לעניין הגברת, הנה הציטוט מהבלוג שלה:
"הסיכון, מבחינתי, הוא להיקלע למצב שבו אני מוכרחה למכור יחידות בקרנות מחקות בהפסד (כדי לממן את הוצאות המחייה שלי ושל המשפחה שלי) דווקא בתקופה שבה השוק מתרסק"
זה לא פסיכולוגי, זה חישוב כלכלי גרידה. אם ביום x אצטרך לפדות y, יש מצב שאפסיד z.
במלים אחרות אתה משקיע שווי שחושב שווי ולכן הדבר הכי טוב שאתה תוכל לקבל מהשקעה תזרימית זה נזק פיננסי.
לא הבנתי איזה נזק פיננסי ?
מדובר בסך הכל בתנאי התשלום.
אף אחד לא בא להפסיד כסף.
חלק מקבלים תשלום רבעוני של רווח וחלק מקבלים תשלום שוטף + מתי שתפדה בתקווה שהערך באותו יום עלה על הקרן פלוס אינפלציה.
בשתי השיטות לטענת כל הטוענים, אין מפסידים
כל זמן שלא מקבעים הפסד.
ולי לא רק שיש הגדרה אחרת אלא זו אפילו לא מטרה שאני מנסה להשיג.
אשמח בכנות לשמוע מה ההגדרה שלך לרווח, הפסד ואיך בעולם ההשקעות, רווח הוא לא המטרה ?
תזרים רבעוני קבוע וגדל תוך הנחה כי הקרן לאורך זמן תשמור על שוויה ואף תגדל, זה חישוב רווח.
ציטוט מפוסט אחר:
אבל אם תאחד את כל המסקנות מכל המחקרים המוכרים אתה תגלה שהמשקיעים הפרטיים שנוקטים בגישת קנה והחזק מנצחים את כולם.
תכין לך דיאגרמת וון עם התוצאות של המחקרים הבאים ותראה מה המכנה המשותף של מי שלא הפסיד למדד:
1. SPIVA: מנהלי ההשקעות האקטיביים מפסידים למדד - כלומר כל מי שאינו מנהל שהשקעות אקטיבי ובכללם המשקיעים הפרטיים שמבצעים "קנה והחזק" מנצח את מנהלי ההשקעות האקטיביים
2. ג'רמי סיגל: מדד ה-SP500 המקורי בגישת קנה והחזק ניצח את מדד ה-SP500 המעודכן - כלומר מי שקנה והחזיק ניצח את מי שחיקה את המדד וביצע מכירות ורכישות בהתאם להחלטת וועדת ההשקעות
3. ריצ'רד ברנסטיין - דנבאר: תנועת הכסף בין הקרנות (משקיעים שמוכרים וקונים קרנות) מפסידה למדד - כלומר מי שלא עסק בקניה ומכירה ניצח את מי שקנה ומכר
4. פידליטי (כמה מחקרים על תקופות שונות הגיעו לאותה התוצאה): החשבונות שהניבו את התשואה הגבוהה ביותר אלו חשבונות של אנשים שמתו או ששכחו את הסיסמא - כלומר משקיעי קנה והחזק ניצחו את מי שביצע פעולות בחשבון
5. נד דייויס: התשואה הכוללת שהתקבלה מהחברות עם מדיניות הגדלת דיבידנדים היא הגבוהה ביותר בעוד שהתשואה הכוללת של החברות שלא חילקו דיבידנדים ו/או הקטינו/הפסיקו את הדיבידנדים היא הנמוכה ביותר (באמצע יש את החברות שלא שינו את הדיבידנד) - כלומר מי שרוכש חברות מהקבוצה של הגדלות הדיבידנדים צפוי להניב תשואת יתר על מי שרכש את המדד
6. קנת' פרנץ' ויוג'ין פאמה: החמישון הרביעי לפי תשואת דיבידנד הניב את התשואה הגדולה ביותר מבין כל הקבוצות - כלומר שי שרוכש את החברות שבחמישון הזה צפוי לקבל תוצאות יותר טובות מאשר המדד
7. המחקר שאני ביצעתי על רשימת האלופות: רכישת מניות עם תשואת דיבידנד גבוהה מאוד ביחס למדד (בחמישון החמישי) מכילה סיכוי גבוה מאוד לפגיעה בדיבידנד ו/או הפסקתו. בשילוב עם #5 זה אומר שהשקעה בחברות עם תשואת הדיבידנד הגבוהה ביותר צפויה להוביל לתוצאות הגרועות ביותר של החברות שפגעו בדיבידנדים
8. לא זוכר את השם של המחקר: סוחרי היום מפסידים למדד - כלומר מי שאינו סוחר יומי מנצח את הסוחרים היומיים
אם נכתוב זאת ככללי אצבע בשביל "לנצח" אז:
1. לא מנהל השקעות אקטיבי
2. קנה והחזק
3. קנה והחזק של מניות ולא קרנות
4. לא למכור
5. חברות שמגדילות את הדיבידנד
6. תשואת דיבידנד בחמישון הרביעי ולא יותר
7. לא להתקרב לחמישון החמישי לפי תשואות דיבידנד
8. לא להיות סוחר יומי (קניה/מכירה)
דיאגרמת הוון של כל אלו ביחד מובילה אותי לקבוצה מצומצמת ביותר של משקיעים עם שתי תכונות:
1. קנה והחזק
2. חברות שמגדילות את הדיבידנד ומציגות תשואת דיבידנד בחמישון הרביעי
"
מתוך פוסט אורח של רויאלטיס מן:
- התשואה הכוללת Total Return מתחלקת על פני 2 אפיקים (דיבידנד ועלית ערך המניה) ולא נשען רק על אפיק אחד (עלית ערך המניה).
- מכיוון שלא מוכרים מניות על מנת לקבל תזרים מזומנים בזמן פרישה אז בכך שנשארים לך יותר מניות אתה גם זוכה להשתתף בעליית הערך הפוטנציאלית של המניה עם יותר מניות לעומת פחות מניות (שמכרת כדי להתקיים)
- בהנחה שהצלחת להחזיק בכבוד את מנית הדיבידנד למשך 17 שנה (תשואה של 3% בעת הקניה וקצב עליה שנתי של הדיבידנד של 6%), אתה הלכה למעשה החזרת את סכום השקעתך המקורי המניה באמצעות הדיבידנדים בלבד.