חברות ריט

[quesito]

אני מחזיק גם IRON MOUNTAIN

יש לכם דעה למה ערך המניה מתנדנדת כאילו כמו מחזור לאורך הרבה שנים ?
אני מעוניין בחברה כי הם הולכים לכיוון הDATA CENTERS . כמובן הם בתחום סרטים גיבוים הרבה שנים ונמצאים בהרבה מקומות בעולם.

האם כמו כל REIT יש כאן חשש של עלייה בריביות ?

 

[daat99]

יש לכם דעה למה ערך המניה מתנדנדת כאילו כמו מחזור לאורך הרבה שנים ?
אני מעוניין בחברה כי הם הולכים לכיוון הDATA CENTERS . כמובן הם בתחום סרטים גיבוים הרבה שנים ונמצאים בהרבה מקומות בעולם.

האם כמו כל REIT יש כאן חשש של עלייה בריביות ?

ראית את הרווחים של החברה ואת הדיבידנדים שלה?
לדוגמה במהלך 2017 החברה הרוויחה 1.11 דולר בלבד אבל חילקה דיבידנד של 2.238 דולר.
היא מחלקת יותר דיבידנדים מהרווחים שלה כבר מ-2012.

כמה זמן אתה חושב שהיא תשרוד עם ההתנהלות האבסורדית הזו עם או בלי המשך הגדלת הדיבידנדים?

תשואת דיבידנד נוכחית של 7% מראה מה השוק חושב.

 

[quesito]

ראית את הרווחים של החברה ואת הדיבידנדים שלה?
לדוגמה במהלך 2017 החברה הרוויחה 1.11 דולר בלבד אבל חילקה דיבידנד של 2.238 דולר.
היא מחלקת יותר דיבידנדים מהרווחים שלה כבר מ-2012.

כמה זמן אתה חושב שהיא תשרוד עם ההתנהלות האבסורדית הזו עם או בלי המשך הגדלת הדיבידנדים?

תשואת דיבידנד נוכחית של 7% מראה מה השוק חושב.

זה אומר שהPAYOUT יותר מ100 אחוז בעצם אם הבנתי אותך נכון ?
אבל לפי הגדרה REIT אמורים לחלק כמעט הכל בדיבידנדים..

 

[daat99]

הם קיבלו אישור לעבוד כרי"ט רק ב-2014:

In 2014, it received IRS approval to operate as a real estate investment trust.

זה לא מסביר למה הם חילקו יותר מהרווחים שלהם מ-2012.
כמו כן רי"טים מחוייבים לחלק 90% מהרווחים למשקיעים - לא מעבר.

אם תתבונן בגרף הפיננסי ההיסטורי בגורופוקוס אתה תראה שהם מחלקים יותר מהתזרים החופשי (free cash flow) כבר מ-2013.
כמו כן התזרים התפעולי (operating cash flow) ירד מ-2012 בעקביות בעוד שהדיבידנדים עלו בעקביות.

 

[quesito]

הם קיבלו אישור לעבוד כרי"ט רק ב-2014:


זה לא מסביר למה הם חילקו יותר מהרווחים שלהם מ-2012.
כמו כן רי"טים מחוייבים לחלק 90% מהרווחים למשקיעים - לא מעבר.

אם תתבונן בגרף הפיננסי ההיסטורי בגורופוקוס אתה תראה שהם מחלקים יותר מהתזרים החופשי (free cash flow) כבר מ-2013.
כמו כן התזרים התפעולי (operating cash flow) ירד מ-2012 בעקביות בעוד שהדיבידנדים עלו בעקביות.

מקווה שלא נפלתי על השקעה כזאת.
יש עוד ללמוד
אבל זורמים .. מקווה שיחזרו להגדיל רווחים

 

[daat99]

מקווה שלא נפלתי על השקעה כזאת.
יש עוד ללמוד

עדיף ליפול בהתחלה עם סכומים קטנים כשעדיין יש לך הכנסה שוטפת שיכולה להחזיר את ההפסדים מאשר ביום שבו אתה מתחיל לחיות מתיק ההשקעות שלך עם סכום גדול שאין לך איך להתמודד איתו

גם אני עשיתי הרבה טעויות כשהתחלתי עד שהגעתי למסקנה שעבורי עדיף לפשט את התהליך ולהיצמד למה שהשוק אומר לי במקום לנסות להמר על דברים שאני חושב שאני יודע יותר טוב מכולם.

 

[quesito]

עדיף ליפול בהתחלה עם סכומים קטנים כשעדיין יש לך הכנסה שוטפת שיכולה להחזיר את ההפסדים מאשר ביום שבו אתה מתחיל לחיות מתיק ההשקעות שלך עם סכום גדול שאין לך איך להתמודד איתו

גם אני עשיתי הרבה טעויות כשהתחלתי עד שהגעתי למסקנה שעבורי עדיף לפשט את התהליך ולהיצמד למה שהשוק אומר לי במקום לנסות להמר על דברים שאני חושב שאני יודע יותר טוב מכולם.

חשבתי על משהו , תוך כדי שקראתי את התשובה שלך.
אני מסתכל בנוסף למניות ארה''ב, על חברות גם מחוץ לארה''ב , לפעמים אני שם לב שהמניות אלו לא מגדילות את הרווחים תמיד או כל שנה. לפעמים יש קצת ירידה ואז ממשיכה מגמת עליה, כנראה בהתאם הדיבידנדים.
אתה (וגם אני לרוב) מחפש "מכונות" דיבידנדים , כאשר בארה''ב בהחלט זה קורה יפה מאוד כבר כמה עשורים. אם אתה בוחר היום מניה כי יש לה היסטוריה של הגדלת דיבידנד וגם הגדלת רווחים בהתאם, ופתאום בעתיד הרווחים שלה יורדים, אז מה אתה עושה ? הרי יש סיכוי שהחברה תחלק עוד מעט יותר דיבידנד מאשר הרווח.. או כל מיני שאלות כאלה.

אני יכול לחשוב שמניות למשל באירופה , מגדילות דיבידנד לפי גדילת הרווחים שלהן (לרוב). למה יש בארה''ב את רוב החברות האלה שמגדילות את רוב הפרמטרים לאורך הזמן? למה באירופה או אוסטרליה לא בדיוק ככה?

 

[daat99]

אתה (וגם אני לרוב) מחפש "מכונות" דיבידנדים , כאשר בארה''ב בהחלט זה קורה יפה מאוד כבר כמה עשורים. אם אתה בוחר היום מניה כי יש לה היסטוריה של הגדלת דיבידנד וגם הגדלת רווחים בהתאם, ופתאום בעתיד הרווחים שלה יורדים, אז מה אתה עושה ? הרי יש סיכוי שהחברה תחלק עוד מעט יותר דיבידנד מאשר הרווח.. או כל מיני שאלות כאלה.

זה לא "סיכוי" אלא "וודאות".
אני מניח שכל חברה שאני רוכש בתאריך עתידי כלשהו תימחק ממסחר ותפשוט רגל.
מכיוון שאני נצמד לאותן "מכונות ייצור מזומנים" שהוכיחו יכולות להתמודד עם משברים בעבר אז אני משער שרובן יפשטו רגל כמו קודאק (אחרי שהן הכפילו את ההון שלי בפי כמה) ולא כמו אנרון/ליימן ברוד'רס (שמחקו את רוב ההון של המשקיעים ביום אחד).

זה חלק מהסיכונים שקיימים בשוק ההון וחשוב להבין שהסיכונים הללו קיימים גם אם אתה משקיע במדד הרחב.
יש ביטוי בתעשייה הפיננסית שאומר:

"Too much Diversification may turn into Diworsification"​

בתרגום לעברית: "פיזור רב מדי עלול לפגוע בתוצאה הסופית".

תיק מפוזר על פני קבוצה של כ-50 חברות ענק ששלטו בעבר וממשיכות לשלוט על התעשייה העולמית תוך התמודדות מרשימה עם משברים צפוי לשרוד גם אם חלקים ממנו סופגים מכות בדרך.
זו אחת הסיבות שתכנית העבודה של תיק דיבידעת יוצאת מנקודת הנחה ש"בכל שנה שתי חברות שונות שמוחזקות בתיק יפשטו רגל".
כפי שאתה כבר יודע תיק דיבידעת הוא בן שנתיים וחצי ועדיין לא ראה אפילו פשיטת רגל אחת דבר שמראה שהנחת המוצא שלי הינה פסימית ביותר.

כמו כן יש לנו את המקרה ההיסטורי שמוצג ע"י הקרן של וויה (Voya).
הקרן הוקמה באמצע המשבר הגרוע ביותר בהיסטוריה משנות ה-30 המכונה "הייאוש הגדול".
מאז היא לא מכרה את כל ההחזקות שלה באף מניה ולא פתחה פוזיציות חדשות באף חברה שלא הייתה קיימת בתוכה בצורה אורגנית.
למרות מדיניות ה-"קנה והחזק" וההימנעות מוחלטת מרכישות ומכירות (אפילו הקרנות שעוקבות אחרי המדדים כמו ה-SP500 מוכרות החזקות במניות קיימות ורוכשות מניות בחברות שלא היו בהן קודם באופן קבוע) היא הצליחה לעקוף את תשואת המדד בעקביות ולאורך זמן (לפחות 40 שנה ברצף! אין מידע זמין באינטרנט מלפני כן...)
כפי שניתן לראות בפורטפוליו ויזואלייזר:

• הקרן עקפה את המדד בפער של יותר מחצי אחוז בשנה לאחר דמי ניהול (נשמע קצת? פער של חצי אחוז בשנה עם השקעה ראשונית של 10,000 דולר בלבד מייצג פער של 65,073 דולר - פי 6.5 משווי ההשקעה ההתחלתי או 650% מההשקעה ההתחלתית - 650% מההשקעה כבר לא נשמע כל כך חסר משמעות...)
  
• סטיית התקן של הקרן נמוכה מסטיית התקן של המדד - דבר שהוא חיובי
• התשואה השנתית המקסימלית של הקרן הייתה גבוהה יותר מהתשואה השנתית המקסימלית של המדד
• ההפסד השנתי המקסימלי של הקרן היה נמוך מההפסד השנתי המקסימלי של המדד
• ההפסד הגדול ביותר של הקרן היה נמוך יותר מההפסד הגדול ביותר של המדד
• יחס שארפ של הקרן טוב יותר מיחס השארפ של המדד

בכל קנה מידה חשוב שמשפיע על הכיס של המשקיע הקרן עקפה את המדד כשהיא מחזיקה רק בכ-30 חברות והמדד מחזיק ב-505 חברות.
מתוך החברות שהקרן רכשה בעבר היו חברות שפשטו את הרגל, חברות ששינו את שמן וחברות שהתמזגו/התפצלו.
מתוך 30 החברות המקוריות יש כיום רק 2 חברות ששמרו על שמן המקורי אבל בקרן קיימות 32 חברות בסך הכל כתוצאה מאותן התמזגויות/התפצלויות ללא רכישות חדשות שביצעה הנהלת הקרן עצמה.

לצורך ההמחשה מדד ה-SP500 סובל מתחלופה של יותר מ-4% מהחברות שנמצאות בו בכל שנה (לעומת 0% בקרן של וויה ובתיק דיבידעת).
יש אפילו מישהו שטוען שמדד ה-SP500 צפוי להחליף חצי מהחברות שנמצאות בו בעשור הקרוב.

אין לי מושג מה יקרה לחברות שאני רוכש אבל אני רוכש רק חברות שאני מוכן פיזית ונפשית להמשיך ולהחזיק בהן עד ליומן האחרון.
עקב כך אני לא מייחס חשיבות בכלל למה קורה לחברה לאחר מועד הרכישה ומקפיד לבצע את הסינון המחמיר לפני שאני מוציא את הכסף מחשבון ההשקעות בתמורה למניות עצמן.

למה יש בארה''ב את רוב החברות האלה שמגדילות את רוב הפרמטרים לאורך הזמן? למה באירופה או אוסטרליה לא בדיוק ככה?

זה נובע ממדיניות תרבותית וארגונית.
במהלך המחקרים ההיסטוריים שביצעתי על הבורסה האמריקאית נתקלתי באזכורים לכך שבמהלך מלחמת העולם הראשונה חיילים שהתגייסו למלחמה הלכו לרכוש "מניות לאלמנות ויתומים" (מונח שהותמע רשמית במהלך משבר הייאוש הגדול בשנות ה-30 ומתייחס לחברות שמחלקות דיבידנד יציב וגדל בעקביות ללא תלות בתנאי השוק) בשביל שיורשיהם יוכלו לקבל הכנסה כלשהי שתסייע להם במידה והם לא יחזרו מהמלחמה.

סתם בשביל לסבר את האוזן, עלות פעולה בבורסה בתקופה הייאוש הגדול עמדה על כ-50 סנט למניה כאשר כיום ניתן לשלם רק חצי סנט למניה.
אם נבצע התאמת אינפלציה אז אנחנו נקבל היום עמלת פעולה שמשתווה ל-9.5 דולר למניה (לא לפעולה!!!).
אם ניקח לצורך השוואה את הרכישה של מניית BEN בתיק דיבידעת אז רכשנו 23 מניות ועם עמלה של 9.5 דולר למניה יוצאת לנו עמלה של 218.5 דולר.
בהתחשב בכך שהקצנו לפעולה הון של 1000 דולר בלבד יוצא שהיינו משלמים עמלה בשווי של יותר מ-21% משווי המניות שרכשו!

חוסר הנגישות של המסחר בבורסה להמונים בשל העלויות והמדיניות התרבותית הזו שלפיה "המשקיע הפשוט צריך לקבל את הצ'ק בדואר ולהשאיר את הימורי הערך למשקיע המתוחכם" הובילה משקיעים פרטיים להעדיף חברות שמחלקות דיבידנד ואת הנהלת הדירקטוריונים להעדיף לחלק דיבידנד בשביל לרצות את המשקיעים.

 

[quesito]

זה לא "סיכוי" אלא "וודאות".
אני מניח שכל חברה שאני רוכש בתאריך עתידי כלשהו תימחק ממסחר ותפשוט רגל.
מכיוון שאני נצמד לאותן "מכונות ייצור מזומנים" שהוכיחו יכולות להתמודד עם משברים בעבר אז אני משער שרובן יפשטו רגל כמו קודאק (אחרי שהן הכפילו את ההון שלי בפי כמה) ולא כמו אנרון/ליימן ברוד'רס (שמחקו את רוב ההון של המשקיעים ביום אחד).

זה חלק מהסיכונים שקיימים בשוק ההון וחשוב להבין שהסיכונים הללו קיימים גם אם אתה משקיע במדד הרחב.
יש ביטוי בתעשייה הפיננסית שאומר:

"Too much Diversification may turn into Diworsification"​

בתרגום לעברית: "פיזור רב מדי עלול לפגוע בתוצאה הסופית".

תיק מפוזר על פני קבוצה של כ-50 חברות ענק ששלטו בעבר וממשיכות לשלוט על התעשייה העולמית תוך התמודדות מרשימה עם משברים צפוי לשרוד גם אם חלקים ממנו סופגים מכות בדרך.
זו אחת הסיבות שתכנית העבודה של תיק דיבידעת יוצאת מנקודת הנחה ש"בכל שנה שתי חברות שונות שמוחזקות בתיק יפשטו רגל".
כפי שאתה כבר יודע תיק דיבידעת הוא בן שנתיים וחצי ועדיין לא ראה אפילו פשיטת רגל אחת דבר שמראה שהנחת המוצא שלי הינה פסימית ביותר.

כמו כן יש לנו את המקרה ההיסטורי שמוצג ע"י הקרן של וויה (Voya).
הקרן הוקמה באמצע המשבר הגרוע ביותר בהיסטוריה משנות ה-30 המכונה "הייאוש הגדול".
מאז היא לא מכרה את כל ההחזקות שלה באף מניה ולא פתחה פוזיציות חדשות באף חברה שלא הייתה קיימת בתוכה בצורה אורגנית.
למרות מדיניות ה-"קנה והחזק" וההימנעות מוחלטת מרכישות ומכירות (אפילו הקרנות שעוקבות אחרי המדדים כמו ה-SP500 מוכרות החזקות במניות קיימות ורוכשות מניות בחברות שלא היו בהן קודם באופן קבוע) היא הצליחה לעקוף את תשואת המדד בעקביות ולאורך זמן (לפחות 40 שנה ברצף! אין מידע זמין באינטרנט מלפני כן...)
כפי שניתן לראות בפורטפוליו ויזואלייזר:

• הקרן עקפה את המדד בפער של יותר מחצי אחוז בשנה לאחר דמי ניהול (נשמע קצת? פער של חצי אחוז בשנה עם השקעה ראשונית של 10,000 דולר בלבד מייצג פער של 65,073 דולר - פי 6.5 משווי ההשקעה ההתחלתי או 650% מההשקעה ההתחלתית - 650% מההשקעה כבר לא נשמע כל כך חסר משמעות...)
  
• סטיית התקן של הקרן נמוכה מסטיית התקן של המדד - דבר שהוא חיובי
• התשואה השנתית המקסימלית של הקרן הייתה גבוהה יותר מהתשואה השנתית המקסימלית של המדד
• ההפסד השנתי המקסימלי של הקרן היה נמוך מההפסד השנתי המקסימלי של המדד
• ההפסד הגדול ביותר של הקרן היה נמוך יותר מההפסד הגדול ביותר של המדד
• יחס שארפ של הקרן טוב יותר מיחס השארפ של המדד

בכל קנה מידה חשוב שמשפיע על הכיס של המשקיע הקרן עקפה את המדד כשהיא מחזיקה רק בכ-30 חברות והמדד מחזיק ב-505 חברות.
מתוך החברות שהקרן רכשה בעבר היו חברות שפשטו את הרגל, חברות ששינו את שמן וחברות שהתמזגו/התפצלו.
מתוך 30 החברות המקוריות יש כיום רק 2 חברות ששמרו על שמן המקורי אבל בקרן קיימות 32 חברות בסך הכל כתוצאה מאותן התמזגויות/התפצלויות ללא רכישות חדשות שביצעה הנהלת הקרן עצמה.

לצורך ההמחשה מדד ה-SP500 סובל מתחלופה של יותר מ-4% מהחברות שנמצאות בו בכל שנה (לעומת 0% בקרן של וויה ובתיק דיבידעת).
יש אפילו מישהו שטוען שמדד ה-SP500 צפוי להחליף חצי מהחברות שנמצאות בו בעשור הקרוב.

אין לי מושג מה יקרה לחברות שאני רוכש אבל אני רוכש רק חברות שאני מוכן פיזית ונפשית להמשיך ולהחזיק בהן עד ליומן האחרון.
עקב כך אני לא מייחס חשיבות בכלל למה קורה לחברה לאחר מועד הרכישה ומקפיד לבצע את הסינון המחמיר לפני שאני מוציא את הכסף מחשבון ההשקעות בתמורה למניות עצמן.


זה נובע ממדיניות תרבותית וארגונית.
במהלך המחקרים ההיסטוריים שביצעתי על הבורסה האמריקאית נתקלתי באזכורים לכך שבמהלך מלחמת העולם הראשונה חיילים שהתגייסו למלחמה הלכו לרכוש "מניות לאלמנות ויתומים" (מונח שהותמע רשמית במהלך משבר הייאוש הגדול בשנות ה-30 ומתייחס לחברות שמחלקות דיבידנד יציב וגדל בעקביות ללא תלות בתנאי השוק) בשביל שיורשיהם יוכלו לקבל הכנסה כלשהי שתסייע להם במידה והם לא יחזרו מהמלחמה.

סתם בשביל לסבר את האוזן, עלות פעולה בבורסה בתקופה הייאוש הגדול עמדה על כ-50 סנט למניה כאשר כיום ניתן לשלם רק חצי סנט למניה.
אם נבצע התאמת אינפלציה אז אנחנו נקבל היום עמלת פעולה שמשתווה ל-9.5 דולר למניה (לא לפעולה!!!).
אם ניקח לצורך השוואה את הרכישה של מניית BEN בתיק דיבידעת אז רכשנו 23 מניות ועם עמלה של 9.5 דולר למניה יוצאת לנו עמלה של 218.5 דולר.
בהתחשב בכך שהקצנו לפעולה הון של 1000 דולר בלבד יוצא שהיינו משלמים עמלה בשווי של יותר מ-21% משווי המניות שרכשו!

חוסר הנגישות של המסחר בבורסה להמונים בשל העלויות והמדיניות התרבותית הזו שלפיה "המשקיע הפשוט צריך לקבל את הצ'ק בדואר ולהשאיר את הימורי הערך למשקיע המתוחכם" הובילה משקיעים פרטיים להעדיף חברות שמחלקות דיבידנד ואת הנהלת הדירקטוריונים להעדיף לחלק דיבידנד בשביל לרצות את המשקיעים.

תודה רבה על התגובה שלך .
לא ברור לי למה באירופה יש את השוני יחסית לארה'ב..? גם שם היו מלחמות והם קפיטליסטים

 

[quesito]

לגבי

בכל קנה מידה חשוב שמשפיע על הכיס של המשקיע הקרן עקפה את המדד כשהיא מחזיקה רק בכ-30 חברות והמדד מחזיק ב-505 חברות.
מתוך החברות שהקרן רכשה בעבר היו חברות שפשטו את הרגל, חברות ששינו את שמן וחברות שהתמזגו/התפצלו.
מתוך 30 החברות המקוריות יש כיום רק 2 חברות ששמרו על שמן המקורי אבל בקרן קיימות 32 חברות בסך הכל כתוצאה מאותן התמזגויות/התפצלויות ללא רכישות חדשות שביצעה הנהלת הקרן עצמה.

לצורך ההמחשה מדד ה-SP500 סובל מתחלופה של יותר מ-4% מהחברות שנמצאות בו בכל שנה (לעומת 0% בקרן של וויה ובתיק דיבידעת).
יש אפילו מישהו שטוען שמדד ה-SP500 צפוי להחליף חצי מהחברות שנמצאות בו בעשור הקרוב.

יש לי כל מיני מחשבות על זה.. יש צפי הגיוני להרבה תחלופה במדדים הבולטים אלה בשנים הבאות. אתה רואה שהרבה חברות מתחלפות או יתחלפו לחברות תכנה / אינטרנט / DATA . אני אישית לא אוהב חברות כאלה אבל זו מציאות. אני רואה שגם אתה לא מחזיק כמעט חברות כאלה.

אני אומר שכנראה בהמשך (גם עכשיו קורה) נתח מאוד מאוד גדול של השוק יהיה מוחזק ע''י חברות מהסוג שתיארתי. אז אם אנחנו מחזיקים בחברות כמו שVOYA מחזיקים, לא בטוח שזה יצליח .
לפעמים אני חושב שהסיבה ששיטת המדדים הכי יעילה היא בגלל שעם הזמן החברות יתחלפו לבד , ייכנסו למדדים לבד, ואתה פשוט מחזיק בסלים האלה. אני חייב לציין שאני לא מחזיק במדדים בינתיים, רק בשיטת DGI ו/או מניות עם נטיה לדיבידנדים יציבים לאורך שנים.
מקווה שהסברתי את עצמי יצא קצת סלט.

 

[daat99]

אני רואה שגם אתה לא מחזיק כמעט חברות כאלה.

עדיין לא נתקלתי באף חברה כזו שעלתה בסינון שלי שבו אני שם דגש על יציבות החברה, יציבות והגדלת הדיבידנד שהיא חילקה וצפי להמשך היציבות והגדלת הדיבידנדים בעתיד.

אני אומר שכנראה בהמשך (גם עכשיו קורה) נתח מאוד מאוד גדול של השוק יהיה מוחזק ע''י חברות מהסוג שתיארתי.

איך לדעת חברת DATA/אינטרנט/תכנה תוכל להחליף חברה שמייצרת אוכל ושתייה?
היום העולם נראה לנו שהוא הולך לכיוון האינטרנט/תכנה/DATA של ההיום אבל בעוד 5 שנים יכולה לבוא המהפכה הטכנולוגית השנייה שתייתר את כל הענפים הללו (תחשוב למשל על מחשב שמתכנת את עצמו בהתאם להנחיות מילוליות של המשתמש הפשוט שלא למד תכנה בחייו - רוב הרעיונות שהוצגו בתכנית "מסע בין כוכבים" שהתחילה בשנת 1967 כבר הפכו למציאות למרות היותם הזויים בזמנו וגם זה אחד הדברים שהוצגו שם).

לפעמים אני חושב שהסיבה ששיטת המדדים הכי יעילה היא בגלל שעם הזמן החברות יתחלפו לבד , ייכנסו למדדים לבד, ואתה פשוט מחזיק בסלים האלה.

לעניות דעתי זו סתירה בהגדרה.
ההשקעה הפסיבית מחקה המדד מתיימרת להיות "פסיבית" - קרי אין אף אחד שמקבל החלטות על אילו מניות יוחזקו בתיק.
האם אתה יכול להסביר לי (או לכל הפחות לך) מה ההבדל בין דרך הניהול של קרן נאמנות אקטיבית לבין דרך הניהול של האינדקס הקרוי SP500?
מה לדעתך ההבדל שהופך את הניהול של האינדקס לפסיבי ואת הניהול של אותה "קרן נאמנות אקטיבית" לאקטיבי?

 

[quesito]

לעניות דעתי זו סתירה בהגדרה.
ההשקעה הפסיבית מחקה המדד מתיימרת להיות "פסיבית" - קרי אין אף אחד שמקבל החלטות על אילו מניות יוחזקו בתיק.
האם אתה יכול להסביר לי (או לכל הפחות לך) מה ההבדל בין דרך הניהול של קרן נאמנות אקטיבית לבין דרך הניהול של האינדקס הקרוי SP500?
מה לדעתך ההבדל שהופך את הניהול של האינדקס לפסיבי ואת הניהול של אותה "קרן נאמנות אקטיבית" לאקטיבי?

אולי נשמע כמו סתירה מה שכתבתי. אני מסכים עם מה שתיארת. הפואנטה שהתכוונתי היא שמניות מתחומים חדשים ושולטים בשוק ייכנסו למדדים האלו. אתה רואה את זה היום חברות גוגל למיניהם יש להם נפח לא קטן מהמדדים .

איך לדעת חברת DATA/אינטרנט/תכנה תוכל להחליף חברה שמייצרת אוכל ושתייה?
היום העולם נראה לנו שהוא הולך לכיוון האינטרנט/תכנה/DATA של ההיום אבל בעוד 5 שנים יכולה לבוא המהפכה הטכנולוגית השנייה שתייתר את כל הענפים הללו (תחשוב למשל על מחשב שמתכנת את עצמו בהתאם להנחיות מילוליות של המשתמש הפשוט שלא למד תכנה בחייו - רוב הרעיונות שהוצגו בתכנית "מסע בין כוכבים" שהתחילה בשנת 1967 כבר הפכו למציאות למרות היותם הזויים בזמנו וגם זה אחד הדברים שהוצגו שם).

נכון. לגבי האפשרות שתהיה מהפכה טכנולוגית, כמו שאמרת לדוגמא מחשב שמתכנת את עצמו. במקרה כזה נראה לי שרוב ה- DATA/אינטרנט/תכנה זה הבסיס לזה ? אז זה לא ש "תייתר את כל הענפים הללו" , זה סוג של המשך באותו תחום , בדוגמא שנתת.

 

[daat99]

אולי נשמע כמו סתירה מה שכתבתי. אני מסכים עם מה שתיארת. הפואנטה שהתכוונתי היא שמניות מתחומים חדשים ושולטים בשוק ייכנסו למדדים האלו. אתה רואה את זה היום חברות גוגל למיניהם יש להם נפח לא קטן מהמדדים .

לא מפריע לי שהן נכנסות (ויוצאות) מהמדדים כי אני לא מנסה להתחרות עם המדדים.
אני משקיע רק בחברות שאני חושב שהן (או יורשיהן) ישרדו וימשיכו לחלק לי משכורת יציבה וגדלה.
אם בעתיד הנתונים ההיסטוריים של אחת מהחברות הללו יגרמו לי לחשוב זאת עליהן אז אני בהחלט אהיה מוכן להשקיע בהן.
אני לא טורח לבדוק מה החברה עושה לפני שאני רוכש את המניות שלה ובמקום זה מתמקד ביציבות הדיבידנד ופוטנציאל הגדלתו העתידי.

כמו שאמרת לדוגמא מחשב שמתכנת את עצמו. במקרה כזה נראה לי שרוב ה- DATA/אינטרנט/תכנה זה הבסיס לזה ?

זה באמת הבסיס לזה אבל 90% מחברות התכנה יפשטו רגל כי אף אחד לא יצטרך אותן יותר.
תדמיין לעצמך מערכת הפעלה אחת ויחידה שפותחה ע"י חברה אחת ומאותו רגע כל אדם בבית יכול לתכנת לעצמו כל תכנה שהוא רוצה ע"י ניהול דו-שיח מילולי עם אותה מערכת הפעלה.
במקרה שכזה משבר הדוט-קום של שנת ה-2000 שהוביל לאבטלה עצומה בתחום ההייטק יהפוך להיות בקושי חצ'קון בגרף ההיסטורי (והוירטואלי) של "כמות האנשים מההייטק שאיבדו את עבודתם במהלך שנה קלנדרית אחת".
בהינף יד כל אותן חברות שמשקיעי המדדים רכשו במחירים מופרזים יאבדו את ערכן וימחקו הון ניכר של משקיעי המדדים כמחיקה סופית שאין ממנה התאוששות.
אני לא מעוניין בסיכון שכזה על חלק כל גדול מתיק ההשקעות שלי (החלק מהמדד שמבוסס על תעשיית ההייטק אינו זניח).

אותה חברה בודדת (או 2 בשביל מניעת מונופול) שתשרוד לא תקבל בין לילה את כל ההון של כל שאר החברות ולא תגייס את כל כוח האדם של כל שאר החברות מהענף כך שהשווי שלה בשוק לא יגדל בצורה מספקת בשביל לפצות על הנזק שנגרם למשקיעים משאר החברות.

בניגוד לחברות שמייצרות אוכל למשל שאם אדם מסויים לא ירכוש אוכל מחברה אחת אז הוא ירכוש אותו מחברה אחרת, במקרה הזה אנשים לא ירכשו את שירותיהם של "המתכנתים" בכלל.

יש הבדל מהותי בין התניידות רווחים מחברה אחת לאחרת לבין היעלמות תחום שלם עם כל רווחיו והוצאותיו (שהם הרווחים של חברות אחרות).

 

[quesito]

זה באמת הבסיס לזה אבל 90% מחברות התכנה יפשטו רגל כי אף אחד לא יצטרך אותן יותר.
תדמיין לעצמך מערכת הפעלה אחת ויחידה שפותחה ע"י חברה אחת ומאותו רגע כל אדם בבית יכול לתכנת לעצמו כל תכנה שהוא רוצה ע"י ניהול דו-שיח מילולי עם אותה מערכת הפעלה.
במקרה שכזה משבר הדוט-קום של שנת ה-2000 שהוביל לאבטלה עצומה בתחום ההייטק יהפוך להיות בקושי חצ'קון בגרף ההיסטורי (והוירטואלי) של "כמות האנשים מההייטק שאיבדו את עבודתם במהלך שנה קלנדרית אחת".
בהינף יד כל אותן חברות שמשקיעי המדדים רכשו במחירים מופרזים יאבדו את ערכן וימחקו הון ניכר של משקיעי המדדים כמחיקה סופית שאין ממנה התאוששות.
אני לא מעוניין בסיכון שכזה על חלק כל גדול מתיק ההשקעות שלי (החלק מהמדד שמבוסס על תעשיית ההייטק אינו זניח).

אותה חברה בודדת (או 2 בשביל מניעת מונופול) שתשרוד לא תקבל בין לילה את כל ההון של כל שאר החברות ולא תגייס את כל כוח האדם של כל שאר החברות מהענף כך שהשווי שלה בשוק לא יגדל בצורה מספקת בשביל לפצות על הנזק שנגרם למשקיעים משאר החברות.

בניגוד לחברות שמייצרות אוכל למשל שאם אדם מסויים לא ירכוש אוכל מחברה אחת אז הוא ירכוש אותו מחברה אחרת, במקרה הזה אנשים לא ירכשו את שירותיהם של "המתכנתים" בכלל.

יש הבדל מהותי בין התניידות רווחים מחברה אחת לאחרת לבין היעלמות תחום שלם עם כל רווחיו והוצאותיו (שהם הרווחים של חברות אחרות).

גם לי יש שאלות ותסריטים בראש על דברים בסגנון הזה.. לפעמים אני אומר : אולי כל תחום האינטרנט תכנה ייכנס לרוויה ? אולי לא יהיה מספיק מקום פיזי לאחסון או שאלגוריתמים דחיסת המידע לא יספיקו כדי לאחסן כל כך הרבה מידע ?

האם יש לך מאמרים או כתבות על נושאים כאלה? או שזה רק הדעה האישית שלך מה שהסברת מקודם על "מערכת הפעלה..." ?

 

[daat99]

האם יש לך מאמרים או כתבות על נושאים כאלה? או שזה רק הדעה האישית שלך מה שהסברת מקודם על "מערכת הפעלה..." ?

זו סתם דימיון פרוע שלי.
הנקודה היא שאני שם את הכסף שלי על השולחן רק בחברות שהוכיחו כבר יכולת שרידות שהיא הרבה מעל הממוצע ובמשך כל הזמן הזה הצליחו להגדיל את המשכורת שאני כמשקיע מקבל מהן בכל שנה ושנה - כולל השנים הקשות.
זה כמובן לא מבטיח לי שזה יימשך לנצח אבל זה מראה לי שהנהלת החברה ועסקי החברה מסוגלים לעשות זאת.
בינתיים רוב חברות הטכנולוגיה (ישנן יוצאות דופן) לא הוכיחו יכולת שרידות שכזו וזו הסיבה שאני לא מתקרב אליהן - לא בגלל התחום שבו הן עוסקות אלא בגלל שהן לא הוכיחו שרידות.

 

[quesito]

ראית את הרווחים של החברה ואת הדיבידנדים שלה?
לדוגמה במהלך 2017 החברה הרוויחה 1.11 דולר בלבד אבל חילקה דיבידנד של 2.238 דולר.
היא מחלקת יותר דיבידנדים מהרווחים שלה כבר מ-2012.

כמה זמן אתה חושב שהיא תשרוד עם ההתנהלות האבסורדית הזו עם או בלי המשך הגדלת הדיבידנדים?

תשואת דיבידנד נוכחית של 7% מראה מה השוק חושב.

https://seekingalpha.com/article/4148649-consider-equity-reits-next-investment-iron-mountain

מה דעה שלך לגבי מאמר זה ?

 

[daat99]

מה דעה שלך לגבי מאמר זה ?

המאמר מוצף במידע מעוות ומטעה שנועד להציג תמונה מושלמת ולהסתיר את המידע שלא מסתדר עם התמונה הזו (וזה בלי להכיר את החברה מעבר למאמר).

דוגמה 1:

These long term storage contracts provide a solid base of revenue and earnings for IRM on which to build. The chart below shows IRM’s total cubic feet of storage (stored boxes) continues to steadily grow.

נשמע טוב?
חישוב קצר מראה קצב גדילה של פחות מ-2% בשנה...

The charts above show IRM’s AFFO/share and cash dividend distribution growth over the last 4 and 6 years respectively. Double digit growth in AFFO/share and high single digit growth in dividend distributions is very solid performance.

באמת?
למה רק 4 שנים של FFO ולמה דווקא 6 שנים של הגדלת דיבידנדים?
בוא ונשאל את גורופוקוס:
FFO:

• ב-2011 ה-FFO עמד על 625.14
• עד 2016 הוא רק ירד והגיע לשפל של 543.89
• ב-2017 הוא עמד על 720.97

אם נתעלם מ-2017 יש לנו 5 שנים שלמות של ירידה ב-FFO.
אם נספור גם את 2017 אז יש לנו גדילה של 15% ב-6 שנים = קצב הגדלה שנתי של 2.4% בלבד!
גדילה של 2.4% בממוצע ל-6 שנים זה לא מספר מרשים במיוחד ובהחלט לא קצב גדילה "חד ספרתי גבוה"...

מה עם הדיבידנדים?
מ-2011 הדיבידנדים עלו מ-38 סנט ל-2.24 דולר - גדילה לא רעה אבל זו הגדלת דיבידנדים בלי שום גיבוי עסקי של הגדלת רווחים/תזרים!

חשוב שתזכור שחלק גדול מהכותבים האלו כותבים במטרה לייצר לעצמם הכנסות.
במקרה של הכותב הזה (מהיכרות קודמת שלי אתו) לעניות דעתי הוא פועל בשני מישורים במקביל:

1. מייצר פרסום לשירות בתשלום שהוא מוכר
2. מפרסם מאמרים סופר-חיוביים (שמציגים מידע סלקטיבי בלבד) על חברות אחרי שהוא רכש אותן

אני משתדל להימנע מהשקעות בגלל כתבות של אחרים - בעיקר לא כתבות של אנשים שנראים ככותבים מתוך אינטרס עסקי.

 

[quesito]

המאמר מוצף במידע מעוות ומטעה שנועד להציג תמונה מושלמת ולהסתיר את המידע שלא מסתדר עם התמונה הזו (וזה בלי להכיר את החברה מעבר למאמר).

דוגמה 1:

​

נשמע טוב?
חישוב קצר מראה קצב גדילה של פחות מ-2% בשנה...

​

באמת?
למה רק 4 שנים של FFO ולמה דווקא 6 שנים של הגדלת דיבידנדים?
בוא ונשאל את גורופוקוס:
FFO:

• ב-2011 ה-FFO עמד על 625.14
• עד 2016 הוא רק ירד והגיע לשפל של 543.89
• ב-2017 הוא עמד על 720.97

אם נתעלם מ-2017 יש לנו 5 שנים שלמות של ירידה ב-FFO.
אם נספור גם את 2017 אז יש לנו גדילה של 15% ב-6 שנים = קצב הגדלה שנתי של 2.4% בלבד!
גדילה של 2.4% בממוצע ל-6 שנים זה לא מספר מרשים במיוחד ובהחלט לא קצב גדילה "חד ספרתי גבוה"...

מה עם הדיבידנדים?
מ-2011 הדיבידנדים עלו מ-38 סנט ל-2.24 דולר - גדילה לא רעה אבל זו הגדלת דיבידנדים בלי שום גיבוי עסקי של הגדלת רווחים/תזרים!

חשוב שתזכור שחלק גדול מהכותבים האלו כותבים במטרה לייצר לעצמם הכנסות.
במקרה של הכותב הזה (מהיכרות קודמת שלי אתו) לעניות דעתי הוא פועל בשני מישורים במקביל:

1. מייצר פרסום לשירות בתשלום שהוא מוכר
2. מפרסם מאמרים סופר-חיוביים (שמציגים מידע סלקטיבי בלבד) על חברות אחרי שהוא רכש אותן

אני משתדל להימנע מהשקעות בגלל כתבות של אחרים - בעיקר לא כתבות של אנשים שנראים ככותבים מתוך אינטרס עסקי.

גם אני נזהר מאוד. אתה גם אמרת שעוקב אחרי SA .
אז בעצם אתה רק משתמש בדוד פיש ? אני לא רוצה לסמוך רק על בן אדם אחד.

 

[daat99]

אתה גם אמרת שעוקב אחרי SA .

לא לצורך ניהול התיק ואני לא מסתמך על אף מאמר שם בשביל ביצוע פעולות.
אני משתמש בסיקינג אלפא רק מתוך עניין ורצון לקרוא על דברים שאנשים עושים בעולם ההשקעות למרות שאני לא משנה את מעשי בעקבות הקריאה הזו.

אז בעצם אתה רק משתמש בדוד פיש ?

אני משתמש באקסל שלו ככלי לסינון ומעיף מבט בגרפים בגורופוקוס אחרי הסינון לראות שאין משהו שונה מהותית.

 

[quesito]

המאמר מוצף במידע מעוות ומטעה שנועד להציג תמונה מושלמת ולהסתיר את המידע שלא מסתדר עם התמונה הזו (וזה בלי להכיר את החברה מעבר למאמר).

דוגמה 1:

​

נשמע טוב?
חישוב קצר מראה קצב גדילה של פחות מ-2% בשנה...

​

באמת?
למה רק 4 שנים של FFO ולמה דווקא 6 שנים של הגדלת דיבידנדים?
בוא ונשאל את גורופוקוס:
FFO:

• ב-2011 ה-FFO עמד על 625.14
• עד 2016 הוא רק ירד והגיע לשפל של 543.89
• ב-2017 הוא עמד על 720.97

אם נתעלם מ-2017 יש לנו 5 שנים שלמות של ירידה ב-FFO.
אם נספור גם את 2017 אז יש לנו גדילה של 15% ב-6 שנים = קצב הגדלה שנתי של 2.4% בלבד!
גדילה של 2.4% בממוצע ל-6 שנים זה לא מספר מרשים במיוחד ובהחלט לא קצב גדילה "חד ספרתי גבוה"...

מה עם הדיבידנדים?
מ-2011 הדיבידנדים עלו מ-38 סנט ל-2.24 דולר - גדילה לא רעה אבל זו הגדלת דיבידנדים בלי שום גיבוי עסקי של הגדלת רווחים/תזרים!

חשוב שתזכור שחלק גדול מהכותבים האלו כותבים במטרה לייצר לעצמם הכנסות.
במקרה של הכותב הזה (מהיכרות קודמת שלי אתו) לעניות דעתי הוא פועל בשני מישורים במקביל:

1. מייצר פרסום לשירות בתשלום שהוא מוכר
2. מפרסם מאמרים סופר-חיוביים (שמציגים מידע סלקטיבי בלבד) על חברות אחרי שהוא רכש אותן

אני משתדל להימנע מהשקעות בגלל כתבות של אחרים - בעיקר לא כתבות של אנשים שנראים ככותבים מתוך אינטרס עסקי.

לא הבנתי למה ירידה של 5 שנים.
הקו האדום נראה די עולה