוח חשבון כאזרח ישראלי מן המניין ב-IB העולמית שבה נמצא כל הטוב המתואר? מרגיש לי מעט Too good to be true, אולי סתם כי הבנצ'מרק שלי הוא העושק של בתי ההשקעות בישראל.

בשני המקרים מדובר באינטראקטיב ברוקרס ובכל המקרים רק לתושבי ישראל אסור לסחור בבורסת ת"א דרך החשבון של אינטראקטיב ברוקרס.
אתה מוזמן לשלוח מכתב "תודה" על האנטישמיות הנ"ל לרשות לניירות ערך הישראלית...

בתרחיש מוזר זה אכן אצטרך לקבל החלטה בדבר פיצול התיק לשני תיקים נפרדים (ישראלי ואמריקאי), או לוותר על הרכיב המחקה ולהתמקד במניות דיבידנד בלבד. או להסתפק בבית השקעות ישראלי. כאשר לפי הנחת העבודה שמתוארת בבלוג של יעד פיזור של 50 מניות דיבידנד שונות (אשמח לתיקון אם אתה חושב אחרת ממני), עמלות של 5 דולר לק/מ הן כואבות למדי בתרחיש הישראלי, שלא לדבר על עמלות המט"ח.

אל תערבב בשר וחלב בבקשה
אין קשר בין העמלות על מניות דיבידנד לבין העמלות על הקרנות המחקות - אתה תמיד יכול לפתוח גם חשבון בארץ וגם בחו"ל.

צודק

זה רק דרך המתווך.
מי שעובד ישירות מול אינטראקטיב ברוקרס בלי מתווכים בדרך משלם מינימום 2 דולר "עמלת מסחר במטבע חוץ" ומרווח המרה לפי השוק (כמו ברכישת מניות רגילה).
לרוב עד המרה של כ-100 אלף דולר יוצא תשלום של 2 דולר בלבד כאשר מעבר לזה מתווסף משהו בסדר גודל של סנט לכל 2000 דולר נוספים.
עבור המקרה שתיארת אתה ככל הנראה תשלם רק את ה-2 דולר בכל המרה.

רק כדי לוודא שאני מבין את גודל הפער שאתה מתאר כאן, בדוגמה היפותטית שבה אני רוצה להמיר 100,000 ₪ לדולרים לפני רכישת מניות דיבידנד (נניח וביצעתי העברה בנקאית של סכום זה לחשבון שלי ב-IB העולמית / חברת השקעות ישראלית). נניח והעמלה ה"אטרקטיבית" שמציעים לי בארץ היא מרווח של אגורה למול השער, ונניח בשביל הפשטה ששער הדולר הוא 3.3333: אזי אני רוצה להמיר 100 אש"ח ל-30 אלף דולר, ועם עמלה של אגורה בהמרה יוצא שאני משלם 300 שקל על ההמרה? לעומת 2 דולרים בלבד שאתה מתאר באינטרקטיב העולמית? זה באמת יוצא משמעותי. לא חשבתי על זה קודם.

מעבירים שקלים לחשבון הבנק של אינטראקטיב ברוקרס (האמריקאי) ומבצעים "רכישת דולרים באמצעות שקלים" במערכת המסחר של אינטראקטיב ברוקרס.
אם החשבון מוגדר כחשבון דולרי (זה מה שאני עשיתי) אז ניתן לבצע "סגירת פוזיציית מטבע חוץ" שזה בפועל אותו הדבר רק בפחות לחיצות עכבר.

מפתיע אותי בכלל שבגוף גדול כ"כ כמו אינטרקטיב העולמית מאפשרים לבצע המרות מט"ח למטבעות זניחים כמו השקל בשערי המרה אטרקטיביים כמו זה. ואולי זה לא צריך להפתיע אותי כ"כ

אני משלם נכון להיום בין 35 סנט ל-45 סנט על כל פעולת רכישה שאני מבצע באינטראקטיב ברוקרס (לא דרך מתווכים).
זה פער משמעותי לעומת הגוף הישראלי בעיקר בהתחשב בעובדה שאין לי עלות שוטפת על החשבון באינטראקטיב כך שאם אני לא מבצע פעולות אני לא משלם אפילו סנט.

זה באמת פער משמעותי לעומת ה-5-7 דולרים לרכישה וגם לגבי דמי טיפול חודשיים. בשונה ממיקוחים שאני יכול לעשות בטלפון עם נציגים ישראליים, אני מניח שבהרשמה לאינטרקטיב העולמית ועם נפח תיק כמו שלי לא ניתן לבצע מיקוח על העמלות השונות. ניתן לסמוך על העמלות שמתוארות ב-Pricing של האתר? לא הצלחתי למצוא עמלות סטנדרטיות כמו ניוד תיק / דמי ניהול חודשיים. רק ק/מ ועמלת מט"ח.

אולי יעבור לך?
אל תשלול על הסף - אפשר לדון בזה (אולי בשרשור אחר)
צריך חתיכת סיבה מוצדקת לבחירה שכזו ולפי הכרותי עם הלך הרוח באינטרנט הסבירות היא שההחלטה שלך מבוססת על מידע שגוי שקיבלת מדמות אנונימית בעלת אינטרס.

מצד אחד אשמח להגיד שלא הושפעתי מבעל אינטרס כזה או אחר, אלא הכל לפי הניתוח שלי את המטרות הפיננסיות שלי שהן להגיע לעצמאות כלכלית במדינת ישראל. הרצון בניירות ערך ישראליים נובע מהרצון בגידור מט"ח כפי שתיארתי למעלה (שציינת למעלה שבראייתך הוא רעיון לא מוצלח). אציין שמהמחקר שעשיתי (שארצה להאמין שהוא לא שטחי בכלל), מצאתי דווקא לא מעט חסרונות נוספים בקרנות הישראליות – עמלות שערוריתיות וחוסר יציבות בעמלות + אי יציבות של הקרנות עצמן – נפתחות ונסגרות על ימין ועל שמאל וזה יכול לגרור אירועי מס מכאיבים. מצד שני, אשמח מאוד לשמוע דעות על הנושא, בעיקר מזווית הגידור. זוהי כרגע הסיבה היחידה לרצון לרכוש ני"ע ישראליים.

בכל מקרה אני ממליץ בחום שלא לעבוד דרך מתווכים.
אם אתה רוצה ברוקר זר אז תלך למקור ותעבוד ישירות מול אינטראקטיב ברוקרס.

אגב, שני דברים נוספים שאני מבין לאורך קריאת התגובה שלך:

1. גם ההפרשים בין אינטרקטיב העולמית לאינטרקטיב ישראל הם מופרכים – 2.5 דולר עמלת מינימום לעומת 0.35 במודל ה-Pro Tier של אינטרקטיב העולמית.
2. אינטרקטיב העולמית פותחת לי גם את ההשקעה האפשרית במניות דיבידנד קנדיות/אירופאיות. למרות שקיימות פחות, יתכן ויעלו מציאות גם בשווקים אלו

4. לא אכפת לך שיעשו לך טעויות בקבלת דיבידנדים ובטיפול בפיצולים והתפצלויות

זה נושא שאכן לא חשבתי עליו ומהווה יתרון בחברה אמריקאית. הדבר קורה לעיתים קרובות? לא מצופה מגוף מוסדי ישראלי מסודר שידע להתמודד עם שינויים אלו ואחרים במניות? (שאלה רטורית למחצה)

רלוונטי רק אם:
1. אתה בטוח ב-100% שאתה חייב את הניירות הישראליים
2. אתה לא עובד דרך מתווך אלא פותח חשבון באינטראקטיב ברוקרס ישירות

לגבי 1 – כתבתי את דעתי על הנושא בחלקים קודמים לגבי סוגיית הגידור. אשמח לזוויות הסתכלות נוספות כמו שכבר ציינתי, אני עדיין לומד ומעצב את האסטרטגיה שלי.
לגבי 2 – אולי נשמעת שאלה נאיבית, אבל האם יש בבלוג, בפורום או בכללי בנמצא מדריך טוב לפתיחת חשבון ב-IB העולמית (בקישור שצירפתי למעלה), במיוחד עבור ישראלים וכשמדובר בחשבון חדש לחלוטין? לא הצלחתי למצוא משהו בשיטוט שלי בפורום ובבלוג, ויש משהו שיוצר חשש בפתיחת תיק השקעות עם סכום גדול כ"כ (הכל יחסי – עבורי מדובר בחיסכון לאורך תקופה משמעותית) מול גוף אמריקאי שהכל בו מתבצע אונליין. אשמח מאוד לכל טיפ בנושא, במיוחד לפתיחת חשבונות חדשים מ-0 ולא ניוד תיקים.

נ.ב.
אני ממליץ לך בחום לפתוח שרשור ייעודי ולנהל בו דיון על הסיבות שהובילו אותך להיצמדות לניירות הישראלים והמגודרים.
מניסיון רוב הסיבות ששמעתי עד היום הן שגויות ביסודן וחבל לקבל החלטות משמעותיות כאלו בלי יסודות ידע איתנים.

מבחינתי אני מפריד כאן בין שתי אמירות שלי שהתייחסת אליהן בתגובה:

• רכישת ני"ע מחקים דווקא בבורסה הישראלית
• ההחלטה אודות תיק 50-50 מחקה-דיבידנד

לגבי הראשון – רשמתי את הסיבה לכך כחלק מהרצון בגידור לטובת שימור כוח הקנייה. ואשמח להתייחסות אם דעתך היא שונה או אם יש לך זווית הסתכלות נוספת על הנושא. לגבי השני – כדי לא לחפור ולתת את התחושה שאני מגיע בלי מחקר רקע (ואני מגיע אחרי המון עבודה מקדימה), אשמח אולי רק לנימוק כללי קצר של חוסר הרלוונטיות בתיק מסוג זה, ומהם השיקולים שאני צריך להמשיך ולחקור כדי להחליט האם כדאי לי לבצע שינוי בהקצאת התיק.


ובגלל שיצא ארוך במיוחד, אגיד תודה מראש על ההתייחסויות ועל התשובות המפורטות – אני לומד ולוקח לחלוטין מכל דבר. למדתי המון רק מהתגובה הזו לבדה.

 

[daat99]

דווקא כאן התייחסתי אכן למיצוע ערך ולא מיצוע מחיר. כתבתי 3-4 חודשים כי לאור השינוי בפוזיציה הדבר עשוי לקחת 3 חודשים אם השוק יורד, אבל גם 4 אם הוא בעלייה.

אתה מבין שאין יכולת טכנית לבצע "מיצוע ערך" בפרק זמן כל כך קצר?
יש הטוענים שצריך לפחות שנה בין הרכישות בשביל ייצוג מינימלי של מיצוע ערך כלשהו כך שברבעון אחד זה בלתי אפשרי.

להיפך, התפיסה דווקא היא סביב שימור כוח הקנייה במדינה

אבל אתה לא מקבל את זה ע"י גידור מט"ח

בראייתי ישנו היגיון בשימור כוח הקנייה שלי כאינדיבידואל אם המטרה שלי היא לחיות מתיק ההשקעות.

גם בראייתי אבל שוב - זה לא מתקבל מגידור מט"ח.

הגידור של הקרן המחקה מאפשר לי לשפר את הפוזיציה שלי: אם הדולר מתחזק, הרווחתי מתזרים מניות הדיבידנד. אם הדולר נחלש, איזון התיק מאפשר לי להגדיל את כוח קניית מניות הדיבידנד (הדולריות)

וזו בדיוק הטעות שעליה התבססת.
תדמיין קופסה שבתוכה מונחים דולר אחד, יורו אחד, שקל אחד, ין אחד, פאונד אחד וכו'.
בכל רגע נתון אתה יכול לרכוש את הקופסה בכל מטבע שתבחר לפי שערי המרת המטבעות בינו לבין כל שאר המטבעות שבקופסה.
1. אם הדולר נחלש מול כל המטבעות מה תהיה ההשפעה של כך על השווי הכולל של הקופסה?
2. אם הדולר מתחזק מול כל המטבעות מה תהיה ההשפעה של כך על השווי הכולל של הקופסה?
3. אם השקל נחלש מול כל המטבעות מה תהיה ההשפעה של כך על השווי הכולל של הקופסה?
4. אם השקל מתחזק מול כל המטבעות מה תהיה ההשפעה של כך על השווי הכולל של הקופסה?

מה שאתה מנסה להשיג זה את #1 ו-#2 אבל מה שאתה בפועל מקבל מגידור מט"ח זה את מספר #3 ו-#4.

5. האם באמת יש הבדל באיזה מטבע אתה בוחר לרכוש/למכור את הקופסה?

אני ממליץ לך בחום לנהל את הדיון על כל הנושא של גידור מט"ח בשרשור אחר כי זה דיון סבוך בפני עצמו ולהבין אותו כשבדרך משתרבבות תגובות/פסקאות שאינן קשורות יקשה עליך מאוד.

אשמח לשמוע תפיסות שונות מהסיבה הנוכחית שלי.

אין לי בעיה עם הסיבה, אתה פשוט לא משיג את התוצאה הרצויה בדרך שבחרת.

ביררתי את העלויות, שעומדות לרוב על 10 דולר לנייר ערך (ללא תלות בכמות המניות שמוחזקות בני"ע זה). ניתן לבצע ניוד זה גם ישירות לאינטרקטיב ברוקרס האמריקאית?

לא בכולם ניתן לנייד בכזו קלות ויש חברות שמערימות הרבה יותר קשיים מאחרות (כמו למשל מונעות את היכולת להעביר את התיק לאינטראקטיב אלא רק לבנקים ישראליים).
למיטב זכרוני על מיטב התקבלו הכי הרבה תלונות בהקשר הזה ועל אחת החברות האחרות (לא זוכר את שמה כרגע אבל גוגל יעזור אם זה חשוב) יש תלונות על סגירת חשבונות של משקיעים פאסיביים אמיתיים בצורה חד-צדדית.

אם כך, קשה לי להבין למה עד לפני שנה וחצי לא כולם פעלו בדרך זו ולמעשה חתכו את ה-Middleman בדמות אינטרקטיב ישראל.

אני יכול לדבר בשם עצמי - עד לפני שהתנתקתי מהם אני נתתי בהם אמון והעלויות שהיו זמינות היו הרבה יותר נמוכות.
כשהאמון שלי בחברה נפגע בחרתי להתנתק למרות שהעלויות הנמוכות שלי נשמרו אבל כיום אי אפשר לקבל את העלויות הנמוכות של פעם בכל מקרה.

בלחיצה על הכפתור האדום "Open Account" בקישור הנ"ל אני יכול לפתוח חשבון כאזרח ישראלי מן המניין ב-IB העולמית שבה נמצא כל הטוב המתואר?

אכן אבל רצוי מאוד להבין את המשמעות, היתרונות והחסרונות של חשבון שכזה לפני הלחיצה על הכפתור

מרגיש לי מעט Too good to be true, אולי סתם כי הבנצ'מרק שלי הוא העושק של בתי ההשקעות בישראל.

כשהרגילו אותנו לאכול...

או לוותר על הרכיב המחקה ולהתמקד במניות דיבידנד בלבד

או לבצע את החלק המחקה גם באינטראקטיב ברוקרס רק בלי הזבל שנמכר בבושת ת"א.

עמלות של 5 דולר לק/מ הן כואבות למדי בתרחיש הישראלי, שלא לדבר על עמלות המט"ח.

אם כבר עמלות המרות מט"ח הן הכואבות באמת, ה-5 דולר זה כלום.
בכל מקרה עמלות זה צריך להיות השיקול האחרון ברשימת השיקולים וגם אליו צריך להתייחס רק אם בכל השיקולים שלפניו ישנה זהות מוחלטת.

הדבר שקול לשאלה אם עדיף לחסוך 10 אגורות בשכר דירה ולהיות שכנים של סוחר סמים או להתפרע עם 10 אגורות אקסטרא ולגור ליד אנשים מתורבתים.

תחליט מה אתה רוצה לעשות ועם איזה חסרונות אתה מוכן לחיות ולפי זה תבחר את הגוף שדרכו אתה רוצה לסחור - לא לפי העמלות.

יעד פיזור של 50 מניות דיבידנד שונות

תשים לב שאתה לא קונה את כל ה-50 בכל חודש כך שבפועל העמלות זהות ל-(ואפילו יותר נמוכות מ)-השקעה מחקה מדד ב-ETF אמריקאי נורמלי.

יוצא שאני משלם 300 שקל על ההמרה? לעומת 2 דולרים בלבד שאתה מתאר באינטרקטיב העולמית?

לא עקבתי אחרי החישוב אבל הפער בין התוצאות נשמע (בלתי) הגיוני (עד כמה שזה עצוב זו המציאות שלנו).
תבין - אינטרקאטיב ישראל עם ה-75 שח שלהם על המרה הם עדיין תחרותיים לעומת הגופים בארץ וזה למרות שבלעדיהם אתה תשלם רק 2 דולר על אותו הדבר בדיוק.

מפתיע אותי בכלל שבגוף גדול כ"כ כמו אינטרקטיב העולמית מאפשרים לבצע המרות מט"ח למטבעות זניחים כמו השקל בשערי המרה אטרקטיביים כמו זה. ואולי זה לא צריך להפתיע אותי כ"כ

הם לא קוראים לזה "המרת מטבע חוץ", הם קוראים לזה "מסחר במטבע חוץ" והמומחיות שלהם היא לספק ללקוחות פלטפורמת מסחר בכל מה שהם רוצים (כולל קריפטו לאמריקאים בלבד - לפחות כאן זו לא אנטישמיות ספציפית נגד ישראלים תחת הנחיית הרשות לניירות ערך הישראלית)

ניתן לסמוך על העמלות שמתוארות ב-Pricing של האתר?

כן - אלו העמלות הרשמיות.
אני (כמו רבים אחרים) בחרתי במנגנון עמלות "שכבות" ולא "פיקס" ולכן העמלות כל כך זולות.

לא הצלחתי למצוא עמלות סטנדרטיות כמו ניוד תיק / דמי ניהול חודשיים. רק ק/מ ועמלת מט"ח.

אין דמי ניהול חודשיים (פעם היה 10 דולר אם לא היו פעולות בחשבון בשווי של 10 דולר אבל זה בוטל).
לא זוכר עלות ניוד תיק אבל אני לא שולל את האפשרות שאין כזו (סביר שיש ושהיא זניחה).

בכל מקרה לא נתקלתי בהרבה סיבות לנייד את התיק מאינטראקטיב למקום אחר עד היום (בניגוד למשל להרבה סיבות לעזוב גופים ישראלים).

מצד אחד אשמח להגיד שלא הושפעתי מבעל אינטרס כזה או אחר,

המידע (השגוי) שקיבלת הגיע מבעל אינטרס אנונימי כלשהו ולכן גם ללא רצונך ו/או ידיעתך אתה הושפעת משכזה.

הכל לפי הניתוח שלי את המטרות הפיננסיות שלי שהן להגיע לעצמאות כלכלית במדינת ישראל. הרצון בניירות ערך ישראליים נובע מהרצון בגידור מט"ח כפי שתיארתי למעלה

וזו בדיוק הנקודה.
גידור מט"ח לא מספק את הרצון שהצגת והסיבה שבכל זאת הגעת מהרצון הזה לגידור מט"ח היא כי המידע שנחשפת אליו הגיע מבעל אינטרס אנונימי כלשהו.

אציין שמהמחקר שעשיתי (שארצה להאמין שהוא לא שטחי בכלל), מצאתי דווקא לא מעט חסרונות נוספים בקרנות הישראליות – עמלות שערוריתיות וחוסר יציבות בעמלות + אי יציבות של הקרנות עצמן – נפתחות ונסגרות על ימין ועל שמאל וזה יכול לגרור אירועי מס מכאיבים.

ויש עוד רבים אחרים לצערי

אשמח מאוד לשמוע דעות על הנושא, בעיקר מזווית הגידור.

כפי שציינתי, עדיף לדון בזה בפרוטרוט בשרשור נפרד כי זה נושא מורכב מאוד עם הרבה מידע מטעה באינטרנט כך שגם כשמתרכזים בו קשה להבין אותו לעומק, קל וחומר כשזה "בין ציטוטים" בדיון אחר.
בקצרה - גידור מט"ח לא מייצר את מה שתיארת שאתה מחפש.

2. אינטרקטיב העולמית פותחת לי גם את ההשקעה האפשרית במניות דיבידנד קנדיות/אירופאיות. למרות שקיימות פחות, יתכן ויעלו מציאות גם בשווקים אלו

זה קיים גם אם אתה עובד דרך מתווך כלשהו.
המתווכים בסך הכל מגדילים לך את העמלות (חלק יותר וחלק פחות) בתמורה לכך שהם מספקים לך תמיכה נוספת (לעתים בשפה שלך) אבל לצורך אותה תמיכה הם גם מקבלים הרשאות לבצע פעולות בחשבון שלך.

הדבר קורה לעיתים קרובות?

לא בהשקעה מחקה מדד (כי לרוב הקרנות המחקות לא מבצעות פיצולים/התפצלויות).
כן בהשקעה בחברות בודדות (נכוויתי מזה בעצמי יותר מפעם אחת אצל יותר מגוף ישראלי אחד).

לא מצופה מגוף מוסדי ישראלי מסודר שידע להתמודד עם שינויים אלו ואחרים במניות? (שאלה רטורית למחצה)

מצופה? כן!
מתקבל? את הציפיות עדיף להשאיר לכריות...

אבל האם יש בבלוג, בפורום או בכללי בנמצא מדריך טוב לפתיחת חשבון ב-IB העולמית (בקישור שצירפתי למעלה), במיוחד עבור ישראלים וכשמדובר בחשבון חדש לחלוטין?

אני לא פרסמתי משהו כזה אבל זה תהליך די פשוט.
אם אתה רוצה לייצר צילומי מסך של כל השלבים (לפני מילוי הפרטים) אז אולי נוכל להפוך את התהליך שלך למדריך עבור הבאים אחריך

ויש משהו שיוצר חשש בפתיחת תיק השקעות עם סכום גדול כ"כ

אתה לא פותח את החשבון עם כסף - אתה פותח אותו באינטרנט.
אחרי שהוא יפתח אף אחד לא מכריח אותך להכניס את כל הכסף על ההתחלה.
אני בזמנו ביצעתי הפקדה קטנה של איזה אלפיה (פלוס/מינוס) ורק אחרי שראיתי שזה עובד הפקדתי את שאר הכספים שלי (חשוב לציין שבזמנו כל הפקדה עלתה לי יותר מ-50$ על העברת כספים ובנוסף עוד אחוז וחצי משווי הסכום על המרה כי לא היה ניתן להפקיד שקלים עדיין).

אשמח מאוד לכל טיפ בנושא,

תתחיל בקטן ואל תתן ל-FOMO להפיל אותך.

אשמח אולי רק לנימוק כללי קצר של חוסר הרלוונטיות בתיק מסוג זה

לא טענתי שהוא לא רלוונטי - טענתי שהוא לא עולה בקנה אחד עם "השקעה לפי הפסיכולוגיה של המשקיע".
אני לא מכיר אדם שבו-זמנית באותו המוח מסוגל לבצע את שתי הפעולות הבאות:
1. להתייחס לשווי (לצרכי איזונים)
2. להתעלם מהשווי (לצרכי היצמדות לתזרים)
לעניות דעתי כל אדם נוטה לאחד משני הקיצונים הנ"ל ובאם הנטיה הזו ידועה לאותו המשקיע אז הוא יוכל לקבל תוצאות הרבה יותר טובות עם השקעה לפי אותה נטיה פסיכולוגית מאשר לנסות ולכפות על עצמו גם את ההשקעה ההפוכה.

מהם השיקולים שאני צריך להמשיך ולחקור כדי להחליט האם כדאי לי לבצע שינוי בהקצאת התיק.

רק שיקול אחד - מה הנטיה הפסיכולוגית שלך מבין השתיים:
1. התייחסות לשווי
2. התעלמות משווי

 

[O-H]

היי, תודה פעם נוספת. מנסה הפעם להתייחס בקצרה יותר כדי למקד את הדיון בנושא הגידור לשרשור עתידי (שאפתח בהקדם), ולהכניס מספר הבהרות אחרונות לגבי בחירת בית ההשקעות (מטרת הפרסום הראשונית).

אתה מבין שאין יכולת טכנית לבצע "מיצוע ערך" בפרק זמן כל כך קצר?
יש הטוענים שצריך לפחות שנה בין הרכישות בשביל ייצוג מינימלי של מיצוע ערך כלשהו כך שברבעון אחד זה בלתי אפשרי.

מבין את הטענה שלך - כלומר, לאור זאת שנקודת הייחוס לקביעת הערך צריכה להתבצע על תקופה של שנה לפחות, אין משמעות ב"מיצוע ערך" בקבועי זמן של חודשים בודדים. האם בראייתך הדבר אומר שבהיקף תיק קטן כמו שלי יש לוותר על התהליך לחלוטין, או שמא פשוט להשתמש בשיטה "קלאסית" יותר של מיצוע מחיר? התלבטתי בעיקר לאור היקפי המסחר והתנודתיות של החודשים האחרונים. במיוחד אם אשתמש ב-IB העולמית, גם העמלות לא יהיו חשש ממיצוע מחיר גם לאורך מספר חודשים משמעותי יותר (בארץ זה מצטבר מהר. נניח ובפתיחת התיק בוחרים 20 ני"ע - 20 * 7 דולר עמלה * 5 רכישות, אחת בכל חודש לאורך 5 חודשים, הופך ל-700 דולר עמלה)

אני ממליץ לך בחום לנהל את הדיון על כל הנושא של גידור מט"ח בשרשור אחר כי זה דיון סבוך בפני עצמו ולהבין אותו כשבדרך משתרבבות תגובות/פסקאות שאינן קשורות יקשה עליך מאוד.

כאן אגיד דווקא שלא הבנתי את טענתך לגבי המשל של הקוביה, בהינתן שהיכולת שלי "לרכוש" את הקוביה מתבצעת בפועל בשקלים, שכן בזה אני מקבל את השכר שלי. לטובת הסדר בשרשור, עבור שאר חברי הפורום, ובעצתך - אני אעביר עוד הערב את הנושא לשרשור נפרד בפורום.

אני יכול לדבר בשם עצמי - עד לפני שהתנתקתי מהם אני נתתי בהם אמון והעלויות שהיו זמינות היו הרבה יותר נמוכות.
כשהאמון שלי בחברה נפגע בחרתי להתנתק למרות שהעלויות הנמוכות שלי נשמרו אבל כיום אי אפשר לקבל את העלויות הנמוכות של פעם בכל מקרה.

בכל אופן, אני מבין לפי ההשוואה באתרי האינטרנט שהמצב כיום כבר לא מה שהיה פעם, ושכיום החיתוך של ה-Middleman הפך למשמעותי, לפחות מבחינת עמלות המסחר. נניח ק/מ ב-2.5 דולר באינטרקטיב ישראל לעומת 0.35 ב-IB העולמית, וכנ"ל הפרשים גדולים במט"ח. למרות שהעמלות הן אכן לא חזות הכל ואתייחס לזה בהמשך.

אני בזמנו ביצעתי הפקדה קטנה של איזה אלפיה (פלוס/מינוס) ורק אחרי שראיתי שזה עובד הפקדתי את שאר הכספים שלי (חשוב לציין שבזמנו כל הפקדה עלתה לי יותר מ-50$ על העברת כספים ובנוסף עוד אחוז וחצי משווי הסכום על המרה כי לא היה ניתן להפקיד שקלים עדיין).

אגב עמלות והפקדות, למרות שזה לא העיקר, האם עמלות ההעברה והמשיכה עדיין קיימות באותו ההיקף? מדובר על סכומים משמעותיים מאוד. להבנתי מהשיח בשרשור זה ניתן כבר להפקיד שקלים ישירות בחשבון, אך האם עמלת ההעברה והמשיכה עדיין גדולה בהיקפים האלו? ותוך כמה זמן לרוב מתקבל הסכום בחשבון לטובת תחילת הפעילות?

אם כבר עמלות המרות מט"ח הן הכואבות באמת, ה-5 דולר זה כלום.
בכל מקרה עמלות זה צריך להיות השיקול האחרון ברשימת השיקולים וגם אליו צריך להתייחס רק אם בכל השיקולים שלפניו ישנה זהות מוחלטת.

הדבר שקול לשאלה אם עדיף לחסוך 10 אגורות בשכר דירה ולהיות שכנים של סוחר סמים או להתפרע עם 10 אגורות אקסטרא ולגור ליד אנשים מתורבתים.

תחליט מה אתה רוצה לעשות ועם איזה חסרונות אתה מוכן לחיות ולפי זה תבחר את הגוף שדרכו אתה רוצה לסחור - לא לפי העמלות.

אגיד שהחלק הזה גרם לי באמת לחשוב מחדש על כל הנושא, ולגבש מחדש את רשימת השיקולים בעד ונגד אינטרקטיב (העולמית) למול גוף מקומי ישראלי. בפועל, היתרונות והחסרונות האלו הם מה שלפיו אני אמור לקבל את ההחלטה, ולא רק "משחק" בעמלות ההמרה. רשמתי בקצרה את עיקרי ההזדמנויות, הסיכונים, והדרכים לנהל את הסיכונים. אשמח לדעת אם שכחתי משהו, כדי לקבל החלטה מושכלת. מרגיש לי שכן שכחתי, כי לפי חוכמת ההמונים – אם הרוב המוחלט של משקיעי הדיבידנד בחרו להשתמש ב-IB העולמית, כנראה התועלות שלה אכן משמעותית ולא רק ברובד העמלות.

הזדמנויות:

• להבנתי, בברוקר זר מתבצע רישום ישירות על שמנו את ני"ע שנרכשו, ובביצוע הפעולה עם בית השקעות ישראלי זה מתבצע על שם בית ההשקעות
• הכספים שלנו בפועל בטוחים יותר אצל ברוקר זר (אמריקאי) מאשר מקומי, לאור קיום ביטוח על כספי משקיעים עד היקפים של מאות אלפי דולרים+
• מהמסתמן בנאמר בשרשור זה + ממה שקראתי באינטרנט – הטיפול עצמו במניות ובמתרחש בהן לאורך השנים (פיצולים וכיוצא בזאת) קורה עם כמות טעויות מזערית-אפסית עם ברוקר אמריקאי לעומת הישראליים
• קראתי איפשהו (לא זוכר איפה) שתהליך המכירה של מניות יעיל יותר לצורכי מס בזכות זה שהמניות שממומשות במכירה הן לא בהכרח הראשונות שנרכשו (נניח וקניתי 2 מניות של אותה החברה, את האחת ב-10$, השנייה ב-35$, ואז אני מוכר אחת ב-20$, אזי אפשר להתייחס לזה כהפסד של 15$ על המנייה השנייה ולא כרווח של 10$ על הראשונה). אני צודק ביתרון זה? האם הוא אכן קיים?
• ובסוף, כן, גם עמלות. אחזקת תיק, המרות מט"ח וכמובן ק/מ – שיכולות להגיע לעשרות-מאות ש"ח בשנה בבית השקעות ישראלי. בפועל, בבחינה ארוכת טווח ותחת הנחה של איזון פעם בחודש/פעם ברבעון, עבור תיקים של 500,000+ ש"ח, בתמהיל כמו שתיארתי של 50-50 רוב העמלות יגיעו כבר מן הקרנות המחקות – לפחות כך בקרנות הישראליות. בדוגמה הזו, עבור 250,000 ש"ח בקרנות מחקות עם הנחת עבודה של דמי ניהול שעומדים על 0.4%, מדובר על 1,000 ש"ח בשנה.

סיכונים:

• ניהול ענייני המס בעצמך – הגשת דוחות למס הכנסה
• חשש מתשלום מס ירושה לארה"ב בהיקפים גדולים במצב של פטירה
• אתגר בתביעת השייך לך בתרחישי קיצון של קריסה – כאזרח ישראלי ניתן בקלות רבה יותר להתמודד עם מערכת המשפט המקומית, למול ברוקר אמריקאי במדינה זרה.
• ללא בטוחה של הכספים בגוף מקומי שכפוף למדינת ישראל
• עמלות העברת כספים / משיכת כספים – בסימן שאלה, נשאל בשאלה קודמת
• ללא יכולת לרכוש ני"ע ישראליים

ניהול הסיכונים:

• ענייני המס – נשמע לי שאחרי שעושים את זה פעם אחת ומבינים את הקונספט זה לא מסובך מידי, במיוחד עם רו"ח.
• חשש מתשלום מס ירושה – להבנתי דווקא לעיתים הקושי הזה עולה יותר בגופים ישראליים (שאמורים להיות "מוגנים" על הנייר מתביעת מס ירושה), ושבפועל התביעה שלו ממשלת ארה"ב אפסית. ובכל אופן ניתן להתייעץ עם רו"ח בנושא.
• אתגרי תביעות ובטוחות – נשמע לי שזה הסיכון המרכזי שאני לא בטוח כיצד להתמודד איתו והאם משתלם. אשמח לשמוע דעות ספציפית עליו.
• עמלות העברת/משיכת כספים – תלוי אם עדיין מדובר בסכומים משמעותיים שמהווים offset לכל החיסכון בעמלות מט"ח + ק/מ
• ני"ע ישראליים – אפשר לפצל את התיק לשני תיקי השקעות (ישראלי למחקה, IB העולמית לדיבידנד). ובכל אופן, אני נדרש בהכרעה האישית לגבי הגידור והצורך ברכישת המוצר הישראלי למול האמריקאי הזול והבטוח יותר.

ממה שהבנתי מהשרשור הזה, דווקא הניתוח הזה הוא המשמעותי ביותר לקבלת ההחלטה. אשמח לשמוע דעות עליו, ולהבין את מה שציינתי גם למעלה – שאם הרוב עושים את זה (משתמשים ב-IB העולמית, כנראה אני מפספס משהו / לא מבין עד הסוף את החשיבות של משהו). אני חושב גם שאערוך את הפוסט המקורי ואכניס את הניתוח הזה של סיכונים-הזדמנויות-וניתוח סיכונים כדי שיעזור לאנשים בעתיד.

אני לא פרסמתי משהו כזה אבל זה תהליך די פשוט.
אם אתה רוצה לייצר צילומי מסך של כל השלבים (לפני מילוי הפרטים) אז אולי נוכל להפוך את התהליך שלך למדריך עבור הבאים אחריך

אני מתנדב ללא ספק להכין תשתית לפוסט (/ העתק-הדבק עבורך) לבלוג לטובת כל שאר קוראי . גם אם מדובר בתהליך פשוט, לדעתי יכול להקל על הרבה אנשים כמוני שלמרות עם השפה, לא בטוחים לגבי עשיית הצעד.
(כמובן שקודם אצטרך לקבל את ההחלטה הסופית שמשתלם עבורי לפתוח תיק ב-IB העולמית למול בית השקעות מקומי, שלא רק משיקולי עמלות )

רק שיקול אחד - מה הנטיה הפסיכולוגית שלך מבין השתיים:
1. התייחסות לשווי
2. התעלמות משווי

תודה על זווית ההסתכלות. לקחתי לעצמי

 

[Pink panther]

בנושא הגידור לשרשור עתידי (שאפתח בהקדם),

הסיפור על שלמה וארצי מאת אדם שלו בפורום הסולידית:
ננסה משהו אחר, ואולי זה גם יגרום לך להבין:
שלמה מחזיק את כל הונו על פני אדמות בקרן VT שמחזיקה את כל מניות העולם. הוא מרגיש בטוח בהחלטתו כי הוא מחזיק שבריר מהרווחים של כל חברה בעולם. אין לו אגורה נוספת לזכותו ואין לו עבודה ויש לו אישה ו-5 ילדים לדאוג להם. שלמה גם אוהב לעשות את כל המעקב הוצאות והכנסות שלו בשקלים אז הוא יודע כמה הוא מוציא בשקלים וכל פעם ש VT מחלק לו דיבידנד הוא מתעד כמה זה שווה בשקלים (שלמה גם לא צריך לעבוד קשה כי גליון נתונים של גוגל עושה את זה אוטומטית בשבילו).
ארצי נמצא באותו מצב בדיוק, רק שארצי חושב שבגלל שהוא חי בארץ ומחזיק שבריר אחוז מכל מניה בעולם כולו, אז הוא גם מסיבה לא ברורה כלשהי לנקוט בעמדה על העתיד של צמד מטבעות שרירותי, והוא בוחר בצמד שקל-דולר, ובפרט הוא בוחר להורות לשולחן מסחר פורקס שלו לפתוח פוזיציה של שורט על דולר ולונג על שקל. ״כמה שואל הבנק? 5 אלף? 10 אלף? כמה גדול אתה רוצה שההימור יהיה?״ ארצי חושב..... ושואל ״מה שווי התיק מניות העולמי שלי?״ בודק הבנקאי ועונה ״20 מיליון שח״. אז ארצי אומר מבלי למצמץ ״אני רוצה שתשים 20 מיליון שורט על הדולר ו-20 מיליון לונג על השקל״. הבנקאי במבט המום ״אתה בטוח?״. ״כן. ככה קראתי בבלוג ברשת. אני בטוח״.
עוברות להן כמה שנים והכל הולך טוב לארצי ושלמה.
עד שיום אחד ממשלת ימין/שמאל קיצונית עולה לשלטון, החרדים/ערבים נהיים רוב דמוקרטי בכנסת, השכנים מצפון/דרום/מזרח/טווח_טילים פותחים במלחמת חורמה על ישראל, חרם בינלאומי חסר תקדים מרסק את תעשיית ההיטק וכל החברות הבינלאומיות בורחות מכאן מרצון או בעל כורחן.
האינפלציה מזנקת, ערך השקל נשחק לשבריר אבק מערכו המקורי, ישראל חווה את קריסת המטבע כמו בשנות ה-80 מחדש (יענו זה קרה כבר אם לא ידעת).
מה קרה לשלמה וארצי?
ערך המניות ב VT בקושי זז, כלכלת ישראל היא רק משהו כמו 0.4% מכלכלת העולם לכן כל שינוי בערך נבלע ברעש של מה אמר אלון מאסק על דגם 12 XS של טסלה.
כיוון שהשקל ירד בערכו כמעט לאפס, ההוצאה החודשית של שלמה זינקה מ-20,000 לחודש (יש לו 5 ילדים זה ממש סבבה לחמישה ילדים) ל-2,000,000 בחודש בגלל האינפלציה, אבל בגיליון גוגל הוא רואה שהדיבידנד שהוא מקבל מVT נותן לו עכשיו 6,000,000 ברבעון במקום ה-60,000 שזה היה פעם, אז שלמה קצת מודאג מהמצב בארץ אבל כלכלית שום דבר לא השתנה אצלו ואם הוא לא מרגיש בטוח בטחונית הוא תמיד יכול להגר למדינה עם פחות טילים שנופלים מהשמיים.
ואצל ארצי? ארצי באותו מצב, אבל לארצי יש בעיה...... הוא מתקשר לבנק ושואל ״תגיד..... מה שלום התיק שלי?המיליונים בסדר?״. הבנקאי עונה ״איזה תיק? איזה מיליונים?״. ארצי נלחץ. ״מה זאת אומרת? יש לי מיליונים ב VT שזה כל במניות העולם וקראתי הבוקר שאחרי הדברים של אלון מאסק מדד המניות העולמי שבר שיא חדש״. הבנקאי עונה ״זה נכון מאד, אבל זוכר איך ביקשת ממני גם להמר שהשקל ילך ויתחזק כנגד מטבע שרירותי כלשהו, תן לי לבדוק איזה.......... בודק......... עדיין בודק....... דולר, שהשקל יתחזק והדולר יחלש. אז שמע הדולר לא השתנה בערכו אז ההימור עליו לא הוסיף לך ערך, אבל בגלל שהשקל בעצם שווה היום כמעט כלום, אז ההימור שלך יצא בהפסד גדול. גדול מאד אפילו״. ארצי מזיע אבל לא דואג כי הוא יודע שיש לו המון VT ״בכלל שכחתי שהימרתי על השקל, זה היה עוד בתקופה שחשבתי שאני מבין משהו בפורקס, אבל לא יכול להיות שאיבדתי את הכל הרי יש לי מיליונים ב VT״ הבנקאי לא יודע איך לבשר לו את הבשורה אבל זה מה יש ״אתה ביקשת ממני בזמנו, שגודל ההימור יהיה זהה לגודל תיק המניות כולו. לכן ההפסד שלך הוא כגודל התיק ומה שנשאר לך מספיק רק לכסות את דמי הניהול של החשבון לחודשים הקרובים. שאגב אנחנו מעלים אותם כי אתה כבר לא לקוח חשוב״.
ארצי המום. ארצי לא יודע איך זה קרה לו.
אבל אתם יודעים ילדים מה קרה לו נכון?
״הוא היה סוחר פורקס?״. נכון מאד. ארצי היה סוחר פורקס. אל תהיו סוחרי פורקס ילדים.

 

[daat99]

לאור זאת שנקודת הייחוס לקביעת הערך צריכה להתבצע על תקופה של שנה לפחות

אני עדיין חושב שאתה מבלבל בין "ערך" (הערך הפנימי של החברה שכל עוד החברה לא פרסמה דו"חות אינו משתנה מבחינת הציבור) לבין "מחיר" שמשתנה כל כמה מילישניות כשהמסחר פעיל.
אין שום משמעות לנסות לבצע "מיצוע ערך" אם אין שינוי מהותי בחברה (כגון פרסומי דו"חות ו/או חדשות מיוחדות) וזה לא צפוי לקרות בתוך פרק זמן כל כך קצר.
גם "מיצוע מחיר" לרוב לא מתבצע בטווחים כל כך קצרים אבל כשהשוק תנודתי עוד יש סיכוי לקבל מזה משהו.

האם בראייתך הדבר אומר שבהיקף תיק קטן כמו שלי יש לוותר על התהליך לחלוטין, או שמא פשוט להשתמש בשיטה "קלאסית" יותר של מיצוע מחיר?

אין קשר לגודל התיק.
אם אתה רוצה "מיצוע ערך" אז אתה צריך לחכות לכל הפחות לפרסום דו"ח רבעוני (והרבה מצודדים בהמתנה לדו"ח שנתי) בין רכישות שונות כך שזה לא רלוונטי בפרק זמן כל כך קצר כמו שאתה מתאר.
אם תחליט על "מיצוע מחיר" אז זה כבר משהו אחר וזה תלוי בתנודות השוק שאין לי סיכוי לחזות מראש.

נניח ובפתיחת התיק בוחרים 20 ני"ע

אתה יכול לראות את הגישה שלי בהקמת תיק דיבידעת כפי שהיא מתוארת במאמרי הרכישה הראשונים.
שם תוכל לשים לב שהגבלתי את עצמי לרכישה של חברה אחת בכל שבוע לכל היותר והמטרה הייתה לתת לשוק להתנדנד בין רכישות.
אני באופן אישי לא רואה הצדקה לבצע כל כך הרבה פעולות בפרק זמן כל כך קצר.
השוק יכול להמשיך לרדת בדיוק כמו שהוא ימשיך לעלות ואם תאפשר ל-FOMO להכתיב לך את דרך העבודה שלך בצורה רגשית אז הסבירות גדלה שאתה תגרום לעצמך נזק.

בהינתן שהיכולת שלי "לרכוש" את הקוביה מתבצעת בפועל בשקלים

ממש לא משנה באיזה מטבע שרירותי אתה בוחר לרכוש/למכור את הקופסה - אתה מייד תוכל להמיר את הסכום הנדרש/שתקבל למטבע שלך לפי שערי המט"ח בין שני המטבעות הנבחרים.

הרבה אנשים מתבלבלים וחושבים שרכישת נכס חושפת אותם למטבע שבו הם רכשו את הנכס אבל במציאות הנכסים הם ריאליים והחשיפה המטבעית היא אל המטבעות שהנכס מייצר באמצעותם את הרווחים שלו.
קוקה קולה למשל מרוויחה בכל המטבעות שבעולם (כמעט) אז רכישת מניות של קוקה קולה חושפת את המשקיע לכל המטבעות הנ"ל ולא לדולר עצמו.

גידור זה בסה"כ הימור על היחס בין שני המטבעות הנידונים (במקרה שלך בין השקל שאליו אתה רוצה לגדר לבין הקופסה שבתוכה נמצאים כל המטבעות שבהן קוקה קולה מרוויחה כספים וזה הימור מאוד ספציפי שלא מתיישב עם מה שתיארת שאתה רוצה).

, האם עמלות ההעברה והמשיכה עדיין קיימות באותו ההיקף?

לא - ראה בבלוג מאמר תחת הכותרת "מהפיכת המרת המט"ח החלה" - מאז אני מבצע העברות רגילות בחינם בכל פעם שאני רוצה (דו-כיווני, מוגבל למשיכה אחת חינם בכל חודש ואח"כ יש תשלום אבל מעולם לא נדרשתי למשוך פעמיים בחודש קלנדרי בודד).

תוך כמה זמן לרוב מתקבל הסכום בחשבון לטובת תחילת הפעילות?

זה משתנה - לרוב עניין של ימים בודדים, לעתים שבוע וקצת.

לפי חוכמת ההמונים

1. common sense is not very common
2. חוכמת ההמונים הובילה אותם למינוס בבנק
לא הייתי מבסס על זה את קבלת ההחלטות שלי

הרוב המוחלט של משקיעי הדיבידנד בחרו להשתמש ב-IB העולמית

אני לא בטוח שזה נכון.
בארץ יש לא מעט אבל בעולם יש הרבה גופים שדרכם אנשים משקיעים במניות (ורובם או שלא זמינים לנו או שכרוכים בעלויות גבוהות באופן משמעותי בלי יתרונות מהותיים כך שהן מתייתרות לעומת אינטראקטיב ברוקרס).

להבנתי, בברוקר זר מתבצע רישום ישירות על שמנו את ני"ע שנרכשו, ובביצוע הפעולה עם בית השקעות ישראלי זה מתבצע על שם בית ההשקעות

קרוב מספיק אבל לא מדוייק.
רישום ישירות ניתן לבצע לרוב ע"י מסחר דרך ה-"transfer agent" של החברה (או ישירות מול החברה אבל זה מאוד נדיר במקרים של משקיעים קטנים כמונו).
עבודה עם חבר בורסה אמריקאי (ברוקר אמריקאי - אין גופים ישראלים כאלו) מבצעת רישום לפי "שם רחוב" של המשקיע (שלך).
עבודה עם גוף ישראלי מבצעת רישום לפי הפרטים של הגוף הישראלי עם הערה צדדית "שם רחוב" של המשקיע.

בתכלס לא ידוע לי אפילו על תקדים היסטורי אחד בעולם שבו להבדל הזה הייתה משמעות כך שאני לא יודע עד כמה זה הבדל שצריך להיות בתוך מנגנון השיקולים של מישהו.

הכספים שלנו בפועל בטוחים יותר אצל ברוקר זר (אמריקאי) מאשר מקומי, לאור קיום ביטוח על כספי משקיעים עד היקפים של מאות אלפי דולרים+

חצי מיליון דולר (בכל גוף אמריקאי מפוקח) עם הרחבה ספציפית באינטראקטיב עד מיליון דולר.
אין שום דבר דומה בארץ וכולם מסתמכים על "הממשלה תציל אותנו".

מהמסתמן בנאמר בשרשור זה + ממה שקראתי באינטרנט – הטיפול עצמו במניות ובמתרחש בהן לאורך השנים (פיצולים וכיוצא בזאת) קורה עם כמות טעויות מזערית-אפסית עם ברוקר אמריקאי לעומת הישראליים

נכון (לא מוגבל לאינטראקטיב).

קראתי איפשהו (לא זוכר איפה) שתהליך המכירה של מניות יעיל יותר לצורכי מס בזכות זה שהמניות שממומשות במכירה הן לא בהכרח הראשונות שנרכשו (נניח וקניתי 2 מניות של אותה החברה, את האחת ב-10$, השנייה ב-35$, ואז אני מוכר אחת ב-20$, אזי אפשר להתייחס לזה כהפסד של 15$ על המנייה השנייה ולא כרווח של 10$ על הראשונה). אני צודק ביתרון זה? האם הוא אכן קיים?

ניתן לשנות את סדר מכירת המניות באינטראקטיב ברוקרס אבל עם השקעה נבונה המשקיע לעולם לא יצטרך למכור אפילו מניה אחת כך שטכנית היתרון קיים אבל המימוש שלו מצביע על חוסר הבנה ו/או השקעה שאינה אופטימלית מלכתחילה כך שרצוי להתמקד בלימוד במקום.
זה גם נושא ארוך שעדיף לנהל בשרשור נפרד אם אתה רוצה לדון בו.

בתכלס היתרון קיים והוא משמעותי למי שמתעקש למכור אבל בסבירות גבוהה ההתעקשות למכור היא טעות בפני עצמה שכדאי להימנע ממנה.

ניהול ענייני המס בעצמך – הגשת דוחות למס הכנסה

זה צריך להיות תחת היתרונות.
בכירים במס הכנסה הודו בפני מבקר המדינה בעצמם שלרוב תושבי מדינת ישראל מגיע החזר מס כך שאי הגשת דו"חות מצמצמת את הגירעון התקציבי בשל גביית יתר.
אם אתה רוצה לתרום למס הכנסה אז תגיש דו"ח ותתרום את הכסף בנפרד...
עוד נקודה בהקשר הזה, תחת ההנחה שהמשכורות שלך ושל זוגתך אינן זהות אז מכיוון שכיום בהגשת הדו"חות מס הכנסה מתייחס אליכם כזוג אבל בקבלת קצבת פנסיה הם יתייחסו אל כל אחד מכם כיחידים אז ישנו יתרון מס משמעותי בהפקדת כספים פנסיוניים של בן הזוג שמרוויח יותר אל קופת גמל שרשומה על שם בן הזוג שמרוויח פחות (היא יכולה להיות מחקה SP500 גם כן).
בצורה הזו בן/ת הזוג שמרוויחים יותר יוכלו לקבל זיכוי/ניכוי של כ-30%+- על כל שקל שיופקד בקופת הגמל של בן/ת הזוג שמרוויחים פחות ובנוסף בפרישה שניכם תשלמו פחות מיסים על הקצבאות.

אי אפשר לממש את היתרון הזה בלי דו"ח שנתי וזה ממש לא קשור אם משקיעים את הכספים בבית השקעות ישראלי או בברוקר בחו"ל.

• חשש מתשלום מס ירושה לארה"ב בהיקפים גדולים במצב של פטירה

עוגיפלצת ותו לאו.
אנשים מתים בכל העולם כל יום והבורסה האמריקאית היא הבורסה הכי מושקעת בכל המדינות שיש להם קשר פיננסי לארצות הברית.
למה העולם לא מוצף באנשים שמשלמים את המס הזה? (מקור לכך שאין תשלום נרחב ו/או אכיפה באופן יזום ניתן למצוא באתר הרשמי של ה-IRS)

החובה לתשלום מס ירושה קיימת מלפני שנולדתי בכל מקום בכדור הארץ שבו מוחזקים נכסים אמריקאים - כולל בבית השקעות ישראלי.
האכיפה של מס ירושה על משקיעים זרים לא מתבצעת בפועל עד היום (כל מי ששילם את המס הנ"ל הגיש דו"חות ל-IRS בעצמו ולא נדרש להגיש את הדו"חות ע"י ה-IRS, לרוב מדובר על בעלי נכסי נדל"ן, בעלי מניות מהותיים ואנשים שהגישו דו"ח ל-IRS בשביל לקבל החזרי מס).

אתגרי תביעות ובטוחות – נשמע לי שזה הסיכון המרכזי שאני לא בטוח כיצד להתמודד איתו והאם משתלם. אשמח לשמוע דעות ספציפית עליו.

לא ברור לי למה אתה מתכוון.

עמלות העברת/משיכת כספים – תלוי אם עדיין מדובר בסכומים משמעותיים שמהווים offset לכל החיסכון בעמלות מט"ח + ק/מ

הפקדות חינם ללא הגבלה, משיכה אחת חינם בכל חודש קלנדרי (משיכות נוספות בתשלום כפי שמפורט באתר של אינטראקטיב).

ממה שהבנתי מהשרשור הזה, דווקא הניתוח הזה הוא המשמעותי ביותר לקבלת ההחלטה

מסכים לגמרי.
השיקול של העמלות זה הדבר הכי לא חשוב (אולי חוץ מהעוגיפלצת).

משתמשים ב-IB העולמית, כנראה אני מפספס משהו / לא מבין עד הסוף את החשיבות של משהו

1. אמינות
2. ביטוח
3. איכות
4. אפשרויות
....
998. זול בטירוף

״הוא היה סוחר פורקס?״. נכון מאד. ארצי היה סוחר פורקס. אל תהיו סוחרי פורקס ילדים.

אהבתי

 

[O-H]

הסיפור על שלמה וארצי מאת אדם שלו בפורום הסולידית:
ננסה משהו אחר, ואולי זה גם יגרום לך להבין:
שלמה מחזיק את כל הונו על פני אדמות בקרן VT שמחזיקה את כל מניות העולם. הוא מרגיש בטוח בהחלטתו כי הוא מחזיק שבריר מהרווחים של כל חברה בעולם. אין לו אגורה נוספת לזכותו ואין לו עבודה ויש לו אישה ו-5 ילדים לדאוג להם. שלמה גם אוהב לעשות את כל המעקב הוצאות והכנסות שלו בשקלים אז הוא יודע כמה הוא מוציא בשקלים וכל פעם ש VT מחלק לו דיבידנד הוא מתעד כמה זה שווה בשקלים (שלמה גם לא צריך לעבוד קשה כי גליון נתונים של גוגל עושה את זה אוטומטית בשבילו).
ארצי נמצא באותו מצב בדיוק, רק שארצי חושב שבגלל שהוא חי בארץ ומחזיק שבריר אחוז מכל מניה בעולם כולו, אז הוא גם מסיבה לא ברורה כלשהי לנקוט בעמדה על העתיד של צמד מטבעות שרירותי, והוא בוחר בצמד שקל-דולר, ובפרט הוא בוחר להורות לשולחן מסחר פורקס שלו לפתוח פוזיציה של שורט על דולר ולונג על שקל. ״כמה שואל הבנק? 5 אלף? 10 אלף? כמה גדול אתה רוצה שההימור יהיה?״ ארצי חושב..... ושואל ״מה שווי התיק מניות העולמי שלי?״ בודק הבנקאי ועונה ״20 מיליון שח״. אז ארצי אומר מבלי למצמץ ״אני רוצה שתשים 20 מיליון שורט על הדולר ו-20 מיליון לונג על השקל״. הבנקאי במבט המום ״אתה בטוח?״. ״כן. ככה קראתי בבלוג ברשת. אני בטוח״.
עוברות להן כמה שנים והכל הולך טוב לארצי ושלמה.
עד שיום אחד ממשלת ימין/שמאל קיצונית עולה לשלטון, החרדים/ערבים נהיים רוב דמוקרטי בכנסת, השכנים מצפון/דרום/מזרח/טווח_טילים פותחים במלחמת חורמה על ישראל, חרם בינלאומי חסר תקדים מרסק את תעשיית ההיטק וכל החברות הבינלאומיות בורחות מכאן מרצון או בעל כורחן.
האינפלציה מזנקת, ערך השקל נשחק לשבריר אבק מערכו המקורי, ישראל חווה את קריסת המטבע כמו בשנות ה-80 מחדש (יענו זה קרה כבר אם לא ידעת).
מה קרה לשלמה וארצי?
ערך המניות ב VT בקושי זז, כלכלת ישראל היא רק משהו כמו 0.4% מכלכלת העולם לכן כל שינוי בערך נבלע ברעש של מה אמר אלון מאסק על דגם 12 XS של טסלה.
כיוון שהשקל ירד בערכו כמעט לאפס, ההוצאה החודשית של שלמה זינקה מ-20,000 לחודש (יש לו 5 ילדים זה ממש סבבה לחמישה ילדים) ל-2,000,000 בחודש בגלל האינפלציה, אבל בגיליון גוגל הוא רואה שהדיבידנד שהוא מקבל מVT נותן לו עכשיו 6,000,000 ברבעון במקום ה-60,000 שזה היה פעם, אז שלמה קצת מודאג מהמצב בארץ אבל כלכלית שום דבר לא השתנה אצלו ואם הוא לא מרגיש בטוח בטחונית הוא תמיד יכול להגר למדינה עם פחות טילים שנופלים מהשמיים.
ואצל ארצי? ארצי באותו מצב, אבל לארצי יש בעיה...... הוא מתקשר לבנק ושואל ״תגיד..... מה שלום התיק שלי?המיליונים בסדר?״. הבנקאי עונה ״איזה תיק? איזה מיליונים?״. ארצי נלחץ. ״מה זאת אומרת? יש לי מיליונים ב VT שזה כל במניות העולם וקראתי הבוקר שאחרי הדברים של אלון מאסק מדד המניות העולמי שבר שיא חדש״. הבנקאי עונה ״זה נכון מאד, אבל זוכר איך ביקשת ממני גם להמר שהשקל ילך ויתחזק כנגד מטבע שרירותי כלשהו, תן לי לבדוק איזה.......... בודק......... עדיין בודק....... דולר, שהשקל יתחזק והדולר יחלש. אז שמע הדולר לא השתנה בערכו אז ההימור עליו לא הוסיף לך ערך, אבל בגלל שהשקל בעצם שווה היום כמעט כלום, אז ההימור שלך יצא בהפסד גדול. גדול מאד אפילו״. ארצי מזיע אבל לא דואג כי הוא יודע שיש לו המון VT ״בכלל שכחתי שהימרתי על השקל, זה היה עוד בתקופה שחשבתי שאני מבין משהו בפורקס, אבל לא יכול להיות שאיבדתי את הכל הרי יש לי מיליונים ב VT״ הבנקאי לא יודע איך לבשר לו את הבשורה אבל זה מה יש ״אתה ביקשת ממני בזמנו, שגודל ההימור יהיה זהה לגודל תיק המניות כולו. לכן ההפסד שלך הוא כגודל התיק ומה שנשאר לך מספיק רק לכסות את דמי הניהול של החשבון לחודשים הקרובים. שאגב אנחנו מעלים אותם כי אתה כבר לא לקוח חשוב״.
ארצי המום. ארצי לא יודע איך זה קרה לו.
אבל אתם יודעים ילדים מה קרה לו נכון?
״הוא היה סוחר פורקס?״. נכון מאד. ארצי היה סוחר פורקס. אל תהיו סוחרי פורקס ילדים.

תודה על השיתוף של הסיפור. לקחתי ממנו הרבה.

זווית ההסתכלות שאני לוקח ממנו, ותקנו אותי אם חושבים אחרת, היא שדווקא חוסר הגידור מהווה גידור, סיכון והימור בפני עצמו מול השקל.
כלומר, אם ניקח את היסודות שמופיעים בו בפועל, מה שהסיפור מדבר עליו הוא ניהול סיכונים בתרחיש של קטסטרופה פיננסית שקורית בגבולות ישראל, ואיך שהחשיפה לדולר מאפשרת להתמודד איתו.

אם אקח את זה לתורת המשחקים בחישובי "תוחלת", המסר הוא שגידור אולי יכול לעזור לי להימנע מהפסד נקודתי בתרחיש של התחזקות השקל (נניח מ-4 ל-3), אבל גם באותה מידה יכול למנוע ממני "רווח אינסופי" בדמות התרסקות השקל לאור קטסטרופה (נניח מ-4 ל-400). וההימנעות מרווח בתרחיש קיצוני זה היא בפועל הפסד דרמטי, שכן רווח בתרחיש כזה הוא לא יותר מאשר הגידור בפני עצמו מהקטסטרופה. האם אני צודק? משהו שונה בתפיסה? אכן משמעותי לצורת ההסתכלות.

דווקא לנושא של סוחר הפורקס בסוף פחות התחברתי, כי "טכנית", כאשר אני משקיע במוצר מחוץ לגבולות המדינה, אני הופך להיות "סוחר פורקס" בעל כורחי בכך שאני נחשף למטבע חוץ. אם היו הופכים את VT ל-TA בסיפור הזה, לא היו בו סוחרי פורקס בכלל. כל הנחת העבודה של ה"משל" הזה היא שהשקעה בחו"ל הרי מהווה גידור סיכונים בפני עצמה.

 

[O-H]

אם תחליט על "מיצוע מחיר" אז זה כבר משהו אחר וזה תלוי בתנודות השוק שאין לי סיכוי לחזות מראש.

לאור התפיסה המחודשת שלי את מיצוע הערך לפי מה שכתבת (התבססות על דוחות שנתיים וכו'), אעדיף להשתמש בשיטת מיצוע המחיר, וכבר אשתמש בה בדמות השיטה המתוארת בבלוג של רכישה מתמשכת של מניות לאורך זמן (שמהווה מיצוע מחיר בפני עצמה מן הסתם)

אתה יכול לראות את הגישה שלי בהקמת תיק דיבידעת כפי שהיא מתוארת במאמרי הרכישה הראשונים.
שם תוכל לשים לב שהגבלתי את עצמי לרכישה של חברה אחת בכל שבוע לכל היותר והמטרה הייתה לתת לשוק להתנדנד בין רכישות.
אני באופן אישי לא רואה הצדקה לבצע כל כך הרבה פעולות בפרק זמן כל כך קצר.
השוק יכול להמשיך לרדת בדיוק כמו שהוא ימשיך לעלות ואם תאפשר ל-FOMO להכתיב לך את דרך העבודה שלך בצורה רגשית אז הסבירות גדלה שאתה תגרום לעצמך נזק.

כן, בדיוק לזה התכוונתי
הדבר מתחבר גם למה שרשמת למעלה, לגבי פעולה בנחת (נניח מול IB העולמית), ולא לתת ל-FOMO להשתלט, תחת ההנחה (הסבירה) שאנחנו לא יודעים לתזמן את השוק בכלל.

גידור זה בסה"כ הימור על היחס בין שני המטבעות הנידונים (במקרה שלך בין השקל שאליו אתה רוצה לגדר לבין הקופסה שבתוכה נמצאים כל המטבעות שבהן קוקה קולה מרוויחה כספים וזה הימור מאוד ספציפי שלא מתיישב עם מה שתיארת שאתה רוצה).

ביחד עם הסיפור של הפנתר (הגבתי למעלה על הנושא) זה גרם לי לתפוס את כל הסוגיה קצת אחרת, אני באמת אצטרך לחשוב עליו מחדש מבחינת עלות-תועלת

לא - ראה בבלוג מאמר תחת הכותרת "מהפיכת המרת המט"ח החלה" - מאז אני מבצע העברות רגילות בחינם בכל פעם שאני רוצה (דו-כיווני, מוגבל למשיכה אחת חינם בכל חודש ואח"כ יש תשלום אבל מעולם לא נדרשתי למשוך פעמיים בחודש קלנדרי בודד).

דווקא אותו כן ראיתי, אבל הנחתי שהוא ישן לאור השינויים שקרו מאז - יכולת הפקדה שקלית ישירה ב-IB העולמית לפי מה שתיארת למעלה, ההתנתקות מאינטרקטיב ישראל ומתווכים נוספים. ראיתי אגב שיש זהב בתגובות דווקא, ואחפור יותר שם.

שאלה קטנה על ההעברות החינמיות - אם, טכנית, כיום ניתן לעשות העברה שקלית ל-IB העולמית, לאיזה חשבון בנק מתבצעת ההעברה? לחשבון בנק ישראלי, או לחשבון בנק בינ"ל?
במחשבה נוספת על זה, אם ברצוני "לקבל משכורת מדיבידנדים" עלי יהיה למשוך באופן תדיר (חודשי) כספים מהחשבון. אני מניח שייתכנו 3 עמלות מרכזיות:

1. עמלה של הבנק בביצוע העברת הכספים
2. עמלה של IB העולמית בהפקדה
3. עמלה של IB העולמית במשיכה
4. עמלה של הבנק בהפקדת כספים מחשבון זר (זה קיים?)

אז לגבי (1) - יושפע מאוד אם החשבון שאני צריך להפקיד אליו הוא ישראלי / בינ"ל (אחרת הבנק בעצמו יכול לשחוט בעמלות העברה)
(2) + (3) - מצאתי באתר שלהם את הנושא של משיכה חינמית אחת לחודש, על הפקדות לא מצאתי אבל מניח שכתוב איפשהו שזה בחינם. סביר ביותר
(4) - קיימת עמלה כזו בכלל?

זה צריך להיות תחת היתרונות.
בכירים במס הכנסה הודו בפני מבקר המדינה בעצמם שלרוב תושבי מדינת ישראל מגיע החזר מס כך שאי הגשת דו"חות מצמצמת את הגירעון התקציבי בשל גביית יתר.
אם אתה רוצה לתרום למס הכנסה אז תגיש דו"ח ותתרום את הכסף בנפרד...
עוד נקודה בהקשר הזה, תחת ההנחה שהמשכורות שלך ושל זוגתך אינן זהות אז מכיוון שכיום בהגשת הדו"חות מס הכנסה מתייחס אליכם כזוג אבל בקבלת קצבת פנסיה הם יתייחסו אל כל אחד מכם כיחידים אז ישנו יתרון מס משמעותי בהפקדת כספים פנסיוניים של בן הזוג שמרוויח יותר אל קופת גמל שרשומה על שם בן הזוג שמרוויח פחות (היא יכולה להיות מחקה SP500 גם כן).
בצורה הזו בן/ת הזוג שמרוויחים יותר יוכלו לקבל זיכוי/ניכוי של כ-30%+- על כל שקל שיופקד בקופת הגמל של בן/ת הזוג שמרוויחים פחות ובנוסף בפרישה שניכם תשלמו פחות מיסים על הקצבאות.

אי אפשר לממש את היתרון הזה בלי דו"ח שנתי וזה ממש לא קשור אם משקיעים את הכספים בבית השקעות ישראלי או בברוקר בחו"ל.

מכאן אני בכלל לוקח אמירה בסיסית יותר - שיתכן ועדיף בלי קשר להתחיל להגיש דוחות שנתיים למס הכנסה. והשאר זה בונוס

1. אמינות
2. ביטוח
3. איכות
4. אפשרויות
....
998. זול בטירוף

קראתי את הכל, מצטט רק כאן כדי למנוע Over-צטטת.
סיכום השיקולים:

יתרונות:
1. רישום ישיר של ני"ע על שמי - בפועל לא יתרון משמעותי
2. ביטוח של עד 1,000,000 דולר של תיק ההשקעות - מסתמן בפועל כיתרון משמעותי לעומת הארץ
3. טיפול יעיל ונכון בפעולות במניות - יתרון משמעותי
4. בחירת סדר המכירה - אכן קיים, אבל לא יתרון משמעותי לאור זאת שלא אמור להתכתב עם שיטת ההשקעה
5. עמלות - יתרון, במיוחד בנוגע למט"ח-הפקדות/משיכות-ניהול חשבון (ניהול הוא 0 בIB). ק/מ גם "נחמד" אבל לא קריטי בטווח הארוך

חסרונות + ניהול הסיכון בהם:
1. ניהול ענייני המס - דווקא ניתן לראות כיתרון ולא כחסרון
2. תשלום מס ירושה - בפועל, לא סיכון רלוונטי וגם אין הבדל בין ישראל לחו"ל
3. קבלת תביעות ופיצויים - עוד סיכון שלא ברור לי עד הסוף, אתייחס למטה
4. עמלות משיכה והפקדה - מהמתואר למעלה נראה שהעמלה אפסית, והסיכון הוא דווקא בעמלות מצד הבנק הפקדה. שאלתי כבר למעלה
5. ני"ע ישראליים - אכן לא אפשרי, אבל רלוונטיות החיסרון קשורה ישירות לגידור וזה נושא נפרד

השורה התחתונה שאני לוקח מכאן, היא שדווקא IB העולמית לתפיסתך בטוחה בהרבה מאשר השקעה בבית השקעות ישראלי שבו למעשה אין הבטחה של הכסף בשום תרחיש. זה נמצא גם ביתרון, ומצד שני בסימן שאלה בחיסרון - האם באמת יש חיסרון בכך שמנהלים את החשבון אצל ברוקר זר מבחינת היכולת שלנו לתבוע בעלות על הכסף שלנו בתרחיש של קריסת הגוף? בהקשר הזה, תמיד נשמע לי שיהיה קל ובטוח יותר לדרוש את הכסף מגוף ישראלי לעומת מגוף אמריקאי כאשר אני לא אזרח המדינה.

אותם מיליון דולר שנמצאים תחת פיקוח וביטוח, יעמדו גם לרשות משקיעים זרים כמונו?
ואותו פיקוח וביטוח לא קיים בארץ בכלל באמת? הכל באמת מבוסס על "הממשלה תציל אותנו"? אם אני משקיע 1,500,000 ש"ח בבית השקעות כלשהו ישראלי, הכסף שלי שם באמת בסיכון? למה? זה נשמע פשוט לא סביר, אבל אולי זו המציאות

נראה לי שלאור כל מה שנאמר כאן, השתכנעתי שיש ערך רב בפתיחת וניהול חשבון ב-IB העולמית למול החלופה הישראלית שלה, למעט השיקולים והשאלות האחרונות שצירפתי כאן.

תודה רבה על כל המענה ועל הסבלנות.

 

[daat99]

המסר הוא שגידור אולי יכול לעזור לי להימנע מהפסד נקודתי בתרחיש של התחזקות השקל (נניח מ-4 ל-3),

ממש לא מחייב וזה מותנה במה קרה לשקל מול שאר המטבעות.
אם השקל התחזק ב-33% ביחס לכל המטבעות שבעולם (ולא רק ביחס לדולר כמו שציינת בדוגמא) אז הגידור יכול לסייע מבחינה שקלית אבל לא מבחינת צריכה (כי עלות הצריכה מושפעת משאר המטבעות בשל הייבוא והייצוא הנרחב שקיים בכלכלה הגלובלית ובישראל בפרט).
אם השקל התחזק ב-33% רק ביחס לדולר אז זה אומר שכל שאר המטבעות גם התחזקו ב-33% ביחס לדולר ולכן הגידור גורם לך נזק.

האם אני צודק?

רק אם אתה מכליל את התחזקות/החלשות השקל מול כל המטבעות שבעולם ולא רק מול הדולר.

כאשר אני משקיע במוצר מחוץ לגבולות המדינה, אני הופך להיות "סוחר פורקס" בעל כורחי בכך שאני נחשף למטבע חוץ.

ממש לא - תחזור לדוגמת הקופסה.
ממש לא משנה באיזה מטבע אתה רוכש את הקופסה כי אתה תמיד יכול להמיר את המטבע הזה למטבע שלך ומחיר הקופסה מתעדכן בהתאם לשווי כל המטבעות שבתוכו ולא רק לפי מטבע הרכישה.

כל הנחת העבודה של ה"משל" הזה היא שהשקעה בחו"ל הרי מהווה גידור סיכונים בפני עצמה.

תוריד את המילה "בחו"ל" ואתה צודק

לאיזה חשבון בנק מתבצעת ההעברה? לחשבון בנק ישראלי, או לחשבון בנק בינ"ל?

אתה צריך להזין באתר של אינטראקטיב את הסכום והמטבע שאתה רוצה להעביר והם יספקו לך את המידע.
בגדול אם מזינים שקלים אז הם נותנים חשבון בנק בישראל ואם מזינים דולרים אז הם נותנים חשבון בנק בארצות הברית.

אם ברצוני "לקבל משכורת מדיבידנדים" עלי יהיה למשוך באופן תדיר (חודשי) כספים מהחשבון

מי אמר שמשכורת חייבת להיות חודשית? למה לא פעם בשנה? ברבעון? בכל פרק זמן אחר?
מה ההבדל הקריטי בין משיכת 5000 שח בשלוש העברות שונות או 15,000 שח בהעברה אחת?

1. עמלה של הבנק בביצוע העברת הכספים
2. עמלה של IB העולמית בהפקדה
3. עמלה של IB העולמית במשיכה
4. עמלה של הבנק בהפקדת כספים מחשבון זר (זה קיים?)

תחת ההנחה של משיכת שקלים:
1. חינם אם יש פטור מעמלות עו"ש (וניתן להשיג פטור כזה או לעבור לבנק שנותן פטור שכזה).
2. אין
3. אין במשיכה הראשונה בכל חודש (ולא צריך יותר מכך)
4. לרוב אין אם ההפקדה שקלית

מכאן אני בכלל לוקח אמירה בסיסית יותר - שיתכן ועדיף בלי קשר להתחיל להגיש דוחות שנתיים למס הכנסה. והשאר זה בונוס

תלוי למי.
בכירים במס הכנסה חושבים שלמדינה עדיף שלא תגיש דו"חות שנתיים למס הכנסה

רצוי מאוד להתייעץ עם איש מקצוע לפני שעושים דברים כאלו.

1. רישום ישיר של ני"ע על שמי - בפועל לא יתרון משמעותי

טכנית רישום "משני" ולא "ישיר" (בניגוד לרישום "שלישוני" כמו בגופים ישראליים).

בחירת סדר המכירה - אכן קיים, אבל לא יתרון משמעותי לאור זאת שלא אמור להתכתב עם שיטת ההשקעה

זה לא שזה לא מסתדר עם שיטת ההשקעה.
התנהלות כלכלית נבונה והשקעה נבונה (בין אם מחקה מדד ובין אם במניות בודדות בגישת קנה והחזק) יכולה לייתר את המכירות הללו באופן כמעט מלא.

השורה התחתונה שאני לוקח מכאן, היא שדווקא IB העולמית לתפיסתך בטוחה בהרבה מאשר השקעה בבית השקעות ישראלי שבו למעשה אין הבטחה של הכסף בשום תרחיש.

זו דעתי האישית ולכן הכספים שלי מנוהלים בהתאם.

האם באמת יש חיסרון בכך שמנהלים את החשבון אצל ברוקר זר מבחינת היכולת שלנו לתבוע בעלות על הכסף שלנו בתרחיש של קריסת הגוף?

זו שאלה קשה שאין לי תשובה עליה.
לא נתקלתי עדיין במקרים שכאלו כך שאין לי מידע מועיל לספק.

, תמיד נשמע לי שיהיה קל ובטוח יותר לדרוש את הכסף מגוף ישראלי לעומת מגוף אמריקאי כאשר אני לא אזרח המדינה.

תשאל את המשקיעים שהשקיעו ב-SP500 דרך ג'נרל טרייד ושורט טרייד "כי זה זול".
*תזכור ששני הגופים הנ"ל הם ישראלים והם טענו שהם פועלים תחת פיקוח רגולטורי.

אותם מיליון דולר שנמצאים תחת פיקוח וביטוח, יעמדו גם לרשות משקיעים זרים כמונו?

באותה המידה שהם יהיו זמינים לכולם אבל חשוב להבין שגם במקרה של פשיטת רגל של אינטראקטיב ברוקרס הנכסים שלך לא חלק מהנכסים של אינטראקטיב ברוקרס כך שהביטוח לא צריך להחזיר לך משהו שמעולם לא איבדת
במקרה הזה המשקיעים ככל הנראה יאבדו גישה לכספים שלהם עד שימונה מטעם בית המשפט לפשיטות רגל גוף שיתפעל את המערכת (לכל הפחות הם יאפשרו את העברת הנכסים לגופים אחרים).

אותו פיקוח וביטוח לא קיים בארץ בכלל באמת?

ישנו פיקוח של הרשות לניירות ערך הישראלית (בגללם אינטראקטיב ברוקרס חייבים לפעול באנטישמיות נגד ישראלים) אבל אין ביטוח.

הכל באמת מבוסס על "הממשלה תציל אותנו"?

במדינה שלנו אפילו הפקדונות בבנק מבוססים על "הממשלה תציל אותנו"

אם אני משקיע 1,500,000 ש"ח בבית השקעות כלשהו ישראלי, הכסף שלי שם באמת בסיכון? למה? זה נשמע פשוט לא סביר, אבל אולי זו המציאות

ג'נרל טרייד, שורט טרייד, יו טרייד וכו'.
בנוסף אתה יכול לחפש כתבות בתקשורת על הונאות משקיעים בגופי ההשקעות הגדולים בארץ (למיטב זכרוני אקסלנס מככבת ברשימה).

 

[O-H]

ממש לא - תחזור לדוגמת הקופסה.
ממש לא משנה באיזה מטבע אתה רוכש את הקופסה כי אתה תמיד יכול להמיר את המטבע הזה למטבע שלך ומחיר הקופסה מתעדכן בהתאם לשווי כל המטבעות שבתוכו ולא רק לפי מטבע הרכישה.

הבנתי את כוונתך. בכל אופן, לאור כל השרשור הזה, תהליך הגידור של השקל מקבל זווית הסתכלות מעט אחרת - ואצטרך לחשוב אם בכלל רלוונטי.

נושא הגידור גם גרם לי לחשוב מחדש על היעדים שלי, להבין שהפוקוס שלי אכן נמצא סביב נושא התזרים ולא הערך ולכן גם "לחשב מסלול מחדש" ככה"נ לגבי ההקצאה הרצויה. כי אם הכוונה העתידית שלי היא לא למכור חלקים מהקרן באופן אקטיבי כדי לממן את הוצאות המחייה שלי (אלא אולי למכור לטובת רכישת נכסים מניבי הכנסות אחרים בדמות נדל"ן / מניות דיבידנד), אין טעם אלא להתחיל לפעול בשיטה זו מן ההתחלה.

בגדול אם מזינים שקלים אז הם נותנים חשבון בנק בישראל ואם מזינים דולרים אז הם נותנים חשבון בנק בארצות הברית.

אם כן, אז גם אם עמלות העו"ש הן לא 0 לחלוטין, מדובר על עמלות נמוכות במיוחד. מצוין.

תחת ההנחה של משיכת שקלים:
1. חינם אם יש פטור מעמלות עו"ש (וניתן להשיג פטור כזה או לעבור לבנק שנותן פטור שכזה).
2. אין
3. אין במשיכה הראשונה בכל חודש (ולא צריך יותר מכך)
4. לרוב אין אם ההפקדה שקלית

אם כך, ה"חיסרון" שנרשם בצד של IB בעמלות משיכה והפקדה בפועל איננו רלוונטי

באותה המידה שהם יהיו זמינים לכולם אבל חשוב להבין שגם במקרה של פשיטת רגל של אינטראקטיב ברוקרס הנכסים שלך לא חלק מהנכסים של אינטראקטיב ברוקרס כך שהביטוח לא צריך להחזיר לך משהו שמעולם לא איבדת

כלומר, למעשה, אין כל סיכון ממשי בהשקעה בעזרת ברוקר אמריקאי?

ברור לי כי המשפט "אין כל סיכוי" הוא נאיבי ושתמיד יש סיכון כלשהו, אבל למעשה בתרחישים שתיארתי של קריסת הגוף או היקלעותו לקושי פיננסי, כל עוד המניות רשומות על שמי וההונאה לא בוצעה מהצד הזה, גם אם IB "קורסת" בתרחיש כלשהו, המניות שלי עדיין רשומות על שמי כמו שתיארת.

אה כן, ובעצם - גם אם כן בוצעה הונאה מסוג כזה או אחר, אמור להיות קיים ביטוח לכסף עד מיליון דולר כפי שתיארת למעל. וכאן, עלינו לקוות כי נקבל את ההחזר הביטוחי הכספי גם אם איננו אזרחי ארה"ב.

בנוסף אתה יכול לחפש כתבות בתקשורת על הונאות משקיעים בגופי ההשקעות הגדולים בארץ (למיטב זכרוני אקסלנס מככבת ברשימה).

אחפש. ובכל אופן, כל עוד מתקיימים הדברים שדנו עליהם למעלה (ביטוח כספי משקיעים עד מיליון דולר + רישום "ישיר" על שמינו של ני"ע), אזי אין משמעות רבה לסיכון שבעבודה עם ברוקר זר.

 

[daat99]

אם הכוונה העתידית שלי היא לא למכור חלקים מהקרן באופן אקטיבי כדי לממן את הוצאות המחייה שלי (אלא אולי למכור לטובת רכישת נכסים מניבי הכנסות אחרים בדמות נדל"ן / מניות דיבידנד), אין טעם אלא להתחיל לפעול בשיטה זו מן ההתחלה.

מסכים לגמרי.
עדיף לבצע את הטעויות הנפוצות בהתחלה עם תיק השקעות קטן שגורר נזק סביל מאשר בסוף עם תיק השקעות שמן שמוחק עשורים מהחיים.

אין כל סיכון ממשי בהשקעה בעזרת ברוקר אמריקאי?

בוודאי שיש ועל זה בדיוק בא הביטוח להגן עליך.
עובד של אינטראקטיב יכול לגנוב כספים וזה נחשב "הונאה" והונאות של עובד החברה מכוסות ע"י הביטוח (תשים לב שלפי דברי ה-SIPC הונאות על ידי עובדי המתווכים לא מכוסות ע"י הביטוח).
המקרים הללו קורים גם בארץ רק שבארץ אין עליהם ביטוח.

ברור לי כי המשפט "אין כל סיכוי" הוא נאיבי ושתמיד יש סיכון כלשהו, אבל למעשה בתרחישים שתיארתי של קריסת הגוף או היקלעותו לקושי פיננסי, כל עוד המניות רשומות על שמי וההונאה לא בוצעה מהצד הזה, גם אם IB "קורסת" בתרחיש כלשהו, המניות שלי עדיין רשומות על שמי כמו שתיארת.

נכון אבל אתה יכול לאבד את הגישה אליהן לפרק זמן לא ידוע (עד שיוסדר הנושא הביטוחי).

גם אם כן בוצעה הונאה מסוג כזה או אחר, אמור להיות קיים ביטוח לכסף עד מיליון דולר כפי שתיארת למעל. וכאן, עלינו לקוות כי נקבל את ההחזר הביטוחי הכספי גם אם איננו אזרחי ארה"ב.

לפי ה-SIPC הביטוח לא מוגבל רק לתושבי/אזרחי ארצות הברית ומכסה גם אזרחים/תושבים של מדינות זרות.

 

[מומו]

@O-H עוקב אחרי השרשור שפתחת כאן וגם בעניין הגידור ורוצה לאמר כל הכבוד על ההתמדה והרצון ללמוד.
קטונתי מלתת ציונים רק אציין ש@daat99 היקר כמו תמיד עונה כאן על הכל בצורה מעולה ומפשט את הנושאים המסובכים לדברים שכל אחד יכול להבין

 

[meni]

אני (כמו רבים אחרים) בחרתי במנגנון עמלות "שכבות" ולא "פיקס" ולכן העמלות כל כך זולות.

היי דעת היקר !!!
כפי שאתה רואה אני הולך להתנתק מאינטראקטיב ישראל אז אני רוצה להבין את הרעיון של שכבות ולא פיקס כדי שאני ידע מה לבקש אם זה רלוונטי עבורי .
תודה רבה

 

[daat99]

כפי שאתה רואה אני הולך להתנתק מאינטראקטיב ישראל אז אני רוצה להבין את הרעיון של שכבות ולא פיקס

כל הכבוד לך שאתה משקיע זמן בלימוד ומחקר.
תרגיש חופשי לשאול שאלות אם אתה מרגיש צורך בכך.

 

[meni]

כל הכבוד לך שאתה משקיע זמן בלימוד ומחקר.
תרגיש חופשי לשאול שאלות אם אתה מרגיש צורך בכך.

ממש תודה רבה !!!
אני שואל מה הכוונה להגדיר בחשבון שכבות ולא פיקס ?
אתמול בלילה ישבתי לפתוח חשבון חדש באינטראקטיב המקורי .
השאלה איך אני ידע באמת אם פתחתי במקורי ולא בישראל כי האתר שלהם מאד דומה ?
שאלה שנייה לא זכור לי שנתנו לי אפשרות לבחור בין שכבות לפיקס אז כפי ששאלתי מה זה בכלל והאם זה בר שינוי ?
תודה רבה ויום טוב

 

[daat99]

אני שואל מה הכוונה להגדיר בחשבון שכבות ולא פיקס ?

בחשבון פיקס תמיד משלמים אותו הדבר (וברוב המקרים הרבה יותר) ובחשבון שכבות העמלה משתנה בין פקודה אחת לאחרת (אבל לרוב פחות).
עד היום בכל הוראות הרכישה שלי באופן אישי העמלה הייתה פחות מ-50 סנט לפעולה.

השאלה איך אני ידע באמת אם פתחתי במקורי ולא בישראל כי האתר שלהם מאד דומה ?

אם ניגשת לכתובת האתר האמריקאי אז אתה פותח חשבון רגיל.
זה נראה לך דומה כי גם דרך ברוקר מקשר תהליך פתיחת החשבון הוא אצל המקורי.

באחד השלבים בפתיחת החשבון דרך ברוקר מקשר אתה צריך לאשר את ההרשאות שאתה נותן לברוקר המקשר.
אם אין לך את הצעד הזה אז זה סימן די טוב לכך שאתה לא פותח חשבון שמשוייך לברוקר מקשר.

שאלה שנייה לא זכור לי שנתנו לי אפשרות לבחור בין שכבות לפיקס אז כפי ששאלתי מה זה בכלל והאם זה בר שינוי ?

זה לא רלוונטי לאנשים שהחשבון שלהם משוייך לברוקר המקשר - את הפער בין השכבות לבין העמלה פיקס שאתה משלם הם גורפים לכיסם.

האם זה בר שינוי ?

בחשבון שאינו משוייך לברוקר מקשר ניתן לשנות את זה כראות עיניך דרך האתר.

 

[talco]

תרגיש חופשי לשאול שאלות אם אתה מרגיש צורך בכך.

ברשותך, אקפוץ גם על ההזמנה עם תהייה רלוונטית לדיון
אני מבין שיש סוג של פנומברה בחוק ש(אולי) מאפשרת לי לא לדווח למס הכנסה על החשבון הצנוע שלי כל עוד אני רק רוכש עוד ועוד מניות (כיוון שיש ניכוי במקור על דיבידנדים בחסות ממשלת ארה"ב).
עם זאת, אני אדם פשוט ומעדיף לחיות באזורים הברורים של החוק. מעבר לכך, אני שכיר, כך שאני לא מחויב בהגשת דו"ח שנתי (או חצי שנתי רחמנא ליצלן) למס הכנסה.
לכאורה, בברוקר ישראלי אני יכול לשלם 5$ בחודש (קניה אחת לחודש של מניות, מתקזז עם דמי ניהול חודשיים) שהם 60$ בשנה ולהיות רגוע לחלוטין שמס הכנסה לא יתדפק על דלתי בעתיד כמו גם לחסוך תשלום לרו"ח שמבדיקה זריזה ידרוש כ-1000 ש"ח לפחות.
עם זאת, אני רואה פה בפורום אנשים חכמים ומנוסים שנרתעים מכך מאוד. האם זה משום שבחרתם בלאו הכי להגיש דו"חות שנתיים?
עברתי על היתרונות, ובמצבי הנוכחי בחיים (רווק, שכיר, ללא החלפות משרה) אין לי טעם להגיש דו"חות. אם וכשיהיה רלוונטי, אוכל להעביר את הניירות שלי ל-IB בתמורה לקנס (שמן) לחבר'ה בארץ של כ-15*50=750$, ועדיין נשמע לי משתלם כל עוד לא ישתנה משהו בשנים הקרובות.

 

[daat99]

עם זאת, אני רואה פה בפורום אנשים חכמים ומנוסים שנרתעים מכך מאוד. האם זה משום שבחרתם בלאו הכי להגיש דו"חות שנתיים?

יש שתי סיבות מרכזיות.
1. הגופים הישראלים נוטים לבצע טעויות לרעת המשקיע כשמדובר בהשקעה בחברות בודדות - בעיקר סביב פיצולים/מיזוגים/התפצלויות (עד היום אחד הגופים בישראל לא העביר לרשותי מניות שהייתי צריך לקבל בעקבות התפצלות של חברה שהחזקתי לפני כמעט עשור ואני לא מצפה שהמצב ישתנה בעתיד)
2. לרוב תושבי מדינת ישראל מגיע החזר מס והם לא מודעים לו בכלל כך שההימנעות מהגשת דו"ח שנתי לא עולה לך "רק" 60 דולר בשנה אלא גם בתשלום מס שאתה ככל הנראה לא צריך לשלם.
הדבר נכון פי כמה אם מדובר על זוגות שיש ביניהם פערי הכנסה ו/או עובדים מהבית לפחות חלק מהזמן כי שם כבר ממש ניתן לנצל תכנוני מס "של עשירים" ולהוציא מהמדינה אפילו יותר.

בברוקר ישראלי אני יכול לשלם 5$ בחודש (קניה אחת לחודש של מניות, מתקזז עם דמי ניהול חודשיים) שהם 60$ בשנה

שכחת עלויות המרה משמעותיות ומרווחי קניה/מכירה גרועים בהרבה.
אתה גם לא משקלל את היכולת למשוך מזומן בהעברת זה"ב גם אם אין מזומן בחשבון - אפשרות שמייתרת את הצורך בקרן חירום ומסייעת להגדיל את החשיפה למניות על חשבון נכסים פחות תנודתיים שפוגעים בתשואה לטווח רחוק.

רק לצורך ההמחשה נניח ואתה מגיע לתיק השקעות של 100 אלף דולר (אין סיבה שלא תעבור גם את המיליון דולר בימי חייך עם השקעה קבועה במניות).
כעת נניח שמתרחש משבר בסגנון 1929 שבו שווי התיק שלך נחתך ב-80% ל-20 אלף דולר.
מבחינת חוקי המינוף גם במצב הזה מותר לך להיות עם מינוס של 10 אלף דולר (כלומר למשוך 10% מהתיק המקורי) בלי לקבל מימוש כפוי.

תשים לב שהמקרה הנ"ל מייצג מקרה שיותר גרוע באופן מהותי ממשבר 1929 שהוא המשבר הכי גרוע בהיסטוריה המתועדת.