אשמח להסבר מאיפה המספר הזה, אני לא מכיר בע"פ
(או אם מישהו יכול לקשר לדיון בנושא)
למשל
כאן, היו עוד הרבה מאוד אזכורים של זה בפורום ובבלוג.
1. לקחת את 500 החברות
2. להתעלם מהחברות שלא מחלקות דיבידנד
3. לרשום את תשואת הדיבידנד של החברות שכן מחלקות דיבידנד
4. למיין אותן בסדר עולה
5. לחלק אותן ל-5 קבוצות עם כמות שווה של חברות כל אחת לפי הסדר
הקבוצה עם תשואת הדיבידנד הכי נמוכה היא החמישון הראשון.
הקבוצה עם תשואת הדיבידנד הכי גבוהה היא החמישון החמישי.
הקבוצות שבאמצע הן הקבוצות שבאמצע
ככל שתשואת הדיבידנד גבוהה יותר בטווח המיידי, כך לאורך זמן יקרה אחד מ-2:
1. השוק יתחיל להאמין שהוא יכול לקבל את הדיבידנד לטווח הארוך וישווה את תשואת הדיבידנד לשוק הרחב ע"י רכישות שמעלות את המחיר ובפועל קיבלנו תשואה כוללת גבוהה יותר
2. החברה לא תצליח להמשיך ולחלק את הדיבידנד והוא יפגע כך שלא יתקבל התזרים הצפוי
הבעיה היא שבזמן אמת אין לנו יכולת לדעת אם יקרו #1 או #2
וכשהפער בין תשואת הדיבידנד של החברה לתשואת הדיבידנד של השוק
גדול מאוד (מכפלות!) הסבירות ל-#2 גבוהה יותר מהסבירות ל-#1 באופן משמעותי.
את זה רואים בכך שלאורך זמן התשואה הכוללת של החמישון החמישי נמוכה באופן משמעותי מהחמישון הרביעי ושכמות הפגיעות בדיבידנד בחמישון החמישי היתה גבוהה בהרבה מאשר בשאר החמישונים.
פחות פגיעות בדיבידנד בתיק ההוליסטי שצריכות להיות מפוצות ע"י חברות אחרות.
הממ נכון, אבל גם אם שניהם עולים, אבל עיקר העליה זה עליית ערך, זה פחות משנה לי בתור משקיע תזרים.
כשרשמתי "שניהם עולים/יורדים" הכוונה היתה ביחס לשוק הרחב/המדד.
במלים אחרות: או ששניהם עולים ונוצרת תשואה כוללת גבוהה או ששניהם יורדים ונוצרת תשואה כוללת נמוכה.
לצורך הדוגמה - אני מעדיף שהדיבידנד יהיה 5% והמחיר יעלה ב5%, ולא מניה שהמחיר שלה עולה ב14% (אבל הדיבידנד הוא 1%).
בשביל שנקבל את זה אז לאורך זמן גם השוק הרחב צריך לייצג את היחס של 5% דיבידנד ו-5% עליית ערך בטווח הארוך (רמז: בראיה היסטורית החל מ-1927 השוק האמריקאי הציג כ~4% דיבידנד וכ~6% עליית ערך בממוצע שנתי, בעשורים האחרונים זה לא קרה).
כל יחס אחר יוציא אותך מאיזון ותחזור למצב של תשואת דיבידנד לא פרופורציונלית (למעלה/למטה) כך ששוב או שהדיבידנד ייפגע או שהשוק יתחיל לקנות עוד כך שהיחס יתוקן.