תגובות אחרונות

שאלה מעולה והתשובה אליה תלויה בגישה של המשקיע אל תיק ההשקעות שלו.
מכיוון שאני לא מעוניין בביצוע מעקב אחרי המניות שאני מחזיק בתיק אני נוקט בגישה של חוסר מעש.
חשוב לזכור שפיצולים שכאלו מייצגים את חלוקת המחלקות שהיו קיימות בחברה הראשית לשתי חברות שונות.
רוב הפעמים בחלוקות שכאלו כל אחת מהחברות החדשות עדיין מעסיקה את אותם העובדים ופועלת לפי אותה תרבות ארגונית שהייתה נהוגה בחברה המקורית (במקרה שלנו מדובר בתרבות שמציבה את המשקיע במקום הראשון ונותנת עדיפות לחלוקת דיבידנדים יציבים וגדלים).

ראה הודעה:
The distribution of Kontoor Brands’ shares is expected to be completed after the market close on May 22, 2019, with VF shareholders receiving one share of Kontoor Brands common stock for every seven shares of VF common stock held at the close of business on the record date of May 10, 2019. Fractional shares of Kontoor Brands common stock will not be distributed. Any fractional share of Kontoor Brands common stock otherwise issuable to a VF shareholder will be sold in the open market on such shareholder’s behalf, and such shareholder will receive a cash payment for the fractional share based on its pro rata portion of the net cash proceeds from all sales of fractional shares.

בעברית:
עבור כל 7 מניות של VFC המשקיע מקבל מניה אחת של KTB כאשר את חלקי המניה (במידה וכמות המניות של VFC אינה מתחלקת ב-7 ללא שארית) המשקיע יקבל לפי מחיר המכירה בשוק החופשי של חלקו היחסי במניית KTB החדשה.

בסרגל העליון יש קישור תחת השם "מידע למתחילים".
בקישור זה אתה תמצא את כל המאמרים שכתבתי שמכילים מידע רלוונטי למשקיעים מתחילים.
מעבר למאמרים הללו אתה תמצא שם גם קישור לפורום שלי שבו אתה יכול לשאול כל שאלה העולה על רוחך ולקבל הסברים.

הצעד הכי גרוע שמשקיע כלשהו יכול לעשות זה להעתיק משקיע אחר בצורה עיוורת.
הבלוג נועד להציג את היכולת להשקיע במניות דיבידנד אפילו עם חיסכון חודשי של 2000 שח בלבד (ניתן להתחיל אפילו עם פחות מכך).
הבלוג בסך הכל מתעד מה אני עושה עם 2000 שח בחודש שאני מקצה לנושא ואין בכוונתי שהוא יהווה המלצה לרכישת המניות שאני רוכש.

המטרה הסופית היא שאנשים יראו שהשקעה שכזו אפשרית ואת התוצאות שמתקבלות ממנה ויוכלו להחליט אם הם רוצים ללמוד איך ניתן לבצע אותה בעצמם בלי לשלם דמי ניהול מיותרים (לא למנהלי תיקים ולא למנהלי קרנות ותעודות).

אני באופן אישי מעדיף את הגישה של וורן באפט והיא התעלמות מנתוני מאקרו ושינויים גיאופוליטיים.
אם אני מתבונן על חברה וחושב שהחברה צפויה להמשיך ולצמוח בעתיד תוך כדי חלוקת דיבידנדים גדלים מעבר לאינפלציה אז אני מוכן לרכוש אותה.

אני מעדיף לא לערוך את המאמרים הקודמים בשביל שהם יהוו תיעוד מדויק למה שקרה בעבר.
מי שקורא את המאמרים בבלוג יכול בקלות למצוא את המאמר הבא שנמצא בקבוצת המאמרים "מידע למתחילים":
לאן נעלמו המניות של ACE? – או – רשימת האלופות מצטמצמת! האמנם?

זו דוגמה קלאסית לחוסר ההבנה של חלק מהאנשים לגבי מהות השינויים ברשימת האלופות.
אנשים חושבים שאם חברה שהייתה קיימת בעבר ברשימת האלופות ונרכשה ע"י משקיע אינה נמצאת יותר ברשימת האלופות העדכנית אז זה אומר שהמשקיע הפסיד את כספו והדיבידנדים שלו ירדו.
הדוגמה הזו ממחישה את ההבדל בין ניתוח חפפני של כמות/שמות המניות ברשימות האלופות השונות לבין התוצאות במציאות בתיק השקעות דיבידנדים טיפוסי.

הקבוצה נועדה לאנשים שהגיעו לאינטראקטיב ישראל דרך הבלוג.
זו החלטה שלהם בלבד אם לצרף לקוחות קיימים לקבוצה (או אפילולסגור אותה למשתתפים חדשים באופן גורף).
מניסיון עבר ניסיונות לדבר בנועם יכולות להוביל לתוצאות טובות יותר מהתעקשות ודיבור מתריס שמעוררים בהם רגשות אנטי וסירוב מוחלט.

חשוב לזכור שזו עדיין החלטה שלהם בלבד ואם הם יסכימו זה "לפנים משורת הדין".

כח הגלים בהתמדתם 🙂

אתר דיבידאטה לא מתעדכן בצורה תקינה מלפני כשנתיים (ספק המידע שלהם הוחלף) ולכן אני מעדיף להשתמש באתר גורופוקוס בשביל המידע הזה:
מידע דיבידנדים של UMBF
לפי הגרף בגורופוקוס הכל נראה תקין.
בכל מקרה החברה ביצעה התפצלות מניות בשנת 2006 אז יכול להיות שזה מה שאתה רואה בדיבידאטה.

באמת הוספתי את השורה הזו בעקבות ההתכתבות אתך מהחודש הקודם אז הקרדיט לרעיון מגיע אליך!

אני לא מוטרד מהירידה ברווחים כי למרות הירידה החברה עדיין מציגה יחס חלוקת רווחים מאוד אטרקטיבי.

אני באמת מעדיף לראות קצב הגדלת דיבידנד דו-ספרתי מחברות עם דיבידנד נמוך אבל צריך לזכור שההגדרה ל-"דיבידנד נמוך" היא ביחס למצב השוק בכל רגע נתון ולא ביחס למספר שרירותי שנבחר על פי דיבידנד היסטורי.
אם משווים את תשואת הדיבידנד של המניה לתשואת הדיבידנד של מדד ה-SP500 אז אנחנו מקבלים "דיבידנד גבוה ביחס למדד".

בכל מקרה, כפי שציינת בעצמך אנחנו לא מקבלים מניות יותר אטרקטיביות לרכישה גם כשאנחנו מרפים את הקריטריונים ולכן אני נצמד לתכנית ההשקעה שלי ורוכש את המניה הכי אטרקטיבית שקיימת בשוק (תוך תעדוף הגדלת פיזור) גם אם היא לא מושלמת.

תשים לב שהמניות נרכשו עם תשואת דיבידנד ממוצעת של 2.46% בלבד (השוק קובע כמה אנחנו מקבלים וזה לא בהכרח מה שאנחנו רוצים לקבל).

אם נתרגם את המספרים לגדילה אז הדיבידנדים שלנו הוגדלו ב-21.95% בפחות מ-4 שנים.

לא.
כל הסיכומים נלקחים מגיליון גוגל שאני מתחזק בדף "דיבידעת – מצב תיק" בסרגל העליון של הבלוג.

1. בתיק המפורסם בבלוג שמתי לב שיש אחוז מאוד קטן של "Materials" וחלקים גדולים של "Financials" ו-"Industrial". איך יודעים שהחלוקה נכונה?

אני לא מאמין בחלוקת התיק בכוח לפי סקטורים תוך התעלמות מחברות טובות שעונות לקריטריונים שלי רק כי יש לי כבר החזקה גדולה בסקטור כלשהו.
בכל מקרה, באופן כללי אני לא חושב שיש דבר כזה "חלוקה נכונה" לסקטורים.
כל חלוקה שרירותית שתבחר יכולה להיות נכונה מסיבה אחת וטעות מסיבה אחרת.

2. בבנייה של תיק דיבידעת לא ראיתי הוראה מיוחדת לגבי מגזר המנייה לרכישה.

זה בגלל שאני מתעלם מכך.

עד כמה צריך לתת לנושא הזה משקל. למשל, אם אני יודע שהתיק לא מפוזר לפי השוק – האם עליי לחפש מנייה לרכישה רק ממגזר X כדי להגיע לרמת פיזור נכונה?

זו החלטה אישית שלך.
יש אנשים שיגידו לך שחלוקה למגזרים היא קריטית.

מעולם לא השקעתי בשוק ההון ולכן כנראה אין לי אפשרות באמת לחוש את הדברים שאני הולך לכתוב אודותם, אבל כמו שאתה אולי מבין אני קורא בנושא כבר הרבה זמן .

הכל מתחיל בלימוד אבל אין תחליף להתנסות מעשית.

בין היתר, קראתי בתגובות שלך אי שם, שהפסדת בעבר קצת קסף מהשקעה בנדל"ן באמצעות קבוצת השקעות, וכן שאתה עוסק קצת בהשקעות מאתגרות ומסוכנות יותר, בחלק קטן מאוד מההון שלך .

לא הפסדתי בהשקעה בנדל"ן (למעט הפסד תשואה אלטרנטיבית) וכרגע כל ההון שלי מושקע אך ורק במניות דיבידנד.

למרות התשואה שבאופן היסטורי נמוכה מאוד יחסית להשקעה במדדי מניות עולמיים

מה המקור שלך לאמירה הזו?
כל המידע ההיסטורי שאני נחשפתי אליו מראה את ההיפך.

סיבה פסיכולוגית

הדבר הכי חשוב בכל השקעה באשר היא הוא ההתאמה הפסיכולוגית בין דרישות ההשקעה לבין הפסיכולוגיה של המשקיע עצמו.
כשאדם משקיע בהשקעה שאינה מתאימה לו הוא לרוב גורם לעצמו נזק רב ולרוב מסיים את ההשקעה שלו בהפסד גם אם ההשקעה עצמה מתבררת בדיעבד כרווחית מאוד לאדם אחר שהשקיע באותו התזמון אבל לא נשבר מסיבות פסיכולוגיות.

אתה עדיין כל כל לא בטוח בעצמך

אני מאוד בטוח בעצמי ועד היום ככל שלמדתי יותר וחקרתי יותר את ההיסטוריה רמת הביטחון שלי עלתה.
אני כמובן ממשיך ללמוד, לחקור ולאתגר את הנחות המוצא שלי באופן תמידי.

אתה מוכן להסתפק בתשואה נמוכה הרבה יותר רק כדי לא 'להכשל' באותם מכשולים פסיכולוגיים כאמור.

אני חושב שזה צעד חכם לבחור בהשקעה שמתאימה למשקיע על פני השקעה חלופית שאינה מתאימה לו עם פוטנציאל תשואה גבוה יותר כי חוסר ההתאמה הפסיכולוגי צפוי למנוע מהמשקיע להגיע לתשואה הנכספת.
בכל מקרה כפי שציינתי למעלה אני לא ראיתי נתונים היסטוריים שתומכים בדעה שהשקעה במניות דיבידנד צפויה להניב תשואת חסר מול המדד אבל כן נחשפתי לנתונים שתומכים במסקנה ההפוכה.

חשוב לציין שגם אם היו נתונים היסטוריים שתומכים בכך שהשקעה במניות דיבידנד צפויה להניב תשואת חסר אני עדיין הייתי משקיע באותה הגישה מהסיבות הפסיכולוגיות.

אז אם הבנתי נכון, בחודש פברואר 2019 – 33,309$ הכניסו 121$ הכנסה פאסיבית.

כן אבל חשוב להתבונן על ההכנסה השנתית ולא על הכנסה של חודש ספציפי כי ההכנסות החודשיות אינן שוות אחת לאחרת.
כמו כן חשוב לזכור שהכספים הושקעו בגישת המיצוע שזה אומר שהכספים לא הושקעו באופן מיידי ברגע הפקדתם בחשבון (בעיקר רלוונטי ל-10 אלף דולר שהופקדו ביום הראשון והושקעו במלואם רק כעבור 3 חודשים).

וזו ההגדרה של הכנסה פאסיבית.

מסכים לגמרי.
ההגדרה של השקעה פסיבית היא השקעה שמרגע שביצעת אותה מספקת הכנסה ללא תחזוקה (או עם תחזוקה זניחה).