הצטרפתי לדיון כי משיטוט בפורום קיבלתי את הרושם ש"לומד מהר כשמסבירים לאט" מצביע על חשש מפיזור לא מספק, במשך תקופה ובמספר פוסטים, וחברי הפורום לא תומכים באפשרות של דחיית קניה לצורך הגדלת הפיזור. נדמה לי שאני נמצא במצב דומה, ורציתי לתמוך בטענה שחשש מפיזור לא מספק הוא הגיוני במצבים מסוימים.
מחזק את מה שאתה אומר,
נקודת הפתיחה של רב החברים פה, היא שכל חודש נכנסת משכורת ובחלק ממנה (אחרי חלב, דלק וחשבון חשמל) רוכשים ומגדילים את התיק.
במקרה בו יש לך ביום בהיר אחד חמישה מיליון דולר, (אקזיט, סבתא, לוטו, צמיג צף בים)
הקובץ החודשי לא מספיק כדי להכנס לשוק ולהרוויח את טיים אין.
ואז
או שמחכים מחודש לחודש, בונים תיק מפוזר ומפסידים זמן בשוק.
או שמוותרים על פיזור גדול, וקונים בחודשיים מה שעובר סינון.
או שמגמישים כמה פרמטרים בסינון ומקבלים תיק מפוזר בזמן קצר יחסית.
בכל מקרה, אני (לא עם 5 מיליון דולר עדיין
) מאזן ומלהטט בין שלושת האפשרויות לפי הסיבולת שלי.
קונה כל חודש, במשך שנה, וגם מגמיש את הסינון לפי הפסיכולוגיה שמתאימה לי, וגם מבין שסביב 25 חברות זה פיזור שמספק אותי.
אני מניח שאני באחוזון של המשקיעים הזהירים, אבל לא הכי זהירים (אני אוהב את מכפיל 2 של המדד), של משקיעי דיבידנד בחברות שמחלקות ומגדילות, רובן מעל 24 שנה, עם חוב קטן וכו וכו,
אבל
אין לי מושג ירוק אם זה יעבוד כמו שההיסטוריה עבדה בטווחים ארוכים,
הכל יכול להשתנות, ומשתנה כל רגע.
עד עכשיו לא מצאתי שום אלטרנטיבה טובה יותר לכסף,
עוד כמה חודשים, כל ההון יהיה מפוזר בתיק, ואז אשב ואחכה לרגע בו השוק יקרוס ב 50%, רק כדי לראות מי אני אהיה מול המסך ביום הזה.
