הסולידית עברה צד

AlexNOSAM

Member
הצטרף
27/10/20
כאן אני חושב אחרת.
השקעה במניות דיבידנד לעולם תהיה פחות אטרקטיבית מחלום על התעשרות מהירה של רכישת מניית ברקשייר סדרה א' ב-60 דולר והחזקתה עד שהיא הפכה להיות יותר יקרה מבית בישראל.
אני דווקא מאמין ביכולת של יוצרי תוכן להנגיש את המידע הזה להמונים.

דרך אגב, גם אינדקסינג לא מבטיח התעשרות מהירה. לכל היותר, הוא נותן הבטחה מפוקפקת לתשואות שפעם אפשר היה לקבל בכלים כמו אג״ח ופיקדונות. לדעתי, זה פשוט החליף את הפיקדונות הבנקאיים ככלי המועדף לחיסכון על ידי ההמון.
גם מבחינת התזרים רוב האנשים מתמקדים ב-"אגח מבטיח את התזרים ודיבידנד אינו מובטח" בלי להבין שאגח לא משלם כמעט כלום אם יש פשיטת רגל ואם אין פשיטת רגל אז הסבירות היא שהמשקיע ימשיך לקבל דיבידנדים שיגדלו עם הזמן.
יש לי הרבה דעות על המצב של אג״ח היום. ניסיתי לכתוב משהו מפורט יותר, אבל נראה לי שזה לא במקום לפה.
אני ממש לא חושב שבעולם של 2020 זה מקום טוב לכסף בגלל המדיניות המוניטרית.
 

daat99

מייסד
מנהל
הצטרף
22/11/15
היא שה rebate הוא מהצד של השורט, לא מהצד של הלונג
הריבייט הוא דו-כיווני ומשקלל בתוכו את הדיבידנד, המיסוי והריביות ומסיבה זו זה לא עוזר.

כפי שציינתי אם הייתה דרך להימנע מהנזק המתלווה למיסוי דיבידנדים אז זו דרך להדפסת כסף בלתי מוגבלת שתהפוך כל אדם שיושב בפיג'מה למולטי-מיליארדר.
 

daat99

מייסד
מנהל
הצטרף
22/11/15
מעבר לזה, תסתכל למשל על https://etf.dws.com/en-gb/LU0490618542-sp-500-swap-ucits-etf-1c/
ותשווה ל SP500TR, ותראה עקיבה מדהימה, בלי מיסים בלי כלום.
האינדקס הוא "NTR" כלומר כולל בתוכו מיסוי דיבידנדים בגובה 30% כך שההתאמה שאתה רואה מוכיחה שהמשקיע סופג את הנזק ממיסוי הדיבידנדים.
ציטוט מהקישור שאתה סיפקת:
Index Description

The reference index is designed to reflect the performance of shares of 500 companies representing all major US industries. The reference index contains shares of large companies traded on the NYSE Euronext or the NASDAQ OMX markets. A company’s weighting in the reference index depends on its relative size based on the combined value of a company’s readily available shares as compared to other companies on the stock markets. The reference index is calculated on a total return net basis which means that all dividends and distributions by the companies are reinvested in the shares after tax.
בפירוש רשום שם "after tax".
 

dante5

New Member
הצטרף
29/11/20
האינדקס הוא "NTR" כלומר כולל בתוכו מיסוי דיבידנדים בגובה 30% כך שההתאמה שאתה רואה מוכיחה שהמשקיע סופג את הנזק ממיסוי הדיבידנדים.
ציטוט מהקישור שאתה סיפקת:
במקרה הזה ה prospectus לא רלוונטי, תשווה את הביצועים מ 2017 עד היום מול SP500TR באתר המועדף עליך.
 

daat99

מייסד
מנהל
הצטרף
22/11/15
אני דווקא מאמין ביכולת של יוצרי תוכן להנגיש את המידע הזה להמונים.
אני לא חולק עליך לגבי הנגשת המידע.
מניסיון אישי הנגשת המידע לא עוזרת להתמודד עם הפסיכולוגיה ושטיפת המוח שאנשים עוברים מגיל אפס.
יש המון מידע שהוכיח שהשקעה במדד מניות הייתה עדיפה על החזקה של מזומן בבנק ו/או אג"חים ואנשים עדיין מחזיקים מזומן ואג"חים.
יש המון מידע שהוכיח שהשקעה במדד מניות הייתה עדיפה על רכישת דירה ואני לא רואה הרבה זוגות מוכרים את הבית בשביל לקנות מדד מניות.

המידע קיים וזמין - הפסיכולוגיה לא מאפשרת לנצל את המקסימום שניתן.

גם אינדקסינג לא מבטיח התעשרות מהירה
ממש לא.
התייחסתי להתעשרות מהירה בהקשר של רכישת חברות בודדות וקורסים למסחר במניות לפי "קריאה בקפה" לסוגיה.
לדעתי, זה פשוט החליף את הפיקדונות הבנקאיים ככלי המועדף לחיסכון על ידי ההמון.
אני לא מצליח לזהות את התמונה הזו בקרב האנשים שלא מבלים בפורומים פיננסיים :)
אפילו במשפחה הקרובה שלי יש אנשים שחושבים שאם הם ירכשו קרן מחקה מדד SP500 הם יכולים להפסיד את כל הכסף שלהם כולל הבית ולהישאר בלי כלום - המידע זמין, שטיפת המוח מפלטרת אותו החוצה.

ניסיתי לכתוב משהו מפורט יותר, אבל נראה לי שזה לא במקום לפה.
אתה מוזמן לפתוח שרשור חדש ולשתף אותנו בדעתך, זה בהחלט יהיה מסקרן.

אני ממש לא חושב שבעולם של 2020 זה מקום טוב לכסף בגלל המדיניות המוניטרית.
אני מסכים עם המסקנה אבל לא בגלל המדיניות המוניטרית אלא בגלל האופי של האג"ח מול האופי של מניות הדיבידנד.

מישהו הציג בפני 3 שאלות שממחישות את זה בצורה יפה.

נינח ואתה מתבונן על חברה X ויש לך אפשרות או לתת לה הלוואה (לרכוש אג"ח) או להיות שותף שקט שמשתתף ברווחים (לקבל דיבידנדים).
אני אתחיל מהסוף :)
נתונות 3 תשובות אפשריות:
א) אני מעדיף להיות בעלים של החברה (לרכוש מניות) מאשר לתת לה הלוואה
ב) אני מעדיף להיות מלווה של החברה (לרכוש אג"ח) מאשר להיות בעלים שלה
ג) אני ניטרלי ולא אכפת לי להיות בעלים או לתת הלוואה
ד) אני לא רוצה להיות הבעלים של החברה ולא מוכן לתת לה הלוואה


בכל אחד מהמקרים הבאים תבחר איזו תשובה מבין א, ב, ג ו-ד נכונה עבורך:
1) אתה חושב שהחברה הולכת לצמוח בעתיד ולהרוויח יותר ככל שעוברות השנים
2) אתה חושב שהחברה הולכת להמשיך לתפקד באותו סדר גודל ולהמשיך להרוויח את אותם הרווחים
3) אתה חושב שהחברה הולכת לפשוט את הרגל

כמה פעמים בחרת ב-ב'?
1) התשובה שלי היא א'.
אם אני אתן לה הלוואה אני ארוויח את אותו הסכום (הריבית) כל השנים בלי ליהנות מהצמיחה שאני חושב שהחברה תחווה ולכן אני מעדיף להיות בעלים מאשר לתת לחברה הלוואה.

2) התשובה שלי היא א'.
אני חושב שהחברה תמשיך להרוויח ולכן תשובה ד' נפסלת וכעת נותר להתלבט בין א, ב ו-ג.
מכיוון שאני חושב שאני אמשיך להרוויח גם אם אני אתן לחברה הלוואה וגם אם אני אהיה בעלים אז תשובה ב' נפסלת (אין העדפה ישירה לתת הלוואה על פני להיות בעלים).
נותרו לי שתי תשובות אפשריות: א ו-ג.
לכאורה שתיהן יכולות להיות נכונות - ישנה ניטרליות מסויימת בין להיות בעלים לבין לתת הלוואה אבל כשאתה הבעלים עדיין יש לך פוטנציאל צמיחה עתידי שיכול להתממש למרות שחשבת שהוא לא יתממש.
מסיבה זו אני נוטה להעדיף את א' במקום את ג'.

(כמובן שישנה גם סבירות שהחברה תפשוט רגל אבל אז אנחנו נמצאים במקרה של שאלה 3 שהתשובה אליה תפורט עכשיו).
3) התשובה שלי היא ד'.
אני לא חושב שהחברה תרוויח ולכן אני לא מוכן להיות הבעלים שלה.
חברה לא פושטת את הרגל אם היא מסוגלת להחזיר את החובות (האג"חים) ואם החברה הגיעה לפשיטת רגל אז לא עוזר לי שיש לי "קדימות חוזית בחלוקת הנכסים" ולכן אני לא מוכן לתת לה הלוואה.

שאלה: כמה מקבל האדם הראשון בתור לכלום?
תשובה: כלום עם תוספת כאב ראש...
במקרה הזה ה prospectus לא רלוונטי, תשווה את הביצועים מ 2017 עד היום מול SP500TR באתר המועדף עליך.
אני לא רואה טעם בהשוואת ביצועים של תקופות קצרות - זה רעש רנדומלי ותו לאו (בעיקר כשמנהל הקרן טוען שהקרן עוקבת אחרי המדד לאחר מס).
אם יש לך מקור רשמי שטוען שהקרן עוקבת אחרי מדד TR before tax אז אני אשמח לעיין בו ולהחכים.
 

dante5

New Member
הצטרף
29/11/20
אני לא רואה טעם בהשוואת ביצועים של תקופות קצרות - זה רעש רנדומלי ותו לאו (בעיקר כשמנהל הקרן טוען שהקרן עוקבת אחרי המדד לאחר מס).
אם יש לך מקור רשמי שטוען שהקרן עוקבת אחרי מדד TR before tax אז אני אשמח לעיין בו ולהחכים.
3 שנים זה כבר קצת זמן, אבל מקובל כמובן, מכבד.
 

dante5

New Member
הצטרף
29/11/20
הריבייט הוא דו-כיווני ומשקלל בתוכו את הדיבידנד, המיסוי והריביות ומסיבה זו זה לא עוזר.
הוא לא... מספיק שיש שחקן אחד שפטור מהמס במקור -> ה cost of carry שלו נשאר זהה לאחרים -> פוזיצית הלונג שלו לא יקרה יותר.

אני מעדיף לבסס את המחקרים שלי על עשרות שנים, הכל יחסי :)
כשאפשר גם אני... אבל חוקי מס זה דבר מאוד דינמי... (במיוחד בעשור האחרון)
בכל אופן, שלא תחשוב שאני ממציא, אם זה מעניין אותך תעשה גוגל זה משהו שמדברים עליו.
סתם זורק פה תוצאה אקראית מחיפוש שכזה.
 

daat99

מייסד
מנהל
הצטרף
22/11/15
הוא לא... מספיק שיש שחקן אחד שפטור מהמס במקור -> ה cost of carry שלו נשאר זהה לאחרים -> פוזיצית הלונג שלו לא יקרה יותר.
אם זה מתקיים אז אתה (וכל אחד אחר) יכול להיות אותו השחקן בעצמך ולהפוך למולטי-מיליארדר כהרף עין כי זו מכונת הדפסת כסף.
המציאות הרבה יותר מורכבת.
שלא תחשוב שאני ממציא
אני לא חושב שאתה ממציא.
אני חושב שישנה אי-הבנה בקריאת האותיות הקטנות שהובילה אותך למסקנה הלא נכונה כאשר בפועל הנזק נשאר.

סתם זורק פה תוצאה אקראית מחיפוש שכזה.
כמה ציטוטים נבחרים מאותה תוצאה אקראית שסיפקת:
the firm’s synthetically replicated S&P 500, the Invesco MSCI USA UCITS ETF (MXUS) and Invesco MSCI World UCITS ETF (MXWO) outperformed the average of their largest physical competitors
הם לא עקפו את מדד הייחוס (שמוגדר כ-NTR מלכתחילה) אלא את המתחרים.

by 0.24%, 0.31% and 0.12%, respectively, over the past year, as at the end of August.
מס הדיבידנדים בשנה האחרונה עמד על יותר מחצי אחוז.
אם תוסיף לכך את דמי הניהול היותר גבוהים של הקרנות הפיזיות ואת הוצאות הניהול השקעות של הקרנות הפיזיות אז אם נניח שהם מצאו דרך להימנע מתשלום מס דיבידנדים הם צריכים לעקוף את המתחרים ב-0.6% לפחות (הם לא סיפרו איזה מתחרים הם לקחו ואחד המתחרים הגדולים היא תעודת ה-SPY עם דמי ניהול של כמעט 0.1%).

In the US, for example, synthetic ETFs do not pay withholding tax on dividends as the substitute basket of the ETF is restricted to non-dividend paying stocks
אין פטור ממס דיבידנדים - יש איסור להחזיק את המניות שמחלקות דיבידנדים.
במלים אחרות הם לא רוכשים את קוקה קולה ולכן לא מקבלים את הדיבידנד של קוקה קולה ולכן לא משלמים על הדיבידנד של קוקה קולה מס.
זה למעשה הדיון האינסופי של "לקנות גם את החברות שמחלקות דיבידנד או רק את החברות שלא מחלקות דיבידנד כי יש על הדיבידנד מס".
התוצאות של הדיון הזה מותנית בבחירה שרירותית של תאריכי הבדיקה שהמתדיינים עושים.
אם תבחר שרירותית את השנים בין 2009 לבין 2019 אז המסקנה היא שעדיף לרכוש רק את החברות שלא מחלקות דיבידנד.
אם באותו אופן שרירותי תתחיל את הבדיקה בספטמבר 2008 אז המסקנה הפוכה...

הם למעשה אמרים לך שבתקופת הבדיקה אולי* היה יותר משתלם להחזיק רק את המניות שלא מחלקות דיבידנדים מאשר לרכוש את אחת הקרנות הפיזיות המתחרות שלהם.
*האולי מותנה בדמי הניהול והוצאות ניהול ההשקעות של הקרנות המתחרות שהם בחרו לבדוק (סביר להניח שהם בחרו בפינצטה את הדוגמאות הכי גרועות בשביל להדגיש את מטרת המאמר).

However, many of these risks have since be addressed with the introduction of a multi-swap counterparty model that reduces the impact of any one swap provider defaulting.
במאמר מצויין מפורשות שההחייאה של הקרנות הסינטטיות היא בגלל מוצרים חדשים שמאפשרים להגן יותר טוב מ-"סיכון מנפיק" בלי שום קשר לדיבידנדים ו/או מיסוי.


אם זה מעניין אותך תעשה גוגל זה משהו שמדברים עליו.
אני לא מצליח למצוא אפילו מקור אחד שמסביר איך (או טוען ש) ישנו מעקף מסביב למס הדיבידנדים כך שהמשקיע יכול לקבל את המקבילה של הדיבידנד לפני מס ואני אשמח מאוד אם תוכל להפנות אותי לאחד שכזה בשביל שאני אוכל לקרוא אותו (ואת האותיות הקטנות שבו) ולהחכים.
 

jaradiv

Active Member
הצטרף
23/4/20
זו סתירה להנחת המוצא של הבלוג שלה - תאורית השוק היעיל - כל המידע ידוע לציבור והנכסים מתומחרים בצורה נכונה בכל רגע נתון.
או שהיא מאמינה שהכל ידוע ומתומחר ואז היא רק גורמת לעצמה נזק פיננסי מכוון או שהיא לא מאמינה בכך ואז אין לה בסיס להמשיך להיות משקיעה מחקת מדד עם רוב התיק שלה.
אני לא יכול לדבר בשמה, יכול רק לחשוב בעצמי איך אפשר להשקיע במוצר מחקה מדד\מניות ללא דיבידנד ובמניות דיבידנד בתיק אחד מבחינה, אז נשאיר את זה לשרשור אחר.

בתאוריית השוק היעיל יש מספר גרסאות ליעילות והיא יכולה עדיין להאמין שהשוק יעיל בצורה בינונית או נמוכה יותר.

מה זו "נקודת האפס"?
מחיר שאתה מגדיר שסנט מעליו המנייה נחשבת יקרה וסנט מתחת נחשבת זולה
יכול להיות עפ"י P/E, P/S וכו'..
זה לאו דווקא מראה אם החברה היא השקעה מסוכנת\בטוחה
בשורה התחתונה: זה לא מדבר אליך בגישה שלך

אני באופן אישי חושב שהשוק מתומחר נכון במידה גבוהה ושאין לי יכולת לזהות "זול/יקר" ולכן אני לא מנסה לעשות זאת.
במקום לחפש "זול/יקר" אני מחפש "בטוח/מסוכן".
אני קצת פחות מתחבר לכך שהשוק מתומחר נכון במידה גבוה אלא יותר בכיוון של מתומחר באופן משתנה - לא תמיד לכולם יש את האינפורמציה ולא תמיד לא לכולם יש את האינפורמציה.
סה"כ מדובר בשוק חופשי, מי אמר שהשוק מתומחר רק בצורה אחת, אבל באמת שזה עניין של גישה.
 

dante5

New Member
הצטרף
29/11/20
אני לא מצליח למצוא אפילו מקור אחד שמסביר איך (או טוען ש) ישנו מעקף מסביב למס הדיבידנדים כך שהמשקיע יכול לקבל את המקבילה של הדיבידנד לפני מס ואני אשמח מאוד אם תוכל להפנות אותי לאחד שכזה בשביל שאני אוכל לקרוא אותו (ואת האותיות הקטנות שבו) ולהחכים.
אתה מוזמן להתחיל להתגלגל מפה

אם זה מתקיים אז אתה (וכל אחד אחר) יכול להיות אותו השחקן בעצמך ולהפוך למולטי-מיליארדר כהרף עין כי זו מכונת הדפסת כסף.
אתה שוב חוזר לארביטראז שלא קיים... כנראה שאני מסביר את עצמי לא טוב, או לא יודע מה...
אנסה מכיוון אחר, לשיטתך להסכמי מיסוי בין מדינות אין משמעות, מכיוון שאם קרן מחקה בישראל משלמת 25% מס דיבידנדים במקור, וקרן אירית 15%
אז אפשר לעשות שורט על אחד, לונג על השני וזהו.
אבל עובדתית זה קיים, התשואות בהתאם לאורך זמן ועדיין אין ארביטראז.

בכל מקרה, לא אתייחס לשאר, אני מרגיש שאני לא מצליח להסביר את עצמי - בכל מקרה רציתי לציין שיש פה אחלה תרבות דיון וממש נחמד שיש עוד פורום פיננסי בארץ, סחטיין על ההשקעה
 

daat99

מייסד
מנהל
הצטרף
22/11/15
בתאוריית השוק היעיל
זו אינה תאוריה אלא היפוטזה ויש הבדל מהותי בין היפוטזה לבין תאוריה.

היא יכולה עדיין להאמין שהשוק יעיל בצורה בינונית או נמוכה יותר.
ברגע שאתה מאמין שהשוק יעיל בצורה בינונית בלבד אז אתה בפועל מאמין שניתן להכות את המדד ע"י בחירת מניות בודדות ולכן אין לך סיבה להשקיע במדד במקום לבחור רק את המניות שאתה חושב שיכו אותו "למה להיצמד למדד אם אפשר להכות אותו?".
לא תמיד לכולם יש את האינפורמציה ולא תמיד לא לכולם יש את האינפורמציה.
נכון מאוד וגם כשיש לכולם את האינפורמציה זה עדיין לא מבטיח שהם יפעלו לפי החלטה רציונלית במקום אמוציונלית.
למזלנו הרבה האספסוף לא משפיע על מחירי מניות בודדות בצורה קיצונית לאורך זמן (האספסוף משקיע בעיקר בקרנות פסיביות ואקטיביות ו/או דרך מנהלי תיקים) ולכן אינו משפיע בצורה מהותית על תמחור של חברה X ביחס למדד אלא על תמחור המדד הכולל (וגם כשהוא כן בוחר במניה בודדת כמו המקרה של רכישת ZOOM במקום ZM בתחילת השנה אז השחקנים הגדולים נוטים לתקן אותו די מהר כך שהתמחור השגוי לא נשאר לאורך זמן).
השחקנים שמכתיבים את התמחור של מניות בודדות ביחס למניות אחרות/מדד אלו השחקנים המוסדיים ולהם גם יש הרבה יותר מידע מהאספסוף וגם תהליך קבלת ההחלטות שלהם מנטרל חלק גדול מהאמוציות (זה הרי לא הכסף האישי שלהם ולרוב הם ימשיכו לקבל משכורת גם אם הם יפסידו למדד בחודש/רבעון X).

זו בדיוק הסיבה שהקריטריונים שאני משתמש בהם וקשורים לתמחור מותאמים למדד (כגון מכפיל רווח ותשואת דיבידנד).
אני רוצה לנטרל את הרעש שמייצר האספסוף ולהתמקד בתמחור של השחקנים הגדולים שחשופים להרבה יותר מידע ולא מושפעים מחלק גדול מהאמוציות.

בהקשר הזה אני חושב שיחס התמחור של מניה X לעומת מניה Y (או המדד הרחב) הוא נכון במידה גבוהה גם אם התמחור של שתי המניות (או המדד הרחב) שגוי בגלל פחד/תאוות בצע של האספסוף.

מי אמר שהשוק מתומחר רק בצורה אחת
אף אחד.
נקודת האיזון בין מניות מתקבלת ע"י ההיצע והביקוש של השחקנים המוסדיים והם כקבוצה מתמחרים לא רע (תוצאות התמחור שלהם מייצרות את המדד הרחב).

שיטתך להסכמי מיסוי בין מדינות אין משמעות, מכיוון שאם קרן מחקה בישראל משלמת 25% מס דיבידנדים במקור, וקרן אירית 15%
אז אפשר לעשות שורט על אחד, לונג על השני וזהו.
זו לא הייתה הטענה שלי.
הטענה שלי הייתה שאם יש דרך להימנע מהמס לחלוטין (לא תלוי במדינה/אמנה כלשהי) אז הדרך הזו מייצרת ארביטראז' שיכול להפוך כל הדיוט למולטי-מיליארדר.
כל מה שהוא צריך זה לבחור מדינה עם חוקי מיסוי מתאימים ולפתוח פוזיציית לונג בדרך הפטורה ופוזיציית שורט פיזית ובכך לקצור את פער המס לכיסו (וכמובן שהוא יכול לעשות זאת עם מינוף כמעט אינסופי כי זו דרך חסרת סיכון להרוויח 25% מכל הדיבידנדים שמחולקים).

עובדתית זה קיים, התשואות בהתאם לאורך זמן
עדיין לא ראיתי נכס שמתיימר לעקוב אחרי מדד ה-SP500 והצליח להשיג את התשואות TR שלו.
אפילו מנהל הקרן של הקרן שאתה סיפקת כדוגמה הצהיר שהמדד ה-NTR ולא TR והתוצאות שמוצגות באתר הרשמי שלו מתיישבות עם התוצאות של NTR (כולל טעות עקיבה כלפי מטה).

לא אתייחס לשאר, אני מרגיש שאני לא מצליח להסביר את עצמי
אני מצטער לשמוע את זה :(

בכל מקרה רציתי לציין שיש פה אחלה תרבות דיון
אני מאוד שמח לשמוע את זה :)
הגישה האישית שלי היא שכל הדעות מתקבלות בברכה גם אם אני לא מסכים איתן.
אני רק מבקש מהמבקרים שמציגים דעות שונות לא לזרוק אותן לאויר בסגנון "זו דעתי ולכן זה נכון" אלא לספק מקורות שעליהם הדעות מתבססות בשביל ששאר האנשים שרוצים יוכלו לעיין באותם המקורות ולגבש את הדעות של עצמם בנושא.

התחלתי לקרוא ואני אגיב בהמשך כשיהיו לי תובנות.
תודה רבה על הקישור.
 

daat99

מייסד
מנהל
הצטרף
22/11/15
סיימתי לקרוא וכפי שהבטחתי חזרתי להגיב.
As already mentioned, 871(m) aims to curb tax avoidance from non-US persons by introducing a withholding tax on DE payments from instruments​
871m נועד למנוע את תופעת צמצום תשלום מס דיבידנדים ולאכוף את תשלום המס המלא גם על "תשלום שווה דיבידנד".
התקנות שהחלו ב-2017 מתארות בדיוק איך לא ניתן לצמצם את תופעת צמצום חבות המס (משקיעים שצריכים לשלם מס דיבידנדים של 25% למשל מבצעים עסקה עם משקיע שצריך לשלם רק 15% בצורה שהוא ירכוש את המניה ויעביר להם את הדיבידנד וישקף את השינוי במחיר המניה).

תשים לב שלפני 871m עדיין לא דובר על נטרול המס אלא על צמצום המס ל-15% בלבד כך שגם במכשירים הללו ישנו תשלום מס דיבידנדים במקור - הוא פשוט מופחת (ראה למשל קרנות איריות מחקות מדד SP500).

he IRS introduced the QDD status. Having the QDD status allows a party to receive DE payments (but not dividends starting in 2018) gross from the upstream party (for example, the hedge party). In exchange, the QDD is responsible for the withholding and the deposit with the IRS when it makes the DE payments to the downstream party (for example, the final investor).
גם התוספת של QDD לא מנטרלת את תשלום מס הדיבידנדים אלא מדלגת על חוליות בשרשרת ומעבירה אותו לחוליה האחרונה בשרשרת בשביל למנוע תשלום מס כפול על אותו הדיבידנד:
n short, the QDD informs everybody in the chain of payments to not withhold because it will do it.
אמל"ק:
אני עדיין לא מזהה כאן שום דבר שעוזר למשקיע להיצמד למדד ה-SP500 בלי לשלם מס על הדיבידנדים שחברת קוקה קולה מחלקת.
 

Mon35

Member
הצטרף
14/9/19
יפה לראות שיש אנשים שפתוחים לשינויים.
הייתי שמח לדעת מה הדבר שגרם לשינוי כזה קיצוני בפילוסופיית ההשקעה שלה.
 

daat99

מייסד
מנהל
הצטרף
22/11/15
הייתי שמח לדעת מה הדבר שגרם לשינוי כזה קיצוני בפילוסופיית ההשקעה שלה
היא התחילה להפנים שהפסיכולוגיה יותר חשובה מתוצאות אמפיריות של קובץ אקסל (שניתן לערער על נכונותן):
השקעה בשוק ההון, כפעולה אנושית, היא 80% פסיכולוגיה ורק 20% פיננסים.
 

AlexNOSAM

Member
הצטרף
27/10/20
אני לא מצליח לזהות את התמונה הזו בקרב האנשים שלא מבלים בפורומים פיננסיים :)
הידע הזה יותר נפוץ ממה שאתה חושב, אבל זה עדיין לא הגיע לכל האוכלוסייה.
הייתי אומר אבל בהחלט שאינדקסינג כאסטרטגיה כבר מזמן חצה מסה קריטית של הכרה.

דרך אגב - אני ממש לא תופס מאנשים שגולשים ״בפורומים פיננסיים״ בתור אנשים מתוחכמים במיוחד. אני חושב שרוב הפורומים האלה זה פשוט normies-כלכליים שהחליטו לקחת את הכסף בידיים. בפורום הזה דווקא הרמה יחסית גבוהה - אולי בגלל שמשקיעי דיווידנדים צריכים להפעיל שיקול דעת משל עצמם בבואם לבצע כל רכש חדש לתיק. בניגוד מוחלט למשקיעי אינדקסים, למשל, שרק מאזנים את התיק כל כמה זמן.
 

daat99

מייסד
מנהל
הצטרף
22/11/15
הייתי אומר אבל בהחלט שאינדקסינג כאסטרטגיה כבר מזמן חצה מסה קריטית של הכרה.
אני מאוד מסכים שחיקוי מדד "חצה מסה קריטית של הכרה" אבל בין "הכרה" לבין "ביצוע" יש תהום מאוד עמוקה.

אני ממש לא תופס מאנשים שגולשים ״בפורומים פיננסיים״ בתור אנשים מתוחכמים במיוחד.
לא בהכרח יותר מתוחכמים אבל בהחלט חשופים ליותר ידע משאר האוכלוסיה.

בפורום הזה דווקא הרמה יחסית גבוהה
תודה רבה.

אולי בגלל שמשקיעי דיווידנדים צריכים להפעיל שיקול דעת משל עצמם בבואם לבצע כל רכש חדש לתיק. בניגוד מוחלט למשקיעי אינדקסים, למשל, שרק מאזנים את התיק כל כמה זמן.
אני חושב שאחת התורמות המרכזיות היא העובדה שהפורום והבלוג לא מפורסמים באף מקום ולכן האנשים שמגיעים לכאן הם אנשים שטרחו לבצע חיפושים אקטיביים על מידע מתקדם יותר בשוק ההון.
אפילו בלוג הסולידית מקבל פרסומים תקשורתיים מדי פעם ומושך אליו הרבה אנשים שמחפשים קיצורי דרך בלי להבין יותר מדי את המשמעות שלהם.
 

AlexNOSAM

Member
הצטרף
27/10/20
אפילו בלוג הסולידית מקבל פרסומים תקשורתיים מדי פעם ומושך אליו הרבה אנשים שמחפשים קיצורי דרך בלי להבין יותר מדי את המשמעות שלהם.
כיום, הוא מקבל הרבה פחות סיקור מאשר בעבר. אבל הוא גם לא כל כך צריך את זה. אני נתקל לעתים קרובות באנשים שמכירים את הבלוג. אפילו נערים ונערות מתבגרים. התיאוריה שלי היא שהסולידית חוללה יותר רעש בגלל הגישה הלעומתית שלה. וזה שהיא בחרה לכתוב את הדברים בצורה מאוד in your face, לפחות בשנים הראשונות של הבלוג.

כן הייתי אומר בלב שלם שהבלוג שלה מוכר ואפילו מיינסטרים למדי בקרב קהילת ״הישראלים המודעים-פיננסית״, אם אפשר לקרוא לקבוצה הזאת כך.

אבל כבר עבר הרבה זמן, מאז. הקהילה שם מאוד התברגנה - בפורום. ואני מאמין שאם הסולידית בעצמה היתה באה להירשם לפורום שלה ב-2020, היא לא היתה מוצאת שם את מקומה, עם הדעות שלה. כבר אין שם שום שיח משמעותי על פרישה מוקדמת, אל-הורות, לייפסטייל... או בקיצור, הדברים שבידלו את הסולידית בתור ״הסולידית״ ולא סתם MMM-הישראלית.
 
למעלה תחתית