אשמח לקישור או לקצה חוט
בעצם אם אני מבין נכון, האסטרטגיה היא להשקיע את כל הכסף הזמין. ואז במקרה שצריך סכום כסף גדול (למשל קניית רכב, או הון עצמי לבית) - אז לוקחים הלוואה (מקרן השתלמות או גופים כאלו ואחרים).
הבנתי נכון?
תוכל להרחיב על זה גם?
טווח קצר
- פותח הנושא אין כפית
- פורסם בתאריך
בעצם אם אני מבין נכון, האסטרטגיה היא להשקיע את כל הכסף הזמין. ואז במקרה שצריך סכום כסף גדול (למשל קניית רכב, או הון עצמי לבית) - אז לוקחים הלוואה (מקרן השתלמות או גופים כאלו ואחרים).
הבנתי נכון?
- הצטרף
- 22/11/15
למיטב זכרוני הנושא הזה לרוב צץ כדיון צדדי בתוך דיון אחר כך שאני לא בטוח שאתה תוכל למצוא שרשור ייעודי אליו.
מסקירה קצרה מצאתי אזכור לדברים בשרשור הבא:
ביחס לתיק השקעות שהושקע בחכמה זה סכום קטן
מבחינה פיננסית עדיף לגור בשכירות.
מבחינה פסיכולוגית לרוב האנשים עדיף להנזיל את כל התיק - גם בהפסד - בשביל לרכוש את הבית (אם הם מגיעים לקיצון הזה).
בשביל רכישת רכב ניתן לבצע רכישה בתשלומים ללא הלוואות נוספות במידה והתנאים יותר אטרקטיביים.
בשביל דירה אתה לכל הפחות צריך את ההון העצמי ולהשלים משכנתא אבל זה כבר מייצג סיכון עצום של מינוף אז ברמה הגלובלית זה צעד מאוד לא מומלץ.
יחס המינוף הרגולטורי הנוכחי (שמחמיר בהרבה ממה שהיה קיים במשבר 1929) מתפצל ל-2 והמחמיר שביניהם מאפשר להחזיק בתיק מניות ששווה לפחות פי-2 מההון העצמי של המשקיע (על כל דולר של המשקיע הוא יכול להלוות עד דולר מהברוקר לפני מימוש בכפיה).
משבר 1929 שהוא המשבר החריף ביותר בהיסטוריה הפיננסית המתועדת כלל ירידה של 80% במחיר המניות האמריקאיות (מה שמכונה היום "מדד המניות" אבל בפועל לא היה קיים מדד באותה תקופה).
עכשיו למקרה המינוף התיאורתי:
משקיע שהיה לו תיק השקעות של מיליון שח והלווה 100 אלף שח הגיע למצב שבו ההון שהוא הלווה מבית ההשקעות/הברוקר הוא 100 אלף בעוד שההון שלו הוא 900 אלף (המיליון המקורי מינוס ההלוואה של ה-100 אלף).
נניח ואותו המשקיע לקח את ההלוואה בשיא כל השיאים (של אותה התקופה) ולכן שווי התיק שלו נחתך ב-80% עד לתחתית כך ששווי התיק הפך להיות 200 אלף.
מכיוון שהברוקר מחשב את כל ירידת הערך כירידה בהון של המשקיע אז הוא הגיע לתיק השקעות של 200 אלף שמחולק כך ש-100 אלף זה ההלוואה מהברוקר ו-100 אלף זה ההון העצמי של המשקיע.
גם אם נייחס למשקיע את יחס המינוף הנוכחי של 1:1 אז בהינתן המקרה הכל כך קיצוני הנ"ל (שגרוע בהרבה ממה שקרה במציאות במהלך אותו המשבר) לא היה מבוצע מימוש בכפיה בשל המינוף.
**תשים לב שבמהלך הירידה המשקיע קיבל דיבידנדים שצמצמו את ההלוואה מ-100 אלף בהתאם לסך הדיבידנדים שהתקבלו ובמהלך המשבר הנ"ל תשואת הדיבידנד של השוק נעה בין שפל של 4.53% ב-1929 לשיא של 9.72% ב-1931 כך שהיסטורית ההלוואה של המשקיע התכווצה אבל אני מתעלם מכך לצורך הדוגמא**
יש לאנשים רתיעה פסיכולוגית ממינוף באשר הוא (למעט משכנתאות מסיבה שאינה מוצדקת מתמטית) תוך התעלמות מוחלטת מהתנאים הנדרשים לצורך מימוש הסיכון הגלום בו.
כשמבינים שהרתיעה היא פסיכולוגית בלבד ולא מבוססת מציאות אז ניתן להתמודד עם הפסיכולוגיה ולשנות את ההתנהלות הפיננסית בהתאם.
כנראה שכבר סטינו מהנושא של כלכלה וזה יותר בענייני אקטואליה...
המצב שלנו עם בני דודינו, פיגועים בשטחים ובירושלים, איראן והגרעין וכו'... (וסליחה שאני משתדל לא להיות מעורה בענייני החדשות אבל אני מניח שהקוראים האחרים וגם אתה הרבה יותר מעודכנים ממני)
מתי לדעתך אתה חושב לממש את כל נורות האזהרה שיש כאן בארץ הקודש ולברוח? אחרי שכבר תפתח מלחמה?!
אולם אני מסתכל על המקרים שציינת כמקרים שבהם האיום התממש... לא כל איום מסוכן הופך להיות גירוש ספרד \ שואה \ מלחמת כושלת (יום כיפור)
באינתיפאדה הראשונה \ השנייה \ שלישית - היו תושבים שירדו מהארץ מתוך פחד שעלול לקרות כאן משהו איום ונורא. ב"ה שהמצב לא התדרדר ל"מלחמת המזרח התיכון הראשונה", אבל ח"ו אם זה היה קורה, לשיטתך זה אומר שכל מי שנשאר בארץ עצם את עיניו והתעלם מנורות האזהרה
הזכרת את מלחמת יום כיפור שהיתה כשלון טוטאלי לעומת זאת מלחמת ששת הימים שכל "השכנים הטובים שלנו" ניסו למחוק אותנו - היתה הצלחה מסחררת. האם בכל פרוץ מלחמה היה צריך לברוח מהארץ?
אולי במקום לכתוב:
במילים אחרות, אם הכדור בדולח שלנו עדיין לא עובד, לענ"ד פעמים שהסימנים המחשידים יכולים להתברר כ"נורות אזהרה" או "זאב זאב". מתי נדע? רק אחרי שזה יקרה...
כל "מבצע" של צה"ל מתחיל מאיזה מקרה מאוד קטן (ירי רקטות על כמה יישובים, חטיפה של חייל, חטיפת נערים, פיגוע ירי וכו'), המבצע יכול להיגמר תוך ימים ספורים או שח"ו יכול להפוך למלחמה רחבת היקף. האם לדעתך יש מישהו בעולם שיכול להצביע על נקודת הזמן \ תפנית באותו זמן שזה קורה (Real Time) שמאותו רגע צריך לברוח? האם אתה לא חושב שאם מישהו הצביע על נקודת הזמן הזו אזי זה יהיה כבר מאוחר מדיי ואולי יצליח להציל רק את עצמו ואת הקרובים ביותר (סיכוי קלוש ביותר שיוכל להציל משהו מהרכוש)
המון אנשים ירדו מהארץ במהלך האינתיפאדות וב"ה לא שמענו על "ההצלחה" שלהם
ח"ו אם כלכלת ארה"ב תקרוס - לצערנו הם כנראה יקבלו פרס נובל על שידעו איך לתרגם את הסימנים המחשידים לנורות אזהרה, אוניברסיטאות ברחבי העולם ילמדו את "המחקרים" שלהם...
האם זו הכמות? כלומר, בתור אנשים פשוטים צריכים להמתין עד ש-X אנשי מקצוע \ יועצים יציגו את מחקריהם איך ארה"ב הולכת לאבדון ורק אחרי שמכסת ה-X יועצים התמלאה אז נחליט לצאת למגננה?
האם זו האיכות? כלומר, איכות היועצים שפרסמו את המחקר... בתור האנשים הפשוטים אין לי את היכולת לדעת את איכותם שהרי הם עדיין לא מפורסמים בכל העולם בשל "דעותיהם המיוחדות". להסתמך על מה שמופיע בחדשות?!
והמצב בארץ לא מדליק נורות אדומות?!
המצב שלנו עם בני דודינו, פיגועים בשטחים ובירושלים, איראן והגרעין וכו'... (וסליחה שאני משתדל לא להיות מעורה בענייני החדשות אבל אני מניח שהקוראים האחרים וגם אתה הרבה יותר מעודכנים ממני)
מתי לדעתך אתה חושב לממש את כל נורות האזהרה שיש כאן בארץ הקודש ולברוח? אחרי שכבר תפתח מלחמה?!
נאמר שבכל דור ודור עומדים עלינו לכלותינו...
אולם אני מסתכל על המקרים שציינת כמקרים שבהם האיום התממש... לא כל איום מסוכן הופך להיות גירוש ספרד \ שואה \ מלחמת כושלת (יום כיפור)
באינתיפאדה הראשונה \ השנייה \ שלישית - היו תושבים שירדו מהארץ מתוך פחד שעלול לקרות כאן משהו איום ונורא. ב"ה שהמצב לא התדרדר ל"מלחמת המזרח התיכון הראשונה", אבל ח"ו אם זה היה קורה, לשיטתך זה אומר שכל מי שנשאר בארץ עצם את עיניו והתעלם מנורות האזהרה
הזכרת את מלחמת יום כיפור שהיתה כשלון טוטאלי לעומת זאת מלחמת ששת הימים שכל "השכנים הטובים שלנו" ניסו למחוק אותנו - היתה הצלחה מסחררת. האם בכל פרוץ מלחמה היה צריך לברוח מהארץ?
אולי במקום לכתוב:
יהיה יותר נכון לאמר שצמרת הממשלה לא חשבה שהסימנים שהיו בשטח יובילו למלחמה אומללה עם תוצאות הרסניות. ברור שאם היו יודעים שכך יהיה היו פועלים אחרת - וזה בדיוק ה"חכמה בדיעבד" שאני מתכוון אליה
במילים אחרות, אם הכדור בדולח שלנו עדיין לא עובד, לענ"ד פעמים שהסימנים המחשידים יכולים להתברר כ"נורות אזהרה" או "זאב זאב". מתי נדע? רק אחרי שזה יקרה...
מלחמות \ הפיכות מתחילות בקטן ומגיעות לאט לאט מבלי שאף אחד מרגיש (אולי רק יחידי סגולה). שהם כבר כאן זה מאוחר מדיי...
כל "מבצע" של צה"ל מתחיל מאיזה מקרה מאוד קטן (ירי רקטות על כמה יישובים, חטיפה של חייל, חטיפת נערים, פיגוע ירי וכו'), המבצע יכול להיגמר תוך ימים ספורים או שח"ו יכול להפוך למלחמה רחבת היקף. האם לדעתך יש מישהו בעולם שיכול להצביע על נקודת הזמן \ תפנית באותו זמן שזה קורה (Real Time) שמאותו רגע צריך לברוח? האם אתה לא חושב שאם מישהו הצביע על נקודת הזמן הזו אזי זה יהיה כבר מאוחר מדיי ואולי יצליח להציל רק את עצמו ואת הקרובים ביותר (סיכוי קלוש ביותר שיוכל להציל משהו מהרכוש)
האיום התממש לצערנו והתוצאה המרה ידועה... אבל לא כל איום על העם היהודי בהיסטוריה נטבחו 6 מליון יהודים.
על אותו משקל על מייקל בארי שמענו רק בגלל שהאיום התממש... אם משבר הסאב פריים לא היה קורה - לא היינו שומעים עליו.
המון אנשים ירדו מהארץ במהלך האינתיפאדות וב"ה לא שמענו על "ההצלחה" שלהם
בסדר, בוא נשים את עסקת השורט ודעתו של מייקל בארי בצד לרגע - אם נחפש טוב נמצא יועצים \ אנשי מקצוע (שכיום לא ממש מוכרים בעולם) המנבאים שחורות לשוק האמריקאי, בינתיים הם לא הפכו "למייקל בארי הבא"
ח"ו אם כלכלת ארה"ב תקרוס - לצערנו הם כנראה יקבלו פרס נובל על שידעו איך לתרגם את הסימנים המחשידים לנורות אזהרה, אוניברסיטאות ברחבי העולם ילמדו את "המחקרים" שלהם...
האם זו הכמות? כלומר, בתור אנשים פשוטים צריכים להמתין עד ש-X אנשי מקצוע \ יועצים יציגו את מחקריהם איך ארה"ב הולכת לאבדון ורק אחרי שמכסת ה-X יועצים התמלאה אז נחליט לצאת למגננה?
האם זו האיכות? כלומר, איכות היועצים שפרסמו את המחקר... בתור האנשים הפשוטים אין לי את היכולת לדעת את איכותם שהרי הם עדיין לא מפורסמים בכל העולם בשל "דעותיהם המיוחדות". להסתמך על מה שמופיע בחדשות?!
כלומר, אתה לא בטוח שנמצא את אותם היועצים \ אנשי מקצוע שניסיתי לטעון שהם קיימים בפסקה הקודמת?
לענ"ד כדאי להוסיף שזה רק בתיאוריה ממה שידוע לנו היום לפי התנאים של הברוקר
כמעט בטוח שבזמן משבר הברוקר ישנה את יחסי המינוף ולא יאפשר מינופים בסדרי גודל כאלה, מה שיוביל למימוש בכפייה
ולכן מומלץ מאוד להיות בצד הבטוח, לא להגיע למינופים קיצוניים לאורך זמן
- הצטרף
- 22/11/15
לעניות דעתי: בינתיים לא.
אני באופן אישי חושב שהמחאה החברתית גורמת ליותר נזק מוחשי בהווה מנזקי הרפורמה התיאורטיים שבכל מקרה יוכלו להתבטל בנקל לאחר הבחירות הבאות.
בכל מקרה אני לא מזהה שום דבר שמהווה נורת אזהרה מבחינת היכולת שלי להתנהל כקפיטליסט במדינת ישראל עם תיק השקעות שמבוסס על נכסים שנסחרים בבורסה האמריקאית.
אני לא יודע בן כמה אתה אבל בילדותי (ובבגרותי) היו דברים הרבה יותר גרועים בארץ ממה שיש היום ועדיין התמודדנו למרות חוסר באמצעים שזמינים לנו היום ואנחנו עדיין כאן.
טריויה:
מי זוכר את משמעות הביטוי "7 בום" ומתי בפעם האחרונה קרה מאורע דומה בארץ?
אתה זוכר את הכור הגרעיני בעיראק?
בכל מקרה אם הסיכון הספציפי הזה יתממש אז לא יעניין את גווייתי מה קרה לתיק ההשקעות שלי.
גם אני נמנע אבל בניגוד לציבור הרחב אני מעדיף לקבל את המידע שעליו אני מתבסס מהמקור ולא מהתקשורת.
לדוגמא:
עוד לפני שהממשלה הנוכחית עלתה לשלטון ההשקעות בהייטק בעולם דעכו ואפילו פסקו לחלוטין בכמה מדינות בשל האינפלציה והמצב הכלכלי בעולם הכללי.
ההייטק הישראלי מתודלק ע"י כספים של אותם משקיעים זרים שכבר הפסיקו להשקיע בחו"ל ולקח עוד כמה חודשים עד ש-"החדשות הרעות" פורסמו בארץ.
הקטע הוא שבאותם כמה חודשים עלתה הממשלה הנוכחית לשלטון ולכן בעלי אינטרסים שנמצאים באופוזיציה החליטו לפרסם שהפסקת ההשקעות היא בגלל הממשלה והרפורמה למרות שבמציאות ההשקעות צומצמו דרסטית קודם לכן.
דוגמא כזו לנזקים שיוחסו לממשלה הנוכחים למרות שמבחינה כרונולוגית הם החלו מעבר לים עוד לפני שהממשלה הנוכחית נבחרה בקלפי בצורה דמוקרטית מראה את הידע השגוי שמופץ לציבור ומתדלק את המחאה.
אני באופן אישי לא תומך ברפורמה אבל אני מאוד מתנגד לגרימת נזק וודאית בהווה בשביל למנוע אותה במקום פשוט לחכות לבחירות הבאות ולהצביע בצורה שתוביל לביטולה.
אף אחד הרי לא מאמין בלב שלם שלא יהיו יותר בחירות במדינת ישראל רק בגלל הרפורמה של הממשלה הנוכחית (לפחות כך אני מקווה).
כשיתחילו נורות אזהרה במציאות
בוא ונזכור שכל נכסי הועברו לחו"ל בלי שום קשר לרפורמה כזו או אחרת לפני לא מעט שנים.
הסיבה שאני העברתי את הנכסים הייתה נורות אזהרה (שעדיין לא התממשו במלואן) מעצם חוסר קיום התחייבות ביטוחית לכספי האזרחים במערכת הבנקאית בארץ בעוד שבחו"ל קיים ביטוח שכזה (ראה SIPC).
לא - אני מתכנן להישאר כאן גם אם תהיה מלחמה.
אני באופן אישי מעדיף למות בארץ מאשר לגור בחו"ל - פסיכולוגיה במיטבה.
נכון מאוד וכאן מגיע תהליך ניהול הסיכונים של האינדיבידואל.
בכל מקרה אין כאן "חכמה בדיעבד" (באופן אישי אני לא מאמין בקיומו של הביטוי במציאות אבל זה כבר דיון נפרד בפני עצמו) אלא ניהול סיכונים.
עם ניסוח טיפה שונה:
"כל מי שנשאר בארץ או שבחר לקחת על עצמו את הסיכון או שעצם את עיניו"
אין לי דרך לדעת מי "עצם את עיניו" ומי החליט (כמוני למשל) שהוא מעדיף להישאר בארץ גם אם זה יגרום לאסון עבורו/משפחתו.
לא הזכרתי את המלחמה מבחינת "היינו צריכים לברוח".
הזכרתי את יום כיפור מכיוון שהיו נורות אזהרה ודו"חות מודיעין שהולכים לתקוף אותנו והממשלה בחרה לשחרר את החיילים לחופשות במקום לאייש את הגבול.
ההתעלמות מנורות האזהרה שאני התייחסתי אליהן הן של הממשלה ולא של הציבור.
במלחמת ששת הימים למשל המצב היה הפוך.
היו דיווחים מודיעיניים ובמקום לשחרר את החיילים לחופשות הממשלה החליטה ליזום את התחלת המלחמה באמצעות מבצע צבאי שהוביל להצלחה המסחררת של אותה המלחמה.
אפשר לומר שצבאות ערב עשו לנו "ששת הימים" ביום כיפור - הם פשוט לא הצליחו לשמר את ההצלחה לאורך המלחמה ולכן לבסוף כשלו.
נ.ב.
גם בהתקפה על פרל הרבור שהכניסה את ארצות הברית למלחמת העולם השניה היו נורות אזהרה ודו"חות מודיעין מקדימים על התקיפה אבל ממשלת ארצות הברית התעלמה מהן וגם במקרה הזה המאורע הסתיים באסון.
יש הבדל מהותי בין "נורות אזהרה" לבין "זאב זאב".
"נורות אזהרה" אלו סימנים שמעידים שההסתברות למאורע לא רצוי עלתה באופן משמעותי.
"זאב זאב" זה בסך הכל ניסיון הפחדה שנעשה ע"י צד ג' ללא שום שינוי בהסתברויות למאורעות לא רצויים.
במקרה שתואר בשרשור העובדה שמייקל בארי רכש מניות פוט עם השקעת סכום כספי לא ידוע (כפי שהסברתי לא ניתן להסיק כמה כסף הוא הוציא על רכישת האופציות מההודעה התקשורתית) לא משנה את ההסתברות לפשיטות רגל המוניות של חברות ענק בינלאומיות ברחבי ארצות הברית.
משכך לא מדובר ב-"נורות אזהרה" (אין שינוי בהסתברות למאורעות לא רצויים) אלא ב-"זאב זאב" (ניסיון הפחדה ע"י התקשורת).
באותו הרגע.
כל מה שאתה צריך זה לבדוק אם העובדות בשטח השתנו או שסתם מישהו בעל אינטרס מספר סיפור.
לא, אבל אם אדם חושש מכך אז רצוי שהוא יברח לפני תחילת המבצע (או לכל המאוחר ברגע שהוא שומע עליו לראשונה).
לא בהכרח.
ראה למשל מה קורה ברוסיה שאנשים עדיין ממשיכים לעזוב ולהוציא משם רכוש למרות שהמלחמה התחילה מזמן.
נכון מאוד אבל אם אתה כבר יודע שיש יותר "לא-יהודים" שבעולם שמעדיפים שיהודים לא יהיו בקרבתם מאשר ההיפך אז מלכתחילה רצוי להימנע מלהיות בקרבתם ולא לחכות עד שהם יתחילו לצאת במסע הרג.
זה יותר גרוע מכך - שמענו עליו רק שהאיום התממש לפני שהוא פשט רגל.
גם אם האיום היה מתממש אפילו חצי שנה אח"כ אנחנו כנראה לא היינו שומעים עליו.
הביטוי הזה נכון משחר השוק האמריקאי בכל יום מהקמתו ועד כה ומשכך הוא ביטוי חסר משמעות.
לא מעניין אותי מה אנשים מנבאים - מעניין אותי מה העובדות בשטח מדגימות.
* האם כמות גדולה באופן חריג של חברות רווחיות עברו להפסדים משמעותיים?
* האם כמות גדולה באופן חריג של אנשים שעבדו בצורה רציפה ורוצים להמשיך ולעבוד מוצאים את עצמם מחוסרי עבודה למרות נקיטת מאמצים רבים למציאת עבודה?
* האם חנויות התחילו לתלות שלטים "לא זקוקים לעובדים" רק בשביל שאנשים יפסיקו לשאול אותם אם הם מעסיקים עובדים חדשים כמו שקרה בייאוש הגדול?
בינתיים לא קרה שום דבר מהותי בעולם שמעיד על התמוטטות המערכת הפיננסית.
כמובן שזה לא אומר שהיא לא יכולה להתמוטט (היא הרי כמעט התמוטטה עם AIG במהלך 2008) אבל זה כן אומר שהסבירות למאורע הלא רצוי לא השתנתה באופן משמעותי.
אם כלכלת ארצות הברית תקרוס אז מייקל בארי יפסיד הרבה מאוד כסף כי לא יהיה לו איך להרוויח מהשורט כך שאפילו הוא לא מאמין שזה יקרה
לפי הגישה הזו המשקיע צריך להתחיל במגננה לפני רכישת המניה הראשונה ע"י אי רכישת מניות בכלל.
אין דרך להתגונן מדברים שכאלו וזה ממש לא קשור לנורות אזהרה ו-"זאב זאב".
בכל מקרה תשים לב שלא מדובר על אנשים שחושבים שהכלכלה הקפיטליסטית תעלם אלא על אנשים שחושבים שמחירי המניות ירדו ואלו שני דברים שונים באופן מהותי.
עבור משקיעי תזרים שכמונו ירידה במחירי המניות זה מאורע חיובי ולכן אין סיבה לנקוט בפעולות שמגנות עלינו ממאורעות חיוביים.
הדבר משול לאדם שמנסה "להגן על עצמו" מפני העלאת משכורת בעבודה ע"י גרימת נזק מכוון למעסיק.
ראשית אני רואה לנכון לציין שלצערי הרב האיכות של רוב המחקרים שנחשפתי אליהם עד כה היא מתחת לרצפה.
שנית חשוב מאוד להבין ממה הם מזהירים ואם זה רלוונטי אליך.
בוא ונניח שיש כפר עם המון אנשים ירוקים ומעט מאוד אנשים כחולים.
בוא ונניח שמתחילות להתרוצץ שמועות שהאנשים הירוקים רוצים להרוג את הכחולים בשביל לקחת את רכושם ולחלקו באופן שוויוני בין כל האנשים הירוקים שמתגוררים בכפר.
במקביל נניח שיש דיווחים ממוכר הנשקים של הכפר שחלק גדול מהאנשים הירוקים רכשו רובים אוטומטיים חדשים עם הרבה תחמושת למרות שרובם בעבר לא החזיקו בנשקים בכלל.
האם האדם *הירוק* צריך לברוח מהכפר?
איזה פעולות הגנה אתה ממליץ לאדם *ירוק* לנקוט בשביל להימנע מלמות כשהמון חבריו הירוקים יהרגו את כל מיעוט הכחולים?
אם כל נורות ההזהרה מזהירים מכך שלמישהו אחר יקרה משהו רע אבל לך יקרה משהו טוב, למה אתה זה שצריך להתגונן?
אתה תמיד תוכל למצוא אנשים שנוקטים מפעולות הגנה מפני מאורעות שהסתברות התממשותם נמוכה עד כדי לא קיימת.
השאלה היא לא אם קיימים אנשים שעושים את הפעולות הללו אלא אם קיימות עובדות שתומכות בכך שהסבירות להתממשות הסיכון *שמשפיע עליך לרעה* עלתה.
בינתיים אני לא מזהה נורות אזהרה שמראות שהסבירות למאורעות שמשפיעים *עלי* לרעה עלתה.
אני לא בטוח ש-"כמעט בטוח...".
בכל מקרה כפי שציינתי במציאות ההיסטורית הדיבידנדים עצמם הקטינו את המינוף כך שגם עם הרעה סבירה ביחס המינוף עדיין לא היה קורה מימוש בכפיה.
כמובן שאין לנו שום דרך לדעת מה יהיה בעתיד אבל הבנת הפרופורציות שקשורות להתממשות הסיכון בעבר היא קריטית.
מסכים לגמרי.
תשים לב שהמקרה שתואר הוא כל כך קיצוני שהסבירות להתממשותו שואפת ל-0.
בשביל שהוא יתממש צריכים להתקיים כל התנאים הבאים ללא יוצא דופן:
1. המשקיע צריך להתמנף ברמה הנ"ל בשיא ממש לפני תחילת ירידות של 80% (מאורע שקרה פעם אחת ב-100 השנים האחרונות) וההסתברות לכך היא 1 מתוך 36,500 לערך
2. השוק צריך לרדת את כל ה-80% בלי לעצור בדרך
3. המשקיע לא יקבל אפילו דיבידנד בודד במשך כל הירידות - זה מאורע שלא קרה מבחינה היסטורית אפילו פעם אחת
4. המשקיע לא יכול להפקיד אפילו שקל אחד בתיק ההשקעות מכספים שהוא קיבל מעבודות מזדמנות - זה גם מאורע מאוד נדיר עם סבירות מאוד נמוכה להתממשות (גם אם המשקיע לא יצליח לעבוד באופן רציף הוא לכל הפחות יקבל קצבאות מהמדינה ו/או עבודה זמנית ו/או ימכור חפצים שיש לו בבית במחירי שפל)
כל אחד מארבעת התנאים הללו הוא בסבירות נמוכה מאוד להתקיים והסבירות שכולם יתקיימו ביחד עבור אותו אינדיבידואל היא באמת שואפת ל-0.
נ.ב.
אם זה כבר התקיים עבור אינדיבידואל אז הוא כל כך חריג כך שהוא יוכל למכור את הסיפור שלו לאיזה עיתון/סרט ובכך להרוויח כסף וזה בפני עצמו יבטל את קיום #4 ואיתו את התממשות הסיכון...
תודה רבה על התגובה המפורטת וההשקעה העצומה, לומד וסופג המון מהדיונים כאן בפורום !!!
עד כמה מסובך לדעתך לרכוש דרך מילוט כזו מראש?
דוגמה שלמדתי די טוב מהפורום - אם אדם חצה את הכביש באור אדום ולא קרה לו כלום, האם זה אומר שזה בטוח לחצות באדום?
אבל שוב, למה לא להכין מראש דרך מילוט?
האם אתה חושב להשאיר (או שכבר עשית זאת) "דרך מילוט" שאם חס ושלום דברים לא יתפתחו לכיוון הרצוי תוכל לעלות על מטוס ולעזוב?
עד כמה מסובך לדעתך לרכוש דרך מילוט כזו מראש?
אף על פי כן ולמרות זאת, עדיין לא כדאי להיות שאננים.
דוגמה שלמדתי די טוב מהפורום - אם אדם חצה את הכביש באור אדום ולא קרה לו כלום, האם זה אומר שזה בטוח לחצות באדום?
מתנצל, ה7 בום היחידי שאני זוכר זה המשחק שהיינו משחקים אצל הדודים/דודות, אחרי שנמאס לנו מהדג מלוח
זוכר
אבל שוב, למה לא להכין מראש דרך מילוט?
אין לי מספרים אבל באופן שרירותי אפשר לאמר שלפי זה ארה"ב מחוץ לתחום שלנו? הרי יש שם הרבה יותר "לא יהודים" שמעדיפים אותנו בצד השני של האוקיינוס
- הצטרף
- 22/11/15
כרגע לא.
אני יהודי וככזה אני מעדיף להישאר בארץ - לטוב ולרע.
לעניות דעתי זה די פשוט ולפי סטטיסטיקות שראיתי אבל לא אימתתי אז כבר ליותר ממיליון ישראלים יש דרכון זר ויש עוד כ-2 מיליון ישראלים שיכולים להשיג דרכון זר בשל מוצאם המשפחתי.
לדוגמא:
* אנשי עדות המזרח בסבירות גבוהה מאוד זכאים להוצאת דרכון פורטוגלי (הם צריכים להראות שם משפחה מקורי שמשוייך לגירוש ספרד ושמשפחתם חיה במדינה שקיבלה את פליטי גירוש ספרד)
* בהרבה מאוד מדינות ניתן "לקנות" אזרחות החל מסכום של 100 אלף דולר ברפובליקת דומיניקה וסכומים גבוהים יותר במדינות יותר אטרקטיביות
חשוב להבין שהתהליכים הנ"ל אינם קצרים במיוחד אז אם אתה מעוניין בכך אז אתה צריך להתחיל בתהליך לפני שמתחילים הסימנים שגורמים לך לרצות לעבור.
אני בהחלט מסכים.
קרוב - אם אדם נדרס כשהוא חוצה את הכביש באור ירוק אז זה לא אומר שעדיף לחצות כבישים באור אדום
במלים אחרות: נכונות ההחלטה לא נמדדת לפי התוצאה שהתקבלה אלא לפי המידע שהיה זמין כשהיא התקבלה.
אני לא אהרוס לך
כאדם יהודי מאמין אני מעדיף להישאר בארץ מאשר להימלט.
זו לא בחירה רציונלית/לוגית אלא רגשית/אמונתית.
אני לא חושב שיש בארצות הברית כל כך הרבה אנטי-יהודים ביחס לכמות היהודים.
ברוב המדינות בעולם היחס גרוע בהרבה.
ברשותכם אני מחזיר את הדיון לכיוון המקורי שלו:
אני לא מדבר על לשמור ״קרן חרום״ במזומן. במקרה הזה, אני מבין את היתרון בלהשקיע את *הכל*, ובמידה ויש בלת״מ אז להגיב אליו בהתאם ע״י הלוואות.
המקרה שאני מדבר עליו הוא הוצאה גדולה ומתוכננת. למשל -
1. קניית רכב
2. שמחות משפחתיות (חתונות, בר מצוות וכד׳)
3. טיולים
ועוד מגוון הוצאות גדולות יחסית, שיודעים עליהם מראש.
לצורך הדוגמה - נניח שאדם רוצה לחתן את בנו בעוד שנה. האם עדיף לו:
1. להשקיע את כל הכסף, ואחרי שנה לקחת הלוואה לחתונה
2. לשמור ״בצד״ סכום כסף לחתונה כבר מעכשיו
אם התשובה היא 1 אז השאלה שלי לא רלוונטית.
אם התשובה היא 2 אז זה מה שאני שואל - מה עושים עם הכסף הזה עד החתונה?
זה דיון מאוד מעניין מבחינתי האם כדאי לשכור או לקנות (למגורים) - אם יש שרשור כזה בפורום אשמח לקישור אליו, ואם לא אז אפתח שרשור כזה. (ראיתי שיש שרשורים על דירה להשקעה vs מניות, אבל לא זאת השאלה כאן).
קראתי את השרשור שקישרת, ואני אחדד את השאלה שלי -
אני לא מדבר על לשמור ״קרן חרום״ במזומן. במקרה הזה, אני מבין את היתרון בלהשקיע את *הכל*, ובמידה ויש בלת״מ אז להגיב אליו בהתאם ע״י הלוואות.
המקרה שאני מדבר עליו הוא הוצאה גדולה ומתוכננת. למשל -
1. קניית רכב
2. שמחות משפחתיות (חתונות, בר מצוות וכד׳)
3. טיולים
ועוד מגוון הוצאות גדולות יחסית, שיודעים עליהם מראש.
לצורך הדוגמה - נניח שאדם רוצה לחתן את בנו בעוד שנה. האם עדיף לו:
1. להשקיע את כל הכסף, ואחרי שנה לקחת הלוואה לחתונה
2. לשמור ״בצד״ סכום כסף לחתונה כבר מעכשיו
אם התשובה היא 1 אז השאלה שלי לא רלוונטית.
אם התשובה היא 2 אז זה מה שאני שואל - מה עושים עם הכסף הזה עד החתונה?
- הצטרף
- 22/11/15
אני לא כל כך עוקב אחרי כותרות השרשורים אז תרגיש חופשי לפתוח שרשור משלך גם אם יש כמה עשרות כאלו
אין הבדל מהותי בין שמירת 50 אלף "לקרן חירום" לבין שמירת 50 אלף "לרכישת רכב".
בשני המקרים יש לך סכום לא מבוטל שאינו מושקע למשך תקופה ארוכה, אתה משתמש בו (מסיבה שלא משנה לדיון) ואז אתה צובר את הסכום מהתחלה במעין גלגל אינסופי.
זה מעולה שהוא יודע שהוא רוצה לחתן את בנו בעוד שנה אבל מה הוא יעשה אם הכלה תחליט שהיא "כבר לא בקטע"?
מה הוא יעשה אם הכלה תחליט שהחתונה חייבת להיות "כבר בשבוע הבא" מסיבות השמורות אצלה?
אני לא מזהה הצדקה למשיכת ו/או אי-השקעת סכומים משמעותיים מראש רק כי אנחנו "מתכננים" משהו שלא בהכרח יצא לפועל.
אני כן זיהיתי יותר מפעם אחת הפסדים אלטרנטיביים משמירת סכומים משמעותיים בצד עבור דברים שבדיעבד לא בוצעו.
@אין כפית, תודה רבה שהעלת את הסוגיה
אני יכול להעיד שהשאלה עברה גם אצלי בראש ולא פעם אחת. חשבתי שאצל האחרים זה פשוט, מובן ועובד על אוטומט...
לענ"ד, אם אתה מצליח לישון טוב בלילה בזמן שכל הכסף מושקע ובידיעה שאם תצטרך סכום יחסית גבוה לשמחה משפחתית תהיה לך אפשרות "לנצל" את תיק ההשקעות - אז הייתי הולך על זה...
אני רוצה להוסיף על תשובתו של דעת היקר -
כאשר אנשים חיים בצניעות לפי עומק הכיס האישי שלהם ולא לפי עומק הכיס של הסלב מהטלוויזיה או של היוטיובר, אזי השמחות המשפחתיות עם הזמן הופכות להוצאות קטנות מאוד (ואפילו מזעריות) ביחס לתיק ההשקעות, וככאלה ההלוואות שדעת הציע הופכות להיות יותר זולות וברות השגה
בסוגריים אני אגלה שהמבוגרים מהדור הקודם שיתפו אותי בחכמת חייהם ומניסיונם (כאלה שהיו שותפים הן בשמחות של פאר והדר והן בשמחות צנועות ביותר) - הטעם של שמחה צנועה נשארת הרבה יותר זמן אחרי האירוע, זיכרון שהשאיר טעם טוב והרבה געגועים. מנגד הפאר וההדר נעלמו די מהר, השאירו חור בכיס ואני עם עצמי חושב שאולי "חור בכיס" עלול גם להרוס יחסים...
בר מצווה יהיה קצת יותר קשה לשבש
ברית כנ"ל אם ידוע מין העובר מראש
אבל הרעיון שאתה מעלה מובן ואני מסכים בהחלט
באותה נשימה אני שואל את עצמי - האם אחוז האוכלוסיה ששומר X אש"ח למשך 13 שנה עבור מסיבת בר המצווה הוא עד כדי כך גבוה?!
מרגיש שוב הבחור המטורלל בחדר...
אני יכול להעיד שהשאלה עברה גם אצלי בראש ולא פעם אחת. חשבתי שאצל האחרים זה פשוט, מובן ועובד על אוטומט...
לענ"ד, אם אתה מצליח לישון טוב בלילה בזמן שכל הכסף מושקע ובידיעה שאם תצטרך סכום יחסית גבוה לשמחה משפחתית תהיה לך אפשרות "לנצל" את תיק ההשקעות - אז הייתי הולך על זה...
אני רוצה להוסיף על תשובתו של דעת היקר -
כאשר אנשים חיים בצניעות לפי עומק הכיס האישי שלהם ולא לפי עומק הכיס של הסלב מהטלוויזיה או של היוטיובר, אזי השמחות המשפחתיות עם הזמן הופכות להוצאות קטנות מאוד (ואפילו מזעריות) ביחס לתיק ההשקעות, וככאלה ההלוואות שדעת הציע הופכות להיות יותר זולות וברות השגה
בסוגריים אני אגלה שהמבוגרים מהדור הקודם שיתפו אותי בחכמת חייהם ומניסיונם (כאלה שהיו שותפים הן בשמחות של פאר והדר והן בשמחות צנועות ביותר) - הטעם של שמחה צנועה נשארת הרבה יותר זמן אחרי האירוע, זיכרון שהשאיר טעם טוב והרבה געגועים. מנגד הפאר וההדר נעלמו די מהר, השאירו חור בכיס ואני עם עצמי חושב שאולי "חור בכיס" עלול גם להרוס יחסים...
מסכים איתך שבחתונה יש סיכוי הרבה יותר גבוה של שיבושים בדרך
בר מצווה יהיה קצת יותר קשה לשבש
ברית כנ"ל אם ידוע מין העובר מראש
אבל הרעיון שאתה מעלה מובן ואני מסכים בהחלט
באותה נשימה אני שואל את עצמי - האם אחוז האוכלוסיה ששומר X אש"ח למשך 13 שנה עבור מסיבת בר המצווה הוא עד כדי כך גבוה?!
מרגיש שוב הבחור המטורלל בחדר...
- הצטרף
- 22/11/15
לא זיהיתי זאת בעצמי אבל עכשיו שהעלת זאת ואני חוזר אחורה ומסתכל על הדברים שאני זוכר לטובה אני מגלה כמה שזה נכון.
זה פשוט מדהים כמה דברים עוברים לנו בחיים בלי שאנחנו שמים לב אליהם עד שמגיע אדם אחר ואומר "אם רק תסתכלו אתם תראו בעצמכם"!
לא בהכרח.
אני מכיר באופן אישי אדם שחגיגת הבר-מצווה שלו בוטלה בשל אבל במשפחה (לא של הנער).
ברית לא חייבת להיות הוצאה משמעותית בכלל.
לא יודע.
מה שאני כן יודע זה שבהגיע הזמן לשלם על ההוצאה הרצויה אז:
1. ניתן למכור מניות (בין אם ברווח או בהפסד)
2. ניתן למשוך כספים מתיק ההשקעות (בהינתן תיק השקעות שמן שהושקע בתבונה במשך שנים)
3. לרוב ניתן להשיג מימון ממקורות נוספים (גם אם הריבית היא גבוהה יחסית)
לכל אחת מהאפשרויות הללו (ועוד נוספות) יש יתרונות וחסרונות אבל ברוב המוחלט של המקרים החסרונות של האפשרות הכי טובה קטנים בהרבה מהחיסרון של אי-השקעת הכספים מלכתחילה.
ערכתי השוואה לתרחיש הבא:
* רוצים לקנות רכב בעוד שנה, בעלות של 100,000 שח
* כל שנה חוסכים 1/12 מהסכום הזה
ובדקתי מה ההבדל אם שומרים את הכסף לשנה, ואז קונים רכב, או שמשקיעים אותו מיד, ואחרי שנה לוקחים הלוואה.
הנה ההשוואה: https://docs.google.com/spreadsheets/d/10Qgmkk0wfiQlPX6i5oCKBvxWvDljXRwDtg8HQWP6_ew/edit?usp=sharing
מדהים לראות שאכן כלכלית יותר עדיף לקחת הלוואה! אפילו אם אני משחק עם המספרים, והריבית היא 10 אחוז - עדיין יותר שווה להשקיע את הכסף!
(כמובן אם החישוב שלי נכון - מה שלגמרי לא בטוח).
יחסית הסתבכתי עם חישוב החזר ההלוואה, אז אני לא בטוח שזה חישוב נכון. אבל נראלי סביר.
וזה אם אני מניח שקניית הרכב אכן התרחשה - אני מסכים עם דעת שהרבה פעמים בסוף זה נדחה / לא קורה / קורה בסכום אחר, ואז זה עוד יותר שיקול לטובת להשקיע את כל הכסף
********************
מי שיש לו תיק השקעות יש לו יותר אופציות פתוחות במקרה הזה (הלוואות זולות יותר, דיבידנד גדול יותר, ועוד אפשרויות שאתה מביא).
אבל מי שעוד תיק ההשקעות שלו לא גדול לא יכול להרשות לעצמו את זה (למשל הלוואת מרג׳ין של 100 א״ש מתיק של 200 א״ש זה נשמע לי מאוד מסוכן).
* רוצים לקנות רכב בעוד שנה, בעלות של 100,000 שח
* כל שנה חוסכים 1/12 מהסכום הזה
ובדקתי מה ההבדל אם שומרים את הכסף לשנה, ואז קונים רכב, או שמשקיעים אותו מיד, ואחרי שנה לוקחים הלוואה.
הנה ההשוואה: https://docs.google.com/spreadsheets/d/10Qgmkk0wfiQlPX6i5oCKBvxWvDljXRwDtg8HQWP6_ew/edit?usp=sharing
מדהים לראות שאכן כלכלית יותר עדיף לקחת הלוואה! אפילו אם אני משחק עם המספרים, והריבית היא 10 אחוז - עדיין יותר שווה להשקיע את הכסף!
(כמובן אם החישוב שלי נכון - מה שלגמרי לא בטוח).
יחסית הסתבכתי עם חישוב החזר ההלוואה, אז אני לא בטוח שזה חישוב נכון. אבל נראלי סביר.
וזה אם אני מניח שקניית הרכב אכן התרחשה - אני מסכים עם דעת שהרבה פעמים בסוף זה נדחה / לא קורה / קורה בסכום אחר, ואז זה עוד יותר שיקול לטובת להשקיע את כל הכסף
********************
כן צריך לעשות הבחנה מבדלת כאן בין מישהו שכבר יש לו תיק השקעות שמן, לבין מי שעוד לא.
מי שיש לו תיק השקעות יש לו יותר אופציות פתוחות במקרה הזה (הלוואות זולות יותר, דיבידנד גדול יותר, ועוד אפשרויות שאתה מביא).
אבל מי שעוד תיק ההשקעות שלו לא גדול לא יכול להרשות לעצמו את זה (למשל הלוואת מרג׳ין של 100 א״ש מתיק של 200 א״ש זה נשמע לי מאוד מסוכן).
- הצטרף
- 22/11/15
תשים לב שההשוואה לא אמורה לעצור בנקודת רכישת הרכב הרי אחרי שהרכב נרכש צריך להתחיל לחסוך לרכב הבא...
במלים אחרות בזמן שמי שרכש את הרכב הראשון עם הלוואה מחזיר את ההלוואה אז השני צריך להמשיך ולחסוך את אותו הסכום בשביל לרכוש את הרכב הבא.
המסמך לא פומבי אז לא הצלחתי לפתוח אותו בדפדפן אנונימי אז אני לא יכול להגיב על הנוסחאות.
דרך פשוטה היא להתייחס אליה כמו הלוואה באינטראקטיב ברוקרס:
* בכל הראשון לחודש אתה משלם ריבית חודשית על הסכום שהיית חייב בהמלך החודש הקודם ובמקביל מפקיד את החיסכון הקבוע כך שהקרן מתכווצת באופן עקבי והריבית של החודש העוקב קטנה בהתאם.
אתה יודע מה ההבדל בין מי שאוגר קרן חירום למי שיש לו תיק השקעות למשוך ממנו הוצאות של קרן חירום?
הראשון שמר את הכסף בקרן חירום והשני השקיע אותו בתבונה במקום.
במלים אחרות - תחת ההנחה שהמשקיע יודע איך להשקיע בתבונה אז אם אין לו תיק השקעות שממנו הוא יכול למשוך את הסכום הנדרש זה אומר שגם לא הייתה לו קרן חירום מספקת בשביל לממן את ההוצאה הנדרשת.
נכון אבל אם יש לך 100 אלף בקרן חירום אז או שקיבלת את ה-100 אלף בהפתעה או שלקח לך די הרבה זמן לחסוך סכום שכזה כך שיכלת להשקיע אותו בתבונה ולקבל תיק השקעות בשווי הרבה יותר גדול מה-200 אלף שיש לך.
בנוסף אל תשכח שתמיד ניתן למכור מניות - גם בהפסד - אם מחליטים שזה הצעד היותר אטרקטיבי.
אתה כמובן ראית שלאורך זמן ההסתברות שזה יהיה צעד אטרקטיבי מתכווצת אבל זה לא שולל את היכולת לבצע זאת.
לא ראיתי את האקסל, אבל אם כבר אתה מבצע בדיקה כדאי להתייחס לשאר האפשרויות. ייתכן שתמצא פתרון פחות יקר שיאפשר לך להגדיל את ההקצאה לחיסכון/תיק ההשקעות. למשל:
ליסינג
שכירות
רכב שיתופי
רכב פחות יקר
אופניים חשמליות/קורקינט
תלוי באיזור המגורים, לא בכל המקומות בעלות על רכב זה הפתרון האידיאלי. לענ"ד ככל שמתקרבים לתל אביב כך הרצון לרכב משלנו אמורה לרדת
לענ"ד אם תמשיך בכיוון המחשבה הזה - אתה עושה לעצמך עוול. על זה הייתי אומר שזו "עצת יצר העצלנות" ששם לך מקלות בגלגלים...
הרי אלו שיש להם תיק שמן התחילו בדיוק כמונו. להם לא היה רצון לקנות רכב חדש? לחגוג בר מצווה? לחתן את הבת? ולקנות דירה לנכד?!
ובכל זאת, כיום יש להם את התיק הנחשק
תחשוב רגע, ה"אלו עם התיק השמן" גם לקחו מארג'ין של 50%? אני לא מתייחס ליחידי סגולה/גאוני השקעות שזכו בפיס או השקיעו את כל ה10k שהיה להם וקמו אחרי כמה חודשים עם 300k
אני מנסה לאמר שאלו שיש להם תיק שמן הם בדיוק כמונו - אנשים בשר ודם עם רצונות ורגשות והיו להם כמעט את אותם הלבטים. להבנתי הם בחרו לחיות בצניעות מתוך מטרה שיהיה להם בעתיד יותר קל וכדאי לנו ללמוד מחכמת חייהם
- הצטרף
- 22/11/15
להבנתי הם בחרו להשקיע בתבונה מתוך מטרה שיהיה להם בעתיד יותר קל.
אם ניזכר ברשימת "המיליונרים הסודיים" אנחנו נראה שהמכנה המשותף של האנשים שהצליחו לצבור תיק השקעות שהיה גדול יותר מסך המשכורות שהם קיבלו במהלך חייהם היה השקעה מנייתית כאשר חלקם לא חיו בצניעות יתרה.
לעומתם יש שם כמה דוגמאות שהצליחו לצבור סכום יפה ביחס להכנסה הפעוטה שלהם אבל הם חיו בצניעות שרוב אוכלוסיית העולם תגדיר כמוגזמת בלי להשקעה במניות רוב חייהם.
לשמחתי הרבה אני כבר נמצא בנקודה שבה יש לי מכנה משותף עם הקבוצה הראשונה (סך הנכסים גדול מסך ההכנסות של כל ימי חיי ואני לא בדיוק מתקמצן כשאני רוצה משהו) אבל בשביל להגיע לשם הייתי צריך להבין מה אני עושה ולשהשקיע הון רב במניות בלי נכסים "ממתני תנודתיות".
המסר הוא שהאפשרות זמינה לכולם אבל בשביל להשיג אותה רצוי להבין את המכנה המשותף האמתי (השקעה נבונה במניות) ולא את המכנה המשותף שקיבל זרקור מהתקשורת והסביבה (חיסכון בהוצאות והתקמצנות).
לפי דעתי נדרש שילוב, כמובן חיי צניעות עם אי ידיעה במה ואיך להשקיע לא נותנת כלום
מצד שני, התקמצנות וחיי סיגופים ישאירו (אולי) את האדם עם תיק שמן והרבה הוצאות רפואיות על מחלות נפש, דיכאון ועצב...
חיי צניעות הם לא התקמצנות. הצניעות שהתכוונתי זה לחיות לפי עומק הכיס שיש לי כרגע בלי הפאר וההדר וכל מה שמנסים "לדחוף" בתקשורת / בחברה.
דוגמה אחת מיני רבים - לצבור כוחות ולהירגע אני יכול להסתפק בטיול בארץ בחצי מהעלות של טיול בחו"ל. לא פעם שמעתי מכרים וידידים מהעבודה שלא היה להם מספיק כסף ולקחו הלוואה לצורך טיול כי היו "חייבים לצאת לחופשה משפחתית בחו"ל".
דוגמאות יש לרוב מניח שאתה מכיר, ציינתי רק אחת...
מצד שני, התקמצנות וחיי סיגופים ישאירו (אולי) את האדם עם תיק שמן והרבה הוצאות רפואיות על מחלות נפש, דיכאון ועצב...
חיי צניעות הם לא התקמצנות. הצניעות שהתכוונתי זה לחיות לפי עומק הכיס שיש לי כרגע בלי הפאר וההדר וכל מה שמנסים "לדחוף" בתקשורת / בחברה.
דוגמה אחת מיני רבים - לצבור כוחות ולהירגע אני יכול להסתפק בטיול בארץ בחצי מהעלות של טיול בחו"ל. לא פעם שמעתי מכרים וידידים מהעבודה שלא היה להם מספיק כסף ולקחו הלוואה לצורך טיול כי היו "חייבים לצאת לחופשה משפחתית בחו"ל".
דוגמאות יש לרוב מניח שאתה מכיר, ציינתי רק אחת...
- הצטרף
- 22/11/15
כאן בדיוק הבעיה - עם כל ההוצאות על בריאות התיק מרזה מאוד
מוזר, בדקתי עכשיו מ2 דפדפנים שונים (ואנשים שונים) וזה עובד. איזה שגיאה אתה מקבל?
לא יודע לגבי זה, אישית זה סכום שאני יכול לחסוך תוך שנה-שנתיים, התיק לא יהיה מפלצתי אחרי פרק זמן כזה
שאלת צד - אם נאלצים למכור מניות, מה האסטרטגיה? איך לדעתך כדאי לבחור מה למכור ומה להשאיר?
זה רק דוגמה להוצאה, יש גם הוצאות אחרות (שגם להם יש אלטרנטיבות אני מניח). אבל סוף סוף יש מציאות כזאת שצריך להוציא כסף על *משהו*, והדיון הוא איך כדאי לעשות את זה
שים לב שאני לא אומר ״אל תשקיע כי אתה צריך את הכסף״, אלא מדבר על הוצאות ספציפיות וידועות שצריכים את הכסף אליהם. כמובן שאת העודף משקיעים!הרי אלו שיש להם תיק שמן התחילו בדיוק כמונו. להם לא היה רצון לקנות רכב חדש? לחגוג בר מצווה? לחתן את הבת? ולקנות דירה לנכד?!
ובכל זאת, כיום יש להם את התיק הנחשק
אני בכוונה לא רוצה להיכנס פה לדוגמה ספציפית. השאלה של חיים בצניעות זאת שאלה יותר פסיכולוגית, והיא גם מושפעת מהרבה גורמים. יש שלבים בחיים שחיים בסגפנות זה מתאים, ויש שלבים שפחות. יש אנשים שמסתדרים עם זה ויש שלא. גם למי שחי בצניעות, יהיה דברים שהוא יהיה מוכן להוציא עליהם כסף, שאחרים יראו בזה פזרנות.
הנקודה שלי היא שיש מקרים שבהם יש הוצאות גדולות יותר מהשוטף , וגם למי שחי בצניעות יש כאלו.
נערך לאחרונה ב: