תגובות אחרונות

אתה צודק לגמרי אז הנה שוב הסיכום של שלוש שנים ראשונות מלאות וחלק מהשנה הרביעית (תגיד לי אם אתה עדיין לא מבין):

ביום הלידה:
* יעד צפי דיבידנדים מהתיק 0 דולר
* צפי הדיבידנדים בפועל בלידה 0 דולר
* דיבידנדים שהתקבלו בפועל בשנה הראשונה 285.17 דולר

ביום ההולדת של גיל שנה:
* יעד צפי הדיבידנדים מהתיק היה 514 דולר
* צפי הדיבידנדים בפועל בגיל שנה עמד על 422.74 דולר
* סך הדיבידנדים שהתקבלו בחשבון במציאות בין גיל שנה לגיל שנתיים עמד על 506.4 דולר.

ביום ההולדת של גיל שנתיים:
* יעד צפי הדיבידנדים מהתיק היה 732 דולר
* צפי הדיבידנדים בפועל בגיל שנתיים עמד על 621.16 דולר
* סך הדיבידנדים שהתקבלו בחשבון במציאות בין גיל שתיים לגיל שלוש עמד על 799.48 דולר

ביום ההולדת של גיל שלוש:
* יעד צפי הדיבידנדים מהתיק היה 954 דולר
* צפי הדיבידנדים בפועל בגיל שלוש עמד על 845.88 דולר
* סך הדיבידנדים שהתקבלו בחשבון במציאות בין גיל שלוש ועד היום (יש לנו עוד כמעט 10 חודשים עד גיל ארבע!) עומד על 263.18 דולר

מה שחסר לך זה:

ביום הלידה:
* יעד צפי דיבידנדים מהתיק 0 דולר
* צפי הדיבידנדים בפועל בלידה 0 דולר
* דיבידנדים שהתקבלו בפועל בשנה הראשונה 285.17 דולר

תשים לב שהצפי (שתי השורות הראשונות) מדברות על מה שקרה באותו היום בעוד הדיבידנדים בפועל (השורה השלישית) מדברים על מה קרה "כעבור שנה" (והשנה שבין גיל שלוש לגיל ארבע רק התחילה).

כל הכבוד על העירנות שלך!
במקרה המדובר זו אינה טעות בנתונים ובתגובה זו אני אסביר מדוע.

המשבצת הימנית מציגה את היסטוריית צפי הדיבידנדים מול הדיבידנדים שהתקבלו בפועל.

תרגום:
ביום ההולדת של גיל שנה:
* יעד צפי הדיבידנדים מהתיק היה 514 דולר
* צפי הדיבידנדים בפועל בגיל שנה עמד על 422.74 דולר
* סך הדיבידנדים שהתקבלו בחשבון במציאות בין גיל שנה לגיל שנתיים עמד על 506.4 דולר.

ביום ההולדת של גיל שנתיים:
* יעד צפי הדיבידנדים מהתיק היה 732 דולר
* צפי הדיבידנדים בפועל בגיל שנתיים עמד על 621.16 דולר
* סך הדיבידנדים שהתקבלו בחשבון במציאות בין גיל שתיים לגיל שלוש עמד על 799.48 דולר

ביום ההולדת של גיל שלוש:
* יעד צפי הדיבידנדים מהתיק היה 954 דולר
* צפי הדיבידנדים בפועל בגיל שלוש עמד על 845.88 דולר
* סך הדיבידנדים שהתקבלו בחשבון במציאות בין גיל שלוש ועד היום (יש לנו עוד כמעט 10 חודשים עד גיל ארבע!) עומד על 263.18 דולר

הנתון האחרון (סך הדיבידנדים שהתקבלו בחשבון במציאות בין גיל שלוש ועד היום) מתעדכן אוטומטית בכל חלוקת דיבידנד שאני מעדכן בתיק עד ליום הולדת של גיל ארבע שבו אני אפתח משבצת חדשה.

אם אתה רוצה אתה יכול לראות את סך דיבידנדים שהתקבלו בשנה שחלפה עבור כל חודש לחוד בגיליון "לוח דיבידנדים חודשי" בעמודה הכי ימנית.
מה שמוצג במשבצת העליונה הימנית בבלוג זה הערך שנמצא בתא של חודש יולי 2019.

תשים לב שאני מתייחס לימי האקס-דיבידנד שזה התאריך שמכתיב אם אתה תקבל את הדיבידנד או לא ולא ליום שבו הדיבידנד מופיע בחשבון שלך.
במקרה של MO ימי האקס-דיבידנד שלו האחרונים שלו היו בתאריכים 14 ליוני 2018 ו-13 לספטמבר 2018.

צריך גם לזכור שאני מנרמל את הנתונים החודשיים לפי חודש החלוקה הנפוץ של אותה החברה.
תתבונן לדוגמה בגיליון "היסטוריית פעולות" בקובץ שמתעד את תיק דיבידעת דרך הקישור "דיבידעת – מצב תיק" שבסרגל העליון של הבלוג.
בקובץ זה אתה תראה שלחברת DCI היה תאריך אקס-דיבידנד בשישי לאוגוסט 2018 אבל ספרתי אותו כאילו הוא דיבידנד של מאי.
אם תתבונן באתר גורופוקוס אתה תראה שחצי מתאריכי האקס-דיבידנד של החברה נופלים בחודש השני ברבעון וחצי נופלים בחודש השלישי ברבעון אבל לרוב הדיבידנד הראשון בשנה נופל בחודש פברואר שזהו החודש השני ברבעון.
עקב כך בתצוגה השנתית אני מתייחס לכל הדיבידנד של DCI כאילו הם מחולקים בחודש השני בכל רבעון.

לא מכיר את הבלוג שלו יותר מדי אבל מעיון בכמה מהמאמרים האחרונים הוא כותב מאמרים חיוביים על חברות אחרי שהוא רוכש אותן ומחזיק בהן מזה זמן מה.
אין לי מושג מה קורה שם מעבר לכך אבל במבט ראשון לדעתי זה מריח יותר כמו "בואו תשמעו כמה חברה שאני מחזיק שווה כי אני רוצה לממש חלק מהפוזיציה שלי" מאשר "בואו ותלמדו איך להשקיע".

אני לא משקיע ב-SVXY כחלק מתיק ההשקעות הכולל שלי.
בעבר הייתה לי פוזיציה של SVXY בחשבון שנועד ללימוד ומחקר אבל יצאתי מהפוזיציה בסוף דצמבר 2017 כך שלמזלי הרב לא היה לי סכום שמושקע ב-SVXY באותו החשבון במהלך ההפסדים הכבדים של פברואר.
אני מכיר באופן אישי כמה אנשים שכן היו מושקעים ב-SVXY באותו היום וכולם יצאו עם הפסדים לא קטנים מהמקרה.
מאוד מצער אותי מה שקרה לאנשים באותו יום שני החמישי לפברואר 2018 – זה פשוט אסון.

אדם שמשקיע בגישה מסויימת רק בגלל ש-"אחרים משקיעים בזה" הוא אדם שהולך אחרי העדר ומפגין חוסר ידע משווע.
לכל אדם יש את ה-"מרפא" שלו (מטרות, רצונות, פחדים, אמונות) ובחירת ההשקעה שלו צריכה להתבצע בהתאם.

מכיוון שההשקעה הזו מתאימה ל-"מרפא" שלי אז אני נצמד אליה (ובינתיים מקבל תוצאות טובות מהציפיות שלי).

אני ממליץ בחום שתמצא את ההשקעה שמתאימה ל-"מרפא" שלך במקום ללכת באופן עיוור אחרי עדר שהולך לשחיטה.

פורום הסולידית מוצף במידע שגוי ע"י מספר מצומצם של אנשים עם אינטרס לא ידוע ואני לא נוטה ליחס לדברים שנאמרים שם חשיבות מיוחדת כל עוד לא אימתתי אותם מול נתונים שאני מאתר בעצמי.
כמו בהרבה מקרים אחרים זו רק עוד דוגמה למידע שגוי וחסר בסיס שמפורסם שם כדרך קבע.

אני מזמין אותך בחום לעבור על תכנית העבודה של תיק דיבדעת שהוגדרה בשני לאוגוסט 2015 (לפני יותר משלוש שנים!) ולראות:
1. היא לא השתנתה מאז (למרות שאמרתי בעבר שאני מתכנן לשנות אותה בעתיד כך שהיא לא תכלול מכירת מניות בכלל ותהפוך ל-"קנה והחזק" טהור)
2. בכל מאמרי הרכישה עד כה אני עבדתי בדיוק לפי התכנית

אם תכנית העבודה לא מובנת לך ואת חושבת שרכישה מסויימת בוצעה שלא לפי התכנית אז את מוזמנת בחום לפתוח שרשור בפורום שלי ואני אסביר לך בצורה עניינית את התכנית ואיך עבדתי לפיה.

בכל מקרה כמו בכל השקעה אחרת תכנית העבודה שלך צריכה להיות מוגדרת על ידך ולא על ידי אנשים אחרים כך שממש לא משנה מה אנשים אחרים אומרים על תכנית העבודה האישית שלך.

תודה רבה שאתה משתף אותנו בניסיון האישי שלך.

יש לי הערה קטנה לגבי סיכון המנפיק.
לעניות דעתי סיכון המנפיק אינו סיכון שצריך להתבסס עליו בשביל לקבל החלטות על דרך השקעה כי הוא אינו רלוונטי כשעוסקים ב-ETF זר ובקרנות נאמנות ישראליות גם במקרה של פשיטת רגל של המנפיק עצמו.
גם ב-ETF זר וגם בקרנות נאמנות ישראליות הנכסים שקשורים לקרנות נמצאים בחשבון השקעות ייעודי לאותה הקרן שאינו קשור לחשבון הבנק של החברה המנהלת/מנפיקה.
במקרה הגרוע שבו החברה המנהלת/מנפיקה פושטת את הרגל הנזק היחידי שנגרם למשקיע הוא שבאופן זמני אין מנהל לקרן שלו ועד למינוי מנהל קרן חדש הקרן למעשה מפסיקה לבצע השקעות חדשות והתאמות של ההשקעות הקיימות לאסטרטגיית ההשקעות המקורית.

במלים אחרות אם ניקח ETF אמריקאי שעוקב אחרי מדד ה-SP500 ע"י אחזקה ישירה אז זה אומר שהמניות שהיו מוחזקות בקרן ממשיכות להיות בקרן אבל אין יותר השקעה מחדש של דיבידנדים שמתקבלים מהחברות שבמדד ברכישת חברות נוספות.

אם נסיט את הדיון ל-ETN זר ולתעודות/קרנות סל ישראליות אז אנחנו באמת נגלה קן צרעות כי במקרה זה ישנו בסך הכל חוזה בין מנפיקת ה-ETN הזר או בין מנפיקת תעודת/קרן סל הישראלית שאומר שהחברה צריכה לשקף את תשואת ההשקעות לפי אסטרטגיה כלשהי גם אם החברה אינה משקיעה בפועל באסטרטגיה זו.
במקרה זה (שכאן הדוגמה הזו של ליימן ברודרס מתקיימת) מחזיקי ה-ETN הזר ו/או תתעודה/קרן הסל הישראלית מצורפים לרשימת הנושים הארוכה של החברה ומקווים שיישאר להם משהו (במקרה של ליימן ברודרס הם הצליחו להשיג כ-44.5% מההון בחזרה).

עקב כך, דעתי האישית היא שמשקיע מדדים שנצמד ל-ETF שמבצע עקיבה ע"י אחזקה פיזית של נכסים לא אמור לחשוש בכלל מסיכון מנפיק.

אני לא נכנס לפורום הסולידית כבר הרבה מאוד זמן (למעט קישורים ספציפיים שחברים הפנו אותי אליהם לא נכנסתי אליו כבר כמה שנים) כך שאני לא מעורה בפרטי המקרה.

המטרה בבניית תיק מניות דיבידנד היא קבלת תזרים יציב וגדל תוך התעלמות משאר הדברים ומטרה זו אינה מושגת ע"י תעודות/קרנות ומצריכה פסיכולוגיה מתאימה.

מהתיאור שלך נשמע שהבחור לא הבין שהשקעה במניות דיבידנד לא מתאימה לפסיכולוגיה שלו עוד לפני שהוא התחיל למרות שלפני יותר מ-3 שנים (ולפני שהקמתי את הבלוג) אני כבר כתבתי בפורום הסולידית שלדעתי הגישה הזו לא מתאימה לרוב האנשים בעולם.

כשאנשים לא מקשיבים ולא לומדים מספיק הם עושים טעויות ומשלמים עליהם – הוא לא הראשון ובטוח גם לא האחרון.

תודה רבה ושנה טובה גם לך!

במניות עם סחירות נמוכה ישנם כמה בעיות:
1. המרווחים גדולים מהמרווחים הרגילים כך שאתה "מאבד" יותר כסף בכל פעולה ביחס למניות עם סחירות גבוהה (בממוצע כל פעולת קניה/מכירה בבורסה מאבדת למבצע הפעולה סכום שמשתווה לחצי מהמרווח – ככל שהוא יותר קטן כך האבדן יותר קטן)
2. פקודות מרקט רגילות עלולות להשפיע על מחיר המניה ולגרום למשקיע לקנות במחיר גבוה יותר ממה שהוא תכנן (או למכור במחיר נמוך יותר ממה שהוא תכנן)
3. בפקודות לימיט ייתכן שיתקבל ביצוע חלקי בלבד כך שהמשקיע לא יצליח לרכוש/למכור את כל כמות המניות שהוא רצה במחיר הרצוי

באופן כללי עדיף להימנע מניירות עם סחירות נמוכה במידה וחלק מתכנית העבודה של המשקיע כוללת בתוכה כניסות ויציאות מפוזיציות.
מכיוון שאני נוקט בגישת "קנה ושכח" אז אני מוכן לספוג את הנזק בכניסה לפוזיציה בידיעה שהוא זניח ביחס לטווח הארוך מאוד שאני הולך להחזיק את המניות.

תודה רבה ושנה טובה גם לך!

תודה רבה ושנה טובה גם לך

לא – אלו כל הדיבידנדים שהתקבלו במהלך החודש האחרון לבדו.

תודה, תודה.
אני דווקא מעדיף את הדובים – יותר זול => יותר דיבידנדים.
איפה המבצעים של "50% הנחה על כל המניות"? 🙁

תודה רבה גם על המילים החמות.

תודה רבה לך.
ברצוני לחדד שבניגוד למשכורת חודשית מעבודה אני מתייחס למשכורת שמתקבלת מהתיק כמשכורת שנתית.
עקב כך המטרה שלי היא שסך הדיבידנדים שמתקבל בכל תקופה של 12 חודשים יהיה יותר גדול מ-"צפי הדיבידנדים השנתי" שהיה בתחילת אותה התקופה.
אם תתבונן בגיליון "היסטוריית צפי דיבידנדים שנתי" בדף "מצב התיק" אתה תראה שמטרה זו הושגה ע"י תיק דיבידעת בעקביות עד היום.

כמובן שבמקרי קיצון צפויה להיות תנודתיות כלשהי בהשגת מטרה זו ולכן צריך להתייחס אליה לא כ-"יהרג ובל יעבור" ובמקום זה לבדוק מה היחס בין התנודתיות שלנו לתנודתיות הדיבידנדים שמתקבלים מהמדד.
המטרה שלנו היא שאם תהיה תנודתיות שכזו אז היא תהיה צניחה ביחס לתנודתיות הדיבידנדים של המדד עצמו.

במלים אחרות אם הדיבידנד הכולל שלי ירד מסיבה כלשהי אז אני מצפה לראות את הדיבידנד של המדד עצמו יורד הרבה יותר ממנו.
כשתיק ההשקעות מפוזר דיו גם פגיעה בדיבידנד של חברות בודדות לא צפויה לפגוע בדיבידנד הכולל של התיק אבל תיק דיבידעת עדיין אינו מפוזר דיו ולכן בשלב הנוכחי הוא פגיע יותר מתיק דיבידנדים ותיק יותר.

אתה בהחלט צודק כשאתה אומר שהדרישה שלי היא דרישה דולרית ולא שקלית ובתיאוריה אני "חי בשקלים".
ברמה מסויימת אני באמת חי בשקלים אבל העולם התקדם לכיוון כלכלה משותפת ועם חלופות הייבוא שנקובות בדולרים אנחנו נמצאים במצב שחלק גדול מאוד מעלויות הצריכה שלנו מושפעים מהדולר יותר מאשר מהשקל.
* בגדים? אפשר לקנות בחו"ל
* אוכל שאינו מתקלקל במהרה? אפשר לקנות בחו"ל
* ספרים/משחקים? אפשר לקנות בחו"ל

הדברים היחידים שבהם אנחנו חשופים לשקלים ללא חלופה דולרית הם:
* שירותים בסיסיים (חשמל/מים/גז) – אפילו מחירם מושפע מהדולר בשל ייבוא חומרי גלם, מכונות ועלויות ייצור
* עלויות דיור (שכר דירה) – גם כאן אנחנו מושפעים בצורה רחבה מהדולר בצורה עקיפה כי בעל הבית שלנו שקובע את מחיר שכר הדירה צורך את אותם המוצרים שתיארנו לעיל שהם מושפעים משער הדולר

גם אם נתעלם מכל הנ"ל, החזקות של השקל מול הדולר לא בהכרח תגרום לנו לנזק כלכלי.
אם הדולר נחלש מול כל המטבעות בעולם (ולא רק מול השקל!) אז רווחי החברות שאנחנו משקיעים בהן שמגיעים מכל כדור הארץ יגדלו בצורה משמעותית בסכום הדולרי בשביל לכסות על הפער שנוצר בין מחירי הדולר לשאר המטבעות בעולם ובעבות זאת גם הדיבידנדים שלנו צפויים לעלות ברמה הדולרית בצורה שתפצה על כך.

המקרה היחידי שבו אנחנו נספוג נזקים בשל שערי מט"ח הוא מקרה שבו השקל מתחזק לא רק מול הדולר אלא מול כל המטבעות בעולם בצורה משמעותית.
את הסיכון שמקרה כזה יקרה אני באופן אישי מוכן לקחת.