היום – השני לאוגוסט 2015 נולד לו תיק דיבידעת במשקל 10,000 דולר – להורים ולתיק שלום.
שוקולדים (כשרים) יתקבלו בברכה.
דיבידעת הוא תיק השקעות במניות דיבידנד שממומן מהחסכונות השוטפים שלי.
תיק זה הוא חלק (קטן יחסית) מהחסכונות שלי ומטרתו המרכזית היא להראות איך ניתן לנהל תיק השקעות מבוסס דיבידנדים גם כמשפחה ישראלית מהשורה.
הערה חשובה!
התיק לא נועד לספק המלצות לקניה/מכירה של מניות.
אני מבקש לא לבצע אף פעולה בשוק ההון רק על סמך פעולות שאני מבצע בעצמי בתיק הזה (ובבלוג בכלל).
הנחות מוצא:
- המשפחה חסכה סכום התחלתי של 10,000 דולר והעבירה אותו לבית השקעות שנתון לבחירתה – במקרה שלי התיק ינוהל אצל Interactive Brokers (אותו הברוקר שאצלו נמצאים שאר החסכונות שלי).
- המשפחה חוסכת סכום של 2000 שח ביום השני לכל חודש ומעבירה אותם לתיק ההשקעות (לצורך חישובי יעדים נלקח שער דולר ממוצע של 4 ש"ח).
- עלויות המרת מט"ח והעברת מט"ח לחו"ל במידה ורלוונטיות משולמות בנפרד כך שלתיק ההשקעות מגיע הסכום הדולרי שמתקבל מחלוקת 2000 שח בשער היציג של הדולר כפי שהוא מוצג כאן.
חוזה השקעות אישי – גירסה 1.0:
כללי קניה:
- ברגע שמצטבר סכום של 1000 דולר בחשבון ההשקעות מתבצעת רכישה של מניות מחברה אחת בלבד.
- כל עוד סכום הדיבידנדים החודשי לא עובר את ה-1000 דולר לא תתבצע יותר מרכישה אחת בכל שבוע מסחר – המטרה מאחרי חוק זה היא להימנע מכניסה עם כל הכסף לבורסה ממש לפני משבר.
- כל עוד בתיק יש פחות מ-50 חברות תינתן עדיפות לרכישת מניות של חברה שלא קיימת בתיק.
- לא תירכש חברה בעלת מכפיל רווח גבוה יותר מ-20 (במידה והמכפילים בכל השוק יעלו משמעותית תישקל האפשרות לרכוש במכפיל שקטן מהמכפיל הממוצע של המניות בשוק האמריקאי).
- לא תירכש חברה שלא הראתה רצף הגדלת דיבידנדים במשך שני משברים לפחות (נכון לאוגוסט 2015 מדובר על חברות עם רצף הגדלת דיבידנדים משנת 1999 ואילך שהגדילו את הדיבידנדים גם במשבר 2000 וגם במשבר 2008).
- תינתן עדיפות לחברות עם קצב הגדלת דיבידנדים גבוה מהממוצע כל עוד אני אשתכנע שהקצב הזה יכול להימשך.
- לא תירכש חברה בעלת שווי שוק של פחות ממיליארד דולר.
כללי מכירה:
- מניות של חברה שהקטינה או הפסיקה את חלוקת הדיבידנד הקבוע שלה יימכרו בהקדם האפשרי.
- לא תתבצע מכירה של מניות בכל מקרה אחר.
יעדים:
היעד של התיק הוא להגיע לתשואה של 2,890 דולר בשנה מדיבידנדים בלבד תוך 10 שנים.
היעדים של התיק נמדדים באוגוסט בכל שנה לפי צפי הדיבידנדים ל-12 החודשים הבאים (לפני מס) כפי שהם מוצגים בטבלה הבאה:
היעדים של התיק נמדדים באוגוסט בכל שנה לפי צפי הדיבידנדים ל-12 החודשים הבאים (לפני מס) כפי שהם מוצגים בטבלה הבאה:
| תאריך | צפי דיבידנדים ב-12 החודשים העוקבים |
|---|---|
| 02/08/2016 | $514 |
| 02/08/2017 | $732 |
| 02/08/2018 | $954 |
| 02/08/2019 | $1,193 |
| 02/08/2020 | $1,441 |
| 02/08/2021 | $1,702 |
| 02/08/2022 | $1,980 |
| 02/08/2023 | $2,270 |
| 02/08/2024 | $2,564 |
| 02/08/2025 | $2,890 |
הנחות גדילה:
- הדיבידנדים מושקעים בחברות עם תשואת דיבידנד ממוצעת (ביום הרכישה) של 3% בשנה.
- תשואת הדיבידנד הממוצעת של החברות שמוחזקות בתיק גדלה ב-6% בשנה.
הנחה זו משקללת בתוכה גם חברות שלא יגדילו את הדיבידנד וחברות שיפשטו רגל כך שהממוצע יגדל ב-6%. - בכל שנה לא יפשטו רגל יותר מ-2 חברות שמוחזקות בתיק.
- הדיבידנדים יושקעו מחדש לאחר ניכוי מס דיבידנדים במקור.
100 תגובות
6 פינגים
דלגו לטופס מילוי התגובה
אם לא תכתוב איזה מניות יש בתיק הזה, אז אי אפשר יהיה להתייחס לזה ברצינות.
ציינתי שפעולות רכישה יתבצעו בהמשך.
כרגע יש בתיק אך ורק מזומן.
כל הכבוד על היוזמה. אשמח אם תלווה כל בחירת חברה בהסברים, לגבי הפרמטרים שהובילו לבחירה.
מיכאל
למה להעביר בכל חודש 2000 ש"ח אם גם ככה אתה לא מתכוון לעשות דבר עד שיהיו לך 1000 דולר?
לא ברור – אם יש כבר 10,000$ אז למה לא לקנות 10 מניות, כל אחת 1,000$ וזהו?
למה לקנות כל חודש מניה ואת השאר לשמור בצד?
מה ההיגיון? הכסף סתם שוכב לא מושקע.
"אותו הברוקר שאצלו נמצאים שאר החסכונות שלי"
זה לא נראה לך מסוכן לשים את כל הכסף אצל ברוקר בחו"ל?
תודה רבה וזו הכוונה.
הסיבה היא כי אני רוצה לדמות משפחה שחוסכת בעקביות סכום קבוע וידוע מראש.
אם אני אגיד "תחכו שיהיה לכם 1000 דולר" אז רוב האנשים יגידו "לי אף פעם אין 1000 דולר – זה לא בשבילי".
אם לעומת זאת אני אומר "תחסכו בקביעות 2000 שח" אז זה משהו שחלק יגידו "אני מסוגל לעשות זאת" וחלק אחר יגידו "זה יותר מידיי – אבל אנחנו כן מסוגלים לחסוך 1000 שח בחודש ולעשות את אותו הדבר".
התייחסתי בקצרה להיגיון מאחרי ההחלטה בפוסט ואני אפרט עוד כאן.
אם אני אכנס עם כל הכסף היום וארכוש היום 10 מניות אבל מחר הבורסה תתרסק אז הרבה אנשים שמבקרים בבלוג יגידו "עם הפסד כזה אני לא יכול להתמודד – זה לא בשבילי".
עקב כך בחרתי בשיטה שממתנת את הסיכון בנפילה חד-פעמית ואני משקיע כל פעם במניה אחת.
אם הבורסה תתרסק בעוד 2-3 שבועות אז עדיין יש לי את רוב הסכום לרכוש מניות אחרות במחירי ריצפה.
אם לעומת זאת הבורסה לא תתרסק במהלך שלושת החודשים הקרובים אז הרגלתי את המבקרים לראות השקעות קבועות והם כבר יכולים לראות את הפירות של ההשקעות (קרי הדיבידנדים).
שיטה זאת נקראת "מיצוע" והיא מומלצת לאנשים שמתחילים להשקיע בבורסה בפעם הראשונה.
מכיוון שדיבידעת נועד להציג לאנשים איך הם יכולים להתחיל להשקיע אז אני בחרתי להישתמש בשיטה זו.
לא כרגע.
הכספים נמצאים בפועל בחשבון בנק שרשום על שמי והקשר של הברוקר הוא אך ורק מערכת המסחר שדרכה אני מבצע את הפעולות.
במידה ואינטראקטיב ברוקרס יפשטו רגל (כהערת אגב זה ברוקר שבעצמו נסחר בבורסה ודרכו מנוהלים תיקי ענק של הרבה מאוד תעודות/קרנות) אז הפגיעה שלי היא חוסר יכולת זמנית לבצע פעולות בבורסה.
מכיוון שהמניות עדיין רשומות על שמי ומכיוון שאין בכוונתי למכור מניות שאני רוכש אז אני רואה בפגיעה זו כפגיעה זמנית ולא קריטית.
כשיגיע היום ובו אני אהיה תלוי בהכנסה ממניות הדיבידנד לצורך מחיה וחוסר אפשרות לגשת לכסף יהווה פגיעה ממשית אני אשכול לפצל את ההשקעות על פני בתי השקעות שונים.
צריך קודם כל לבדוק מדוע אנשים לא מצליחים לחסוך בחודש 1,000 דולר.
אם יפסיקו לבזבז על שטויות אז יוכלו לחסוך ולהשקיע.
האם קיים מיליארדר/מיליונר כבד שמשקיע רק במניות דיבידנד לפי הקובץ של פיש?
אני לא מתכוון לכל הבלוגרים הקטנים בתחום שאולי יש למישהו מהם מיליון או 2 מיליון דולר בלבד.
אני מתכוון לכרישים גדולים.
אם אף משקיע-על לא מיישם את זה, אולי השיטה לא יעילה?
אני לא מנסה ללמד אנשים לחסוך ולצרוך פחות – בשביל זה יש בלוגים אחרים.
אני מנסה ללמד אנשים שיש אלטרנטיבה להשקעה (חוץ מפק"מ, נדל"ן, הימורים בבורסה והשקעה בעוקבי מדדים) בשביל שכל אחד יחליט מה מתאים לו.
אין לי מושג אם יש מישהו כזה או לא.
אל תשכח שלמיליארדרים הגדולים יש אלטרנטיבות השקעה שלא פתוחות לנו כמשקיעים קטנים.
אם בא אליך מישהו עם רעיון לסטארטאפ או הקמת עסק חדש – האם יש לך כמה מיליוני דולרים לזרוק עליו בנוסף לכל המשאבים שאתה צריך בשביל לבדוק שהוא באמת שווה את הכסף?
זה מה שהמיליארדרים הגדולים עושים.
יש את לואל מילר שהקים קרן שהעקרונות שלה מאוד דומים לעקרונות שלנו.
אל תשכח שיש לו משאבים שלנו אין ולכן הוא לא משתמש בקובץ של דוד פיש.
בנוסף, המיליונר קווין אולירי משקיע רק בהשקעות שמספקות תזרים מזומנים אינסופי (זו המהות של מניות דיבידנד).
אז מה המסקנה שלי מכל הסיפור הזה?
או שיש להם כלים שלי אין והם לא צריכים את הקובץ החינמי של דוד פיש או שיש השקעות יותר טובות שלי אין יכולת להשקיע בהן בגלל מחסור בהון עצמי (או רצון לעבוד קשה בשבילו).
חשוב מאוד לזכור שהמטרה שלי היא למצוא את ההשקעה הפסיבית שתספק תזרים מזומנים קבוע, יציב וגדל לאורך זמן.
אני לא מנסה למצוא את ההשקעה היעילה/טובה ביותר.
מניות דיבידנד הן גם סוג של הימור בבורסה, לא?
הבעיה היא שאנו מתעלמים מגודל התיק (מחיר המניות).
כלומר מתסכלים רק על תזרים בעוד שערך המניות יכול לצנוח למשל ב-80%.
אז מה יעזור לנו אם קיבלנו כל השנים דיבידנדים אם בסוף, כאשר נצטרף את הכסף למשל לטיפול בבית אבות, שווי התיק יהיה אפסי בגלל קריסה גדולה?
כשרשמתי הימור התכוונתי ל:
"בוא נקנה מניה ב-X ונמכור ב-Y ונהמר ש-Y יהיה גדול מ-X".
במניות דיבידנד אתה לא קונה מניה במטרה למכור אותה ברווח.
אתה רוכש בעלות על חברה במטרה לקבל משכורת שוטפת מהחברה למשך שנים על גבי שנים.
אני לא חושב שזו בעיה שאני מתעלם מגודל התיק.
המטרה שלי היא לא להגדיל את המספר הוירטואלי בחשבון ההשקעות שלי כמה שיותר אלא לקבל משכורת יציבה וגדלה לאורך שנים גם במהלך משברים.
תשים לב שלא מסתכלים רק על תזרים – מסתכלים על תזרים גודל שמתקבל מרווחים של חברות.
אם החברות ממשיכות להיות רווחיות ולחלק דיבידנדים גדלים אז צניחה במחיר המניה ממש לא משנה את התמונה כי היא תהיה צניחה זמנית בלבד.
תזכור שאנחנו מדברים כאן על חברות ענק בינלאומיות ואם כולן נקלעו למשבר ביחד (הרי זו המשמעות של צניחת המחיר ב-80% של כל המניות הללו) אז כנראה שהבעיות שלנו בחיים הרבה יותר חריפות ממה קורה בבורסה.
בשביל שאני אתייחס למקרה ספציפי שבו אתה צריך למשוך את הכסף (אם כי לא הבנתי למה אתה צריך את הקרן – בשביל ההוצאות הללו בדיוק יש את הדבידנד) אז אני צריך לדעת לאיזו שיטת השקעות אלטרנטיבית אתה משווה את השקעת הדיבידנדים.
איזו שיטת השקעות יש לך להציע שמתחייבת על גדילה ושבכל רגע נתון תמיד תוכל למשוך יותר כסף ממה שצברת בלי שההון שלך יגמר (הרי זה בדיוק מה שאתה דורש במשפט שלך)?
למשל מעבר לדיור מוגן שמצריך תשלום גבוה של מאות אלפי שקלים מראש. או חס וחלילה ניתוח יקר (כאשר מזדקנים ההוצאות הרפואיות גדלות).
יש חשיבות רבה לגובה הקרן בגילאים אלה והיא משמשת מזומן לכל דבר. עם כל הכבוד לדיבידנדים, הם לא יכולים להחליף לצורך הדוגמא תשלום של 500,000 שקל מזומן מחר בבוקר לבית אבות/דיור מוגן.
עוד משהו –
האם השקעה במניות דיבידנד הצילה מישהו מהפסדים גדולים במשבר של 1929? המשבר של 2008 היה בדיחה ואחרי כמה שנים השוק חזר לעצמו. ב- 1929 זה היה משבר רציני, נפילה של 90% והתאוששות אחרי 20 שנה.
אודה לך אם תביא דוגמאות למשקיעי דיבידנד מאותו זמן שהמשבר לא פגע בהם.
אני חוזר שוב: אם אתה רוצה לבצע השוואה אז תיתן לי אלטרנטיבה להשוות אליה.
איזו השקעה מבטיחה לך את הקרן בשביל לעבור לדיור מוגן?
יש הבדל גדול בין להתעלם ממשהו שקיים לבין להסתמך על משהו שאולי יהיה ואולי לא.
אני לא יודע מה קרה במשבר 1929 אבל בשנות ה-30 האמריקאים קראו למניות דיבידנד "קיצבת יתומים ואלמנות".
לדעתי זה אומר הרבה על היחס להשקעה במניות דיבידנד.
אני אישית לא מכיר אנשים שחיו בשנת 1929 והשקיעו בבורסה האמריקאית באותה התקופה.
אתה יכול לנסות לחפור בספרי ההיסטוריה ולראות מה קרה לדבידידנדים שחילקו מניות יציבות במהלך אותן השנים.
אני כן יודע להגיד לך (וקישרתי למחקרים כאלו במאמרים קודמים) שחלק גדול מהתשואה של מדד המניות האמריקאי נבעה מדיבידנדים ולא מגדילת ערך המניות.
כמו כן במהלך משבר 1929 אני יודע שהיו חברות שהמשיכו לחלק דיבידנדים ללא הפסקה.
רק בשלוף מהראש מנית BNS מחלקת דיבידנדים בלי הפסקה משנת 1833 – זה כמעט 100 שנים לפני משבר 1929!
החלופה ההגיונית היא תיק מאוזן יותר ולא 100% מניות שיכולות כאמור להתרסק 80%.
יש לשלב אג"ח, מזומן ומתכות.
כ"בוגר" של בלוג הסולידית, אתה אמור לדעת את חשיבות הפיזור בין אפיקי השקעה שונים, פיזור ששומר על הקרן במצבי קיצון בהם שוק המניות מתרסק.
לפיכך אסור לדעתי להקצות יותר מ- 25%-30% מן התיק למניות דיבידנד.
תיק הארי בראון הוא אפשרות אחת אבל אל תשכח שתיק הארי בראון הוא מוכוון שמירת ערך ולא גדילת ערך.
כמו כן אני לא בטוח עד כמה תיק הארי בראון יוכל לשרוד משבר שבו גם המניות האג"ח והזהב מאבדים מערכם ביחד.
אם נתבונן בבמצב שלנו היום:
1. מדדי המניות מראים על מחירי מניות גבוהים – זה לא מחייב בועה אבל זו כן יכולה להיות בועה.
2. הריבית של האג"חים בריצפה והעלאת ריבית קטנה תפגע במחירי האג"חים בצורה משמעותית.
3. הזהב במגמת ירידה ויש לו עוד הרבה לאן לרדת.
הדבר היחיד שמשחק לטובת הארי בראון היום הוא שהאינפלציה בריצפה ויש דיפלציה קלה בחלק מהמקומות בעולם כן שהחלק של המזומן כנראה יספק את המנגנון המווסת במשבר הקרוב.
איך משקיע בתיק הארי בראון יוכל להתמודד עם סיטואציה כזו שלדעתי לא כל כך תלושה מהמציאות?
לעניות דעתי ההתמודדות תהיה קשה ולכן אני בחרתי שלא להשקיע בשיטת הארי בראון (אבל זה כבר דיון לפורום הסולידית ולא לבלוג דיבידנדים).
מצד שני תיק שמפוזר על פני 50 חברות ענק מתחומים שונים שפועלות במדינות שונות ובמטבעות שונים ברחבי העולם כנראה לא יספוג פגיעה ממשית (אם בכלל) לתזרים המזומנים שלו.
זו הסיבה לדעתי שתזרים מזומנים זה הדבר החשוב ביותר.
גם לך כמשקיע בתיק הארי בראון ניתן לצייר סיטואציות שהסבירות שהן יקרו יותר גבוהה מהתרסקות טוטאלית של 96% מחברות הענק בעולם שבה לא תוכל למשוך את ההון שאתה חייב בשביל דיור מוגן.
הכל מסתכם בפיזור סיכונים.
אתה מפזר את הסיכון שלך על פני מחירי המניות (לא על יציבות החברות!), מחירי האג"ח, מחירי הזהב והאינפלציה/דיפלציה.
אני מפזר את הסיכון שלי על פני רווחים של 50 חברות ענק בינלאומיות שפועלות בכל העולם עם כל המטבעות המוכרים בשוק הבינלאומי ללא תלות בגחמות של סוחרים שפועלים לפי רגשות של תאוות בצע ופחד.
ולמרות כל הנאמר כפי שאנונימי אחר הגיב לפני, אתה תמיד יכול להשתמש במניות דיבידנד כחלק מה-25% המנייתי של הארי בראון.
מה החלק הזה ואם אתה רוצה לעשות זאת, זו כבר החלטה שלך.
מבחינתי, אני משקיע 100% מהחסכונות השוטפים שלי במניות דיבידנד ואני לא מתכנן להפסיק בתקופה הנראית לעיין.
אם הבנתי נכון , לצורך התרגיל אתה "בונה" עוד מיני-תיק דיבידנדים עבור המאמר שלך בנפרד לרוב ההשקעות שלך שהם גם דיבידנדים?
תודה מראש
אני אותו MATIAS מהסולידית
ברוך הבא לבלוג שלי Matias.
נכון לעכשיו אני מעביר את כל החסכונות השוטפים שלי לאינטראקטיב ברוקרס ומנהל שם תיק מבוסס דיבידנדים (עם טיבול אופציות בסכומים קטנים רק בשביל לספק את יצר ההימורים שלי).
מה שאני עושה בתיק דיבידעת זה להעביר חלק מהחיסכון השוטף שלי (2000 שח בחודש) לתיק נפרד שאותו אני אנהל כתיק דיבידנדים בפני עצמו.
אני לא מתכנן להתחשב באחזקות שיש לי בתיק אחד בעת קבלת החלטות בתיק האחר כך שניתן לראות בתיק דיבידעת תיק דיבידנדים לדוגמא שממומן ע"י כסף אמיתי.
תודה
התשואות הצפויות לא מסתדרות
כתבת 385 בשנה ראשונה.
זה 3.85% תשואה על תיק של 10,000 דולר שהופקו עד אוגוסט 2016.
אבל אנחנו לא בוחרים מניות עם תשואה דיבידנד כזו גבוהה. הרי אתמול בחרת PH שהיא כ- 2% תשואה.
אודה על פירוט איך הגעת לסכום הזה.
* שהופקדו
הדעתי לסכומים הללו על סמך ההנחות הבאות:
1. תיק התחלתי של 10,000 דולר.
2. הפקדה חודשית של 2000 שח (כשאני חושב על זה נראה לי שחישבתי לפי הפקדה של 2000 דולר – אני צריך לבדוק את זה!).
3. קצב גדילת דיבידנדים של 6% בשנה.
4. ממוצע חלוקת דיבידנדים מכל החברות המוחזקות של בערך 3% לפי מחיר הרכישה (יהיו חברות עם פחות ויהיו חברות עם יותר אבל ממוצע של 3% זו המטרה).
אני אבדוק שוב את המספרים ואוודא שבאמת חישבתי הפקדה שקלית ולא דולרית אז תודה לך על השאלה.
שלום, נוח לי יותר לשאול את השאלה טכנית הבאה כאן משום שזה היה הסבר שלך.
לגבי עמלות קניה אני מנסה להתמקח עם הבנק אבל זה ייקח זמן כי הם לא רואים שעד היום אני מבצע כל כך פעולות. כרגע עדיין אני משלם 25 דולר מינימום ועוד 3 דולר ברוקר. סהכ 28. כנראה זה ישתפר בחודש הבא אבל כמובן זה לא יתקרב לברוקר. שוב אני מציין במקרה שלי אני מעדיף להישאר בבנק ומנסה להתאים את זה עבורי עדין.
בזמנו הסברת בצורה פשוטה את הדבר הבא:
"אני מכוון למניות שמחלקות לפחות 3% דיבידנד בשנה ממחיר הקניה שלי (כמובן שזו לא הגבלה קשיחה ורכשתי גם מניות שחילקו פחות).
הורדתי מזה מס של 25% שמס הכנסה לוקחים לי וחילקתי ל-4 שזה כמות הפעמים שאני מצפה לקבל דיבידנדים בשנה.
המטרה שלי היא לקבל את העמלה ששילמתי בחזרה כבר בדיבידנד הראשון שאני מקבל כך שאת הקניה אני מבצע "בחינם".
המספר שהגעתי אליו הוא 0.5625%.
עמלת הקניה הכי גבוהה שאני משלם היא 6 דולר מינימום ובשביל לשלם 0.5625% אני צריך 1066.67 דולר לפעולה.
לצורך נוחות עיגלתי את הסכום ל-1000 דולר ומשם הגעתי ל-0.6%."
עבור הדוגמא שלי יוצא בערך לחסוך להשקעה בסביבות 4000 דולר כל פעולה שזה קצת הרבה. למרות שעכשיו זה אולי בסדר משום שיש לי הון התחלתי. אני מתלבט באיזה פרמטר כדאי לשנות מהנוסחה ה"ביתית" שאתה הצעת בהנחה שאני עדין משלם את העמלות האלה בבנק (אם ישתפר אז אשנה את זה).
דוגמא:
אני יכול להגיד שאני אבצע פעולה כל חודשיים.
אני יכול להגיד שאני ארצה לקבל את העמלה ששילמתי ב"דיבידנד וחצי הראשנים" שיתקבל.
לבחור מניות שמחלקות 3.5 או 3.8 דיבידנדים ממחיר המניה.
יש עוד פרמטרים שאני לא רואה ?
אני מבין שבנוסף לכמה מישהו חוסך, ה1000 דולר בחודש שבדוגמא שלך זו שיטת מיצוע מצויינת לתקופות כמו עכשיו שהשוק בשיא.
תודה על ההתיחסות.
(הערה: לא ברור אם רק אצלי אבל ההודעות של הפורום הזה מגיעות אליי עם עברית הפוכה)
שכחתי לציין שבהסבר שלך שאתה מקבל "חינם" את העמלה זה יפה גם פסיכולוגית כי אתה לא גורר יותר מפעם אחת מרגע הקניה את ה"החזר" הזה. במקרה שאני מציע למעלה צריך לחכות יותר מרבעון אחד ל"החזר" הזה.
חשוב להבין את ההשלכות של כל משתנה.
* תכיפות הפעולות:
ככל שאתה מחכה יותר בין פעולה לפעולה יש לך יותר כסף שלא עושה כלום ולא מייצר הכנסות.
אני אישית משתדל לבצע לפחות פעולה אחת ברבעון (לפעמים 4 חודשים) אבל אתה צריך להחליט כמה זמן אתה מוכן לחכות.
* תוך כמה דיבידנדים מקבלים את העמלה בחזרה:
זה יותר עיניין פסיכולוגי מאשר כלל ברזל.
נחמד מאוד לבוא ולהגיד "אוקיי, אם אני מוכר תוך חצי שנה באותו המחיר אז אני באותו המצב" מאשר: "אני חייב שהמניה תעלה רק בשביל לצאת תיקו בגלל עמלות".
* חלוקת הדיבידנד
זו נקודה מאוד בעייתית.
ככל שתשואת הדיבידנד גבוהה יותר כך השוק רומז לנו שיש משהו בעייתי יותר ביציבות הדיבידנד.
כאן חייבים להתאים את הדיבידנד לתשואת הדיבידנד הממוצעת של אותה המניה (ניתן לראות זאת באתר גורופוקוס).
לרוב אני לא אראה בעיה לרכוש מניות שמחלקות היום 4% דיבידנד אבל התשואה ההיסטורית שלהם היא בסביבות 3% כי זה אומר אחד משני דברים:
1. השוק מוכר את המניות בהנחה.
2. החברה בצרות.
אני כמובן צריך להחליט איזה אחד מהמקרים מתקיים לפני שאני רוכש את המניות.
אני לא יודע מה גודל התיק שלך כך שאני לא יודע מה האלטרנטיבות שעומדות בפניך.
בגדול אני הייתי בודק איך אתה יכול להפחית את העמלות בצורה משמעותית לפני שאני הייתי מתחיל לסחור בפועל.
אתה יכול להתחיל לנהל תיק וירטואלי באתר סיקינג אלפא בשביל לקבל תחושה של מה קורה למניות הללו ואיך הן מתפקדות בתנאי שוק שונים.
בעוד כמה חודשים כשתרכוש ביטחון עצמי בתיק הוירטואלי אתה תוכל לגשת לבנק ולהציג את התיק שלך ולהגיד להם: "אני רוצה לעשות את זה ובשביל לעשות זאת דרככם אני צריך עמלות בגובה X – תנו לי את העמלות הללו או שאני עובר לבית השקעות (כמו IBI, מיטב, אקסלנס וכו').
תודה,
לגבי תכיפות הפעולות החישוב שאז דיברנו עליו הוא בשביל לבצע כל חודש. עכשיו אתה אומר לפחות פעם ברבעון שזה הרבה זמן בין פעולות. מה שהתלבטתי זה כי לפי החישובים האלה לא משנה כל כך מה עמלת מינימום אלא כל שאר הפרמטרים נכון? כלומר גם במקרה של עמלה גבוה כמו שלי אפשר "לצאת" מי זה כפי שאמרתי למעלה.
גודל התיק בסביבות 100 אלף ש'ח ואז כמה שיותר כל חודש-חודשיים לחסוך.
סימולציה היא לא אופציה בשבילי כי זה תוקע אותי פשוט להתחיל כאשר אני קורא המון זמן על הדברים האלה ( מחסום התחלה הוא הכי קשה).
תכיפות הפעולות זה עיניין אישי ותלוי בכמות החיסכון החודשי של כל אדם.
אם מישהו חוסך 2000 דולר בחודש אז הוא יכול לרכוש מניות כל שבועיים בעלות של 1000 דולר לפעולה.
אם לעומת זאת הוא חוסך 100 דולר בחודש אז הוא צריך לחכות כמעט שנה בין פעולות רכישה.
סימולציה זה לא דבר רע ולחכות בשביל לעבור את מחסום ההתחלה בעוד כמה חודשים זה גם לא אסון גדול – זה יוכל למנוע ממך כמה טעויות נפוצות שאולי תלמד עליהן עד אז.
לדעתי אתה צריך לשאול את עצמך 2 שאלות:
1. כמה אתה מסוגל לחסוך בחודש.
2. מה שווי הפסד התשואה האלטרנטיבית שאתה מעריך יקרה לך אם תחכה עם הרכישה עוד כמה חודשים.
אם נחזור לדוגמא של לחסוך 100 דולר בחודש אז להפסיד 3% בשנה על 100 דולר זה הפסד של 3 דולר וזה יותר מעמלת הרכישה שלך אז אולי עדיף להשאיר את הכסף במזומן שנה מאשר לשלם עמלת רכישה.
תודה..
האם אתה מתכוון להפסד תשואת דיבידנדים נכון ?
כמובן שסימולציה זה דבר מצוין. במקרה שלי כרגע חיכיתי כבר כמעט שנתיים אז אתה מבין למה החישוב של הפסד עם המתנה של מזומן אני לא לוקח אותו כבר בחשבון.
הסכום שאני מצליח לחסוך לא קבוע כרגע אבל הוא יכול להיות סביב 800-1000 דולר
אני מתכוון להפסד תשואה פוטנציאלית שמבחינתי כמשקיע דיבידנדים הוא הדיבידנד הצפוי (אני הרי מתעלם ממחיר המניה אחרי שרכשתי אותה).
אם אתה חוסך בין 800-1000 דולר בחודש זה אומר שאתה יכול לבצע פעולה בשווי 1000 דולר כל חמישה/שישה שבועות בממוצע.
בהנחה והעמלות שלך גבוהות יחסית אני לא רואה סיבה טובה לא לדחות פעולות ולבצע פעולה כל 2000 דולר במקום פעם ברבעון.
בכל מקרה – אל תרוץ מהר מידי.
תודה
איזה טעויות חוץ מ:
1)מניות שפושטות רגל, 2)דיבדנדים שמבוטלים או מוקטנים, 3) YOC ?
אם לדוגמא מישהו קונה מניה שהמכפיל רווח נניח גבוה בהרבה מ-20 – נניח 45. אז הוא יגלה את הטעות כנראה באחת הנקודות שכתבתי למעלה נכון?
או שאני מפספס עוד הרבה טעויות? אני לא התייחסתי עכשיו לטעות לא לקרוא את כל הפסקות של דוחות כספיים של הרבעונים אחרונים.
אני מפספס הרבה טעויות ?
לא ברור לי למה YOC יכול להיות טעות.
לגבי מכפיל גבוה מ-20 זה פחות עניין של טעות ויותר עניין של כרית ביטחון.
המכפיל רווח הממוצע של הבורסה נע בסביבות 15-20 מבחינה היסטורית.
חברות שמספקות גדילה יוצאת דופן לרוב נסחרות במכפילים גבוהים יותר אבל ברגע שקצב הגדילה שלהן קטן המחיר שלהן יתאים את עצמו למכפיל קטן יותר.
אם לדוגמא חברה מרויחה דולר למניה ונסחרת במכפיל של 40 אז מחיר השוק שלה הוא 40 דולר למניה.
אם בשנה הבאה הביא תרויח רק 1.1 דולר למניה והשוק יחליט שהוא רוצה להוריד את המכפיל שלה ל-20 אז המחיר שוק שלה יהיה 22 דולר למניה.
בשלב הזה מי שרכש את המניות ב-40 דולר יאלץ לחכות שרווחי המניה יעלו ל-2 דולר בשביל שמחירה יגיע שוב ל-40 דולר (בהינתן מכפיל רווח של 20).
לי אין מושג באיזה מכפיל המניה תיסחר מחר או בעוד שנה ולכן אני מגביל את עצמי למכפיל רווח של 20 לכל היותר.
טעויות נפוצות שנתקלתי בהן זה התעלמות מיחס חוב/נכס או מיחס חלוקת דיבידנדים.
אם חברה הרויחה 2 דולר וחילקה 3 דולר כדיבידנד אז עולה השאלה "מאיפה הגיע עוד דולר?"
אם חברה חייבת 100 מיליון דולר והנכסים שלה שווים 50 מיליון דולר אז איך היא תוכל להתמודד עם החובות (בעיקר בסביבת ריבית עולה)?
תודה רבה
האם בסינונים של טבלת פיש יש סינון לפי TOTAL RETURN ? האם כדאי גם להסתכל על זה או בגלל שזה כולל את מחיר המניה אז לא חשוב עבור השקעת דיבידנדים?
קראתי כמובן את ההגדרה
https://en.wikipedia.org/wiki/Total_return
בעצם עכשיו שמתי לב שיש הרבה מאוד מדדים תחת
FUNDAMENTAL DATA
אז TOTAL RETURN נכנס לחישובים מסובכים כאלה…
אני אישית לא מסתכל על תשואה כוללת כי היא משתנה בהתאם למחיר המניה כל הזמן.
מכיוון שטווח האחזקה שלי הוא "לנצח" אז אין שום משמעות למחיר העתידי של המניה או מה המחיר שלה עשה בעבר.
אני לא מכיר מידע בסיסי שהתשואה הכוללת נכללת בו.
אני מבין שאתה לא מתכוון למכור מניות.
אם במקרה שלי אני לא בטוח אם אצטרך למכור חלק קטן או משמעותי מהמניות על מנת לקנות בית עוד מספר שנים. או השקעה לעסק …
האם סינון נוסף של
GRAHAM NUMBER
ייתן לי עוד מדד קטן למחיר הוגן לקניה ?
תודה מראש!
לעניות דעתי מכפיל הרווח ותשואה ממוצעת מתחת לתשואה היסטורית זה בהחלט מספק.
תשואה אתה מתכוון לא לתשואת דיבידנדים פה נכון ?
כן.
אתה יכול להסתכל בגורופוקוס על גרף שמציג את תשואת הדיבידנד ההיסטורית (Dividend Yield) ומזה להחליט מה תשואת הדיבידנד שאתה רוצה לקבל כשאתה תרכוש את המניה.
אני לרוב מחליט על תשואה שהיא טיפה מעל הממוצע ההיסטורי.
אתה יכול לראות תשואת דיבידנד ממוצעת ב-5 השנים האחרונות כמספר באתר:
http://www.dividendinvestor.com
תודה. התבלבלתי לרגע,
למעלה כתבת :
"לעניות דעתי מכפיל הרווח ותשואה ממוצעת מתחת לתשואה היסטורית זה בהחלט מספק"
בתשובה לשאלה שלי של לקנות במחיר "הוגן" כי אני כנראה אצטרך למכור חלק מהמניות לעומתך.
פה התכוונת תשואת דיב מתחת לממוצע היסטורית??
כשאמרתי "תשואה ממוצעת מתחת לתשואה היסטורית" התכוונתי ל:
רכישת מניות כאשר התשואה הממוצעת מהדיבידנדים שאתה תקבל עליהן ביום הרכישה גבוהה מהתשואה ההיסטורית מהדיבידנדים.
אני אחדד מחדש לצורך הבהרה:
מכפיל רווח מחושב לפי מחיר המניה חלקי רווח שנתי למניה – אני רוצה שהמספר הזה יהיה נמוך מ-20 ונמוך מהממוצע שלו ב-10 השנים האחרונות.
כמו כן אני רוצה שבמועד הרכישה אני אקבל תשואת דיבידנד שנתית שהיא גבוהה יותר מתשואת הדיבידנד השנתית שיכלה להתקבל ב-5 עד 10 השנים האחרונות.
טען עוד