קריטריונים נפוצים לבחירת מניות דיבידנד

כל משקיע מניות דיבידנד צריך להחליט על תוכנית עבודה מסודרת ועל רשימת קריטריונים שהוא דורש מחברות לקיים בשביל לרכוש אותן.
הדבר החשוב ביותר למשקיע מניות דיבידנד הוא יציבות הדיבידנד והקטנת הסיכון של פגיעה באותו דיבידנד.
מכיוון שכל משקיע מניות דיבידנד מחליט על תוכנית עבודה לעצמו אז אין תוכנית אחת נכונה שצריך להיצמד אליה וכל אחד ואחת מאיתנו צריך לקחת את הדברים שנשמעים לו הגיוניים ולייצר תוכנית משלו/ה.
במאמר זה אני אציג קריטריונים נפוצים שבחלקם אני משתמש בעצמי.

רצף שנים שבו הדיבידנד גדל – Years Streak

הקריטריון הראשון והחשוב ביותר הוא רצף השנים שבהם החברה חילקה יותר דיבידנדים בכל שנה לעומת השנה הקודמת.
רוב משקיעי הדיבידנדים מחפשים רצף של 10-25 שנים לפחות.
ישנם משקיעי דיבידנדים שדורשים רצף שמכיל את שתי הנפילות האחרונות בבורסה (במקרה שלנו הנפילה של 2000 ושל 2008) במקום מספר קשיח של שנים.
את הרצף הזה אנו יכולים לקחת מרשימת האלופות של דויד פיש.

רצף שנים שבו הדיבידנד לא נפגע

רצף השנים שחברה הגדילה את הדיבידנדים הוא טוב ויפה אבל אם היא מרסקת את הדיבידנד כל 20 שנה ל-0 ומתחילה מחדש אז זה לא עוזר לנו במיוחד.
כאן אנחנו מחפשים חברות שמקפידות לא להקטין את הדיבידנד גם אם הן לא מסוגלות להגדיל אותו לתקופה מסויימת.
את הרצף הזה ניתן לקחת מאתרים שמכילים היסטוריית דיבידנדים כגון דיבידאטה ויאהו.

עסק "משעמם"

העסקים "המשעממים" אלו העסקים שלא נמצאים בחדשות כל שני וחמישי ומשקיעים פרטיים לא נוהרים לקנות את המניות שלהם.
בגלל שהעסקים הללו "משעממים" מחיר המניה שלהם לרוב לא מתנפח בגלל הודעה לתקשורת על פריצת דרך חדשה שמציתה את הדמיון של המשקיעים הקטנים.
בשביל להחליט אם העסק משעמם צריך להכיר את המוצרים/שירותים שהעסק מספק ואת המידע הזה ניתן למצוא באתר החברה.

עסק שישרוד במהלך משבר

לעסקים שמייצרים מוצרים או מספקים שירותים שאנשים ממשיכים לצרוך גם במהלך משברים יש נטיה לשרוד ואפילו לצמוח במהלך משברים כלכליים.
בשביל להחליט אם העסק משעמם צריך להכיר את המוצרים/שירותים שהעסק מספק ואת המידע הזה ניתן למצוא באתר החברה.

מכפיל הרווח – P/E

מכפיל הרווח מחושב ע"י חלוקת מחיר המניה ברווח השנתי למניה (Earning Per Share – EPS).
מכפיל רווח של 20 ומעלה נחשב למחיר מניה מאוד יקר ומכפיל של 15 ומטה נחשב למחיר טוב/זול.
כמובן שחברות מענפים שונים ייסחרו במכפילים שונים ולכן שתי חברות שנסחרות עם אותו המכפיל מענפים שונים יכולות לייצר מצב שבו אחת החברות היא זולה והשנייה היא יקרה.
בהתבוננות במכפיל הרווח צריך להשוות אותו למכפיל הרווח של החברות המתחרות מאותו הענף.
לדוגמא צריך להשוות את מכפיל הרווח של קוקה קולה למכפיל הרווח של פפסי אבל לא למכפיל הרווח של טבע.
את המידע הזה אנו יכולים לקחת מרשימת האלופות של דויד פיש.

חברה בצמיחה – Past/Est 5 Growth – EPS

כמשקיעי דיבידנדים אנו רוצים חברות שצומחות בשביל שהן יוכלו להמשיך ולחלק לנו דיבידנדים גדלים.
צמיחת החברה נמדדת באמצעות שינויים ברווח למניה.
את קצב הצמיחה של החברה ב-5 השנים האחרונות ואת הצפי של הצמיחה ב-5 שנים הבאות ניתן למצוא ברשימת האלופות של דויד פיש.

חברה שלא מחלקת יותר מידיי דיבידנדים – Payout Ratio

את יחס התשלום של הדיבידנדים מקבלים ע"י חילוק הדיבידנד השנתי ברווח למניה השנתי.
חברה שמחלקת יותר מידיי מהרווחים כדיבידנדים יכולה למצוא את עצמה בבעיה רצינית בעת משבר כאשר הרווחים יצטמצמו וללא יכולת להגדיל או אפילו לשמר את הדיבידנד.
חברה שמחלקת פחות מ-60% מהרווחים כדיבידנד נחשבת ליציבה ויש לה אפשרות לאבד כמעט חצי מהרווחים שלה ועדיין לעמוד בהתחייבות לחלק דיבידנדים.
את המידע הזה אנו יכולים לקחת מרשימת האלופות של דויד פיש.
רצוי להסתכל בנתונים מאתר גורופוקוס בשביל לראות שאין הגדלה ביחס החלוקה יחסית לממוצע ההיסטורי שלו.

תשואת דיבידנד אינה מוגזמת – Dividend Yield

ככל שמשקיעים חושבים שהמניה יותר יציבה הם מוכנים לשלם עליה יותר וע"י העלאת מחיר המניה התשואה מהדיבידנד יורדת.
אם תשואת הדיבידנד של המניה עולה על התשואה מאג"ח ארוך בפער משמעותי אז זה סימן מחשיד שמשקיעים ברחבי העולם לא מאמינים ביציבות הדיבידנד לאורך זמן.
מבדיקה שעשיתי על סמך נתונים מ-2008 34% מהחברות עם רצף הגדלת דיבידנד של 25 שנה ומעלה וסיפקו תשואת דיבידנד של מעל 5% בתחילת 2008 הפסיקו או הקטינו את הדיבידנד במהלך השנה.
לעומתן רק 1.7% מהחברות שסיפקו תשואת דיבידנד של מתחת ל-5% הפסיקו או הקטינו את הדיבידנד במהלך השנה.רוב משקיעי הדיבידנדים נמנעים מלרכוש מניות עם תשואה של מעל 4-5% (כמובן שיש מקרים יוצאי דופן).
את תשואת הדיבידנד אנו יכולים לקחת מרשימת האלופות של דויד פיש.

תשואת דיבידנד מספקת – Dividend Yield

תשואת הדיבידנד משקפת את המשכורת שמשקיעי הדיבידנדים מקבלים עבור כספם.
ישנה ציפייה מתשואת הדיבידנד להיות לפחות זהה לתשואה מאג"ח.
רוב משקיעי הדיבידנדים רוצים תשואה של לפחות 2-3%.
את תשואת הדיבידנד אנו יכולים לקחת מרשימת האלופות של דויד פיש.

חברה גדולה ויציבה – Market Cap

אנו רוצים חברות גדולות ויציבות שיוכלו להתמודד עם משברים בלי לפשוט רגל כל כך מהר.
רוב משקיעי הדיבידנדים מגבילים את עצמם למניות עם גודל שוק של 2 מיליארד דולר ומעלה.
את גודל החברה אנו יכולים לקחת מרשימת האלופות של דויד פיש.

חברה עם יותר נכסים מחובות – Debt on Equity

ככל שיש לחברה יותר חובות כך היא תתקשה לעמוד במשברים ובהעלאות ריבית.
גם כאן כדאי להתייחס היחס חוב/נכס בהתאם לענף של החברה.
חברות שמספקות שירותים כגון מים/חשמל/גז לרוב נוטות להיות עם חובות גדולים יותר מאשר חברות שמייצרות מוצרים מתכלים.
רוב משקיעי הדיבידנד מגבילים את עצמם לחברות עם חובות בשווי של 60-80% לכל היותר משווי הנכסים שלהן.
את המידע הזה אנו יכולים לקחת מרשימת האלופות של דויד פיש.

קצב גדילת הדיבידנד – Dividend Growth Rate – DGR

קצב גדילת הדיבידנד מייצג את ההעלאה בשכר שמשקיעי המניות דיבידנד מקבלים על כספם.
קצב גדילה ממוצע היסטורי נע בין 6-12% לשנה ולכן משקיעי מניות דיבידנדים מגבילים את עצמם לחברות שמגדילות את הדיבידנד בקצב של 6% לשנה לפחות.
כאשר מסתכלים על קצב גדילת הדיבידנד צריך לשים לב שאין הגדלה יוצאת דופן חד פעמית שמשנה את הממוצע בצורה קיצונית.
כמו כן ישנה העדפה לקצב הגדלת דיבידנדים עולה מאשר לקצב הגדלת דיבידנדים יורד.
את המידע הבסיסי אנו יכולים לקחת מרשימת האלופות של דויד פיש.
אם יש חשש להגדלת דיבידנד יוצאת דופן רצוי לאמת זאת ע"י אתרים כגון דיבידאטה ויאהו.

חוק צ'אודר – Chowder Rule

צ'אודר הוא משקיע דיבידנדים שכותב באתר סיקינג אלפא.
הוא המציא נוסחה שמשלבת את קצב גדילת הדיבידנד עם תשואת הדיבידנד ומספקת ציון מספרי שבאמצעותו ניתן להחליט אם עדיף מניה עם תשואה גבוהה יותר וקצב גדילה נמוך יותר או להפך.
חברה שמקבלת ציון של 12 ומעלה נחשבת להשקעה טובה מבחינת תשואת הדיבידנד וקצב הגדילה שלו.
צריך לזכור שזה רק ציון משלים שעוזר להחליט בין כמה חברות שמתאימות לקריטריונים שלנו.
את המידע הזה אנו יכולים לקחת מרשימת האלופות של דויד פיש.

לקנות מניות בהנחה

אחד הדברים החשובים הוא לא לשלם יותר על מניות.
חוץ משימוש במכפיל הרווח שהצגתי למעלה רצוי להשתמש בתשואת הדיבידנד הממוצעת ההיסטורית מול תשואת הדיבידנד לפי המחיר של היום.
המטרה שלנו היא לקנות מניות כאשר תשואה הדיבידנד היום גבוהה יותר מתשואת הדיבידנד הממוצעת ההיסטורית של אותה מניה.
את התשואה היום מקבלים ע"י חלוקת סכום הדיבידנדים הקבועים שצפוי להתקבל במהלך 12 החודשים הבאים במחיר המניה היום.
את תשואת הדיבידנד ההיסטורית ניתן לראות בגרף באתר גורופוקוס.


צריך לזכור כי הקריטריונים הללו הם לא חקוקים בסלע.
כל משקיע דיבידנדים צריך לבחור מה הקריטריונים שהוא מקפיד עליהם ועל איזה קריטריונים הוא מוכן לוותר.
כמו כן כל משקיע צריך לבחור איזה מספר להציב בכל קריטריון.
ככל שמקפידים על יותר קריטריונים אז יש פחות אפשרויות להשקעה וככל שמוותרים על קריטריונים הסיכון לפגיעה בדיבידנד גדל.

35 תגובות

פינג 1

דלגו לטופס מילוי התגובה

    • מיכאל on 18/06/2015 at 17:43

    לא הבנתי לגבי עסק משעמם, וגם סיכום של פסקה מתחת נראה לי copy/paste.

    מה זה משנה אם זה משעמם או לא? שאלה היא איך עסק משעמם יכול לצמוח ולהגדיל דיבידנד

  1. תחשוב על איזה עסקים אתה שומע כל יום בחדשות וקורא עליהם מאמרים.
    העסקים שכל היום מככבים בחדשות ובעיתונים עם כתבות על פריצות דרך חדשות או שמפרסמים כתבה שהן "הדבר החם הבא" לרוב מושכים אליהם המוני משקיעים.
    נהירת ההמונים הזו מגדילה את מחיר המניה ויוצרת בועה במניה עצמה ולפעמים בענף כולו.
    קח לדוגמא את משבר שנת 2000 – כל עסקי ההיי-טק היו ההפך ממשעממים ואנשים נהרו אליהם ללא הפסקה.
    כתוצאה מכך מחירי מניות ההיי-טק זינקו לשמים ואחרי שהמשקיעים נרגעו והכתבות בעיתונות הופחתו המשקיעים הבינו שאין להם שום דבר ביד והבועה התפוצצה.
    העסקים המשעממים לא מופיעים בכלי התקשורת ללא הפסקה והמאמרים שאומרים "זו המניה החמה הבאה" כמעט ולא מסקרים אותם.
    בעקבות החשיפה המצומצמת בתקשורת המחיר שלהם לא מזנק יותר מידיי ונשאר שפוי לאורך זמן.
    אם מפרסמים על עסק הרבה כתבות מחמיאות זה הזמן להתרחק ממנו ולהתמקד בעסקים עם כתבות בעייתיות (שעדיין יציבים) או ללא כתבות בכלל.

    • מיכאל on 18/06/2015 at 18:32

    למה שעסק יציב ומשעמם יוכל להגדיל דיבידנד?

  2. קריטריון השיעמום לא קשור לדיבידנד אלא למחיר המניה.
    עסק משעמם לא מושך משקיעים שמחפשים ריגושים ולכן הסיכוי להיווצרות בועה במחיר המניה שלו קטן משמעותית.
    הגדלת הדיבידנדים נובעת מהגדלת הרווחים ועסקים משעממים יכולים להגדיל רווחים בלי למשוך משקיעים למחיר המניה שלהם.

    • אנונימי on 20/06/2015 at 18:36

    הייתי מוסיף כקריטריון את היחס השוטף, current ratio, שאמור להיות מעל 2.
    זה אומר שהחברה יכולה לעמוד בהתחייבויות.

  3. אני אישית לא משתמש ביחס השוטף כי הוא מייצג מידע שרלוונטי לטווח הקצר בלבד.
    כל עוד החברה יציבה ונראית טוב בטווח הרחוק אז קשיים בטווח הקצר מבחינתי זו רק הזדמנות לרכוש מניות שלה בהנחה.

    בכל אופן אני מודה לך על התגובה ואשמח לשמוע על דברים אחרים שלדעתך חסרים.

    • אנונימי on 21/06/2015 at 03:50

    מצאתי בקובץ של פיש חברה איכותית – ADM אבל איפה רואים מה ה -payout ratio?
    נאלצתי ללכת למורנינגסטאר, שם כתוב 26.3%
    http://financials.morningstar.com/ratios/r.html?t=ADM&region=USA&culture=en_US

  4. אתה יכול לראות את זה בעמודה T בתח הכותרת:
    EPS % Payout

    הערה לגבי ADM:
    לא חקרתי לעומק את החברה הזו אבל יש משהו מוזר בקובץ של דויד פיש אצלה.
    תשים לב שקצב גדילת הרווחים שלה ב-5 שנים האחרונות הוא רק 2.7% אבל הדיבידנדים גדלו ב-11.38% באותה התקופה.
    מאיפה הם הביאו את הכסף להגדיל את הדיבידנדים?

    תשואת הדיבידנד שלהם היא 2.12% וזה יחסית נמוך ולכן אני רוצה קצב גדילת דיבידנד של לפחות 10%.
    צפי הגדילה שלה ב-5 שנים הקרובות הוא רק 6.7% – עם קצב כזה איך הם ימשיכו להגדיל את הדיבידנדים ב-10% ומעלה?

    אלו נקודות למחשבה ורצוי שתמצא תשובות שיספקו אותך לשאלות הללו לפני שתתחייב לרכוש אותה.
    מאמרים באתר סיקינג אלפא לרוב עוזרים לי בשאלות כאלו.
    אם אני לא מוצא כאלו אז אני שואל בפורום הבא:
    http://www.dividendgrowthforum.com

    • אנונימי on 21/06/2015 at 09:32

    האם CHOWDER גבוהה מהווה בעיה?

    • אנונימי on 21/06/2015 at 14:28

    אכן מוזר. בכל מקרה קצת נרתע ממנה בגלל חשיפה לסחורות.
    DOV הרבה יותר איכותית.
    אבל כל המניות האלה מאד תנודתיות לעומת הקרן VT, שגם היא מחלקת דיבידנד. אז בשביל מה בכלל להסתכן עם תיק של 10 או 30 מניות כאשר יש לך קרן שמכסה אלפי מניות ואף מחלקת דיבידנד?

  5. הרעיון מאחרי שיטת ההשקעה במניות דיבידנד הוא שאנחנו לא בוחרים סתם מניות אלא מניות שמגדילות את הדיבידנדים שלהן בכל שנה וגם במהלך משברים.
    עם תשואת דיבידנד של 3% זה מתורגם לאפשרות לחיות מדיבידנדים בלי למכור מניות בכלל ולכן בעת משבר אתה לא צריך למכור יותר מניות בשביל לשלם את אותו חשבון חשמל ויש לך יותר מניות בחשבון שיכולות לצמוח בחזרה כאשר המשבר חולף.

    לרכוש קרנות זה טוב ויפה בתיאוריה אבל כשאתה צריך כסף להוצאות קבועות אתה אף פעם לא יכול לדעת אם הקרן תספק לך את המשכורת שאתה צריך.
    מבט קצר על הקרנות (כולל קרנות שעוקבות אחרי מניות דיבידנד) יראה לך שהן לא מסוגלות להשאיר את הדיבידנד יציב במהלך משברים.
    תיק של 50 מניות דיבידנד לעומת זאת יכול לספוג פשיטת רגל של 3 חברות בשנה אחת ועדיין לספק לך "משכורת" יותר גדולה מאשר המשכורת של שנה שעברה בגלל ש-47 החברות האחרות הגדילו את הדיבידנדים שלהן.

    לגבי DOV היא אכן נשמעת יציבה רק תשים לב שקצב הגדילה שלה ב-5 שנים האחרונות היה 18% והצפי שהוא יהיה 8.65%% ב-5 שנים הבאות.
    קרה משהו לחברה שגורם לאנשים לחשוב שהיא תגדל בקצב של פחות מחצי ממה שהיא גדלה עד עכשיו ורצוי שתדע מה זה לפני שאתה רוכש את המניות שלה.

  6. ציון צ'אודר הוא שילוב של תשואת הדיבידנד הנוכחית וצפיה הגדלת הדיבידנד העתידי.
    עקב כך צריך לדעת מה גרם לו להיות גבוה בשביל לדעת אם זה בעיה.
    אם תשואת הדיבידנד גבוהה אז זו בעיה כי המניה נמצאת בקבוצת סיכון של מניות שפוגעות בדיבידנדים.
    אם לעומת זאת תשואת הדיבידנד תקינה אבל קצב הגדילה הצפוי הוא גבוה אז זה ממש מעולה.

    • אנונימי on 22/06/2015 at 03:19

    VT זו נראית קרן יציבה עולמית שכן תחלק דיבידנדים במשברים. מה, פתאום בכל העולם החברות יפסיקו לחלק דיבידנד?
    לגבי DOV, כנראה שאין חברה מושלמת. בכל חברה יש איזה FUCK. כמו שאין אישה מושלמת או עבודה מושלמת או רכב מושלם. אין דבר כזה מנייה מושלמת. צריך להתפשר ואי אפשר לחשוב כל היום למה החברה לא מושלמת.

  7. לא אמרתי שהיא תפסיק לחלק דיבידנדים, אמרתי שהיא לא תחלק את אותו הסכום.
    המניות שאני רוכש מגדילות את הדיבידנדים בכל שנה ולכן המשכורת שלי גודלת בכל שנה גם ללא הזרמת כספים חדשים ולכן אני יכול להיות בטוח שהכסף שאני צריך לצורך הוצאות מחיה שוטפות יגיע בזמן וזה מנטרל את הצורך במזומן ששוכב בצד בלי לעשות כלום.

    מכיוון ש-VT מכילה המון מניות לא יציבות שמקטינות ואפילו מפסיקות את הדיבידנדים בכל שנה ללא תלות בקיום משבר אז אי אפשר להיות בטוחים שהכסף שאנחנו צריכים למחיה שוטפת אכן יגיע בזמן.

    מכיוון של-VT אין מספיק היסטוריה אז בוא ונסתכל על היסטורית הדיבידנדים של SPY.
    בשנת 2000 הדיבידנד היה 1.51 דולר ובשנת 2001 הוא ירד ל-1.42 דולר – ירידה של 5%.
    בשנת 2008 הדיבידנד היה 2.72 דולר ובשנת 2009 הוא ירד ל-2.18 דולר – ירידה של 19.85%.

    אני לא יודע מה איתך אבל אני לא רוצה לקבל קיצוץ במשכורת של כמעט 20% במהלך משבר.
    האם אתה תמשיך לעבוד במקום עבודה שלא רק שלא מעלה לך את המשכורת אפילו חותך אותה ב-20%?
    אם התשובה היא לא אז למה אתה רוצה לשלוח את הכסף שלך לעבוד שם?

    כפי שציינתי הדרישה ממניות דיבידנד היא היציבות של הדיבידנד אפילו במהלך משברים בסגנון 2000 ו-2008.
    למידע נוסף תעבור שוב על המאמר "מידע על השקעות דיבידנד" ומאוד כדאי שתקרא את המאמרים שקישרתי שם כי הם יתנו לך המחשה על מקרים שקרו במהלך 2008 ואיך המניות הללו תיפקדו אז.

    • אנונימי on 22/06/2015 at 15:25

    daat, השאלה כמה זמן אתה עצמך משקיע באופן הזה.
    כלומר האם יש לך ניסיון מעשי של 20 שנה ומעלה (כלומר כולל משברי 2000+2008) או שרק לפני כמה שנים גילית את זה בדומה לסולידית, בחורה צעירה שגילתה את "הארי בראון" אך בפועל אין לה ניסיון מעשי של עשרות שנים ומתבססת על תיאוריות וגרפים היסטוריים.

  8. בדיוק כמו הסולידית ורבים אחרים אני גם כן מתבסס על ניסיונם של אחרים בשביל להחליט איך אני משקיע.
    הבלוגר הותיק ביותר שאני מכיר משקיע בשיטה זו מלפני 2008 ויש לו תיעוד מלא בבלוג על כל מה שעבר לו בראש במהלך המשבר.
    מעבר לבלוגרים יש גם את:
    http://www.mhinvest.com/sbi.html
    יצא לי לקרוא את הספר "ההשקעה היחידה הטובה ביותר" ממש לא מזמן בלי שידעתי שהוא הולך לדבר על מניות דיבידנד וזו בדיוק ההשקעה שהוא מתאר בספר שלו.
    גם אם אתה לא מתכנן לקרוא את הספר אני עדיין חושב שכדאי שתקרא לפחות את דף האינטרנט שקישרתי אליו.
    זה יכול לתת לך הרבה תשובות למה הוא חושב על השיטה הזו.

    חשוב לי לציין שאני לא המצאתי שום דבר בעצמי.
    אני בסך הכל איגדתי חומר רב שמפורסם באנגלית והתחלתי לחזור עליו "כמו תוכי" בעברית בשביל שגם ישראלים אחרים יבינו שהבורסה זה לא רק "טבע ובזק".

    • אנונימי on 22/06/2015 at 16:38

    הכול טוב ויפה, אבל כל פעם מישהו אחר פותח בלוג ואומר שהוא מצא את השיטה הטובה ביותר (אתה – דיבידנדים. הסולידית – הארי בראון). אז איך אפשר לדעת מה טוב?

  9. בוא ונתחיל בהתחלה.
    אני לא טוען ולא טענתי שמצאתי את השיטה הטובה ביותר (ולדעתי גם הסולידית לא טענה זו – תרגיש חופשי לקשר אותי למקום שהיא טענה זאת בשביל שאני אקרא זאת שוב).

    לכל שיטה יש יתרונות וחסרונות ולכן אי אפשר לבוא ולהגיד מה השיטה הטובה ביותר.
    בשיטה של מניות עם דיבידנדים גדלים היתרון החשוב ביותר הוא היכולת לישון טוב בלילה כי הדיבידנדים ממשיכים לזרום כמו שעון גם במהלך משברים.
    שיטת הדיבידנדים לא מבטיחה לך את התשואה הגבוהה ביותר (אפילו שהיסטורית מניות דיבידנד עקפו את המניות שלא מחלקות דיבידנד מבחינת תשואה כוללת זה עדיין לא אומר שאנחנו נעשה זאת גם).

    בשיטה של הארי בראון אתה יכול (אולי) לישון טוב בלילה כי לאורך זמן אתה תנצח 90% מהעולם במבחן התשואה הכוללת.
    זה לא אומר שכאשר תצטרך למשוך 10 אלף שח אבל השוק בקרשים אז אתה תמשיך להיות שמח וטוב לב כי "בעוד X שנים שאר התיק יעלה בחזרה".

    מבחינתי היציבות של עכשיו (ב"עכשיו" אני מתכון לכל רגע נתון מעכשיו ועד שאני מתפגר) יותר חשובה מתשואה כוללת גבוהה יותר בעתיד.

    לפני שאתה מחליט איך אתה רוצה להשקיע אתה צריך להחליט מה המטרות של ההשקעה שלך ולמצוא את שיטה ההשקעה שמתאימה למטרות שלך הכי טוב.
    יכול להיות שתחליט שהמטרות שלך שונות מהמטרות שלי ושל הסולידית ולכן שתי השיטות הללו לא מתאימות לך בכלל.

    יש לי בקשה אישית.
    מכיוון שהדיון הוא על השקעה במניות דיבידנד ולא על קריטריונים שמשמשים לבחירת המניות אני אודה לך אם נמשיך אותו בתגובות למאמר "מידע על השקעה במניות דיבידנד".
    בצורה הזו הקוראים העתידיים יוכלו לקרוא את דו-השיח שלו כחלק מהנושא של המאמר.

    בכל מקרה זה לא אמור למנוע ממך להמשיך לשאול שאלות איפה שמתחשק לך 🙂

  10. נתקלתי היום בבלוגר שכן משתמש בקריטריון הזה.
    הוא מתאר זאת כאן:
    http://averagedividendyield.blogspot.co.il/p/home.html

    • Divit2me on 12/07/2015 at 12:50

    היי דעת,
    קודם כל, תודה על ההשקעה בפירוט ובסבלנות, כאן ובפורום הסולידית.
    הייתי מעוניין לדעת האם תוכל להקדיש פוסט לא רק על הקווים הכלליים בבחירת מניות והסינון, אלא על התהליך עצמו, כלומר להראות מניסיונך ועל פי השיטה איך תכלס מתבצעת בחירת מניחה.
    הבקשה היא לא לייעוץ כלשהו, מספיק להראות דוגמה למניה אחת בלבד ללא המלצה עליה, אלא כ"שיעור תרגול", אם תרצה. ברור מן הסתם שלך יש פרמטרים אותם אתה מדגיש ולאחרים יהיו פרמטר שונים.

  11. ברוך הבא לבלוג ותודה על המחמאות.
    אני מתכנן להתחיל באוגוסט תיק מניות לדוגמא עם תיעוד ומעקב של הפקדות, רכישות, קבלת דיבידנדים ומכירות.
    כחלק מהתיעוד של התיק אני מתכנן להסביר מדוע אני בוחר כל מניה ואני חושב שזה יענה על הבקשה שלך.

    במידה וזה לא יהיה מספק אז תרגיש חופשי להתקיל אותי שוב ואני אשמח לפרט יותר.

    • Divit2me on 12/07/2015 at 14:01

    נשמע טוב!
    יופי, יש לי זמן עד אוגוסט לקרוא וללמוד עוד כדי שאוכל להבין מה אתה עושה… 🙂
    שוב תודה וישר כוח!

  12. בשמחה.
    ואם מתעוררות שאלות אז תרגיש חופשי לשאול.
    הדבר הכי חשוב זה להבין למה השיטה הזו עובדת לפני שמתחילים ליישם אותה.

    אני מאוד מקווה שאנשים לא יסתכלו על התיק שאני אבנה כאן ויחשבו שהוא דוגמא לתיק מניות דיבידנד אידיאלי.

  13. מה אתה חושב על המניות ריט הבאות?

    NLY
    AGNC

      • daat99 on 31/07/2017 at 07:45
        Author

      יש בפורום שרשור בנושא חברות REIT כללי שבו אני וקוראים אחרים הבענו את דעתנו (תרגיש חופשי לתרום את דעתך):
      https://www.dividaat.com/forum/threads/חברות-ריט.308/

      אין לי דעה על החברות שנקבת בשמן באופן ספציפי.

    • מאיה on 16/05/2020 at 17:45

    הי
    1. בנוגע לקריטריון השני- 'רצף שנים שבו הדיבידנד לא נפגע', רשמת שמחפשים חברות שמקפידות לא להקטין את הדיבידנד.
    כמה שנים אחורה אתה בודק בהיסטוריה של החברות?

    2. בנוגע לקריטריון של 'מכפיל הרווח – P/E'-

    א. האם כשאתה מנתח חברה שאתה שוקל לרכוש, (ורושם שמכפיל הרווח של החברה עומד על X שזה נמוך/ נמוך מאוד/ גבוה), אתה משווה את מכפיל הרווח שלה למכפיל הרווח של החברות המתחרות *מאותו הענף*?

    ב. אם התשובה חיובית, כיצד אתה עושה זאת? מסנן את הטבלה לפי הסקטור של החברה שאותה אתה מנתח?

    תודה

      • daat99 on 16/05/2020 at 21:06
        Author

      1. בתכנית העבודה של תיק דיבידעת הוגדר שאני דורש לפחות שני משברים.
      אני תוהה ביני לבין עצמי אם להרחיב את ההגדרה להגדרה יותר כוללנית:
      "רצף הגדלות של שני משברים ומעלה או של 20 שנה ומעלה – הגדול מביניהם."
      נכון להיום שני משברים ו-20 שנה זה אותו הדבר.
      לא קיבלתי החלטה בנושא עדיין אבל אני נוטה לכיוון ההרחבה הזו כי אני מעדיף לנקוט בגישה ההגנתית יותר מאשר בהתקפית יותר.

      2.א. אני משווה למכפיל הרווח של המדד עצמו אבל יש הרבה משקיעים שנוקטים בגישת ההשוואה של מכפיל הרווח לפי הענף שבו החברה נמצאת.
      יש המון היגיון בגישת ההשוואה "לפי ענף" אבל מכיוון שמדובר בעניין של "לשלם יותר/פחות" ולא "בטוח/מסוכן" אז אני מעדיף להיות עצלן ולשלם יותר – לא הגיוני במיוחד אבל ממתי הפסיכולוגיה היא הגיונית?

      2.ב. אפשר לעשות זאת באקסל לפי סינון של סקטורים כפי שתיארת ואפשר לראות השוואה כזו כבר מוכנה באתרים פיננסיים כגון גורופוקוס.

    • מאיה on 17/05/2020 at 00:47

    הי

    2.ב. 'אפשר לעשות זאת באקסל לפי סינון של סקטורים.. ואפשר לראות השוואה כזו כבר מוכנה באתרים פיננסיים כגון גורופוקוס.

    תוכל בבקשה להפנות ע"י קישור היכן ההשוואה המוכנה נמצאת באתר גורופוקוס?

    תודה

      • daat99 on 17/05/2020 at 01:33
        Author

      דוגמה של CBU:
      https://www.gurufocus.com/term/pettm/NYSE:CBU/PE-Ratio-TTM/Community-Bank-System
      תגללי למטה ותראי כמה השוואות:
      1. ביחס למתחרות (גרף עם עיגולים שמייצגים את הגודל של כל חברה מתחרה) – אפשר לראות שמכפיל הרווח של CBU הוא הגבוה ביותר ביחס למתחרות
      2. ביחס לסקטור (גרף חלוקה לפי טווחים כשהטווח שבו החברה נופלת צבוע באדום) – אפשר לראות שמכפיל הרווח של CBU הוא גבוה בהרבה מהחציון ומהממוצע אבל יש יותר חברות עם מכפיל גבוה יותר
      3. ביחס לתעשיה (גרף חלוקה לפי טווחים כשהטווח שבו החברה נופלת צבוע באדום) – אפשר לראות שמכפיל הרווח של CBU הוא בטווח השני הכי גבוה ויש רק חברה אחת בטווח שמעליו

    • נועם on 03/08/2020 at 08:46

    שלום,

    וכל הכבוד על הבלוג המדהים הזה.

    כמה שאלות..ובטח יהיו עוד

    רצף שנים שבו הדיבידנד גדל – Years Streak…. בקובץ, זה נמצא תחת No. Yrs?

      • daat99 on 03/08/2020 at 12:06
        Author

      אכן

    • נועם on 03/08/2020 at 12:05

    רצף שנים שבו הדיבידנד לא נפגע
    רצף השנים שחברה הגדילה את הדיבידנדים הוא טוב ויפה אבל אם היא מרסקת את הדיבידנד כל 20 שנה ל-0 ומתחילה מחדש אז זה לא עוזר לנו במיוחד.
    כאן אנחנו מחפשים חברות שמקפידות לא להקטין את הדיבידנד גם אם הן לא מסוגלות להגדיל אותו לתקופה מסויימת.
    את הרצף הזה ניתן לקחת מאתרים שמכילים היסטוריית דיבידנדים כגון דיבידאטה ויאהו. — נכנסתי לדיביטה, ללינק הזה https://dividata.com/stock/CBU/dividend ואני רואה שיש ריסוק מאוד ארוך בשנות ה80 ו90 ובין 1997 עד 2013 אין דיבידנדים בכלל!ובכל זאת בחרת את המניה, איפה אני טועה? מ2013 יש רצף עליה כל שנה

      • daat99 on 03/08/2020 at 12:12
        Author

      אתר דיבידאטה בוא פחות איכותי מאתרים אחרים.
      לשמחתנו יש לנו גרף דיבידנדים ורווחים איכותי באתר גורופוקוס שבו ניתן לראות שהדיבידנד גדל בצורה תקינה.

      תשים לב שהמאמר מתאר קריטריונים נפוצים לבחירת מניות ולא בהכרח את הקריטריונים שאני משתמש בהם בעצמי.
      הקריטריון הזה למשל לא כל כך חשוב לי ואני לא מתייחס אליו ברכישת מניות.
      אתה יכול לראות למה רכשתי את CBU במאמר הרכישה הרלוונטי.

    • נועם on 03/08/2020 at 15:32

    שאלות בנושא הקרטריונים לבחירת מניה:
    (אני אשתמש לצורך הדוגמא במניה של CBU , והקובץ של דויד פיש מ30/06/2020 )

    רצף שנים שבו הדיבידנד גדל – Years Streak
    הקריטריון הראשון והחשוב ביותר הוא רצף השנים שבהם החברה חילקה יותר דיבידנדים בכל שנה לעומת השנה הקודמת.
    רוב משקיעי הדיבידנדים מחפשים רצף של 10-25 שנים לפחות.
    ישנם משקיעי דיבידנדים שדורשים רצף שמכיל את שתי הנפילות האחרונות בבורסה (במקרה שלנו הנפילה של 2000 ושל 2008) במקום מספר קשיח של שנים.

    שאלה: ברשימת הלקוחות של דויד פיש (מעכשיו "רשימת פיש" ) הנתון של רצף השנים שבו גדל הדיבידנד נמצא תחת No. Yrs , נכון? לצורך הדוגמא – למניה של חברת CBU לתאריך 30/06/2020 זה 28.
    שאלה: על מנת לאתר רצף הגדלה של דיבידנדים (מניה של CBU ) נכנסתי גם לרשימת פיש וגם ל dividata
    ברשימת פיש תחת Streak Began (תא BE30) רשום 1993. שזה השנה בא התחיל רצף הדיבידנד לגדול. וכן רשום אחריו שהוא שרד 2 מיתונים.
    בdividata רשום שהתחילו לחלק דיבידנד ב1985, ב1989 הם עצרו, ב2001 חילקו לחודש בלבד, ואז פעם הבאה שחילקו היה רק ב2013 ! כלומר איך זה מסתדר עם הנתונים של רשימת פיש? וגם למה שתבחר מניה כזאת אם הוא לא עומד בקרטריונים שלך, ולפי מה שאני מבין הוא לא.

    רצף שנים שבו הדיבידנד לא נפגע
    רצף השנים שחברה הגדילה את הדיבידנדים הוא טוב ויפה אבל אם היא מרסקת את הדיבידנד כל 20 שנה ל-0 ומתחילה מחדש אז זה לא עוזר לנו במיוחד.
    כאן אנחנו מחפשים חברות שמקפידות לא להקטין את הדיבידנד גם אם הן לא מסוגלות להגדיל אותו לתקופה מסויימת.

    שאלה: כאן אני שוב חוזר לאותה שאלה כמו הקודם – בדיבדאטה רשום שלא היה רצף מ2013, אז מה אני מפספס כאן? (מנית CBU )

    מכפיל הרווח – P/E
    מכפיל הרווח מחושב ע"י חלוקת מחיר המניה ברווח השנתי למניה (Earning Per Share – EPS).
    מכפיל רווח של 20 ומעלה נחשב למחיר מניה מאוד יקר ומכפיל של 15 ומטה נחשב למחיר טוב/זול.
    כמובן שחברות מענפים שונים ייסחרו במכפילים שונים ולכן שתי חברות שנסחרות עם אותו המכפיל מענפים שונים יכולות לייצר מצב שבו אחת החברות היא זולה והשנייה היא יקרה.
    בהתבוננות במכפיל הרווח צריך להשוות אותו למכפיל הרווח של החברות המתחרות מאותו הענף.

    שאלה: לצורך הדוגמא, ברשימת פיש הנתון נמצא תחת TTM P/E, נכון? ולכן זה – 17.93 שזה בעצם ממוצע המכפיל רווח ל12 חודשים האחרונים? (שנה אחורה מתאריך הבדיקה 30/06/20)
    אם אני מביט על חברות מתחרות של CBU לא הבנתי מה אני מחפש בעצם בהשוואה… גם אמרת "אני משווה למכפיל הרווח של המדד עצמו " (בתגובה למישהי) – איך זה מסתדר? ואיפה נמצא הנתון הזה של המדדים עצמם?

    שאלה: תוכל לפרט יותר מה המשמעות שחברה אחת היא יותר יקרה ביחס לחברה אחרת? (נניח שהם מאותה ענף) ועל אותה משקל עם מחיר המניה יקר או זול מה זה משנה לי מבחינת בחירת המניה ? מה הכוונה שהיא יקרה/זולה?
    אולי כדאי לפרט יותר על מכפיל רווח בכללי ואז אבין יותר טוב…? מצטער אם זה טרחה.

    שאלה: תוכל להסביר איך הגעת מהעמוד הראשי לפה – https://www.gurufocus.com/term/pettm/NYSE:CBU/PE-Ratio-TTM/Community-Bank-System
    שוב תודה על העזרה שלך!!!!

    חברה בצמיחה – Past/Est 5 Growth – EPS
    כמשקיעי דיבידנדים אנו רוצים חברות שצומחות בשביל שהן יוכלו להמשיך ולחלק לנו דיבידנדים גדלים.
    צמיחת החברה נמדדת באמצעות שינויים ברווח למניה.

    שאלה: איפה ניתן למצוא את הנתון של קצב צמיחה ברשימת פיש – TTM EPS זה קצב צמיחה ל12 חודשים האחרונות ? לצורך הדוגמא, זה 3.18
    ול 5 שנים אחורה זה – growth Past 5yr, לצורך הדוגמא- 7.80 , ל5 שנים הבאות הצפי ל – growth Est-5yr (8.00) – כלומר צפי הגדלה 2.5%.
    מה זה אומר? מה קובע שזה קצב טוב?
    חברה שלא מחלקת יותר מידיי דיבידנדים – Payout Ratio
    את יחס התשלום של הדיבידנדים מקבלים ע"י חילוק הדיבידנד השנתי ברווח למניה השנתי.
    חברה שמחלקת יותר מידיי מהרווחים כדיבידנדים יכולה למצוא את עצמה בבעיה רצינית בעת משבר כאשר הרווחים יצטמצמו וללא יכולת להגדיל או אפילו לשמר את הדיבידנד.
    חברה שמחלקת פחות מ-60% מהרווחים כדיבידנד נחשבת ליציבה ויש לה אפשרות לאבד כמעט חצי מהרווחים שלה ועדיין לעמוד בהתחייבות לחלק דיבידנדים.

    שאלה: הנתון נמצא תחת EPS% Payout, לכן זה 51.57%, כלומר חצי מהרווחים הולכים לתשלום דיבידנד?
    תשואת דיבידנד אינה מוגזמת Dividend Yield
    ככל שמשקיעים חושבים שהמניה יותר יציבה הם מוכנים לשלם עליה יותר וע"י העלאת מחיר המניה התשואה מהדיבידנד יורדת
    אם תשואת הדיבידנד של המניה עולה על התשואה מאג"ח ארוך בפער משמעותי אז זה סימן מחשיד שמשקיעים ברחבי העולם לא מאמינים ביציבות הדיבידנד לאורך זמן.
    רוב משקיעי הדיבידנדים נמנעים מלרכוש מניות עם תשואה של מעל 4-5%

    שאלה: לא הבנתי למה מניה שעולה גורמת לדבידנד שלו לרדת, הרי המניה יציבה ומבוקשת.
    כשאתה אומר שתשואת הדיבידנד משקפת את המשכורת שנקבל, והתשואה היא, במקרה של ,CBU 2.88 % – מה זה בעצם אומר? הרי הדיבידנד היא כסף/רווח שמקבלים על ההשקעה ( סכום דיבידנד בשנה האחרונה 1.64 דולר לשנה), אז מה קשור תשואה?
    אם הבנתי נכון תשואת דיבידנד = מחיר דיבידנד למניה בשנה האחרונה לחלק למחיר מניה בתאריך מסויים.

    חברה עם יותר נכסים מחובות – Debt on Equity
    רוב משקיעי הדיבידנד מגבילים את עצמם לחברות עם חובות בשווי של 60-80% לכל היותר משווי הנכסים שלהן.

    שאלה: ברשימת פיש נמצא תחת Debt/Equity ורשום שם – 0.05 ואתה דברת על מספרים של 60-80 אחוז, אז מה זה ?
    איפה ניתן למצוא סכום חובות ונכסים (באנגלית) ?

    קצב גדילת הדיבידנד – Dividend Growth Rate – DGR
    קצב גדילת הדיבידנד מייצג את ההעלאה בשכר שמשקיעי המניות דיבידנד מקבלים על כספם.
    קצב גדילה ממוצע היסטורי נע בין 6-12% לשנה ולכן משקיעי מניות דיבידנדים מגבילים את עצמם לחברות שמגדילות את הדיבידנד בקצב של 6% לשנה לפחות.
    כאשר מסתכלים על קצב גדילת הדיבידנד צריך לשים לב שאין הגדלה יוצאת דופן חד פעמית שמשנה את הממוצע בצורה קיצונית.
    כמו כן ישנה העדפה לקצב הגדלת דיבידנדים עולה מאשר לקצב הגדלת דיבידנדים יורד.

    שאלה: אם רשום ברשימת פיש שקצב גדילה לשנה תחת DGR 1-YEAR = 10.7 מה זה בעצם אומר, שבשנה האחרונה הדבידנד גדל לעומת השנה הקודמת? ואם רשום ל3 שנים או 5 שנים?

    שאלה כללית:

    נניח התחלתי לבנות תיק דיבידנד – אין לי הרבה כסף כרגע אז קניתי 17 מניות של חברת CBU ב1000 דולר. כמה כסף היא תחלק לי בסוף השנה? (מה הנתון שאני מחפש?), לאן יחולק הכסף – צובר חזרה להשקעה או מחולק? והאם אצטרך לשלם עליו מס?
    עכשיו, האם זה לא סיכון ענק שאני קונה חברה אחת? הרי היא יכולה ליפול והכסף שלי ביחד איתה. מצד שני אני לא יכול כרגע לקנות 30-50 חברות בבת אחת… אז מה ההגיון פה ?
    נניח קניתי את החברות, ועכשיו אחרי תקופה ממושכת שלא הרווחתי דבר אני בעל מניות של 30-50 חברות בסכום כ50 אלף דולר. אני מקבל מכל חברה סכום מדיבידנד כל שנה. אם הבנתי נכון, אז חברת CBU יתנו לי 1.64 דולר לשנה לפי ערכים של שנה הקודמת או שלא יתנו לי דבר אם יחליטו בכך…הסכום כל כך קטן אז לא הבנתי איך זה נהיה משכורת או אפילו עזרה כלכלית לעת צרה? ואם נכפיל ב50 חברות, שנותנים דיבידנד בין 1-2 דולר למניה, ולכל חברה קניתי 15 מניות נניח (15 כפול 50) אז ואקבל בממוצע 750 דולר? (שעליו יש גם מס 25% ) הבנתי נכון ?

    סליחה על ריבוי השאלות, כמובן שאבין אם לא תוכל להגיב.
    בכל זאת תודה על העזרה והאתר

      • daat99 on 03/08/2020 at 18:45
        Author

      מאוד קשה לקרוא ולהגיב לשאלות כל כך ארוכות בבלוג ובדיוק בשביל זה הקמתי את הפורום.
      אני חושב שכדאי שתשאל את השאלות בפורום עצמו שבו יהיה יותר קל להבין מה אתה שואל ועל מה עונים.

  1. […] איך יודעים בכלל על מה להסתכל במניה שמחלקת דיבידנדים? המאמר שכאן עזר לי מאוד ועשה לי הרבה סדר, במילים פשוטות בלי להסתבך […]

השאר תגובה

%d בלוגרים אהבו את זה: