איך מבחן המרשמלו משפר את התוצאות של תיק השקעות פסיבי

מבחן המרשמלו

"מבחן המרשמלו" הוא ניסוי שנעשה על ילדים בגילאי 2-4 בסוף שנות ה-60 ובו לילדים ניתנה האפשרות לבחור:

• לאכול מרשמלו אחד עכשיו שמונח לפני הילד
• לחכות שהבוחן הבוגר יחזור מהחדר השני ולקבל מרשמלו נוסף ובכך לאכול שני מרשמלו במקום אחד

כעבור כמה עשורים בוצעה בדיקה נוספת על הצלחתם של משתתפי הניסוי בחיים והתגלה שקבוצת הילדים שהתאפקה ולא אכלה את המרשמלו הראשון עד שהבוחן חזר הגיעה להשגים טובים בצורה משמעותית מהקבוצה שאכלה את המרשמלו הראשון.

מחקר זה הראה לכולנו את החשיבות הרבה ביכולת לדחות סיפוקים לעתיד על חשבון ההווה.

מה הקשר לשוק ההון?

כל השקעה בשוק ההון משולה לדחיית סיפוק בהווה בתמורה לתועלת רבה יותר בעתיד.

כל הוצאה/הלוואה שאדם צעיר שעובד לוקח הוא יצטרך להחזיר עם ריבית בשלב מאוחר יותר בחייו – גם אם הוא כבר יהיה פנסיונר עם פנסיית רעב (ביחס למשכורתו).

כל השקעה שאדם צעיר שעובד משקיע תלך ותשפר את מצבו שלו בהיותו פנסיונר.

הדבר משול לתחרות אגרוף בין אני הצעיר לאנכי המבוגר (מי נותן אגרופים יותר כואבים ולמי כואב יותר כשהוא מקבל אגרוף? צעיר בשיא כוחו או פנסיונר מבוגר?).

מכאן אנחנו רואים שדחיית סיפוקים בנושאים פיננסיים יכולה לעזור לנו רבות ולשפר את עתידנו הפיננסי בצורה משמעותית.

מבחן המרשמלו מלמד משהו הרבה יותר חשוב מסתם דחיית סיפוקים

היכולת בדחיית סיפוקים בפני עצמה היא יכולת חשובה מאוד אבל מה שהרבה יותר מעניין אותי זה המכנה המשותף בין הילדים שהצליחו להתאפק לעומת הילדים שאכלו את המרשמלו הראשון.

אחרי צפיה בשעות רבות של סרטונים והרצאות בנושא שבחלקם הגדול גם מראים את הילדים עצמם ראיתי מכנה משותף מאוד מעניין.

כל הילדים שאכלו את המרשמלו התמקדו במרשמלו בלפחות אחד מהחושים הבאים:

• חוש הראיה: התבוננו במרשמלו והעסיקו את דימיונם בהנאה שבאכילתו
• חוש המישוש: נגעו במרשמלו והתמקדו בלהרגיש את מרקמו וצורתו
• חוש הריח: הריחו את המרשמלו והתמקדו בריחו המפתה

לעומתם, כל הילדים שהצליחו להתאפק ולא אכלו את המרשמלו העסיקו את מוחם בדברים אחרים:

• ביצעו פעילות גופנית כלשהי כגון ריקוד, קפיצות וסתם תנועות גוף
• העסיקו את חוש הראיה בדברים אחרים כגון התבוננות בקיר, בריצפה ועוד

אם נסכם אז נראה שהילדים שהצליחו ידעו בצורה אינטואיטיבית שבשביל להצליח הם חייבים למצוא דרך להתעלם מהמרשמלו ולהעסיק את עצמם בדרכים אחרות.

איך ניתן להשתמש בטכניקות שאותם ילדים גילו בצורה אינטואיטיבית בשביל לשפר את השקעתנו בשוק ההון?

כפי שכל קוראי הבלוג כבר יודעים: מאוד קשה להפסיד בשוק ההון עם תיק השקעות פסיבי ומפוזר דיו בתנאי שפשוט עוזבים את התיק בשקט ולא נוגעים בו (קרי – הוא באמת פסיבי ואנחנו לא מוכרים כלום).

השאלה הקשה היא:

איך אנחנו יכולים לעזור לעצמנו לעזוב את תיק ההשקעות הפסיבי שלנו בשקט ולהפסיק להפריע לו גם באמצע משברים כבדים?

כאן התשובות מתחלקות כתלות בסגנון ההשקעה שבחרנו לעצמנו.

אני אתייחס במאמר זה לשני סגנונות השקעה שונים:

• השקעה פסיבית מחקה מדד
• השקעה פסיבית מבוססת תזרים (כמו שמתוארת בבלוג זה ומיוצג בתיק דיבידעת) שמתמקדת במניות שמגדילות את הדיבידנד בכל שנה ובעקביות במשך כמה עשורים

שיפור תיק השקעות פסיבי מחקה מדד באמצעות מבחן המרשמלו

בפסקה זו אני אשתמש במשל הבא:

• מרשמלו: מדד מניות רחב כגון SP500 עם תנודתיות גבוהה אבל במקביל עם פוטנציאל היסטורי לרווח נאה
• מלח: מדד אג"חים עם תנודתיות נמוכה יותר שצפוי למתן את תנודתיות המניות אבל במקביל צפוי לגרום לנו לקבל תשואה נמוכה יותר באופן משמעותי – בעיקר בסביבת ריבית עולה (בניגוד לסביבת ריבית יורדת כמו מתחילת שנות השמונים ועד היום)

בהשקעה מחקה מדד טובי המוחות אומרים לנו שבשביל לעזוב את המרשמלו בשקט אנחנו צריכים לפזר עליו קצת מלח.

במלים אחרות: בשביל שנוכל להתמודד עם התנודתיות הרבה של המניות בשוק ההון אנחנו צריכים לנקוט בפעולות שצפויות לפגוע בתשואה של תיק ההשקעות שלנו כך שבמקום להחזיק תיק שהוא 100% מנייתי אנחנו נחזיק תיק שהוא 60% מניות ו-40% אג"ח.

גישה זו עבדה בהיסטוריה בצורה טובה מאוד (בעיקר בסביבת ריבית יורדת).

אף אחד לא יודע אם היא תמשיך לעבוד גם בסביבת ריבית עולה אם ניתקל בסביבה שכזו (היסטורית סביבת הריבית שינתה כיוון כל 40 שנה לערך, בין שנות ה-40 ל-80 היינו בסביבת ריבית עולה ומ-80 ועד היום אנחנו בסביבת ריבית יורדת).

האם פיזור מלח על המרשמלו יכול לעזור לנו להתמודד עם המשבר הבא?

לדעתי ישנו סיכוי סביר שכן ולכן זו נשמעת לי כמו גישה לא רעה בכלל.

שיפור תיק השקעות פסיבי תזרימי (בסגנון דיבידעת) באמצעות מבחן המרשמלו

בהשקעה תזרימית אנחנו עושים לעצמנו את החיים הרבה יותר קלים.

המרשמלו שלנו הוא עדיין תיק מנייתי שמורכב אך ורק מהחברות הטובות ביותר שהיו קיימות ביום שבו הן נרכשו ושהצליחו בעבר להתמודד עם קשיים ושינויים מהותיים בכלכלה ובתעשייה שבה הן מתפקדות.

בשביל להתעלם מהמרשלמו אנחנו מנתקים את מבטנו משווי התיק שלנו ובמקום זאת מרכזים את תשומת ליבנו בתזרים שמתקבל ממנו.

ההתמקדות בתזרים וההתעלמות מהשווי משולה לאותם הילדים שהתבוננו בקיר ו/או בריצפה ובכך הצליחו להתמודד עם מבחן המרשמלו.

אני מאחל לכולנו שנמשיך ללמוד עוד על החיים ועל טריקים קטנים שכאלו שצפויים לעזור לנו להתמודד עם מכשולים ולהגיע אל היעד הנכסף.

ולקינוח מספר סרטונים נבחרים מניסויי מרשמלו שונים שהתבססו על הניסוי המקורי: