תגובות אחרונות

זה רק מראה שאנשים שונים עם דרכים שונות לקבלת החלטות יכולים לקבל החלטות דומות 🙂

נ.ב.
גם אני התלבטתי קשות בין DOV ל-PH.

לפני כמה ימים כתבתי בתגובות שרכשתי גם את PH ואת השיקולים שהיו לי 🙂

אם תחזור לכללי הרכישה אז תראה שלא הגבלתי את תשואת הדיבידנד של החברות שאני רוכש מאף צד (לא מלמעלה ולא מלמטה) והסיבה לכך היא שזה נתון שמשתנה בהתאם לתשואת הדיבידנד הממוצעת של מדד SP500.

בגדול המטרה היא שתשואת הדיבידנד הממוצעת של כל החברות שיהיו בתיק תהיה 3% וכתשואה ממוצעת זה אומר שיהיו חברות עם תשואה נמוכה יותר ויהיו חברות עם תשואה גבוהה יותר.

בגדול עברתי על הקובץ של דוד פיש והתלבטתי בין כמה חברות ולבסוף החלטתי לרכוש את PH.
אני אפרט יותר במאמר עצמו ברגע שיתפנה לי זמן לנסח אותו כהלכה.

הדעתי לסכומים הללו על סמך ההנחות הבאות:
1. תיק התחלתי של 10,000 דולר.
2. הפקדה חודשית של 2000 שח (כשאני חושב על זה נראה לי שחישבתי לפי הפקדה של 2000 דולר – אני צריך לבדוק את זה!).
3. קצב גדילת דיבידנדים של 6% בשנה.
4. ממוצע חלוקת דיבידנדים מכל החברות המוחזקות של בערך 3% לפי מחיר הרכישה (יהיו חברות עם פחות ויהיו חברות עם יותר אבל ממוצע של 3% זו המטרה).

אני אבדוק שוב את המספרים ואוודא שבאמת חישבתי הפקדה שקלית ולא דולרית אז תודה לך על השאלה.

נכון מאוד – זה לפני מס!
תודה רבה ששמת לב לזה.

* שהופקדו

התשואות הצפויות לא מסתדרות
כתבת 385 בשנה ראשונה.
זה 3.85% תשואה על תיק של 10,000 דולר שהופקו עד אוגוסט 2016.
אבל אנחנו לא בוחרים מניות עם תשואה דיבידנד כזו גבוהה. הרי אתמול בחרת PH שהיא כ- 2% תשואה.
אודה על פירוט איך הגעת לסכום הזה.

תודה

כתבת שתסביר בהמשך אז אני אשמח אם תתייחס לעובדה שמדובר ב div yield של 2.2% בלבד. מה קרה ל 2.5% ומעלה?

22.68$ לפני מס.

ברוך הבא לבלוג שלי Matias.
נכון לעכשיו אני מעביר את כל החסכונות השוטפים שלי לאינטראקטיב ברוקרס ומנהל שם תיק מבוסס דיבידנדים (עם טיבול אופציות בסכומים קטנים רק בשביל לספק את יצר ההימורים שלי).
מה שאני עושה בתיק דיבידעת זה להעביר חלק מהחיסכון השוטף שלי (2000 שח בחודש) לתיק נפרד שאותו אני אנהל כתיק דיבידנדים בפני עצמו.
אני לא מתכנן להתחשב באחזקות שיש לי בתיק אחד בעת קבלת החלטות בתיק האחר כך שניתן לראות בתיק דיבידעת תיק דיבידנדים לדוגמא שממומן ע"י כסף אמיתי.

אם הבנתי נכון , לצורך התרגיל אתה "בונה" עוד מיני-תיק דיבידנדים עבור המאמר שלך בנפרד לרוב ההשקעות שלך שהם גם דיבידנדים?

תודה מראש
אני אותו MATIAS מהסולידית

יפה מאוד !

תיק הארי בראון הוא אפשרות אחת אבל אל תשכח שתיק הארי בראון הוא מוכוון שמירת ערך ולא גדילת ערך.
כמו כן אני לא בטוח עד כמה תיק הארי בראון יוכל לשרוד משבר שבו גם המניות האג"ח והזהב מאבדים מערכם ביחד.
אם נתבונן בבמצב שלנו היום:
1. מדדי המניות מראים על מחירי מניות גבוהים – זה לא מחייב בועה אבל זו כן יכולה להיות בועה.
2. הריבית של האג"חים בריצפה והעלאת ריבית קטנה תפגע במחירי האג"חים בצורה משמעותית.
3. הזהב במגמת ירידה ויש לו עוד הרבה לאן לרדת.

הדבר היחיד שמשחק לטובת הארי בראון היום הוא שהאינפלציה בריצפה ויש דיפלציה קלה בחלק מהמקומות בעולם כן שהחלק של המזומן כנראה יספק את המנגנון המווסת במשבר הקרוב.

איך משקיע בתיק הארי בראון יוכל להתמודד עם סיטואציה כזו שלדעתי לא כל כך תלושה מהמציאות?
לעניות דעתי ההתמודדות תהיה קשה ולכן אני בחרתי שלא להשקיע בשיטת הארי בראון (אבל זה כבר דיון לפורום הסולידית ולא לבלוג דיבידנדים).
מצד שני תיק שמפוזר על פני 50 חברות ענק מתחומים שונים שפועלות במדינות שונות ובמטבעות שונים ברחבי העולם כנראה לא יספוג פגיעה ממשית (אם בכלל) לתזרים המזומנים שלו.

זו הסיבה לדעתי שתזרים מזומנים זה הדבר החשוב ביותר.

גם לך כמשקיע בתיק הארי בראון ניתן לצייר סיטואציות שהסבירות שהן יקרו יותר גבוהה מהתרסקות טוטאלית של 96% מחברות הענק בעולם שבה לא תוכל למשוך את ההון שאתה חייב בשביל דיור מוגן.

הכל מסתכם בפיזור סיכונים.
אתה מפזר את הסיכון שלך על פני מחירי המניות (לא על יציבות החברות!), מחירי האג"ח, מחירי הזהב והאינפלציה/דיפלציה.
אני מפזר את הסיכון שלי על פני רווחים של 50 חברות ענק בינלאומיות שפועלות בכל העולם עם כל המטבעות המוכרים בשוק הבינלאומי ללא תלות בגחמות של סוחרים שפועלים לפי רגשות של תאוות בצע ופחד.

ולמרות כל הנאמר כפי שאנונימי אחר הגיב לפני, אתה תמיד יכול להשתמש במניות דיבידנד כחלק מה-25% המנייתי של הארי בראון.

מה החלק הזה ואם אתה רוצה לעשות זאת, זו כבר החלטה שלך.

מבחינתי, אני משקיע 100% מהחסכונות השוטפים שלי במניות דיבידנד ואני לא מתכנן להפסיק בתקופה הנראית לעיין.

כ"בוגר" של בלוג הסולידית, אתה אמור לדעת את חשיבות הפיזור בין אפיקי השקעה שונים, פיזור ששומר על הקרן במצבי קיצון בהם שוק המניות מתרסק.
לפיכך אסור לדעתי להקצות יותר מ- 25%-30% מן התיק למניות דיבידנד.

החלופה ההגיונית היא תיק מאוזן יותר ולא 100% מניות שיכולות כאמור להתרסק 80%.
יש לשלב אג"ח, מזומן ומתכות.

אני חוזר שוב: אם אתה רוצה לבצע השוואה אז תיתן לי אלטרנטיבה להשוות אליה.
איזו השקעה מבטיחה לך את הקרן בשביל לעבור לדיור מוגן?
יש הבדל גדול בין להתעלם ממשהו שקיים לבין להסתמך על משהו שאולי יהיה ואולי לא.

אני לא יודע מה קרה במשבר 1929 אבל בשנות ה-30 האמריקאים קראו למניות דיבידנד "קיצבת יתומים ואלמנות".
לדעתי זה אומר הרבה על היחס להשקעה במניות דיבידנד.

אני אישית לא מכיר אנשים שחיו בשנת 1929 והשקיעו בבורסה האמריקאית באותה התקופה.
אתה יכול לנסות לחפור בספרי ההיסטוריה ולראות מה קרה לדבידידנדים שחילקו מניות יציבות במהלך אותן השנים.
אני כן יודע להגיד לך (וקישרתי למחקרים כאלו במאמרים קודמים) שחלק גדול מהתשואה של מדד המניות האמריקאי נבעה מדיבידנדים ולא מגדילת ערך המניות.
כמו כן במהלך משבר 1929 אני יודע שהיו חברות שהמשיכו לחלק דיבידנדים ללא הפסקה.
רק בשלוף מהראש מנית BNS מחלקת דיבידנדים בלי הפסקה משנת 1833 – זה כמעט 100 שנים לפני משבר 1929!

עוד משהו –
האם השקעה במניות דיבידנד הצילה מישהו מהפסדים גדולים במשבר של 1929? המשבר של 2008 היה בדיחה ואחרי כמה שנים השוק חזר לעצמו. ב- 1929 זה היה משבר רציני, נפילה של 90% והתאוששות אחרי 20 שנה.
אודה לך אם תביא דוגמאות למשקיעי דיבידנד מאותו זמן שהמשבר לא פגע בהם.

למשל מעבר לדיור מוגן שמצריך תשלום גבוה של מאות אלפי שקלים מראש. או חס וחלילה ניתוח יקר (כאשר מזדקנים ההוצאות הרפואיות גדלות).
יש חשיבות רבה לגובה הקרן בגילאים אלה והיא משמשת מזומן לכל דבר. עם כל הכבוד לדיבידנדים, הם לא יכולים להחליף לצורך הדוגמא תשלום של 500,000 שקל מזומן מחר בבוקר לבית אבות/דיור מוגן.