לכל אחד יש ייעוד שונה לתיק מניות.
כמה שאתה צודק
תחת ההנחה שהדיבידנד גדל ב6% כל שנה והתשואת הדיבידנד נשארת 2% מסתתרת העובדה שגם מחיר המניה שלך עולה ב6% בשנה בהתאם.
הדיבידנד של מדד ה-SP500 עלה בטיפה מעל 6% בשנה בטווח הארוך אבל תשואת הדיבידנד של המדד משתנה בהתאם לסביבת הריבית ע"י כוחות ההיצע והביקוש של המשקיעים שמחפשים תזרים.
ככל שהריבית במשק יותר גבוהה פחות אנשים רוצים את הסיכון שבמניות ומעדיפים לרכוש אג"חים ולהיפך.
מעבר הכספים של כל כך הרבה אנשים בעולם משפיע על תשואת הדיבידנד של המדד עצמו וזו אחת הסיבות המרכזיות שבגללן תשואת הדיבידנד של המדד הייתה יותר גבוהה בעבר (כשהריבית במשק הייתה גבוהה).
אם אתה מניח שהריבית במשק תישאר באותו סדר גודל כמו היום אז סביר גם להניח שתשואת הדיבידנד תישאר באותו סדר גודל כמו היום (שוב - מתקיים ע"י כוחות ההיצע וביקוש בעקבות זרימת כספים בין אג"חים ומניות).
אם אתה מניח שהריבית במשק תעלה אז בסיר להניח שתשואת הדיבידנד הממוצעת של המדד גם תנדוד כלפי מעלה (ע"י אותם כוחות היצע וביקוש).
יכול להיות שיהיה עדיף לך להשקיע במניות שקצב גדילת הדיבידנד הוא משמעותי יותר (נכון שאי אפשר לצפות את העתיד, אבל בכל זאת...), אפילו בהנתן שהמניה משלמת תשואת דיבידנד נמוכה מהs&p.
ישנם המון טיעונים בעד/נגד בשאלה של מה עדיף: תשואה נוכחית או גדילה מהירה יותר.
אני באופן אישי הגעתי למסקנה שהשוק יודע לתמחר סיכונים ושאני מעדיף להיצמד לרמת הסיכון של השוק עצמו.
אם השוק מתמחר מניה עם תשואת דיבידנד נמוכה זה לרוב נובע מציפיות (חלומות?) של גדילה אסטרונומית שלא בהכרח יתגשמו וזה מוסיף מימד סיכון לתיק שבאופן אישי אני החלטתי לוותר עליו.
מהכיוון השני רכישת חברות עם תשואת דיבידנד גבוהה מהמדד באופן משמעותי מהווה לקיחת סיכון מוגבר שהדיבידנד לא יוגדל ו/או לא יחולק בכלל שזה מבחינתי אפילו יותר גרוע.
משתי הסיבות הללו אני באופן אישי העדפתי "להיצמד לממוצע" (מזכיר את הגישה המחקה מדד? רק מהכיוון התזרימי...) מאשר ללכת לפינות גם אם זה לא יוביל אותי לתוצאות האולטימטיביות (שאת זה נוכל לדעת רק בדיעבד בכל מקרה).