לפחות בחלק מהמקרים לעניות דעתי, הם יכולים להיות זהים
אם העלות זהה - נניח דולר לפעולה (לצורך ההמחשה) - אז העלות באחוזים קטנה ככל שהסכום בחשבון החייב גדול יותר.
עמלה של דולר על פעולה של 1000 דולר זה 0.1% בעוד שעמלה של דולר על פעולה של 2000 דולר זה 0.05%.
אותו סכום דולרי אבל עמלה קטנה יותר ביחס לסכום שמושקע.
תזכור שדמי הניהול בחשבון הפטור הם באחוזים ולא בסכום אבסולוטי אז לשלם דמי ניהול X על 1000 דולר בחשבון פטור ועמלה של דולר בודד בחשבון החייב "לכל X גדול מ-0" יעלה יותר מאשר לשלם דמי ניהול X על 0 דולר בחשבון הפטור ועמלה של דולר בודד בחשבון החייב.
בשני המקרים אתה משלם את אותו הדולר בחשבון החייב אבל במקרה השני אתה לא משלם דמי ניהול על אותם 1000 דולר שהנזלת בעוד שבמקרה הראשון אתה כן משלם אותם.
הנזלה חלקית עובדת על אותו העיקרון פשוט תפריד את הסכומים "אינטלקטואלית" לסכום מונזל שעליו מתבצע החישוב לעיל ומוביל לעלות נמוכה יותר למי שמנזיל ובנפרד לסכום שאינו מונזל שבו התשלום זהה בשני המקרים.
כשיש לך עמלה שהיא אחוז מהתיק שלך
מי שיש לו את העמלה הזו בחשבון ממוסה צריך להתעורר ולהפסיק לשלם אותה כמה שיותר מהר.
מי שמתנדב לשלם יותר כשהוא יכול לשלם פחות יקבל תוצאה "יותר מוצלחת" אם הוא יפנה לאדם זר ברחוב ויציע לו תשלום "דמי ניהול" בגובה של 100% משווי החסכונות.
חשבונות עם עלויות קבועות/אפס זמינים לציבור הרחב בלי צורך בהתמקחות כלשהי וכל מי שמנזיל את החשבון הפטור לתוך החשבון החייב מקבל יכולת מיקוח יותר גבוהה ממי שאינו עושה זאת כך שניתן להשיג תנאים אפילו יותר טובים בזכות אותה הנזלה.
הנחה שהאחוז הזה זהה בין האלטרנטיבות אתה לכל הפחות אדיש ביניהן בהקשרי העמלות, לא?
תחת ההנחה שאדם כלשהו מתעקש לשלם יותר בחשבון החייב ממה שהוא יכול להשיג אז אתה צודק - חשבון שבו מתעקשים לשלם יותר הוא פחות משתלם מחשבון שבו לא מתעקשים לשלם יותר.
לא מכיר אפשרות כזאת של המרת דמי הניהול של תיק ההשקעות לעלות קבועה.
כל בתי ההשקעות בישראל ללא יוצא דופן גובים עלות קבועה במקום דמי ניהול באחוזים ולכן הם למעשה "המירו" את דמי הניהול באחוזים שגובים הבנקים בעלות קבועה.
למה ככול שהחשבון החייב יגדל, תשלום המס הכולל יקטן? זה לא אחוז מ-?
הנקודה הזו נאמר בהקשר של חשבון בגוף שמאפשר תיעוד של רכישות בשכבות כמו (אבל לא רק) אינטראקטיב ברוקרס.
ככל שיש יותר כספים בחשבון כך השכבות שנרכשות במהלך חיי התיק יגדלו.
ככל שהשכבות הנרכשות יגדלו כך השכבה עם חבות המס המינימלית תכיל יותר יחידות.
ככל שהשכבה עם חבות המס המינימלית תכיל יותר יחידות כך נוכל למכור יותר יחידות באותו מחיר שוק אבל עם חבות מס מופחתת.
דוגמא:
נניח ולאדם שבוחר לא להנזיל את החשבון הפטור לתוך החייב יש הקצאה של 10 אלף דולר בחשבון החייב ועוד 10 אלף דולר בחשבון הפטור.
לעומתו אדם שבוחר להנזיל את החשבון הפטור מקבל 20 אלף דולר בחשבון החייב ואין לו כספים בחשבון הפטור.
נניח גם שמחיר השוק של יחידת ההשקעה הנבחרת עומד על 100 דולר.
מי שלא הנזיל את התיק הפטור מסוגל לרכוש 100 יחידות בעוד מי שהנזיל את התיק הפטור מסוגל לרכוש 200 יחידות.
כעבור כמה שנים אנחנו חוזרים על הפעולה עם אותם הסכומים אבל מחיר יחידה השתנה ל-200 דולר.
מי שלא הנזיל את התיק הפטור מסוגל לרכוש 50 יחידות בעוד מי שהנזיל את התיק הפטור מסוגל לרכוש 100 יחידות.
כעבור כחודש מחיר יחידה עומד על 210 דולר ושניהם כחלק מפעולות האיזון (למשל) רוצים להמיר שווי שווי כולל של 15 אלף דולר לטובת רכישת אג"חים.
בשביל לקבל 15 אלף דולר
אחרי מס המשקיעים צריכים לבצע את החישוב הבא:
(**הערה** לא מבצעים איזונים בחשבון הפטור כי מאוד מהר מגיעים למצב שבו משלמים דמי ניהול על חשבון פטור שמורכב רק מאג"חים שלא צפויים לספק תשואות משמעותיות שמצדיקות את הפטור ממס לאורך זמן)
למשקיע שבחר שלא להנזיל את החשבון הפטור לתוך החשבון החייב יש 50 יחידות עם עלות בסיס של 200 דולר ו-100 יחידות עם עלות בסיס של 100 דולר.
אם הוא מוכר את כל ה-50 יחידות עם עלות הבסיס של 200 דולר במחיר של 210 דולר (חבות מס של 2.5 דולר ליחידה) הוא מקבל 10,000 דולר וצריך לשלם מס בשווי של 125 דולר כך שהוא נשאר עם 9,875 דולר.
כעת הוא צריך להתחיל למכור יחידות עם עלות בסיס של 100 דולר (חבות מס של 27.5 דולר ליחידה במקום רק 2.5 דולר) שזה משאיר לו לאחר מס 182.5 דולר על כל יחידה שהוא מוכר ב-210 דולר ולכן הוא צריך למכור עוד 29 יחידות נוספות ולקבל אחרי מס סכום נוסף של 5,292.5 דולר כך שבמצטבר הוא מכר 79 יחידות בשביל להישאר עם מזומן של 15,167.5 דולר.
לעומתו המשקיע שבחר להנזיל את החשבון הפטור מחזיק ב-200 יחידות עם עלות בסיס של 100 דולר וב-100 יחידות עם עלות בסיס של 200 דולר.
על כל יחידה שהוא ימכור ב-210 דולר עם עלות בסיס של 200 דולר הוא ישלם 2.5 דולר במס ויישאר עם 207.5 דולר ולכן בשביל לקבל את אותם 15 אלף דולר הוא צריך למכור רק 73 יחידות (במקום חברו שמכר 79 יחידות) ולהישאר עם מזומן לאחר מס בשווי של 15,147.5 דולר.
לשניהם יש מזומן בשווי 15,000 דולר לצורך רכישת האג"חים בעוד שהראשון היה צריך למכור נכסים בשווי של 16,590 דולר בעוד השני היה צריך למכור נכסים בשווי של 15,330 דולר בלבד.
אותם 1,260 דולר בנכסים שמהווים את הפער בין שני המשקיעים לא יוכלו להיות מושקעים יותר בעתיד והמשקיע שבחר לא להנזיל את החשבון הפטור לתוך החייב איבד אותם ואת כל הרווחי ריבית דריבית שהם יכלו לייצר לנצח (זאת בנוסף לדמי הניהול שהוא כבר שילם בחשבון הפטור).
נקודה נוספת שלא קשורה ספציפית למכירה בשכבות ומתיייחסת לדיבידנדים שמתקבלים (גם מהמדד):
ככל שהתיק יותר גדול כך סך הדיבידנדים הכולל שהמשקיע מקבל יותר גדול.
ככל שסך הדיבידנדים הכולל שהמשקיע מקבל יותר גדול כך הוא צריך למכור פחות יחידות בשביל לקבל את אותו הסכום כמזומן.
ככל שהוא צריך למכור פחות יחידות כך הוא צריך לשלם פחות מס.
לצורך פשטות הדוגמא אני מניח הנחות מופשטות אלו (ניתן לחשב את אותו החישוב ללא ההנחות המופשטות עם אקסל שמתחקה אחרי הפקדות ומתחשב גם בתשואות המדד בכל חודש בחודשו ולקבל תוצאה גרועה יותר למשקיע שלא מנזיל את התיק):
שני המשקיעים מפקידים בתחילת השנה באופן חד פעמי 10,000 דולר גם לחשבון החייב וגם לחשבון הפטור.
שני המשקיעים מקצים את הכסף בשני החשבונות אך ורק לרכישת קרן מחקה מדד SP500 (כלומר שניהם משלמים מס דיבידנדים במקור)
בסוף השנה הראשונה לשני המשקיעים יש 11,000 דולר בכל חשבון והמשקיע שבוחר להנזיל את התיק הפטור לתוך החייב מעביר את הסכום הזה במלואו ולכן מקבל בחשבון החייב לבדו 22,000 דולר.
בהנחה ותשואת הדיבידנד של המדד עומדת על 2% בשנה, שני המשקיעים יקבלו בשנה השניה סך דיבידנדים של 440 דולר עם תשלום מס במקור של 110 דולר כך שישאר להם 330 דולר.
המשקיע שבחר לא להנזיל את החשבון הפטור יקבל 165 דולר בחשבון החייב ו-165 דולר בחשבון הפטור בעוד המשקיע שבחר להנזיל את החשבון הפטור לתוך החייב יקבל את כל ה-330 דולר לחשבון החייב.
נניח ואותם שני המשקיעים רוצים למשוך 300 דולר לצורך בילוי משפחתי.
המשקיע שבחר לא להנזיל את החשבון הפטור לתוך החייב מושך 165 דולר מהחשבון החייב ואז צריך למכור יחידות מדד ולשם מס רווחי הון נוסף בשביל להשיג את ה-135 דולר הנוספים ובכך הוא הגדיל את חבות המס שלו.
המשקיע שבחר להנזיל את החשבון הפטור לתוך החייב מושך את ה-300 דולר שזמינים לו ומשקיע מחדש את ה-30 הנותרים מהדיבידנד שהוא קיבל.
אחרי הבילוי המשקיע שלא הנזיל את החשבון הפטור נשאר עם פחות יחידות מדד ושילם יותר מס מחברו שהנזיל את החשבון הפטור לתוך החייב וזאת בנוסף לדמי הניהול שגבו ממנו בחשבון הנזיל שמכיל 11,000 דולר בעוד שחברו לא היה צריך לשלם אותם בכלל כי בחשבון הנזיל נשארה יתרה של 0 שקלים.
לסיכום המשקיע הלא מנזיל גם משלם דמי ניהול יותר גבוהים בתוך החשבון הפטור וגם משלם מיסוי יותר גבוה בתוך החשבון הממוסה.
לא - דמי הניהול הם אחוז מ-.
הרווחים הם בהתאם לרכישות ולמכירות וככל שמחיר הרכישה היה יותר גבוה (כשיש יותר כסף ניתן לרכוש יותר יחידות ואז כשרוצים למכור יש יותר מבחר של יחידות במחירים יותר גבוהים) כך תשלום המס בפועל יורדת.
אלא אם אתה מתכוון לעמלה הקבועה לברוקר בכל רכישה?.
זו בדיוק עמלת המינימום.
הבנקים מומחים בלסבן אותנו בשביל שנתבלבל ונחשוב שהם עושים לנו טובה כשהם שודדים אותנו.
אני חושב שבבנקים יש הרבה פחות תחרות , מאלטרנטיבות אחרות בשוק
גם בבנקים יש המון תחרות כשנפגשים עם מנהלי הסניפים.
עם תיקי השקעות בסדר גודל שאנחנו מדברים עליהם (הנזלה של קרן השתלמות מנייתית אחת לשש שנים בנוסף להשקעה השוטפת מהחשבון החייב הרגיל זה חתיכת סכום משמעותי!) הם גם יזמינו אותך לקפה ועוגה.
אני יוצא מנקודות ההנחה שרוב הכסף של האנשים לא נמצא בקרן ההשתלמות
גם אני וככל שיותר ממנו נמצא בחשבון החייב כך העלות בחשבון החייב תתכווץ אפילו יותר אם הם יעבירו אליו את הכספים מהחשבון הפטור.
עיקר הסכום כבר בחשבון הממוסה מלכתחילה
ולכן עיקר תשלום המס כבר בוצע מלכתחילה ולכן הפטור ממס בקרן ההשתלמות לא עוזר.
בהנחה שאתה לא יכול להגיע לאותו שיעור עמלה בין החשבונות.
נכון להיום זו הנחה נכונה לכל אדם במדינה גם אם יכולת המיקוח שלו היא 0.
פתיחת חשבון בבית השקעות רנדומלי במדינת ישראל כבר תמיר את "דמי הניהול באחוזים" ל-"עלות חודשית קבועה" וככל שהתיק גדל כך ההמרה הזו הופכת להיות יותר ויותר משמעותית.
גם עמלות המינימום בבתי ההשקעות נמוכות באופן משמעותי מעמלות המינימום של הבנקים בלי שום התמקחות כך שגם מהבחינה הזו המעבר מהבנק לבית השקעות צפוי לצמצם את העלות הכוללת באופן משמעותי.
אותו הדבר עם מרווח ההמרה הסמוי שהבנקים מכניסים בתוך פעולות המרות המט"ח שלהם שהוא גבוה באופן משמעותי (בין פי-2 לפי-4) מאשר בבתי השקעות ישראלים ללא התמקחות.
אם עוברים לאינטראקטיב ברוקרס אז כמובן שכל המספרים הללו עפים מהחלון ואין גוף ישראלי שמתקרב אליהם.
נכון, אבל אני מכיר באופן אישי גם את הצד השני, אז אין פה טענה חד משמעית.
לא טענתי שזה חד משמעי, טענתי שזה אינדיבידואלי (בהגדרה אינדיבידואלי זה לא חד משמעי)
אני חושב שבהחלט יש מצב ביניים של הגשת בקשה לתיאום מס בצורה די פשוטה ועצמאית בלי שום חבות מיותרת למס הכנסה
מי שיודע לעשות זאת בצורה עצמאית לא צריך איש מקצוע בשביל הדו"ח השנתי כך שזה מייתר את התשלום שעליו דיברת.
מי שלא עושה זאת באופן עצמאי אז או שהוא משלם בכל מקרה ואז כבר עדיף לקבל החזרים או שהוא סופג תשלום מס עודף כמו רוב תושבי מדינת ישראל (לפי הודאת בכירים במס הכנסה למבקר המדינה).
פשוט את כל החלק החישובי/מיסוי זר, עושה הגוף שאתה מנהל אצלו את החשבון,
המיסוי הזר קורה אוטומטית גם באינטראקטיב.
הדו"ח השנתי מתמקד במיסוי הישראלי והגופים שעושים זאת אוטומטית גורמים לתשלום מס עודף ללא צורך (לפי הודאת בכירים במס הכנסה למבקר המדינה).
אם אתה חושב שהבכירים במס הכנסה שהתוודו למבקר המדינה על קיום גישת "המיסוי המקסימלי ללא צורך" שיקרו לו וזה לא באמת קיים אז זה כבר דיון אחר.
אם אתה חושב שזה קיים אז כל עוד אתה לא מגיש דו"חות שנתיים בעצמך (או דרך איש מקצוע) אז אתה נשאר אחד מהרוב שאליו אותם בכירים התייחסו.
קיום החשבון באינטראקטיב לא משנה במאומה את התהליך ו/או המיסוי שאתה צריך לשלם בפועל.
יש כאן משתנים רבים של העמלות שיש לך בגוף הפטור אל מול הלא פטור
איך שלא תסובב את זה תשלום דמי ניהול בחשבון הפטור על סכום שניתן לא לשלם עליו דמי ניהול תמיד יהיה יקר יותר מאי התשלום של אותם דמי הניהול.
העמלות שיש לך בגוף הפטור אל מול הלא פטור, האם הן קבועות או אחוז מ-,
כאן אנחנו נכנסים לאנשים שבוחרים מיוזמתם לשלם עמלות יותר גבוהות בחשבון החייב מסיבה שלא הוסברה ולכן אני חוזר:
מי שמתעקש לשלם יותר בצורה מכוונת בחשבון החייב ככל הנראה ישלם פחות בחשבון הפטור (שבו אין לו יכולת להתעקש לשלם יותר בכוונה).
לשאר בני האדם שבהינתן יכולת לשלם פחות על אותו השרות בוחרים בה התוצאה נשארת זהה - החשבון הפטור מייקר את העלויות למשך כל חייו ולא בהכרח מוביל ליתרון מבחינת תשלומי מס עתידיים (בעיקר כשמתחשבים באבדן תשואה אלטרנטיבית על דמי הניהול והעלויות הגבוהות יותר בחשבון הפטור).
האם יש לך צורך במגן מס (שאם לא מוכרים שומדבר הוא כמובן על הנייר בדיוק כמו הפטור על הרווחי הון),
הדו"חות השנתיים לא קשורים רק למגן מס.
תשלום מס עודף מתבצע כדרך קבע אצל שכירים שהחליפו עבודות, יצאו לחופשות ארוכות, קיבלו העלאות שכר או סתם טעויות של מחלקת חישוב שכר שלא תלויה באדם עצמו.
אצל עצמאיים אין בכלל שאלה כי הם צריכים להגיש דו"חות בכל מקרה.
מי נשאר?
אנשים שאינם עובדים, אינם מקבלים קצבאות, אינם מקבלים תרומות ולא מחזיקים בהשקעות - לא מכיר הרבה כאלו שמשקיעים בשוק ההון
שירותי ראיית החשבון והתשלום עליהם
זה שירות שלדעתי צריך להשתמש בו גם בלי תיק השקעות ולכן אני לא רואה שום הצדקה להתנות אותו בקיום תיק השקעות.
אם אתה יודע להוכיח שבכל תרחיש עם הפרמטרים הללו, תמיד החשבון הממוסה מנצח
לא נהוג להוכיח טענה "לכל X מתקיים" בדרך החיוב
עקב כך הדרך היחידה היא לשלום את הטענה בדרך השלילה.
במלים אחרות אתה מוזמן להציג מקרה יחיד (ומפורט!) שבו השקעה לאורך חיים שלמים של אדם עם תנאים שכל אחד יכול להשיג (כלומר עלות בחשבון החייב לפי סכום ולא באחוזים כמו שניתן להשיג בבתי השקעות ישראלים) הניבה תוצאות יותר טובות ללא הנזלה.
אל תשכח שבשני המקרים המשקיע מחזיק בחשבון חייב וחשבון פטור במקביל כאשר ההבדל הוא שבמקרה אחד מתבצעת הנזלה של הפטור לתוך החייב ובשני לא.
תזכור להתחשב במיסוי "בדרך" כגון מס רווחי הון על איזונים.
תזכור שמס דיבידנדים זרים נגבה גם בתוך חשבון פטור ישראלי.
תזכור שהמשקיע יכול למשוך את הדיבידנדים בעת הצורך בלי לשלם מס נוסף (ולכן ככל שיש לו יותר כאלו בתוך החשבון החייב מאשר בפטור כך הוא יכול למשוך יותר כספים ללא ספיגת מיסוי נוסף).
וכו'
בדיקה לא פשוטה אבל בהחלט אפשרית למי שמתעקש להבין את הנושא לעומק.
שקל ברווח שנתי ממוצע של 5% בשנה למשך 30 שנה
בחישוב צר רק של אותו השקל אתה צודק אבל!
"שקל עם רווח שנתי ממוצע של 5% שבמשך שלושים שנה כל שנה חסך לי תשלום מס של 5 אגורות שיכלתי להמשיך ולהשקיע ובמקביל לא הייתי צריך לשלם עליו דמי ניהול לקרן השתלמות של חצי אגורה שאיבדו את התשואה האלטרנטיבית" - זה כבר סיפור אחר...
חוץ מזה - ממתי מדד ה-SP500 עושה 5% בממוצע בשנה?
אני מזמין אותך לבדוק את התשואות שלו לאורך זמן ולגלות שהוא עושה פי-2.
יפסיד 83% מהתשואה בגלל מס.
אין שום יכולת כזו.
המיסוי הוא רק על הרווח.
בבדיקה המופשטת (והלא נכונה עבור ההשוואה שאנחנו מנסים לבצע) של אותו השקל תוך התעלמות מכל התמונה אנחנו נקבל אחרי 30 שנה סכום של 4.32 שח.
הרווח במקרה הזה הוא 3.32 שח ולכן המיסוי הוא 83 אגורות בלבד וממש לא 83% מהתשואה.
אחרי אותם 30 שנה המשקיע נשאר עם 3.49 שח שזה רווח של 249%.
בכל מקרה כפי שציינתי ההשוואה הזו אינה נכונה כי היא מתעלמת מההשפעות הנלוות (אי תשלום דמי ניהול, הקטנת תשלום המס בפועל כל החיים, הקטנת הצורך במכירת מניות עם מס רווחי הון כשרוצים למשוך כספים כי הדיבידנד יותר גדול בחשבון הממוסה וגם השכבות עם חבות המס הקטנה יותר הן יותר מלאות).
וזו הטעות!
כשבוחנים כל אחת בנפרד מגיעים לתוצאה הלא נכונה.
צריך לבחון את שתיהן
במקביל כי הן משפיעות אחת על השניה.
הנזלת החשבון הפטור לתוך החייב גם מקטינה את דמי הניהול בחשבון הפטור וגם מקטינה את תשלום המס בחשבון החייב וזה גם אם נתעלם מהעובדה שהמשקיע יותר גמיש למשיכות כספים אם הוא ביצע הנזלה בעבר מאשר אם לא.
החיסכון בדמי הניהול אליו אני מניח שאתה מתכוון יכול להיות גבוה או נמוך מהפטור ממס.
לא נכון.
דמי הניהול מקטינים את הצבירה בתוך החשבון הפטור בדרך ומאבדים ריבית דריבית לנצח.
במקביל המשקיע ממשיך לשלם מס בחשבון החייב כל חייב ואבדם שבחר לא להנזיל את החשבון הפטור לתוך החייב יאלץ לשלם מס גבוה יותר בחשבון החייב מאשר חברו שבחר להנזיל את החשבון החייב לתוך הפטור.
גביית המס הגבוהה יותר בחשבון החייב גם תפגע בתוצאות של החשבון החייב ותקטין אותו עוד יותר עם עוד אובדן ריבית דריבית לכל חיי המשקיע.
השילוב של אובדן דמי הניהול בחשבון הפטור, הריבית דריבית עליהם, המיסוי הגבוה יותר בחשבון החייב והריבית דריבית עליהם יהיה גדול בהרבה מהחיסכון השנוי במחלוקת על המיסוי של החשבון הפטור ביום מותו של המשקיע.
באלטרנטיבה של ה-3712 שפטורה,
אתה שוב נופל באותה המלכודת של השוואה "פטור מול חייב".
אני מזכיר לך שוב שההשוואה הנכונה היא:
"חשבון פטור וחייב במקביל שבמועד ההנזלה מעבירים את הכספים מהפטור לחייב" מול "חשבון פטור וחייב במקביל ללא הנזלה בדרך".
כל עוד אתה תתעקש להשוות אותם אחד מול השני אתה תמשיך לא לראות את היתרונות העצומים של הגדלת החשבון החייב עם יתרת החשבון הפטור ובמקביל אתה תמשיך לא לראות את החיסכון בדמי ניהול שלא שולמו בחשבון הפטור עצמו בשל אותה ההנזלה.
כל עוד אתה תתעקש להסתיר מעצמך את היתרונות הללו רק לצורך "פשטות ההשוואה" אתה תמשיך לקבל את התוצאה השגויה.
עשיתי את הטעות הזאת בעצמי הרבה מאוד זמן עד שנפל לי האסימון והחלטתי לבדוק את זה לעומק.
אני בעצמי הייתי אחד הסנגורים הכי גדולים של שמירת קרן ההשתלמות לנצח עד שביצעתי את ההשוואה המלאה בלי קיצורי דרך כך שאני מבין למה אתה טוען את טענותיך (אני מזהה אותם ממראת העבר שלי עצמי).
את ההשוואה
במקביל ולא בנפרד.
עצם פעולת ההנזלה משנה את התוצאות
של שני החשבונות לעומת חוסר פעולת ההנזלה.
בדיקה בנפרד כמו שביצעת, מתעלמת מההשפעה הזו וזו השפעה קריטית.
אני באופן אישי מכיר אנשים שהם נורא מפחדים משוק ההון
גם אני.
הכרתי אחד כזה לפני כמה שנים - הוא כל הזמן הסתכל עלי כשעמדתי מול המראה.
ויום אחד כשעמדתי מול המראה כבר הסתכל עלי מישהו אחר והפחדן נעלם
חינוך נכון לא מוביל לפחדים ואם הילד מפחד זה אומר שהוא חונך לכך.
פסיכולוגית, טוב להם יותר עם בלוק מאשר כסף וירטואלי במחשבים.
כי כך הם חונכו מגיל צעיר.
הם לא מחפשים בהכרח את התשואה הגבוהה ביותר אלא את הלישון בלילה בשקט.
גם אני.
שיהיה להם בהצלחה לישון בלילה כשהדייר מתקשר כי יש הצפה בביוב
אני כמובן לא הולך לתרחש או לחקור את זה יותר מדי
חבל מאוד
מי שכן מתלבט, צריך לבחון את כל ההנחות כפי שציינו מעלה, כדי לאמת שהמתמטיקה אכן שחורה או לבנה.
רק שלא יפול בבור של השוואה חלקית.
