ממצאי המחקר של יוג'ין פאמה וקנת' פרנץ לגבי חברות דיבידנד

  • פותח הנושא Dali
  • פורסם בתאריך

Dali

Active Member
הצטרף
20/8/20
שלום לחברי הקבוצה.
אשמח לקבל קישור במאמר זה למקום בו חושפים את הממצאים בנוגע לתשואה של חברות המחלקות דיבידנד ביחס לשאר החברות ב s & p 500.
בספר the aingle best investment, מחבר הספר מביא כמה פעמים מקורות מהמחקר והוא מתייחס גם לתשואה של מניות אותן החברות.
כמו כן, אשמח אם תוכלו לשתף ממצאים מהמחקר בנוגע לאלו החברות.
 

daat99

מייסד
מנהל
הצטרף
22/11/15
מדובר בנתונים הגולמיים שאספו זוכי פרס הנובל בכלכלה יוג'ין פאמה וקנת' פרנץ' וניתן לראותם (מאוד מעודכנים!) באתר הרשמי של קנת' פרנץ'.
בספר הוא מדבר על הנתונים שמחלקים את החברות האמריקאיות לפי תשואות הדיבידנד (dividend yield) ואתה יכול להוריד את הקובץ הרלוונטי מהאתר הרשמי של קנת' פרנץ'.

נתון מעניין שאני זיהיתי בקובץ הוא שב-100% מתקופות השקעה של 31 שנה השקעה במניות שמחלקות דיבידנד הניבה תשואת יתר מול השקעה במדד הרחב.
אפילו מחקר טריניטי (כלל ה-4%) הסתפק בהצלחה של 96% בלבד וכאן יש לנו הצלחה של 100%! (ועם פערי תשואה מאוד משמעותיים)
 

Dali

Active Member
הצטרף
20/8/20
תודה על הקישור דעת.
אכן הגעתי לדף זה, אך אני לוקה בדיסאורייטציה.
מאוד קשה לי להבין את שילובי האותיות השונים ולא מצאתי מקראה.
אולי הבנתי לא נכון, אך חשבתי שיש מאמר שפורסם על ידי החוקרים, בין כל המאמרים המובאים באתר שלהם, שמציג את נתוני התשואה של החברות ברשימת אצולת הדיבידנדים בהשוואה למדד עצמו שמציג את הנתונים ומוכיח שאכן הן משיאות תשואת יתר
 

daat99

מייסד
מנהל
הצטרף
22/11/15
אכן הגעתי לדף זה, אך אני לוקה בדיסאורייטציה.
יש שם רק שני קבצים שמציגים נתונים של תיקים מבוססי תשואת דיבידנד - אחד כולל דיבידנדים (המעניין) ואחד מייצג מחיר בלבד (טיפה מוזר בהקשר הזה...).

אך חשבתי שיש מאמר שפורסם על ידי החוקרים
לא שידוע לי.
יש את המחקרים של נד דייויס שמבוססים על הנתונים הללו ואתה יכול לפתוח את האקסל המקורי לבד ולבדוק מה שמחשק לך.
אין קשר (ישיר) בין הנתונים לבין אצולת הדיבידנדים.
 

Dali

Active Member
הצטרף
20/8/20
אין קשר (ישיר) בין הנתונים לבין אצולת הדיבידנדים
איזה קשר של תשואה היסטורית ביחס לחברות דיבידנד כן יש? זכור לי משהו.
כמו כן, אשמח אם תוכל לשלוח צילום מסך של הקובץ הספציפי באתר של קנת' פראנץ'. לא איתרתי אותו.
לגבי נד דייוויס, ראיתי שיש המון מאמרים.
לאיזה מאמר התכוונת?
תודה דעת
 

daat99

מייסד
מנהל
הצטרף
22/11/15
איזה קשר של תשואה היסטורית ביחס לחברות דיבידנד כן יש?
חברות דיבידנד != אצולת דיבידנדים.
טבע היא חברת דיבינד - היא ממש לא אצילת דיבידנדים.

הקובץ הספציפי באתר של קנת' פראנץ'
תחפש שם dividend yield - יש בדיוק שני קישורים (עם/בלי דיבידנדים).

לגבי נד דייוויס, ראיתי שיש המון מאמרים.
לאיזה מאמר התכוונת?
בכמעט כל המחקרים שלהם יש הדגמות על איך מדיניות דיבידנד (הגדלה/יציב/פגיעה) משפיעה על התשואה הסופית.
 

מומו

Well-Known Member
הצטרף
12/2/19
מקפיץ את השרשור הישן כאן בעקבות תגובה בשרשור אחר:
להתבונן בנתונים ההיסטוריים
שפותחים אתה קישור מקבלים אינספור קישורים לקבצים. @daat99 האם התכוונת ל2 הקישורים האלה:
Portfolios Formed on Dividend Yield TXT CSV Details
Portfolios Formed on Dividend Yield [ex. Dividends] TXT CSV Details​
פתחתי את הקבצים בקישור ולא ממש הצלחתי להבין מה הם מספרים לי, ציפיתי לקבל רשימת חברות מהאצולה/מחלקי דיבידנדים כדי לחקור מה עלה בגורלם...

@לומד מהר כשמסבירים לאט אתה מוזמן לעקוב :)
 

daat99

מייסד
מנהל
הצטרף
22/11/15
האם התכוונת ל2 הקישורים האלה:
הראשון - קובץ CSV שפותחים באקסל.
פתחתי את הקבצים בקישור ולא ממש הצלחתי להבין מה הם מספרים לי
הקבצים הללו מתארים את כל החברות בשוק האמריקאי כשהן מחולקות לפי קבוצות מבוססות תשואת דיבידנד:
* קבוצת החברות שלא מחלקות בכלל (אתה תראה שהתשואה הכוללת של השקעה בקבוצה זו היא אחת מהגרועות ביותר ואין אפילו תקופת השקעה אחת של 30 שנה שבה השקעה בקבוצה הזו הצליחה להניב תוצאה טובה יותר מהמדד - זה למעשה אומר שרק מעצם הימנעות ההשקעה בקבוצה זו כבר היה ניתן לנצח את המדד לאורך זמן)
* העשירונים - לקחו את כל החברות ואחרי מיון לפי תשואת דיבידנד חילקו אותן ל-10 קבוצות שכל אחת מהן מייצגת את העשירון המתאים
* החמישונים - בדומה לעשירונים רק שהחלוקה הייתה ל-5 קבוצות
* 30% עליון, 30% תחתון ו-40% באמצע - גם כאן בוצעה חלוקה אבל היא לא אחידה כמו החלוקות הקודמות.

תיק דיבידעת ממוקם בחמישונים השלישי והרביעי.
אני נמנע באופן קיצוני מהחמישון החמישי (תשואת דיבידנד גבוהה באופן חריג) ומהחמישונים השני והראשון (תשואת דיבידנד נמוכה מהמדד).
 

מומו

Well-Known Member
הצטרף
12/2/19
כדי לוודא שאני מבין איך קוראים את הקובץ, פתחתי את ה-CSV ליד הכותרת: Portfolios Formed on Dividend Yield
1. הנתונים בטבלה מייצגים את התשואות לכל חודש?
2. עמודה B (כותרת "0=>") מתייחס לתשואות של כל החברות שלא מחלקות דיבידנדים בכלל?
3. עמודות עם הכותרת Qnt מתייחסים ל"חמישונים" שציינת? אם כן, מדוע לא מופיעים Qnt1 ו-Qnt5? (עדכון: אני חושב שהצלחתי להבין Qnt1=Lo20 ו-Qnt5=Hi20)
4. עמודות עם הכותרת Dec מתייחסים ל"עשירונים" שציינת? אם כן, מדוע לא מופיעים Dec1 ו-Dec10? (עדכון: כנ"ל כאן, אני עונה לעצמי Lo10 ו-Hi10)

אז אם הבנתי נכון, הטענה שלך שכתבת:
אתה תראה שהתשואה הכוללת של השקעה בקבוצה זו היא אחת מהגרועות ביותר
כלומר, חישוב הסה"כ של עמודה B לכל תקופה של 30 שנה תהיה בהכרח קטנה מסה"כ של כל עמודה אחרת (C עד T) לאותה התקופה?
 

daat99

מייסד
מנהל
הצטרף
22/11/15
הנתונים בטבלה מייצגים את התשואות לכל חודש?
תשואה כוללת: עליית ערך + דיבידנדים.

2. עמודה B (כותרת "0=>") מתייחס לתשואות של כל החברות שלא מחלקות דיבידנדים בכלל?
נכון.
תנסה למצוא תקופת השקעה בודדת בת 30 שנה ומעלה שבה הקבוצה הזו הניבה תוצאות טובות יותר מהממוצע למשל :)

עמודות עם הכותרת Qnt מתייחסים ל"חמישונים" שציינת?
אכן.

מדוע לא מופיעים Qnt1 ו-Qnt5? (עדכון: אני חושב שהצלחתי להבין Qnt1=Lo20
נכון - ה-20% התחתונים זה החמישון התחתון בעוד ה-20% העליונים מהווים את החמישון העליון.
למשל העשירון העליון מבחינת הכנסה מייצג 10% מהאוכלוסייה עם ההכנסה הגבוהה ביותר.
זו דרך לוודא שכולם מתייחסים לאותן הקבוצות ולא מתחילים לספור מהכיוון השני (כמו למשל החמישון הראשון יכול להיות מוגדר ע"י ה-20% עם הדיבידנד הגבוה במקום ה-20% עם הדיבידנד הנמוך).

עמודות עם הכותרת Dec מתייחסים ל"עשירונים" שציינת?
כן וכנ"ל.

חישוב הסה"כ של עמודה B לכל תקופה של 30 שנה תהיה בהכרח קטנה מסה"כ של כל עמודה אחרת (C עד T) לאותה התקופה?
לא של "כל עמודה אחרת" אלא ביחס לממוצע של כל הקבוצות ביחד (או למשל ביחס לחמישון הרביעי).
החמישון התחתון/ראשון למשל הציג תוצאות בעייתיות גם כן והחמישון העליון כולל בתוכו את רוב החברות שפגעו בדיבידנד והן גם אחת הקבוצות הגרועות בהיסטוריה אבל נמצאות בו גם החברות שלא פגעו בדיבידנד כך ששני ההפכים הללו מנטרלים זה את זה והוא עדיין ייצג תשואה סבירה.

תזכור שתשואת השוק התקבלה ע"י השקעה בכל הקבוצות ביחד ולא רק בקבוצת הלא מחלקות מול תת-קבוצה של המחלקות.
 

מומו

Well-Known Member
הצטרף
12/2/19
תודה רבה על התשובה המפורטת

תשואה כוללת: עליית ערך + דיבידנדים.
מה לגבי פיצולים, התפצלויות, מיזוגים וכו'? האם המחקר שלהם יכל לחקור היסטורית את כל מה שקרה מאז? (אני זוכר את הדוגמה של MO למשל שלא עלה בידנו)

אגב אני לא איש אקדמיה ומעניין לדעת האם החוקרים פרסמו את הנתונים הגולמיים שעליהם הם התבססו במחקר? כדי לבדוק שהמחקר שלהם אמין ולא נעשו בו שגיאות/הנחות מסוימות


לא של "כל עמודה אחרת" אלא ביחס לממוצע של כל הקבוצות ביחד
מדוע להשוות לממוצע? או מה הסיבה שלא להשוות סה"כ העמודה מול הסה"כ של העמודות האחרות?
הרי בעצם אנחנו משווים מה היה קורה לכל 1$ שהיינו משקיעים בקבוצה א' מול קבוצה ב' אחרי 30 שנה

החמישון העליון כולל בתוכו את רוב החברות שפגעו בדיבידנד
האם זו המסקנה מאותו מחקר או ממחקר אחר? אם ממחקר אחר איך אתה מוודא שהם מתבססים על אותם הנתונים הגולמיים? (זה מתקשר לשאלה הקודמת האם החוקרים פרסמו את הנתונים הגולמיים כדי שאחרים יוכלו להמשיך לחקור)


תזכור שתשואת השוק התקבלה ע"י השקעה בכל הקבוצות ביחד ולא רק בקבוצת הלא מחלקות מול תת-קבוצה של המחלקות.
סליחה, לא ממש הבנתי את הנקודה הזו -
מה הקשר כאן לתשואת כל השוק? אנחנו משווים כאן תשואה של לא מחלקות מול הקבוצות שמחלקות

שאלה נוספת - אם אחשב את הממוצע של כל הקבוצות האם בהכרח אקבל את תשואת השוק? האם קיים מדד של "תשואת השוק" שניתן להשוות מולה בצורה קלה? (בסגנון של לפתוח מדד X לתקופה של 30 שנה ולהשוות מול הממוצע שיצא לי בחישוב באקסל)
 

daat99

מייסד
מנהל
הצטרף
22/11/15
מה לגבי פיצולים, התפצלויות, מיזוגים וכו'?
כמו בכל המחקרים - פיצולים הם חסרי משמעות, התפצלויות ומיזוגים מוחקים ערך.

אגב אני לא איש אקדמיה ומעניין לדעת האם החוקרים פרסמו את הנתונים הגולמיים שעליהם הם התבססו במחקר?
הקובץ הזה מכיל את הנתונים הגולמיים שבעקבותם הם פרסמו את המחקרים שזיכו אותם בפרס נובל לכלכלה אז התשובה היא: כן :)

כדי לבדוק שהמחקר שלהם אמין ולא נעשו בו שגיאות/הנחות מסוימות
כמובן שנעשו - כמו בכל דבר.
הצגת בעצמך דוגמא אחת לפחות: התפצלויות ומיזוגים.

מדוע להשוות לממוצע? או מה הסיבה שלא להשוות סה"כ העמודה מול הסה"כ של העמודות האחרות?
כל הקבוצות ביחד הניבו את תשואת השוק והמטרה שלנו היא לראות אם קבוצת הלא מחלקות תרמה לתשואת השוק או פגעה בה.
במלים אחרות אם כל השוק הרוויח 5% אבל הלא מחלקות הרוויחה רק 4% אז אנחנו יודעים שהיא פגעה בתשואת השוק ובלעדיה תשואת השוק הייתה גדולה יותר.

אפשר לבצע את החישבו בהרבה דרכים - לדעתי הכי קל זה ממוצע של כולם אבל תבחר בדרך שנוחה לך.


הרי בעצם אנחנו משווים מה היה קורה לכל 1$ שהיינו משקיעים בקבוצה א' מול קבוצה ב' אחרי 30 שנה
לא מדוייק - אנחנו מנסים להשוות מה היה קורה ל-$1 שהושקע בכל השוק אם השוק לא היה מכיל את קבוצת הלא מחלקות.
במלים אחרות ניתן לבדוק מה קרה להשקעה של $0.2 בכל חמישון (עם איזונים בכל שנה) מול השקעה רק בקבוצת הלא מחלקות.
לחלופין אפשר לבדוק מה קרה להשקעה של $1 בשוק לעומת רק קבוצת הלא מחלקות.

כל הבדיקות הללו יובילו לאותה התוצאה אז תבחר את הבדיקה הנוחה לך.

האם זו המסקנה מאותו מחקר או ממחקר אחר?
זו מסקנה שהתקבלה ממחקרים על גובה דיבידנדים כגון נד דייויס והנתונים של דויד פיש מ-2007 ואילך.
לצערי אני לא מכיר מקור מהימן לנתונים הגולמיים הללו מלפני דויד פיש (נד דייויס מפרסם רק את התוצאות אבל לא את הנתונים עצמם).


איך אתה מוודא שהם מתבססים על אותם הנתונים הגולמיים?
הם לא יכולים (וגם לא צריכים) להתבסס על אותם הנתונים הגולמיים.

מה הקשר כאן לתשואת כל השוק? אנחנו משווים כאן תשואה של לא מחלקות מול הקבוצות שמחלקות
המטרה היא לראות שקבוצת הלא מחלקות פגעה בתשואת השוק הכולל.
אם תצליח להוכיח זאת (לעצמך לפחות) אז אתה למעשה מוכיח שהשקעה שמחקה את השוק מניבה תשואת חסר להשקעה שמחקה רק את החברות המחלקות ונמנעת מהחברות הלא מחלקות.

אם תצליח להוכיח זאת (לעצמך לפחות) אז אתה למעשה מוכיח גם שניתן בקלות יתרה להשיג תשואת יתר מול השוק לאורך זמן ובשלב הזה אתה כבר לא תוכל להסביר לאנשים למה השקעה מחקה מדד זה טוב בלי לשקר לעצמך - ראה הוזהרת! :)

אם אחשב את הממוצע של כל הקבוצות האם בהכרח אקבל את תשואת השוק?
השוק מייצג את כל החברות ביחד - המחלקות והלא מחלקות כאחד.
אם אתה מחשב את התשואה של כל הקבוצות ביחד אז זה שקול מתמטית לחישוב תשואת השוק הרחב*.

*עד כדי ניטרול משקלים אבל אין לנו מידע עליהם כך שזו פעולה בלתי אפשרית בפני עצמה

האם קיים מדד של "תשואת השוק" שניתן להשוות מולה בצורה קלה?
תשואת השוק האמריקאי.
תשים לב שהמספרים ישתנו בהתאם לנקודות הדגימה (ינואר 2023 זה המחיר של איזה יום מינואר? הוא מחושב לפי מחיר פתיחה/סגירה/ממוצע יומי? וכו').
 

מומו

Well-Known Member
הצטרף
12/2/19
הקובץ הזה מכיל את הנתונים הגולמיים
כנראה שהמינוח שהשתמשתי בו לא נכון, אני התכוונתי שהקבצים האלה הם קבצים מעובדים לאחר קטלוג של כל החברות. אני חושב שהנתונים הגולמיים אמורים להיות רשימת החברות עם מחירים המניה לפי תאריך, גובה דיבידנד וכו'...
כלומר הקבצים האלה שהם פירסמו כבר עברו עיבוד ראשוני עם חישוב התשואות לכל קבוצה. מהקובץ הנ"ל אין אפשרות לדעת אלו חברות נכנסו לקבוצה X ואין אפשרות להתחקות אחר המחקר שהם עשו

כל הקבוצות ביחד הניבו את תשואת השוק
כלומר, קובץ האקסל שלהם כלל את כל החברות שהיו בכל שנה ושנה מאז ועד היום?! זה חתיכת פרוייקט
ועדיין כמו שהזכרנו לא כולל את המיזוגים, התפצלויות וכו'...

ראיתי בקובץ 2 טבלאות:
Equal Weight Returns
Value Weight Returns
איזה מבין השניים לדעתך צריך להשתמש לצורך החישוב?


תהליך העבודה שביצעתי:
1. לקחתי את הטבלה לפי שנים מ-1928. ויתרתי על שנת 1927 כי היא לא שנה מלאה בנתוני החודשים
2. הוספתי עמודה חדשה שמחשבת את הממוצע של כל השורה וכך קיבלתי את הממוצע של תשואת השוק לאותה שנה. נקרא לעמודה זו U
3. הוספתי עמודה נוספת שמחשבת את הממוצע של עמודה U עבור 30 שנה (כלומר 30 שורות). נקרא לעמודה זו V
4. עמודה אחרונה שמחשבת את הממוצע של 30 שנה עבור הקבוצה שלא מחלקת (כלומר, ממוצע של 30 שורות עבור העמודה הראשונה בטבלה המקורית, עם הכותרת "0=>"). נקרא לעמודה זו W

אם מצאתי שורה שבה עמודה W יותר גדולה מעמודה V, זה אומר שהחברות שלא מחלקות במשך 30 שנה העלו את התשואה
האם הבנתי נכון?
 

daat99

מייסד
מנהל
הצטרף
22/11/15
כנראה שהמינוח שהשתמשתי בו לא נכון, אני התכוונתי שהקבצים האלה הם קבצים מעובדים לאחר קטלוג של כל החברות. אני חושב שהנתונים הגולמיים אמורים להיות רשימת החברות עם מחירים המניה לפי תאריך, גובה דיבידנד וכו'...
כלומר הקבצים האלה שהם פירסמו כבר עברו עיבוד ראשוני עם חישוב התשואות לכל קבוצה. מהקובץ הנ"ל אין אפשרות לדעת אלו חברות נכנסו לקבוצה X ואין אפשרות להתחקות אחר המחקר שהם עשו
קנת' פרנץ' ויוג'ין פאמה זכו בפרס נובל על עצם היכולת שלהם לאסוף את הנתונים שקיבלת.
מי שיצליח לאסוף את הנתונים שאתה מאתר יזכה גם בפרס נובל בכלכלה.
מה דעתך לנסות? :)

כלומר, קובץ האקסל שלהם כלל את כל החברות שהיו בכל שנה ושנה מאז ועד היום?! זה חתיכת פרוייקט
נכון - ובדיוק בגלל זה הם קיבלו פרס נובל בכלכלה.

ועדיין כמו שהזכרנו לא כולל את המיזוגים, התפצלויות וכו'...
אכן.
תתאר לעצמך איזו תהילה יקבל האדם שיצליח לעשות זאת גם עם התחקות אחרי מיזוגים והתפצלויות.

איזה מבין השניים לדעתך צריך להשתמש לצורך החישוב?
למה לא לחשב בשניהם?
שתי נקודות למחשבה:
* למדד שווי שוק יש המון תעודות מחקות ולרוב מדברים עליו כשמתארים את "תשואות השוק" ומחקרים שונים.
* מדד משקל שווה הוא מאוד נדיר מבחינת יישום ומחקרים אבל המחקרים הבודדים שבוצעו עליו הראו תשואת יתר תיאורתית משמעותית לעומת מדד שווי שוק.

1. לקחתי את הטבלה לפי שנים מ-1928. ויתרתי על שנת 1927 כי היא לא שנה מלאה בנתוני החודשים
אפשר לקחת לפי חודשים במקום לפי שנים ובכך לא רק מכפילים את כמות תקופות המבחן בפי-12 אלא גם מכסים את כל הנתונים הזמינים.


מה שאני בחרתי לעשות זה להוסיף עמודות חדשות שמדמות השקעה שמתחילה בשורה הראשונה של הנתונים המקוריים (כלומר מתחילים עם 100 דולר לדוגמה ואז בכל שורה מחושבת התשואה של אותו החודש עבור כל קבוצה).
אחרי שיש את זה אפשר להוסיף עמודה נוספת שמחשבת את התשואות לפי "שווי בסוף תקופה חלקי שווי בתחילת תקופה" בצורה דינמית לפי מספר השורות (12 שורות מייצגות שנה, 120 שורות מייצגות 10 שנים ו-360 שורות מייצגות 30 שנה) כך שהנוסחה יודעת לחשב לבד את התשואות של כל קבוצה בהתאם למה שהגדרתי בתא אחר כך שאני יכול לשנות את התא ולקבל תוצאות של תקופות שונות.

בנוסף הוספתי עמודות נוספות לכל קבוצה שמראות מה המקום שלהן ביחס לשאר הקבוצות.

לסיום אני סופר כמה פעמים כל קבוצה נמצאת בראש הרשימה לתקופות השקעה ארוכות שונות.
לדוגמא נכון ליוני 2021 קבוצת החברות שלא מחלקות לעולם לא נמצאה בראש הרשימה בהשקעות של 30 שנה והשקעה ראשונית של 100 דולר הובילה את המשקיע לשווי כולל של 323 אלף דולר.
לעומתה החמישון הרביעי (תיק משקיעי דיבידנדים גדלים נמצא כאן) היה במקום הראשון 569 פעמים (החמישון החמישי 142 פעמים, השלישי 13 פעמים, השני 2 פעמים הראשון והלא מחלקות 0 פעמים - סך הכל 711 תקופות השקעה של 30 שנה) והפך השקעה של 100 דולר לתיק בשווי של 2.4 מיליון דולר.

רצוי לזכור שמדובר בתשואות תוך התעלמות ממס אבל אני בספק רק אם מיסוי דיבידנדים של 25% מסוגל להפוך תיק של 2.4 מיליון דולר לפחות מ-323 אלף דולר...

אם נבודד לעשירונים אז העשירון השמיני עם 496, התשיעי עם 145, השביעי עם 16, הרביעי עם 57, השני עם 12 וכל שאר העשירונים עם 0 פעמים שבהם הם סיפקו את התשואה הגבוהה ביותר.
תשים לב שהעשירון העשירי שהוא הדיבידנד הגבוהה ביותר לא הצליח אפילו פעם אחת להיות במקום הראשון וזה ככל הנראה בגלל כמות החברות שפגעו בדיבידנדים.
 

מומו

Well-Known Member
הצטרף
12/2/19
קנת' פרנץ' ויוג'ין פאמה זכו בפרס נובל על עצם היכולת שלהם לאסוף את הנתונים שקיבלת.
תודה על ההבהרה, הרושם הראשוני שלי היה שהם קיבלו את הפרס אודות המחקר עצמו (הרעיון, החשיבה, הניתוח, עיבוד הנתונים וכו' ) ולא על הנתונים עצמם. להבנתי הנתונים היו בהישג יד של כולם.
כעת אני מבין שלא כך המציאות

אז, אם אני מבין נכון הם גילו "מכרה זהב" והם לא מוכנים למסור את המיקום שלו, אלא רק להראות לנו את הזהב שיוצא ממנו ואנחנו חייבים להאמין שיש מכרה זהב באיזשהו מקום כי אחרת מאיפה הזהב הגיע?
איך תוכל לשלול או להוכיח הימצאות של מכרה זהב אם לא מגלים לך את מיקומו?!

אדם שיצליח לעשות זאת גם עם התחקות אחרי מיזוגים והתפצלויות
אם האדונים הנכבדים היו מפרסים את "חומר הגלם", אולי מישהו היה יכול להמשיך את המחקר שלהם ולפתח אותו גם למיזוגים והתפצלויות ובזכותם יהיה עוד חתני פרס נובל. משלא עשו זאת, החתנים הבאים הצטרכו לעשות את אותה העבודה שהם עשו + מיזוגים והתפצלויות... עבודה כפולה ולא יעילה

* למדד שווי שוק יש המון תעודות מחקות ולרוב מדברים עליו כשמתארים את "תשואות השוק" ומחקרים שונים.
* מדד משקל שווה הוא מאוד נדיר מבחינת יישום ומחקרים אבל המחקרים הבודדים שבוצעו עליו הראו תשואת יתר תיאורתית משמעותית לעומת מדד שווי שוק.
אני פתוח לרעיונות ואשמח לבצע את הבדיקה על שניהם. רק קודם שאבין איך בודקים :)

אפשר לקחת לפי חודשים במקום לפי שנים ובכך לא רק מכפילים את כמות תקופות המבחן בפי-12 אלא גם מכסים את כל הנתונים הזמינים.
אמת.
אבל חשבתי להתחיל קודם עם דוגמה פשוטה ופחות מסובכת של השנים בלבד, כדי לוודא שאני מבין ועושה את החישוב בצורה הנכונה.
שמתי לב שבתשובתך לא שללת או אישרת את דרך החישוב שכתבתי. האם החישוב שלי לא נכון?
על כל פנים, אני מאמץ את השלבים שכתבת ומנסה להתחקות אחרי צעדים אלו...


מה שאני בחרתי לעשות זה להוסיף עמודות חדשות שמדמות השקעה שמתחילה בשורה הראשונה של הנתונים המקוריים (כלומר מתחילים עם 100 דולר לדוגמה ואז בכל שורה מחושבת התשואה של אותו החודש עבור כל קבוצה).
אחרי שיש את זה אפשר להוסיף עמודה נוספת שמחשבת את התשואות לפי "שווי בסוף תקופה חלקי שווי בתחילת תקופה" בצורה דינמית לפי מספר השורות (12 שורות מייצגות שנה, 120 שורות מייצגות 10 שנים ו-360 שורות מייצגות 30 שנה) כך שהנוסחה יודעת לחשב לבד את התשואות של כל קבוצה בהתאם למה שהגדרתי בתא אחר כך שאני יכול לשנות את התא ולקבל תוצאות של תקופות שונות.
כנראה שלא הצלחתי לרדת לסוף דעתך, מה ההיגיון לחשב את התשואה על 100$ ואח"כ לחזור לחשב את התשואה בין סוף תקופה לתחילת תקופה, הרי נקבל שוב את אותה התשואה שכתובה בטבלה המקורית, לא?!
לדוגמה - התשואה של שנה X היא 5.5%.
התחלנו ב-100% ואחרי שנה X קיבלנו 105.5$
אם נחשב את התשואה בין תחילת התקופה (100$) לבין סוף תקופה (105.5$) נקבל בחזרה את ה-5.5%

אני מנסה להתחקות אחר הצעדים שציינת ונתקל בקשיים:
להוסיף עמודות חדשות שמדמות השקעה שמתחילה בשורה הראשונה של הנתונים המקוריים (כלומר מתחילים עם 100 דולר לדוגמה ואז בכל שורה מחושבת התשואה של אותו החודש עבור כל קבוצה)
זה די קל - הוספתי 19 עמודות, כאשר בשורה הראשונה בכל אחת כתבתי "100", ובשורה הבאה נוסחה שמחשבת את ה-100 מהשורה הקודמת ומוסיפה את התשואה
שכפלתי את השורה הזו לכל הקבוצות (העמודות), ואח"כ שכפול לכל השורות עד לשורה האחרונה אפריל 2023

להוסיף עמודה נוספת שמחשבת את התשואות לפי "שווי בסוף תקופה חלקי שווי בתחילת תקופה" בצורה דינמית לפי מספר השורות (12 שורות מייצגות שנה, 120 שורות מייצגות 10 שנים ו-360 שורות מייצגות 30 שנה) כך שהנוסחה יודעת לחשב לבד את התשואות של כל קבוצה בהתאם למה שהגדרתי בתא אחר כך שאני יכול לשנות את התא ולקבל תוצאות של תקופות שונות.
כאן לא ממש הצלחתי להבין, איך אפשר בעמודה אחת בלבד לחשב את התשואות בצורה דינמית לכל הקבוצות ולכל התקופות שאני מבקש?
ממה שכתבת, אני מבין שהגדרת בתא אחר את כמות השורות שאתה רוצה לבדוק - 12 \ 120 \ 360 והעמודה החדשה שהוספת מתחשבת בה
ניסיתי להגדיר ע"י MOD ו-OFFSET ודברים מסובכים אבל קשה לי להאמין שזה מה שהתכוונת כי מרגיש לי שאני בכיוון ממש לא נכון

שאצליח ליצור את השלב הזה אמשיך בע"ה הלאה
 

daat99

מייסד
מנהל
הצטרף
22/11/15
הרושם הראשוני שלי היה שהם קיבלו את הפרס אודות המחקר עצמו (הרעיון, החשיבה, הניתוח, עיבוד הנתונים וכו' ) ולא על הנתונים עצמם
טכנית זה נכון אבל בלי איסוף הנתונים הם לא היו מסוגלית לבצע את המחקר.
מאז ועד היום הרבה מאוד אנשים השתמשו בנתונים שלהם בשביל לחקור רעיונות שונים, בעלי חשיבה שונה וניתוח שונה על אותם הנתונים ואף אחד מהם לא קיבל פרס נובל בכלכלה.

איסוף והנגשת הנתונים הללו זה הנתון שמבדיל בין זכייתם בפרס נובל לבין כל היתר שלא זכו בפרס נובל.

נ.ב.
אותו הדבר קרה גם עם רוברט שילר ופרס הנובל שלו.

להבנתי הנתונים היו בהישג יד של כולם.
טכנית כן אבל במציאות הם לא היו מונגשים.
קנת' פרנץ' ויוג'ין פאמה עברו על כמות עצומה של דו"חות היסטוריים בשביל ללקט את המידע והיום הם מנגישים אותו לכולם בפורמט טקסטואלי מרוכז בחינם.

הם גילו "מכרה זהב" והם לא מוכנים למסור את המיקום שלו, אלא רק להראות לנו את הזהב שיוצא ממנו ואנחנו חייבים להאמין שיש מכרה זהב באיזשהו מקום כי אחרת מאיפה הזהב הגיע?
לא רק שהם גילו יותר מדרך אחת "להכות את השוק" אלא הם שיתפו אותן ברבים לפני שרובנו שמענו את המילה "מניות" בפעם הראשונה.
בניגוד לרוב התיאוריות ש-"היו נכונות בעבר והפסיקו להיות נכונות כשהן פורסמו" אנחנו יודעים היום שגם מאז שהם פרסמו את הנתונים בפעם הראשונה ועד היום הדרכים הללו עדיין מייצרות תשואת יתר.

יש סיבה מוצדקת לכך שג'ון בוגל בספרו האחרון טען שקהילת הבוגל-הדס פיספסה בענק את חשיבות הדיבידנדים והפנה את כולם לקרוא את הבלוג האהוב DividendGrowthInvestor.com שעוסק בבחירת מניות בודדות תוך התמקדות בדיבידנד יציב וגדל כמו שאני מציג בבלוג שלי.

אני פתוח לרעיונות ואשמח לבצע את הבדיקה על שניהם. רק קודם שאבין איך בודקים :)
בצורה הפשוטה - חיבור, חיסור, כפל וחילוק :)
רושמים בצד מה קרה בשנה X ואז חוזרים על התהליך בשנה X+1.

אבל חשבתי להתחיל קודם עם דוגמה פשוטה ופחות מסובכת של השנים בלבד, כדי לוודא שאני מבין ועושה את החישוב בצורה הנכונה.
שמתי לב שבתשובתך לא שללת או אישרת את דרך החישוב שכתבתי. האם החישוב שלי לא נכון?
יש יותר מדרך אחת להגיע לתוצאה הרצויה.
החיסרון בדרך שהצעת הוא שאתה מצמצם את מרחב הבדיקות באופן משמעותי (מחלק את כמות תקופות ההשקעה ב-12) וזה פוגע ביכולת שלך לנתח את הנתונים.
כשמתבססים על נתונים שנתיים אז אין ברירה אבל כשיש נתונים חודשיים חבל לזרוק 11 תקופות השקעה לפח בכל שנה.

בשני המקרים החישוב הוא אותו הדבר - רק הנעלמים משתנים.

מה ההיגיון לחשב את התשואה על 100$ ואח"כ לחזור לחשב את התשואה בין סוף תקופה לתחילת תקופה, הרי נקבל שוב את אותה התשואה שכתובה בטבלה המקורית, לא?!
התשואה על 100 דולר מתחילה ב-1927 ומסתיימת ב-2023.
חישובי התקופות מתבססים על שווי תיק בשנה X לעומת שווי תיק בשנה X מינוס כמות החודשים שהשקענו.
לדוגמא עבור השקעה של 36 חודשים אני לוקח את שווי התיק שרשום בינואר 2023 ומחלק בשווי התיק שרשום בינואר 1993.
נוסחת החלוקה היא קבועה כך שרישום אותה הנוסחה בשורה של פברואר 2023 יספק לנו את תוצאה ההשקעה לפי התחלה בפברואר 1993 וכו'.

זה די קל - הוספתי 19 עמודות, כאשר בשורה הראשונה בכל אחת כתבתי "100", ובשורה הבאה נוסחה שמחשבת את ה-100 מהשורה הקודמת ומוסיפה את התשואה
שכפלתי את השורה הזו לכל הקבוצות (העמודות), ואח"כ שכפול לכל השורות עד לשורה האחרונה אפריל 2023
הצעד הזה נכון ובאמת פשוט כמו שציינת.

כאן לא ממש הצלחתי להבין, איך אפשר בעמודה אחת בלבד לחשב את התשואות בצורה דינמית לכל הקבוצות ולכל התקופות שאני מבקש?
עדיף לפתוח על הנושא שרשור ייעודי שבו תוכל לרכז את כל התהליך מההתחלה ועד הסוף.
אני קצר בזמן כרגע אז אין באפשרותי להסביר אבל תפתח שרשור ייעודי עם נוסחאות ותאים ובמהלך היום אני אסביר לך שם מה הנוסחה הרלוונטית.
 

מומו

Well-Known Member
הצטרף
12/2/19
תודה רבה דעת היקר, הודות לקוצר הזמן שלך אני חושב שהגעתי לבד לתוצאות הרצויות שדיברת עליהם... אכן הדברים יכולים להפתיע בצורה יוצאת דופן.
אני מצרף לכאן את התהליך שביצעתי לכל מי שרוצה להתנסות בעצמו ולהגיע מוכן ל"שיחת הסלון" הבאה :)

פעלתי לפי השלבים הבאים:
  1. הורדה של קובץ הנתונים מהאתר של קנת פרנץ. הקישור לעמוד מופיע באחד הפוסטים למעלה
    אני השתמשתי בקובץ Portfolios Formed on Dividend Yield - קישור ישיר לקובץ בפורמט CSV
  2. טעינה לאקסל או לגוגל שיט וחלוקה לגליונות באופן הבא:
    גיליון 1 - הנתונים המקוריים ללא שינוי
    גיליון 2 - Value Weight Returns -- Monthly
    גיליון 3 - Equal Weight Returns -- Monthly
    גיליון 4 - Settings מכיל את ההגדרות:
    100:Initial amount (סכום התחלתי להשקעה ביולי 1927)
    120:Months (מספר החודשים לחישוב)
מכאן והלאה השלבים זהים לגיליון 2 וגיליון 3:
קיבוע (Freeze) עמודה ראשונה ושורה ראשונה כדי שיהיה נוח לעבוד עם ריבוי השורות והעמודות

העתקה של 19 הכותרות (עמודות B עד T) 3 פעמים. קיבלנו סה"כ 4 סטים של 19 עמודות כל אחד:

סט ראשון - הנתונים המקוריים (הסט יוצג בעמודות B עד T)
נבצע העתק-הדבק פשוט של הטבלה המתאימה מגיליון 1


סט שני - יציג את כמות הכסף שצברנו אם היינו משקיעים את הסכום ההתחלתי מגיליון 4 (בדוגמה שלנו 100) מיולי 1927 (הסט יוצג בעמודות U עד AM)
הנוסחה בתא הראשון U2 תראה כך:
Settings!$B$1*(1+B2/100)
את תא U2 נשכפל לכל השורה עד תא AM2
הנוסחה בתא U3 תראה כך:
את תא U3 נשכפל לכל השורה עד תא AM3 ומשם נשכפל לכל השורות עד למטה


סט שלישי - יציג את ההפרש בסכום בין תקופה נוכחית לתקופה קודמת. התקופה הקודמת מוגדרת לפי מספר החודשים בגיליון 4, כלומר בדוגמה שלנו 120 חודשים שהם 10 שנים (הסט יוצג בעמודות AN עד BF). כדי לבצע את החישוב בצורה דינמית השתמשתי ב2 פונקציות INDIRECT ו-ADDRESS והגדרתי את הנוסחה בתא הראשון לחישוב (AN3) באופן הבא:
IFERROR(U3-INDIRECT(ADDRESS(ROW()-Settings!$B$2,COLUMN()-19,1)),)
נכון, חישבתי כאן את ההפרש בסכום ולא את התשואה כמו שהצעת, אבל אני מניח שזה מביא אותנו לאותם המסקנות
תאים AN2 ועד BF2 נשארים ריקים
השימוש בפונקציה IFERROR כדי לבטל אפשרות שאנו מחסירים תאים מחוץ לגבולות הטבלה (למשל אנחנו בינואר 1930 ורוצים לחשב 10 שנים אחורה)
את תא AN3 נשכפל לכל השורה עד תא BF3 ומשם נשכפל לכל השורות עד למטה


סט רביעי - יציג את מיקום הקבוצה ביחס לשאר הקבוצות כאשר 1 הכי טוב ו-19 הכי גרוע (הסט יוצג בעמודות BG עד BY)
לצורך כך נשתמש בפונקציה RANK, בתא BG2 נגדיר את הנוסחה כך:
IFERROR(RANK(AV2,$AN2:$BF2),)
שוב שימוש ב-IFERROR במקרים שבהם התאים ריקים כדי להסתיר תאים עם ERROR# או NA#
את תא BG2 נשכפל לכל השורה עד תא BY2 ומשם נשכפל לכל השורות עד למטה


כדי לקבל את התוצאות הסופיות נשתמש בפונקצית SUMIF כדי לסכום כמה פעמים קבוצה X היתה במקום הראשון, דוגמה לנוסחה:
SUMIF(BG2:BG1151, 1)
בדוגמה שעשיתי גיליתי שהקבוצה הלא מחלקת מגיעה למקום הראשון רק 10 פעמים במקרה שההשקעה היא ל10 שנים (מול 466 פעמים לקבוצה של החמישון הרביעי). וככל שההשקעה היא לטווח ארוך יותר מ-10 שנים הניקוד של הקבוצה הלא מחלקת הולך ופוחת. כלומר ההיסטוריה מלמדת אותנו שזה לא כלכלי להשקיע בחברות שלא מחלקות במידה ואנו משקיעים לטווח ארוך.
אני יודע שלא פעם ולא פעמיים ציינת את זה אבל אחרי שניתחתי בעצמי - זה הרבה יותר מוחשי... מדהים !!!
 

daat99

מייסד
מנהל
הצטרף
22/11/15
הנוסחה בתא הראשון U2 תראה כך:
את תא U2 נשכפל לכל השורה עד תא AM2
הנוסחה בתא U3 תראה כך:
אפשר להשתמש בנוסחה אחת לכל השורות של U עד AM:
קוד:
if(row(b2)=2,Settings!$B!$2:b2)*(1+b2/100)
חישבתי כאן את ההפרש בסכום ולא את התשואה כמו שהצעת, אבל אני מניח שזה מביא אותנו לאותם המסקנות
זה יכול להוביל למסקנות שגויות ורצוי לחלק את ההפרש בסכומים בסכום שהיה בתחילת התקופה.
יש הבדל משמעותי בתשואות בין שווי סוף תקופה של 1000 דולר כשבתחילת התקופה היה 900 דולר (11.11%~ תשואה) לבין שווי בסוף תקופה של 200 דולר כשבתחילת התקופה היה 100 דולר (100% תשואה).

השימוש בפונקציה IFERROR כדי לבטל אפשרות שאנו מחסירים תאים מחוץ לגבולות הטבלה (למשל אנחנו בינואר 1930 ורוצים לחשב 10 שנים אחורה)
אפשר לבצע בדיקת IF עם מספר השורה ולחשב רק אם מספר השורה גדול מ-(מספר החודשים בתקופה ועוד 1).

ככל שההשקעה היא לטווח ארוך יותר מ-10 שנים הניקוד של הקבוצה הלא מחלקת הולך ופוחת
אכן.
ככל שתקופת ההשקעה מתארכת כך קבוצת הלא מחלקות הופכת להיות יותר בעייתית וגוררת את תשואת המדד כלפי מטה.

כלומר ההיסטוריה מלמדת אותנו שזה לא כלכלי להשקיע בחברות שלא מחלקות במידה ואנו משקיעים לטווח ארוך.
את המסקנה הזו ראינו גם במחקרים של נד דייויס.

אני יודע שלא פעם ולא פעמיים ציינת את זה אבל אחרי שניתחתי בעצמי - זה הרבה יותר מוחשי... מדהים !!!
האמת האישית של האינדיבידואל תמיד מתקבלת אחרי שהוא טוען את הדברים ולא בגלל שאחרים אמרו לו.
זו הסיבה המרכזית שאנשים ממשיכים לפמפם טענות שהם שמעו מאחרים למרות שהן אינן נכונות בראיה היסטורית.
 
למעלה תחתית