מאז ומתמיד אני חוסך וב2019 החלטתי ללמוד על שוק ההון ולהתחיל להשקיע.
באפריל 2020 פתחתי חשבון בברוקר ישראלי והתחלתי לקנות קרנות מחקות מדד מניות, וקרנות שמחזיקות אגח ישראלי, ביחס של 80\20 לטובת מניות.
לפני כשנה נחשפתי להשקעה במניות דיבידנד, ולפני חצי שנה השתכנעתי שזו האסטרטגיה עבורי.
פתחתי חשבון בIB ואני מפקיד שם חסכונות מדי חודש.
החשבון בברוקר הישראלי מהווה נתח משמעותי מהחסכונות שלי וקשה לי להעביר את הכספים.
היה לי קל להיפטר מהאגח, שהיה בתשואה ריאלית שלילית ולא ראיתי בו צורך.
נשארתי עם 2 קרנות שקשה לי למכור.
התשואה הכוללת היא 44% אחרי ניכוי דמי ניהול, לפני מס ואינפלציה.
בחישוב גס אם אמכור את הקרנות אקבל תשואה ריאלית ממוצעת של כ-7% בשנה.
תוכנית העבודה המקורית שלי כללה מעבר אסטרטגיית השקעה, הנה ציטוט מתוכה:
"
הכסף שיכנס לחשבון הזה לא ימשך לפני 2040, אלא אם יתקיימו שני התנאים הבאים במקביל:
הופתעתי מעצמי שכתבתי את זה לפני 3 שנים.
מה שמדהים בעיני זה ששני התנאים אשכרה מתקיימים.
למרות זאת עדיין משהו עוצר אותי.
אם החלפתי אסטרטגיית השקעה אחרי פחות מ3 שנים, למה שלא אחליף שוב?
אם אחליף אסטרטגיית השקעה, אפסיד ריבית דריבית פוטנציאלית כאשר אשלם מס רווחי הון.
מצד שני, התנאים שאני בעצמי כתבתי מתקיימים, ואני משקיע כסף "חדש" במניות שמחלקות דיבידנד. אם אני מאמין באסטרטגיה הזו, למה לא להעביר את הכל לשם ולמצות את הפוטנציאל?
נתון נוסף שמטריד אותי ודוחק בי לקבל החלטה הוא העובדה שהשוק נמצא אחרי עליות ואנחנו בתקופה של ריבית גבוהה. אני לא נביא ואני יודע שהשוק יכול לעלות עוד הרבה. למרות זאת, אני חושש להישאר בשוק, לחזות בירידות, ולהרגיש פספוס.
השאלה שאני שואל את עצמי היא מה יותר גרוע - למכור ולחזות בעליות, או לא למכור ולחזות בירידות?
אני לא כותב כאן כדי לקבל עצה מה לעשות עם הקרנות.
אשמח לקבל רעיונות לשאלות שאני צריך לשאול את עצמי כדי לקבל החלטה שאהיה מרוצה ממנה.
באפריל 2020 פתחתי חשבון בברוקר ישראלי והתחלתי לקנות קרנות מחקות מדד מניות, וקרנות שמחזיקות אגח ישראלי, ביחס של 80\20 לטובת מניות.
לפני כשנה נחשפתי להשקעה במניות דיבידנד, ולפני חצי שנה השתכנעתי שזו האסטרטגיה עבורי.
פתחתי חשבון בIB ואני מפקיד שם חסכונות מדי חודש.
החשבון בברוקר הישראלי מהווה נתח משמעותי מהחסכונות שלי וקשה לי להעביר את הכספים.
היה לי קל להיפטר מהאגח, שהיה בתשואה ריאלית שלילית ולא ראיתי בו צורך.
נשארתי עם 2 קרנות שקשה לי למכור.
התשואה הכוללת היא 44% אחרי ניכוי דמי ניהול, לפני מס ואינפלציה.
בחישוב גס אם אמכור את הקרנות אקבל תשואה ריאלית ממוצעת של כ-7% בשנה.
תוכנית העבודה המקורית שלי כללה מעבר אסטרטגיית השקעה, הנה ציטוט מתוכה:
"
הכסף שיכנס לחשבון הזה לא ימשך לפני 2040, אלא אם יתקיימו שני התנאים הבאים במקביל:
- התיק הרוויח תשואה של 5% בשנה נטו מאז שהתחלתי להשקיע.
- יש אפיק השקעה שמשתלם לעבור אליו מבחינת תשואה, כלומר יותר מ5% בשנה נטו.
הופתעתי מעצמי שכתבתי את זה לפני 3 שנים.
מה שמדהים בעיני זה ששני התנאים אשכרה מתקיימים.
למרות זאת עדיין משהו עוצר אותי.
אם החלפתי אסטרטגיית השקעה אחרי פחות מ3 שנים, למה שלא אחליף שוב?
אם אחליף אסטרטגיית השקעה, אפסיד ריבית דריבית פוטנציאלית כאשר אשלם מס רווחי הון.
מצד שני, התנאים שאני בעצמי כתבתי מתקיימים, ואני משקיע כסף "חדש" במניות שמחלקות דיבידנד. אם אני מאמין באסטרטגיה הזו, למה לא להעביר את הכל לשם ולמצות את הפוטנציאל?
נתון נוסף שמטריד אותי ודוחק בי לקבל החלטה הוא העובדה שהשוק נמצא אחרי עליות ואנחנו בתקופה של ריבית גבוהה. אני לא נביא ואני יודע שהשוק יכול לעלות עוד הרבה. למרות זאת, אני חושש להישאר בשוק, לחזות בירידות, ולהרגיש פספוס.
השאלה שאני שואל את עצמי היא מה יותר גרוע - למכור ולחזות בעליות, או לא למכור ולחזות בירידות?
אני לא כותב כאן כדי לקבל עצה מה לעשות עם הקרנות.
אשמח לקבל רעיונות לשאלות שאני צריך לשאול את עצמי כדי לקבל החלטה שאהיה מרוצה ממנה.
