כנגזרת של זה תזרים נמוך (לצורך כיסוי ההוצאות כמובן ולא ביחס לממוצע ההיסטורי
אני לא מסכים עם זה.
שוב:
תזרים
נמוך הוא
נמוך באחוזים בהשוואה לתשואת השוק.
לצורך ההמחשה:
תרכוש את כל המניות הקיימות של FELE אפילו עם תשואת דיבדידנד של 0.5% ואני מבטיח לך שהתזרים שתקבל יכסה את כל ההוצאות שלך...
אין שום קשר בין תזרים באחוזים לבין הוצאות בדולרים - בוא ולא נעשה סלט בכוונה
אצל חלק ניכר מקוראי הבלוג אני מניח), אז תזרים נמוך בקונטקסט הזה הוא בהקשר של ההוצאות החודשיות (והניסיון לכסות אותן) ולא הפער באחוזים ביחס לממוצע ההיטטורי.
וכאן אנחנו חוזרים שוב במעגל לציפיות של אנשים אינדיבודאלים לנסות ולקבל יותר ממה שהשוק רוצה לתת תוך כדי שימור רמת סיכון של השוק.
אני חושב שזה בלתי אפשרי - מותר לאחרים לחשוב אחרת.
אם נסכים על ההגדרה הזאת לרגע, האם הקונטקסט של ההקשר יותר ברור עכשיו (סיכון סביר להגדלת תזרים בהווה ע"ח העתיד)?
אין לי בעיה עם ההגדרות שנתת אבל אני לא מסכים עם ניסיון ההקשר בין אחוזים לדולרים.
אז הכוונה ביחס לנדרש להוצאות החודשיות
אין משמעות ל-"אחוז נמוך ביחס לכמות".
האחוז נשאר אחוז ולא ניתן להשוות אותו לכמות.
מטרת השרשור היתה להציף סיטואציה או דילמה שאני מניח שהיא שכיחה אצל קוראי הפוסט
אני מבין את הדילמה והצגתי את דעתי עליה לא מעט פעמים.
הדילמה במהותה:
1. אדם התרגל שפעם היה X והיום יש Y
2. אדם מתבאס ש-X גדול מ-Y ומנסה להשיג היום X במקום Y
3. המציאות מתעלמת מהאדם וממשיכה לתת Y
4. מתפרסמים דיונים באינטרנט בין אנשים שמבינים שמה שיש זה Y לאנשים שחושבים שיש גם X
ראיתי את המחזוריות הזו בכל חיי הבוגרים ועולם כמנהגו נוהג - היא ממשיכה גם היום
נ.ב.
זה לא מוגבל רק בשוק ההון!
אני באופן אישי, החלטתי להפסיק לחיות בעבר ולהתמקד במה שיש
בהווה.
נכון לכתיבת שורות אלו, תשואת הדיבידנד של המדד *שמייצג את השוק האמריקאי* היא 1.22% בלבד (לפי הקרן המחקה SPY).
הנתון
האחוזי הזה לא קשור לכמה
דולרים אדם ספציפי מוציא בחודש או לכמה
דולרים יש למשקיע ספציפי להשקיע בחודש.
כפי שכבר ציינתי, אין משמעות לניסיונות השוואה בין אחוזים לדולרים.
אינדיבידואלים שרוצים להתבאס מכך שהמציאות הנוכחית היא לא המציאות ההיסטורית, בהחלט יכולים לעשות זאת.
רצוי רק לזכור שהמציאות לא תשתנה רק בגלל שאדם ספציפי מתבאס.
אני מעדיף לתכנן את חיי בהווה תוך התחשבות בקיום המציאות הנוכחית שבה התזרים מהשוק הוא 1.22% בלבד.
קיימת דילמה פרקטית שפוגשת את היעדים שכל אחד מציב, קרוב או רחוק יותר, במונחי זמן לטעמי.
אני לא מגדיר זאת כדילמה בכלל.
דילמה צריכה לכלול שתי אלטרנטיבות שניתן לממשן וכאן אין לנו שתי אלטרנטיבות כי יש לנו רק מציאות אחת ובמציאות הזו תשואת הדיבידנד של השוק היא 1.22%.
אם אינדיבידואל היה יכול לבחור בין לחיות במציאות שלנו לבין לחיות "ביקום מקביל" שבו תשואת הדיבידנד של השוק היתה 3% אז הייתי מסכים אתך שעומדת בפניו דילמה.
כל עוד אין לאותו אדם אפשרות לעבור לחיות באותו "יקום מקביל" אז זו אינה דילמה.
נ.ב.
ביוני 1932 תשואת הדיבידנד של השוק היתה 13.84%.
אם כבר דילמה אז למה לא לנסות להשקיע לפי התשואה הזו?
למה דווקא 3%? 1.5%? 2%?
או כל מספר שרירותי אחר
שהתקבל בעבר ולא מתקבל היום?
אותו משקיע "שאין לו הרבה להשקיע אבל רוצה לממן הוצאות גבוהות" ישיג הרבה יותר אם הוא ישקיע ביוני 1932 עם תשואה של 13.84% במקום באוקטובר 2024 עם תשואה של 1.22%.
החיסכון/יכולת החיסכון אשר מושקעים מדי תקופה
זה תלוי בהכנסות וההוצאות של האינדיבודאל ואין לזה שום קשר לתשואת הדיבידנד של השוק.
סיבולת הסיכון/העדפות/פסיכולוגיה האישית
מבחינתי זה השיקול היחיד שצריך להתייחס אליו וכל השאר מיותר.
היעדים והמטרות (שכוללים את יעד ההוצאות החודשיות)
יעדים לא ריאלים נועדו לכישלון.
יעדים הססניים יובילו לאבדן תשואה אלטרנטיבית.
אני משאיר את היעדים לאחרים וממשיך להשקיע לפי תכנית העבודה שהגדרתי לעצמי ובהתאם לפסיכולוגיה של עצמי.
בצורה הזו אני יודע שאני אקבל בדיוק את מה שהמציאות נותנת לי בלי נזקים של שאיפות חסר ובלי אכזבות של חלומות בהקיץ.
נתוני הייחוס/הסתברויות מספריות, תנאי השוק.
זו המציאות שבה אנחנו חיים - גם אם היא פחות ידידותית למשקיעים מהמציאות של יוני 1932.
כל זה כמובן בהנחה שהעתיד לא ידוע ואין כדור בדולח.
בהחלט.
אני בטוח שמי שיודע את העתיד לא יבזבז את זמנו כאן
אני בעצם התייחסתי לפרמטר של ניהול הסיכון אל מול הפרמטר של גובה התזרים הרצוי (מול היעד של ההוצאות החודשיות).
כאן זה כבר דיון אחר לגמרי מהדיון שנוהל עד כה בשרשור (ובפורום באופן כללי).
לדעתי, מי שמעוניין בלקיחת סיכון יותר גדול בהחלט יכול להתחיל עם תזרים יותר גדול.
חשוב רק לזכור שסיכונים לעתים מתממשים ולכן כשלוקחים סיכון יותר גדול כך גדלה הסבירות שהוא יתממש והנזק יהיה יותר גדול.
לא נחשפתי עד כה למידע עובדתי שמראה איפה עובר "העקום האידאלי" של סיכון/סיכוי ולכן אין לי שום יכולת לתרום לדיון שכזה.
אני יודע שאני מעוניין לקחת רמת סיכון דומה לרמת הסיכון של השוק הכללי (פסיכולוגיה) והגדרתי את הפעולות שלי בהתאם.
התהייה היתה האם בתוך גבולות הגזרה הבטוחים (פי 1.5 שמתבססים כאמור על הנתונים וממוצעים היסטוריים) שהינם חלק ממחוללי הבסיס, נטילת סיכון בצורת חשיפת יתר, היא סיכון סביר.
אם אתה בתוך הגבולות שהגדרת כ-"סיכון סביר" אז אתה לא לוקח "סיכון יתר" ולכן הסיכון עצמו נשאר "סביר" להגדרתך.
שאלת חשיפת היתר זו שאלה אחרת לגמרי ואינה קשורה לגובה תשואת הדיבידנדים.
תחשוב על זה כך:
נניח ו"הסיכון הסביר" בעיניך הוא סיכוי של 2% (מספר שרירותי לצורך הדגמה - החלף בכל מספר אחר לנוחותך) להפסקת הדיבידנד מכל חברה.
אם כל התזרים שלך מתקבל מחברה בודדת אז יש לך סיכוי של 2% לאבד את כל התזרים וסיכוי של 98% לשמר את כל התזרים.
אם התזרים שלך מתחלק בצורה שווה בין שתי חברות אז:
1. יש סיכוי של 0.04% ששתי החברות יפסיקו לחלק דיבידנדים - במקרה הזה אתה מפסיד את כל התזרים (כמו במקרה של השקעה בחברה בודדת)
2. יש סיכוי של 1.98% שחברה A תפסיק לחלק דיבידנדים וחברה B תמשיך - במקרה הזה אתה מפסיד את חצי התזרים שהתקבל מחברה A אבל חברה B צמחה והגדילה את התזרים כך שהנזק הוא קטן מחצי התזרים
3. יש סיכוי של 1.98% שחברה B תפסיק לחלק דיבידנדים וחברה A תמשיך - במקרה הזה אתה מפסיד את חצי התזרים שהתקבל מחברה B אבל חברה A צמחה והגדילה את התזרים כך שהנזק הוא קטן מחצי התזרים
אם תשקיע 10% מההון בחברה A ו-90% בחברה B אז:
1. יש סיכוי של 0.04% ששתי החברות יפסיקו לחלק דיבידנדים - במקרה הזה אתה מפסיד את כל התזרים (כמו במקרה של השקעה בחברה בודדת או השקעה שווה בשתי החברות)
2. יש סיכוי של 1.98% שחברה A תפסיק לחלק דיבידנדים וחברה B תמשיך - במקרה הזה אתה מפסיד את 10% התזרים שהתקבל מחברה A אבל חברה B צמחה והגדילה את התזרים כך שהנזק הוא קטן מ-10% באופן יחסית משמעותי
3. יש סיכוי של 1.98% שחברה B תפסיק לחלק דיבידנדים וחברה A תמשיך - במקרה הזה אתה מפסיד את 90% התזרים שהתקבל מחברה B אבל חברה A צמחה והגדילה את התזרים כך שהנזק הוא קטן מ-90% אבל באופן זניח יחסית
ככל שמפצלים את התיק ליותר חברות בצורה שווה, כך הסבירות לאבדן מוחלט של התזרים
יורדת ובמקביל הנזק מאובדן התזרים מחברה בודדת מתכווץ.
כשמפצלים את התיק בצורה לא שווה אז הנזק לא שווה כתלות באיזו חברה גרמה לנזק.
תדמיין למשל שחברה A היא FELE וחברה B היא WBA ותבדוק איזה נזק עצום היה נגרם לתיק שכזה בדוגמא של ההשקעה הלא מאוזנת לעומת השקעה מאוזנת.
למרות שמדובר על סיכונים שונים, גם כאן אין מספר קסם ואין תשובה נכונה.
אני תוהה האם לקנות עוד פרארי, היא סיכון סביר.
בדוגמא שלך אם פרארי אחת מתקלקלת אז כל הפראריות שלך מתקלקלות גם כן באותו היום
ראה התייחסות לגבי
הסיכון השונה (שאינו קשור באופן ישיר לגובה הסיכון שחברה X תפגע בדיבידנדים כל עוד הסיכון זהה בין כולן) שנובע מפיזור לא אחיד לעיל.
מניח שכוונתך P2=1.1*1*P1? אחרת יצא 1=1.1*1
זה טריק חדש ליצר תשואה!
אכן, התכוונתי לנוסחה שרשמת.
אם אתה מצליח לזהות שגיאות ולתקן אותה אז אתה בטוח גם מבין אותה
דיברנו על מצב שבו מחיר המניח עולה (מכל מיני סיבות), ואז תשואת הדיבידנד יורדת. באקט הרכישה
המקרה הזה קורה כשכל השוק עולה.
למשל ע"י הדפסת כסף של הבנקים המרכזיים שחלקו זורם להשקעות בשוק ההון בדוגמת השקעות מחקות מדד.
