זה לא "סיכוי" אלא "וודאות".
אני מניח שכל חברה שאני רוכש בתאריך עתידי כלשהו תימחק ממסחר ותפשוט רגל.
מכיוון שאני נצמד לאותן "מכונות ייצור מזומנים" שהוכיחו יכולות להתמודד עם משברים בעבר אז אני משער שרובן
יפשטו רגל כמו קודאק (אחרי שהן הכפילו את ההון שלי בפי כמה) ולא כמו אנרון/ליימן ברוד'רס (שמחקו את רוב ההון של המשקיעים ביום אחד).
זה חלק מהסיכונים שקיימים בשוק ההון וחשוב להבין שהסיכונים הללו קיימים גם אם אתה משקיע במדד הרחב.
יש ביטוי בתעשייה הפיננסית שאומר:
"Too much Diversification may turn into Diworsification"
בתרגום לעברית: "פיזור רב מדי עלול לפגוע בתוצאה הסופית".
תיק מפוזר על פני קבוצה של כ-50 חברות ענק ששלטו בעבר וממשיכות לשלוט על התעשייה העולמית תוך התמודדות מרשימה עם משברים צפוי לשרוד גם אם חלקים ממנו סופגים מכות בדרך.
זו אחת הסיבות ש
תכנית העבודה של תיק דיבידעת יוצאת מנקודת הנחה ש"
בכל שנה שתי חברות שונות שמוחזקות בתיק יפשטו רגל".
כפי שאתה כבר יודע תיק דיבידעת הוא בן שנתיים וחצי ועדיין לא ראה אפילו פשיטת רגל אחת דבר שמראה שהנחת המוצא שלי הינה פסימית ביותר.
כמו כן יש לנו את המקרה ההיסטורי שמוצג ע"י
הקרן של וויה (Voya).
הקרן הוקמה באמצע המשבר הגרוע ביותר בהיסטוריה משנות ה-30 המכונה "הייאוש הגדול".
מאז היא לא מכרה את כל ההחזקות שלה באף מניה ולא פתחה פוזיציות חדשות באף חברה שלא הייתה קיימת בתוכה בצורה אורגנית.
למרות מדיניות ה-"קנה והחזק" וההימנעות מוחלטת מרכישות ומכירות (אפילו הקרנות שעוקבות אחרי המדדים כמו ה-SP500 מוכרות החזקות במניות קיימות ורוכשות מניות בחברות שלא היו בהן קודם באופן קבוע)
היא הצליחה לעקוף את תשואת המדד בעקביות ולאורך זמן (לפחות 40 שנה ברצף! אין מידע זמין באינטרנט מלפני כן...)
כפי שניתן לראות ב
פורטפוליו ויזואלייזר:
- הקרן עקפה את המדד בפער של יותר מחצי אחוז בשנה לאחר דמי ניהול (נשמע קצת? פער של חצי אחוז בשנה עם השקעה ראשונית של 10,000 דולר בלבד מייצג פער של 65,073 דולר - פי 6.5 משווי ההשקעה ההתחלתי או 650% מההשקעה ההתחלתית - 650% מההשקעה כבר לא נשמע כל כך חסר משמעות...)
- סטיית התקן של הקרן נמוכה מסטיית התקן של המדד - דבר שהוא חיובי
- התשואה השנתית המקסימלית של הקרן הייתה גבוהה יותר מהתשואה השנתית המקסימלית של המדד
- ההפסד השנתי המקסימלי של הקרן היה נמוך מההפסד השנתי המקסימלי של המדד
- ההפסד הגדול ביותר של הקרן היה נמוך יותר מההפסד הגדול ביותר של המדד
- יחס שארפ של הקרן טוב יותר מיחס השארפ של המדד
בכל קנה מידה חשוב שמשפיע על הכיס של המשקיע הקרן עקפה את המדד כשהיא מחזיקה רק בכ-30 חברות והמדד מחזיק ב-505 חברות.
מתוך החברות שהקרן רכשה בעבר היו חברות שפשטו את הרגל, חברות ששינו את שמן וחברות שהתמזגו/התפצלו.
מתוך 30 החברות המקוריות יש כיום רק 2 חברות ששמרו על שמן המקורי אבל בקרן קיימות 32 חברות בסך הכל כתוצאה מאותן התמזגויות/התפצלויות ללא רכישות חדשות שביצעה הנהלת הקרן עצמה.
לצורך ההמחשה מדד ה-SP500 סובל
מתחלופה של יותר מ-4% מהחברות שנמצאות בו בכל שנה (לעומת 0% בקרן של וויה ובתיק דיבידעת).
יש אפילו מישהו שטוען ש
מדד ה-SP500 צפוי להחליף חצי מהחברות שנמצאות בו בעשור הקרוב.
אין לי מושג מה יקרה לחברות שאני רוכש אבל
אני רוכש רק חברות שאני מוכן פיזית ונפשית להמשיך ולהחזיק בהן עד ליומן האחרון.
עקב כך אני לא מייחס חשיבות בכלל למה קורה לחברה לאחר מועד הרכישה ומקפיד לבצע את הסינון המחמיר לפני שאני מוציא את הכסף מחשבון ההשקעות בתמורה למניות עצמן.
זה נובע ממדיניות תרבותית וארגונית.
במהלך המחקרים ההיסטוריים שביצעתי על הבורסה האמריקאית נתקלתי באזכורים לכך שבמהלך מלחמת העולם הראשונה חיילים שהתגייסו למלחמה הלכו לרכוש "מניות לאלמנות ויתומים" (מונח שהותמע רשמית במהלך משבר הייאוש הגדול בשנות ה-30 ומתייחס לחברות שמחלקות דיבידנד יציב וגדל בעקביות ללא תלות בתנאי השוק) בשביל שיורשיהם יוכלו לקבל הכנסה כלשהי שתסייע להם במידה והם לא יחזרו מהמלחמה.
סתם בשביל לסבר את האוזן, עלות פעולה בבורסה בתקופה הייאוש הגדול עמדה על כ-50 סנט למניה כאשר כיום ניתן לשלם רק חצי סנט למניה.
אם נבצע התאמת אינפלציה אז אנחנו נקבל היום עמלת פעולה שמשתווה ל-9.5 דולר למניה (לא לפעולה!!!).
אם ניקח לצורך השוואה את הרכישה של מניית BEN בתיק דיבידעת אז רכשנו 23 מניות ועם עמלה של 9.5 דולר למניה יוצאת לנו עמלה של 218.5 דולר.
בהתחשב בכך שהקצנו לפעולה הון של 1000 דולר בלבד יוצא שהיינו משלמים עמלה בשווי של יותר מ-21% משווי המניות שרכשו!
חוסר הנגישות של המסחר בבורסה להמונים בשל העלויות והמדיניות התרבותית הזו שלפיה "
המשקיע הפשוט צריך לקבל את הצ'ק בדואר ולהשאיר את הימורי הערך למשקיע המתוחכם" הובילה משקיעים פרטיים להעדיף חברות שמחלקות דיבידנד ואת הנהלת הדירקטוריונים להעדיף לחלק דיבידנד בשביל לרצות את המשקיעים.