היי, שתי שאלות מבחינת הפיזור של החברות שבוחרים אותן -
האם אתם דואגים לפזר את מניות הדיבידנד על פני מדינות שונות? כמה כדאי להתמקד בזה, ואם אתם דואגים לזה, איך אתם משיגים את המידע על חברות דיבידבד באירופה\המזרח?
ושאלה נוספת מבחינת כמות החברות, הכלל שדעת מדבר עליו הוא באזור ה50 חברות, למה דווקא המספר הזה? למה לא יותר לצורך העניין?
אני הגדרתי לתיק דיבידעת רכישה של לפחות 50 חברות כאשר ברכישות הקבועות ישנה עדיפות לרכישת חברות שלא קיימות בתיק (כלומר הגדלת המספר) מאשר לחברות קיימות.
בתיק דיבידעת לצורך ההמחשה יש היום 52 חברות ובתיק הגדול שלי שהתחלתי לפני תיק דיבידעת כבר עברתי את ה-60.
יש אנשים שמקבלים החלטות על סמך תיאוריות, אני מעדיף לקבל החלטות על סמך ההיסטוריה
הגעתי למספר הזה על בסיס שני נתונים היסטוריים:
1. במהלך 2008 רק 1.7% מהחברות שהיו עם תשואת דיבידנד סבירה בינואר 2008 פגעו בדיבידנד
2. קצב הגדלת הדיבידנד הממוצע של מדד ה-SP500 הוא טיפה מעל 6% ומכיוון שהוא כולל חברות שלא מחלקות וחברות שלא מגדילות אז הוא מייצר "חסם תחתון" לקצב הגדלת הדיבידנד הממוצע של תיק שמבוסס רק על חברות שהגדילו את הדיבידנד בכל שנה
אם נעגל את המספרים אז נקבל סבירות של 2% לפגוע בדיבידנד והגדלה של 6% בכל יתר החברות.
כאדם שבונה על התזרים בחיים היומיומיים אני מעדיף לנקוט במשנה זהירות ולכן אני מנפח את הסבירות לפגיעה בדיבידנד ל-4% ומתעלם מהעובדה ש-6% ההגדלה כולל את החברות שלא מגדילות ואפילו פוגעות בדיבידנד ומייחס אותו רק לחברות שמגדילות את הדיבידנד.
לפי נתונים אלו אני מכין את התיק למצב שבו 4% מהחברות יפגעו בדיבידנד בכל שנה קלנדרית בעוד היתרה תגדיל את הדיבידנד ב-6% בלבד.
תחת הגנות אלו בוא ונחשב איזה פיזור אנחנו צריכים בשביל לשמר את התזרים המקורי.
בתחילת השנה קיבלנו דיבידנד X שמיוצג ע"י 100% דיבידנד מקורי ומטרתינו היא לסיים את השנה עם לפחות אותו הסכום (כלומר לפחות 100% מהדיבידנד המקורי).
תחת ההנחה המחמירה של פגיעה בדיבידנד 4% מהדיבידנד נמחקו ונשארנו עם 96% מהדיבידנד המקורי.
תחת ההנחה המחמירה של הגדלת הדיבידנד ה-96% מהדיבידנד המקורי כקבוצה הגדילו את הדיבידנד ב-6% בלבד שזה מוביל לסיום השנה עם 101.76% מהדיבידנד המקורי.
לפי הנחות מחמירות אלו אני הגעתי לנתונים שלפיהם 4% מהדיבידנד יכול להימחק וסך הדיבידנדים השנתי עדיין צפוי לגדול.
תחת הנחות מוצא אלו כל שנותר למשקיע להחליט הוא מה מייצג ה-4%:
* אם יש למשקיע 100 חברות שמגדילות את הדיבידנד בכל שנה זה אומר ש-4 חברות יכולות לפשוט את הרגל והמשקיע עדיין צפוי לקבל דיבידנד גדול יותר בסוף השנה
* אם יש למשקיע 50 חברות שמגדילות את הדיבידנד בכל שנה זה אומר ש-2 חברות יכולות לפשוט את הרגל והמשקיע עדיין צפוי לקבל דיבידנד גדול יותר בסוף השנה
* אם יש למשקיע 25 חברות שמגדילות את הדיבידנד בכל שנה זה אומר שחברה אחת יכולה לפשוט את הרגל והמשקיע עדיין צפוי לקבל דיבידנד גדול יותר בסוף השנה
* תיק שמפוזר על פני פחות מ-25 חברות צפוי לחוות פגיעה בדיבידנד אם חברה בודדת תפגע בדיבידנד
אני באופן אישי בחרתי ב-"לפחות 50" אבל כל בחירה היא נכונה אם המשקיע בחר אותה במודע.
נ.ב.
לא יזיק לזכור שפשיטות רגל בחברות ענק שכאלו הן מאוד נדירות ולא זכור לי מקרה היסטורי אחד שבו שתי חברות שכאלו פשטו את הרגל בשנה קלנדרית אחת.
מסכים עם מה שאתה אומר, אבל מעבר לפיזור של החברות עצמן להשקעות במדינות שונות, האם אין משמעות או יתרון להיות מושקע בחברות גם מאזורים שונים בעולם? כמובן שאי אפשר להתעלם שברגע שקורה משהו משמעותי בארה"ב כל העולם חוטף גלי הדף משמעותיים, שמקטינים את היתרון בפיזור שכזה, אבל אולי יש משהו נוסף ששווה לקחת בחשבון?
האם אתם דואגים לפזר את מניות הדיבידנד על פני מדינות שונות? כמה כדאי להתמקד בזה, ואם אתם דואגים לזה, איך אתם משיגים את המידע על חברות דיבידבד באירופה\המזרח?
אני לא. הפיזור מספיק לי מחברות שרשומות בבורסה בארה"ב מוכרות בכל העולם ובמטבעות שונים
לגבי מידע- אפשר להיעזר בקובץ האלופות (מודה שאישית לא בדקתי). דרך נוספת- אתה יכול לאתר בלוגרים אירופיים ולראות על איזה מקורות מידע הם מתבססים
יפה מאוד @לופטי, הגרף המוצג חקר על החברות שנמצאות היום ב-SP500
כידוע החברות משתנות ולא קבועות במדד
בנוסף, הגרף הוא על המדד, איך בודקים את הפיזור בתיק האישי?
מצטרפת לשאלות,
יש לי כרגע 50K להשקעה
כרגע יש לי 2 חברות שנכללות תחת הקטגוריה של מניות דיבידנד,
ואני תוהה אם בכמה חברות נוספות להשקיע בסכום הנוכחי, מבינה שההחלטה צריכה להיות שלי, אבל אשמח לשמוע שיקולים לגבי דעתכם בנושא,
ודבר נוסף יש פה צילום מסך של מה שאני רואה,
הגרף אמור להציג את שווי התיק שלי?
זה מציג בדולרים?
ובצד שמאל מה אומר הCASH?
ומה הBUYING POWER?
ושאלה נוספת, איך מגדירים אוטומאטית שכל דיביבנד יושקע בחזרה במניית האם שממנה התקבל? זה אפשרי או שצריך להשקיע כל פעם את הכסף מחדש?
וכמו כן איפה אני רואה את הדיביבנדים שנכנסו לי לחשבון, יודעת שנכנסו כי קיבלתי התראות
(מבינה שיש פה אוסף של שאלות של בורים ומתחילים ובכל אופן אשמח להבנה ועזרה)
ואגב למרות ירידות מאד חדות של עשרות אחוזים בשווי התיק זה לא הפריע לי לא להיכנס לIB יותר משנה...
יש מצב שזה רק כי שווי התיק המקורי עמד על כמה אלפי דולרים בודדים ואולי בשווי יותר משמעותי זה יותר יציק,
אבל אם אני מנסה בהיסטוריה הקצרה לראות את מבחן הסיבולת שלי כשהשוק יורד, אפשר לאמר שזה לא הטריד אותי בכלל.
ושוב כרגע ההשקעה לטווח ארוך של לפחות 18 שנים
בוודאי שיש.
אתה יכול להיות מושקע בחברה שממוקמת במדינה שמצנזרת את הדו"חות הפיננסים ומכתיבה לחברה מה לכתוב בהם.
אתה יכול להיות מושקע בחברה שממוקמת במדינה שבה אם המנכ"ל לא מוצא חן בעיני "פו הדוב" (באיזה מדינה יש מישהו עם שם שמתחיל ב"פו" והחיה המזוהה איתה היא דוב?) אז החברה מולאמת.
כל אלו משפיעים ואתה צריך להחליט למה אתה רוצה להיות חשוף (ויותר חשוב - למה לא).
יש רק שיקול אחד - פסיכולוגי.
הדיון עבורך יהיה הרבה יותר מועיל אם הוא ינוהל בשרשור ייעודי שבו את תוכלי לקבל התייחסות לתהיות שלך בלי מידע מבלבל שאחרים מבקשים אבל אני אשאיר את ההחלטה אם לעשות זאת לך.
אני יודע שישנה אפשרות שכזו באינטראקטיב ברוקרס אבל אני לא זוכר אם היא אפשרית גם לישראלים.
בכל מקרה אני ממליץ בחום שלא להפעיל את האפשרות הזו כי החסרונות שלה מאוד משמעותיים והיתרון המרכזי מאוד זניח (לדעתי).
חשוב להבין שההרגשה שמתלווה לירידות עם שווי תיק נמוך שונה באופן מהותי מההרגשה שמתלווה לירידות עם שווי תיק גבוה.
לצורך ההמחשה תנסי לחשוב אם היית יכולה להתמודד עם זה באותה קלות אם שווי התיק שלך באינטראקטיב היה בעל 8 ספרות ולא היו ברשותך נכסים אחרים כלל.
אני מקווה מאוד שהמסקנה נכונה אבל המידע שסיפקת עד כה לא תומך בה במיוחד.
אני באופן אישי לא מכיר דרך לגלות את התשובה הנכונה עד שכבר מאוחר מדי בשביל לשנות את התוצאה.
אני חושב ש-18 שנה זה טווח מאוד קצר - זה לא מספיק לרך הנולד אפילו להתגייס לצבא, קל וחומר לייצר לעצמו משפחה וחיים בוגרים.
מבחינתי תיק ההשקעות הוא בין-דורי כך ש-18 שנה זה בקושי פיפס.
זה לא כל כך פשוט כמו שאתה חושב.
בשביל שזה יעבוד לך באינטראקטיב אתה צריך שהדיבידנד שיחולק מחברה X יספיק לרכוש יחידות שלמות של מניות של חברה X כאשר השארית נשארת במזומן.
עבור הרוב המוחלט של קוראי הבלוג דיבידנד בודד לא מכסה עלות של יחידה בודדת כך שבפועל לא תתבצע רכישה כלל.
רק לצורך ההמחשה אם מדובר על מניה שמחלקת 2% דיבידנד בשנה שזה 0.5% דיבידנד ברבעון אז אתה צריך 200 מניות בשביל שתבוצע רכישה של מניה בודדת.
כופים עליך רכישות של חברה במחיר שאתה לא יודע מה הוא.
כופים עליך רכישות של חברה שבמצב השוק הנוכחי אתה לא תרצה לרכוש כי יש חברה אחרת יותר טובה.
כופים עליך הגדלת סיכון תזרימי באופן קונסיסטנתי מחברות שהדיבידנד שלהן גבוה בצורה משמעותית ומלכתחילה הסיכון של פגיעה בדיבידנד בהן יותר גבוה באופן משמעותי.
גם אם נתעלם מכל הנ"ל אני מתקשה להבין מה היתרון בתוכנית כפי שהיא זמינה היום.
בו ונניח שיש משקיע פסיבי שהחליט שחלק מתיק ההשקעות שלו עוקב אחרי מדד ה-SP500 ע"י ETF תחת הסימול IVV.
ב-13 לדצמבר היה תאריך האקס עם דיבידנד של 1.724 דולר ומחיר המניה בתחילת המסחר היה 410.33 דולר.
בשביל שתתבצע רכישה של יחידה בודדת המשקיע היה צריך להחזיק בתיק 238 יחידות בדיוק שזה למעשה שווי של כ-100 אלף דולר לחלק המנייתי ועל רכישה היחידה הבודדת הזו הוא היה משלם עמלה מלאה.
אם למשקיע היו 237 יחידות אז לא הייתה מבצעת רכישה בכלל ואם למשקיע היו 475 יחידות אז הוא עדיין היה מבצע רכישה של יחידה אחת ונשאר עם יתרת מזומן 408 דולר שחלוקת הדיבידנד הבאה לא הייתה מתחשבת בה לצורך רכישה עתידית כך שהמשקיע היה צריך לבצע רכישה נוספת בעצמו.
אם ניקח תאריך מעט יותר מוקדם כגון ה-09 ליוני עם דיבידנד של 1.283 ומחיר פתיחה של 409.79 דולר אז אנחנו מדברים על דרישת החזקה של 320 יחידות (319.40 מעוגל כלפי מעלה ליחידות שלמות) ושווי חלק מנייתי של 131 אלף דולר כאשר החזקה של 319 יחידות הייתה משאירה את המשקיע עם יתרת מזומן של 409.277 דולר במקום לבצע רכישה ולהיכנס למינוף על 51.3 סנט (פלוס עמלה).
אם המשקיע הפסיבי שעוקב אחרי מדדים יסתמך על התוכנית הנ"ל הוא ימצא את התיק שלו עם יתרת מזומן טופחת שלא מושקעת ותשלום עמלות כפולות בשביל להשקיע בעצמו את היתרה.
לסיכום אני עדיין לא מבין את היתרון בהפעלת התכנית הזו.
