אין אינטרס של הבנק הראשי לעורר אינפלציה?
הבנק המרכזי רוצה אינפלציה
מתונה (לרוב בטווח של בין 2% ל-3% בשנה).
הבנק המרכזי עושה זאת על ידי הפעלת מניפולציה
על הצרכנים באמצעות שינויי הריבית.
תחשוב על זה כך (מקצין בכוונה):
אם אתה חושב שהמחיר של קופסת טונה יעלה ב-10% והריבית על פיקדון היא 0.1% אז אתה רץ מהר לקנות כמה שיותר קופסאות טונה לשים בממ"ד ותעדיף לשלם בתשלום אחד בלי ריבית.
אם לעומת זאת אתה חושב שהמחיר של קופסת טונה יעלה ב-0.1% והריבית על הפיקדון היא 10% אז אתה תקנה כמה שפחות קופסאות טונה ותעדיף לשלם בתשלומים כך שתוכל להפקיד כמה שיותר כסף בפיקדון בבנק ולקבל את אותם 10% (ובאמצעותם לקנות אפילו יותר קופסאות טונה מחר).
השיקול הזה הוקצן עם הטונה אבל הוא ממחיש את השאלה "האם כדאי לי לקנות מוצר X היום ולאבד את הריבית על הפיקדון או לקנות את אותו המוצר במחיר של חודש הבא ובינתיים לקבל ריבית על פיקדון?"
אני כן מבין שמי שתכלס גורם לאינפלציה זו החברה של הבמבה שאני רואה על המדף.
והחברה של הטונה
נניח ו:
1. לחברה יש יחס חלוקת רווחים של 50% והיא תמיד נסחרת במכפיל רווח של 20.
2. החברה מייצרת כמות מוצרים זהה לכמות המניות שלה (אם יש לה מיליון מניות אז היא מייצרת מיליון מוצרים) - הנחה זו נועדה להקל על המעבר מ-"רווח למוצר" ל-"רווח למניה".
(בפועל מכפילים את ה-"רווח למוצר" ב-"סך המוצרים שהחברה ייצרה" ומקבלים "רווח כולל".
את ה-"רווח כולל" מחלקים ב-"כמות מניות" ובכך מקבלים "רווח למניה".
ברגע שהגדרנו: "כמות מוצרים" = "כמות מניות" אז בשל חוקי החשבון מבי"ס אנחנו מקבלים "רווח למוצר" = "רווח למניה")
עד כאן הנחות ועכשיו לדוגמא:
בתחילת הדרך מחיר חומרי הגלם שהחברה משלמת על ייצור מוצר בודד הוא 10 דולר ומחיר המוצר לצרכן הוא 20 דולר כך שלחברה יש רווח של 10 דולר לכל מוצר (לפי ההנחות זה גם 10 דולר למניה).
מכיוון שהחברה מחלקת חצי מהרווח כדיבידנד אז בעלי המניות מקבלים 5 דולר למניה.
מכיוון שה-PE הוא תמיד 20 אז מחיר המניה הוא "כפול 20 מהרווח" שזה אומר 200 דולר למניה (20*10).
בשנת 2021 כל החברות בעולם החליטו להעלות את מחירי המוצרים ב-10% וזה אומר:
1. מחיר חומרי הגלם עלה מ-10 דולר ל-11 דולר
2. מחיר המוצר הגולמי שהחברה מוכרת עלה מ-20 דולר ל-22 דולר
3. הרווח של החברה עלה מ-10 דולר ל-11 דולר
4. מחיר המניה עלה ל-220 דולר (22 כפול המכפיל שהוא 20)
מכאן אנחנו רואים שבגלל האינפלציה לא רק שהרווח של החברה עלה ב-10% אלא גם הדיבידנד ומחיר המניה.
(תשים לב שנטרלנו את תנודות תמחור השוק ושינויים במכפיל הרווח לצורך ההדגמה).
-למה ציינת ביחס לכל המטבעות בעולם?
קוקה קולה מוכרת משקאות בכל העולם ולכן הרווחים שלה מגיעים מכל העולם.
בשביל שאני אקבל חשיפה לשקל אני צריך שהשקל יעבור שינוי דרסטי לעומת
כל המטבעות ולא רק לעומת הדולר.
תחשוב על זה כך:
נניח שהחברה מרוויחה את הרווחים הבאים לכל מניה:
* דולר בודד
* יורו בודד
* ין בודד
* יואן בודד
* פאונד בודד
* שקל בודד
* רופי בודד
* .............
* רובל בודד
וכו'
בשביל לחשב את "מחיר הקופסה" (כמה החברה בפועל הרוויחה) צריך להמיר את כל המטבעות למטבע בודד - לא משנה איזה.
בגלל שהחברות שאנחנו משקיעים בהן הן לרוב אמריקאיות ונסחרות בדולרים אז ההמרה הזו מבוצעת ביחס למטבע הדולר.
לצורך חישוב "הרווחים של החברה" מישהו (או תכנה) בחברה (או בבנק שבו יש לחברה חשבון) מבצע המרות של כל המטבעות האלו לדולר ואז מחזיר מספר בודד "סך כל המטבעות שווה היום X דולרים".
לצורך הדוגמא (אין לי כוח להמיר את כל המטבעות) אנחנו נמצא מנקודת הנחה שסך כל המטבעות שבקופסה הוא 1000 דולר לפי מחירי המטבעות היום.
בוא ונניח שמחיר הדולר מתרסק ל-1% מערכו היום בין לילה ביחס לכל המטבעות ביחד (מאורע שאין לו תקדים היסטורי)
אם נחריג את הדולר הבודד מהקופסה אנחנו נגלה שבתוך הקופסה היו מטבעות
זרים בשווי של 999 דולר לפני ההתרסקות.
מכיוון שהדולר התרסק ב-99% אבל שאר המטבעות לא זזו אז (חוקי חשבון מבי"ס) שאר המטבעות למעשה הוכפלו פי 100 ביחס לדולר (כמות היורו שמקבלים היום עבור כל דולר היא מאית ממה שקיבלנו אתמול ובהתאם כמות הדולרים שאנחנו מקבלים מכל יורו היא פי 100 ממה שקיבלנו אתמול).
לפי חוקי החשבון, שווי סך המטבעות בקופסה
למעט הדולר עלה מ-999 דולר ל-99,900 דולר.
עכשיו נכניס את הדולר שהרווחנו (הוא נשאר דולר בודד!) וקיבלנו שבתוך הקופסה יש מטבעות בשווי דולרי של 99901 דולר.
בוא ונמיר את המקרה לשקלים לפי שער שקל/דולר של 4 מלפני התרסקות הדולר.
היה לנו בקופסה שווי של 1000 דולר שזה אומר ששווי הקופסה היה 4000 שח.
מכיוון שהדולר התרסק למאית אז עכשיו כל דולר שווה 4 אגורות.
מכיוון שהשווי החדש של הקופסה הוא 99901 דולר אז נכפיל ב-4 אגורות ונקבל שהשווי של הקופסה הוא 3,996.04 דולר.
במלים אחרות השווי של הקופסה התכווץ במונחים שקליים רק ב-3.96 שח (99% מהמחיר של דולר
בודד מלפני ההתרסקות) למרות שהדולר התרסק כמעט לחלוטין.
איך הוא מתחזק(מי גורם לכך ואיך)?
תמחור השוק.
כשקונים יותר שקלים (באמצעות מטבעות אחרים) מאשר מוכרים אז ההיצע וביקוש מעלה את מחיר השקל ובכך הוא "מתחזק".
מהצד השני כשמוכרים יותר שקלים (בשביל לקנות מטבעות אחרים) מאשר קונים אז ההיצע וביקוש מוריד את מחיר השקל ובכך הוא "נחלש".
בשוק החופשי, תמיד חוזרים להיצע וביקוש
אתה רוצה להמיר מיליון שח ל-250 אלף דולר במחיר של 4 אבל אף אחד לא מוכן למכור 250 אלף דולר במחיר של 4 שח.
אז אתה מתעצבן ומסכים לשלם 4.1 שח ואז בא מישהו ומסכים למכור לך 250 אלף דולר = השקל התחזק
לא הבנתי את החישוב שבאמצעותו הגעת מ25 ל25.25
דיבידנד של 1% בדולרים:
מניות בשווי 25 דולר שמספקות דיבידנד של 0.25 דולר.
נניח ואני רוצה להמיר את הדולרים לשקלים וכל דולר שווה 4000 שח.
מה פעולת החשבון שאני צריך לעשות?
היה לי שווי של 25.25 דולר - איך אני מחשב את השווי השקלי שלו בהינתן שער שקל/דולר של 4000 שח לדולר?
אסיים עם עוד שאלה: עדיף להיות צמוד לשקל/לדולר? או שאולי זה לא משנה כי שניהם מושפעים אחד מהשני (ואיכשהוא תמיד יפגשו)?
אני לא נביא.
אני יודע שבתוך הקופסה שקוראים לה "רווחים של מניות בינלאומיות" יש את כל המטבעות.
כל היצמדות למטבע בודד היא
הימור שהמטבע הזה ישתנה לטובה
ביחס לכל שאר המטבעות גם יחד.
אם כח הקניה שלנו נשמר (במינימום) וכח הקניה של שאר העולם נשחק, באופן יחסי, אנחנו מטפסים בסולם העושר, בלי לעשות כלום בעוד שאר העולם יורד.
אז מה? צרת רבים נחמת טפשים.
תתבונן במראה: מצבך משתפר או מתדרדר?
אם לא אהבת את התשובה אז הגיע הזמן לעשות משהו (ואולי זה דורש ללמוד משהו).