תגובות אחרונות

עקב שינויים בתקנות של הרשות לניירות ערך נאלצתי להסיר את העמוד מהאתר.
אני בדיונים מול אינטראקטיב ישראל על מציאת פתרון אחר להמשך קיום ההטבות לחברי הקבוצה שמתיישב עם התקנות החדשות של הרשות לניירות ערך.

אם אתה לא מעוניין בהמתנה אז אתה יכול למצוא את הדף התקין עם הקישור לדף הרישום באמצעות שירותי ארכיון אינטרנטי כמו זה.
תרשום בתיבת הכתובת שבאתר את דף הבית של הבלוג שלי ושם תוכל למצוא תיעוד היסטורי של הבלוג מלפני שהסרתי את הקישור לעמוד הרלוונטי.

כשאתה מגיע לדף הרישום בשרתים של inter-il אז תעתיק את הכתובת שלו מהארכיון ותפתח אותו בלשונית חדשה בדפדפן שלך לפני שאתה מבצע את הרישום.

בשמחה.
חשוב מאוד לבדוק דברים כאלו לעומק ולא להסתמך בצורה עיוורת על הנתונים היבשים של חברה בודדת כשבודקים תוצאות של תיק השקעות שלם.
מבחינה "טכנית" החברה באמת פגעה בדיבידנד (בסכום דומה לשווי שעבר ל-KTB) ותיק דיבידעת ירד מדיבידנד רבעוני של 9.69 דולר ממניית VFC לדיבידנד רבעוני של 8.17 דולר מ-VFC ו-1.12 דולר מ-KTB שזה יוצא דיבידנד רבעוני של 9.29 דולר בלבד – ירידה של 4.6%.
אם נתבונן על כל תיק דיבידעת כמו שצריך למדוד אותו ולא רק על מניה בודדת שבו אנחנו נראה שלמרות הירידה הזו אנחנו עלינו מצפי דיבידנדים שנתי של 1023.01 דולר ברבעון הקודם לצפי דיבידנדים שנתי של 1075.13 דולר ברבעון הנוכחי במקביל לרכישת מניות בחברת MGRC ו-SRCE שמחלקות לנו דיבידנד שנתי של 47.76 דולר.
אם ננטרל את הרכישות החדשות אנחנו נראה שהדיבידנד שלנו עלה במהלך הרבעון ב-4.36 דולר למרות הירידה הקטנה בדיבידנד של חברת VFC.

בינתיים התיק מתפקד בצורה הרבה יותר טובה ממה שציפיתי כשכתבתי את תכנית העבודה של תיק דיבידעת.

ראה כאן וכאן.
מבחינה אפקטיבית החברה עצמה לא פגעה בדיבידנדים כי היא התפצלה לשתי חברות שונות והחברה המקורית ממשיכה לשלם דיבדינדים לפי החלק היחסי שנשאר אצלה.
מבחינת המשקיע הוא מקבל דיבידנדים משתי חברות שונות עכשיו.

זו דוגמה קלאסית שמראה את ההבדל בין התבוננות שטחית בחברה עצמה (דרך חשיבה שנפוצה מאוד אצל אנשים שלא מבינים מה הגישה אומרת בפועל) לבין התבוננות בחשבון הבנק של המשקיע.

ראה כאן.

שאלה מעולה, אולי הייתה לי טעות הקלדה בסינון באקסל וסיננתי בטעות מכפיל של 22.61 במקום 20.61.

תודה רבה על המחמאות.
המטרה שלי היא שאנשים ילמדו ויתפתחו ויבינו שההשקעה הנכונה להם היא ההשקעה שמתאימה לאופי שלהם בלי קשר למה שמתאים לאחרים.

סימנתי את המניה לקנייה לפני כשבועיים. אז אני תלמיד טוב או שאתה מדריך מצוין?

אם ביצעת "העתק הדבק" של פעולותיי אז זה אומר שאני מדריך גרוע ביותר 🙂
אם לעומת זאת הגעת למסקנה של מה מתאים לך על סמך דעתך האישית אז זה עולם אחר לגמרי.

יש הרבה אנשים ש-"קונים את אותם המניות בצורה עיוורת רק כי אחרים רכשו אותם קודם".
לעניות דעתי השקעה בסגנון הזה היא בעייתית ביותר ומרמזת על כך שסגנון ההשקעה הזה לא מתאים להם (ברגע האמת הם לא ידעו להסביר לעצמם למה הם מחזיקים את המניה וזה עלול להוביל לתגובה הרסנית).

תמיד תשתדל לבדוק דברים ולהגיע למסקנות שנכונות לך גם אם אחרים לא מסכימים אתך.
יש הרבה דברים חיוביים בלהקשיב למקטרגים אבל צריך להקשיב להם בשביל ללמוד ולהתפתח ולא לאבד כיוון וללכת אחריהם בצורה עיוורת.

תודה רבה על המחמאות, אני מקווה שזה עוזר לאנשים ללמוד ולפתח את הפסיכולוגיה המתאימה בשביל השקעה שכזו (התמקדות בתזרים והתעלמות משווי התיק).

זה ממש כסף בכיס?
הדיבידנדים ממש נכנסים פנימה לתוך תיק ההשקעות באופן חודשי?

זה ממש כסף שמגיע לחשבון ההשקעות בצורה שוטפת ברמה הרבעונית (חברות מחלקות דיבידנדים כל רבעון כך ש-400 שח לחודש זה בפועל 1200 שח ברבעון).
חשוב לזכור שאלו רק הדיבידנדים הרגילים בלי כל ה-"משכורת 13" (דיבידנדים מיוחדים) שאנחנו מקבלים מדי פעם.
קח לדוגמה את הדיבידנד המיוחד שהתקבל מחברת BEN במרץ 2018 בגובה של 3 דולר למניה בנוסף לדיבידנד הרבעוני של החברה של 0.23 דולר למניה.
הדיבידנד הזה לבדו מייצג חלוקת דיבידנדים של 13 רבעונים (3 ורבע שנים) מעבר לדיבידנדים הרגילים.

ואם יורשה לי – לגבי משפט אחד "גנרי" דרוש הסבר קל:
"…ושקול לחיסכון של 1.94 חודשים שאנחנו לא צריכים לעבוד עבורו כלל".
מה הכוונה?

החישוב מתייחס לחיסכון החודשי עצמו ומחושב לפי הברוטו (טכנית יהיה יותר נכון לחשב זאת עבור הנטו).
בהינתן חיסכון חודשי של 542.77 דולר אז סך דיבידנדים של 1053.4 דולר בשנה זה 1.94 פעמים החיסכון החודשי.
בשביל להגדיל את התיק באותו הסכום של 1053.4 דולר אנחנו צריכים לעבוד ולחסוך 1.94 חודשים נוספים.
המטרה של המספר הזה היא להראות כמה תזרים הדיבידנדים דוחף את התיק שלנו קדימה ביחס לכמה המשכורת מהעבודה דוחפת את התיק שלנו קדימה.

אם נפרט את החישוב (ונתייחס לרגע לנטו במקום לברוטו):
ברמה שנתית אנחנו מפקידים 542.77 * 12 = 7566.64 דולר בשנה.
תזרים הדיבידנדים השנתי שלנו צפוי לספק לנו 1053.4 * 0.75 = 790.05 דולר בשנה (לפני הגדלות דיבידנדים והשקעה מחדש).
בסך הכל התיק שלנו צפוי לקבל תזרים של 8356.69 דולר בשנה כאשר אנחנו עבדנו קשה מאוד בשביל 90.5% שהגיעו מהמשכורת וקיבלנו 9.5% בלי לעשות כלום מהחברות שרכשנו בעבר.

במלים אחרות: תיק דיבידעת עדיין לא בן 4 והוא כבר מייצר 10% מהחיסכון השנתי.

החברה מחלקת דיבידנדים ארבע פעמים בשנה.
מכיוון שרכשתי את המניות ביולי אז אני לא זכאי לדיבידנד של מרץ ושל יוני אבל בהנחה ואני לא אמכור והחברה תמשיך לחלק דיבידנדים אז אני אהיה זכאי לדיבידנדים של ספטמבר ודצמבר.

אני אחלק את שאלתך לשני חלקים:
1. מתי לקנות מניות באופן כללי
2. כשאני קונה מנייה, מתי להעדיף מניה חדשה על מנייה קיימת

עבורי התשובות לשאלות אלו הן:
1. כשיש לי כסף זמין להשקעה אני רוכש מניות תוך התעלמות מוחלטת מכל שיקול אחר (גיאופוליטי/תקשורת/מקרו כלכלי וכדומה)
2. בהינתן שתי חברות יציבות שעולות בסינון שלי עם הערכה דומה לסיכויים להגדלת דיבידנדים עתידיים אני מעדיף לרכוש את המניה שממנה אני מקבל סך דיבידנדים קטן יותר (כלומר – העדפה חזקה למניות חדשות על פני מניות קיימות).

שדרגתי את הפורום והעברתי באופן זמני את ההרשמה לאישור מנהל במקום אישור מייל.
בינתיים אישרתי את המשתמש שלך ידנית.

אני באופן אישי נוקט בגישת "קנה והחזק" ולא "קנה ונטר".
המשמעות היא שאני מחזיק בכל מניה שרכשתי עד לפשיטת הרגל של החברה עצמה במטרה ולהמשיך ולקבל דיבידנדים לנצח.
אני לא מאמין ביכולת שלי לבחור את המניות המנצחות ו/או לתזמן את ההשקעה (תוך התבוננות בנתון כלשהו – כולל המכפילים השונים) ולכן אני לא מנסה לעשות זאת.
ישנם משקיעי דיבידנדים אחרים שנוקטים בגישת "קנה ונטר" והם באמת מתחקים אחרי החברות שהם רכשו ואפילו מוכרים לאחר שינויים שכאלו.
כל משקיע צריך לבחור לעצמו את צורת ההשקעה המתאימה לאופיו ולפעול בהתאם.

גם בעל דירה לעיתים משפץ קצת את הנכס, לא? 😉

העברתי את האחריות על ביצוע השיפוצים למנכ"ל החברה, יש לו הרבה יותר ניסיון, ותק וידע ממני בנושאים שקשורים לשיפוץ 🙂

לפעמים המיילים של אישור החשבון מסומנים כמייל ספאם ע"י gmail.
אישרתי אותך ידנית.
ברוך הבא ושיהיה המון בהצלחה במהלך תהליך הלימוד שלך!

אין לי מטרה להגיע לפיזור הסקטוריאלי של מדד כלשהי שמכיל בתוכו הרבה מאוד חברות שלא מחלקות דיבידנד ו/או שהדיבידנד שהן מחלקות אינו יציב ועולה כי הוא יכריח אותי להשקיע בחברות שלא מקדמות את המטרה ההוליסטית של תיק ההשקעות שלי.
עקב כך אני מתעלם לחלוטין מהחלוקה לסקטורים ומתמקד בבחירת המניה שנראית לי הכי אטרקטיבית בכל נקודת רכישה תחת ההנחה שאני אקבל פיזור סקטוריאלי מספק.

אני מסכים מאוד שסחירות נמוכה זה נתון שצריך לקחת אותו בחשבון אבל הוא בפני עצמו לא אמור למנוע ממך מלרכוש מניה כלשהי.
סחירות נמוכה משפיעה על המרווחים בין מחיר ההיצע למחיר הביקוש ובמניות עם סחירות נמוכה יש חשיבות עצומה לשיגור הוראות לימיט בלבד במחיר שקרוב למחיר השוק (מצריך בדיקת המחיר בזמן אמת או במערכת או באתרים כגון tradingview) ולהימנע ככל הניתן מהוראות מרקט (בעיקר אם מבצעים פעולות על סכומים משמעותיים).
מעבר לנושא של באיזו הוראה משתמשים ואם צריך לדעת מה מחיר השוק או שזה לא משנה אני לא מייחס חשיבות כלשהי לרמת הסחירות במניה כלשהי.

מי שחצוף לומד הכי טוב כי הוא לא מפחד לשאול שאלות קשות ואצלי בפורום ובבלוג אני מעודד אנשים לשאול כמה שיותר שאלות, קשות וקלות כאחד.
אם אתה מרגיש שאתה צריך להתנצל בגלל שאתה רוצה ללמוד אז המצב החברתי במדינתנו הקטנה "טיפה" בעייתי 🙂
לא השתנה הרבה מאז פרבואר ואני עדיין רואה את החברה באותה הצורה.
מעט ציטוטים מהדיון בפורום:

כשהרווחים של החברה יורדים כל כך הרבה במהלך משברים … זה עוד מימד של סיכון בחברות שכדאי להיות מודעים אליו גם אם לא שוללים בגינו רכישות של חברות.

הנתון הזה חושף בפנינו את התנודתיות הרבה ברווחי החברה במהלך משברים בניגוד לחברות אחרות שרווחיהן פחות תנודתיים (מה שנקרא "הגנתיות") והופך אותה לפחות אידאלית.

השאלה היא "עד כמה רעים".
לא כל החברות הגיעו למצב של כמעט 80% חלוקת רווחים וכדאי להיות מודעים לזה (כמובן שהיו גם חברות יותר גרועות כך שהיא לא החברה הגרועה ביותר גם מהבחינה הזו).

בסינון זה היא נראתה בעיניי הכי טובה מבין החברות שעדיין לא רכשתי.
זה ממש לא אומר שהיא מושלמת (או אפילו שהיא תתברר כטובה בטווח הארוך) אבל זה ה-"בסט" שמצאתי ועדיין לא רכשתי.

בשמחה וחג שמח גם לך ולשאר הקוראים 🙂