תגובות אחרונות

כפי שציינתי, הבלוג אינו שיווקי ואין לו פעילות עסקית.
אני לא משתמש בו בשביל לייצר רווחים/שיווק שותפים/הפניית חברים.
תודה על ההצעה אבל אתה יכול לפתוח חשבון בכל מקום שאתה מוצא לנכון ודרך כל מי שאתה מוצא לנכון בלי שאני אהיה צד לעניין.

אני מתמודד עם "מס העזבון" בכך שאני מבין:
1. הוא לא נאכף כבר 110 שנה, מאז שהוא נחקק לראשונה ב-1916
2. יש דברים ספציפיים שגורמים לאנשים לשלם אותו ואני נמנע מהם
3. יש דרכים שונות (וככל שהתיק גודל הן הופכות להיות יותר ויותר זולות באופן יחסי) להתמודד עם העלות אם ממש מתעקשים (ואני ממש לא מתעקש אז אני לא טורח)
4. גם אם יתממש הסיכוי הקלוש שבו הם יידרשו לשלם אותו, אין לי שום בעיה עם כך שהיורשים ישלמו אותו

היו לא מעט דיונים על הנושא בפורום ואתה מוזמן לקרוא אותם.

האתר אינו מייצר פעילות עסקית כלשהי.
אין כאן פרסומות.
אני לא מוכר קורסים/ספרים/הרצאות.
אין שיווק שותפים.

בניגוד לרוב ה-"גורואים" הפיננסים, את הרווח שלי אני עושה מהדיבידנדים שאני מקבל מהשקעות בפועל ולא "מלגבות כסף על סיפור סיפורים של רווחים מדומיינים".

תודה רבה וגם אצלך 🙂

בשמחה רבה.
העדכונים והשיתופים נועדו להמחיש איך הדברים הללו עובדים במציאות (ולא רק בתיאוריה בניגוד לאתרים אחרים).

אתה לא חייב לאמץ אסטרטגיה שאתה לא רוצה לאמץ ואין שום צורך שתצדיק את הבחירות שלך.
אני לא מטיף לגישה כזו או אחרת באף נושא.
המטרה שלי היא להנגיש ידע בשביל שאנשים שרוצים ללמוד יוכלו להחכים את עצמם.

1. בטווח הארוך זה לא משנה כלום
2. אני לא נותן לזנב לכשכש בכלב, בעיקר לא לזנב שקיים כבר 110 שנים ומעולם לא כשכש
3. בטווח המיידי זה באמת נשמע יותר טוב, עד שחושבים על אינפלציה ואבדן עליית מחיר (שלמרות שלא מעניינת, עדיין קיימת)
4. יש הבדל משמעותי בין "אני מתעלם מעליית מחיר כי היא תנודתית" לבין הטענה שבטווח הארוך היא לא רלוונטית.
יש משמעות עצומה לעליית המחיר בטווח הארוך כי היא מגדילה את היכולות שלנו להתמודד עם בלת"מים ומשפיעה גם על גדילת התזרים (בטווח הארוך התזרים ומחירי המניות עולים בצורה דומה).
מי שרוצה להמר על מחירים בטווח הקצר באמת יכול לקנות אנבידיה, אינטל ושאר ירקות.
אני רוצה להיות בעלים של חברה שמשלמת לי משכורת קבועה ועולה.
את זה אני לא מקבל ע"י הימורים.

תודה רבה לך ובשמחה 🙂

אחת במחיר רגיל אבל רק אם אני לא אדחה ולא אקנה כלום 😉

אחד מתייאש שזה רק 100, השני מרוצה שזה יותר מ-0…
אל תשכח שהתוצאה מוכתבת גם מרמת החיסכון וכאן הוצג חיסכון "פרווה" ולא אגרסיבי.

1. הקריטריונים לא באמת השתנו, הם רק מוגדרים כתלות בשוק (למשל במקום תשואת דיבידנד של X אני מסנן לפי תשואת דיבידנד ביחס לשוק)
2.א. זה אומר שלמשקיעים יש פי-2 יותר כסף והם מוכנים לשלם פי-2 על אותה ההשקעה
2.ב. בטווח הקצר, כשמתעלמים משווי אז אתה צודק. בטווח הארוך כשהשווי של התיק הופך להיות יותר משמעותי (כמו ביכולת למשוך כספים בלי למכור מניות) אז יש גם עליית ערך משמעותית
2.ג. באופן כללי ככל שלמשקיעים יש יותר כסף בהווה כך ישנה ציפיה שבעתיד הם ירוויחו פחות אבל כמעט בלתי אפשרי לתזמן את זה וזה תהליך שיכול לקחת כמה עשורים

1. כתבתי מאמר שלם על למה אני לא מתקרב לקרנות.
אתה יכול למצוא אותו תחת הקישור "מידע למתחילים" שבסרגל העליון של הבלוג
2. אמל"ק: אחת הסיבות (אבל לא היחידה) היא שהמטרה שלי היא קבלת תזרים יציב וגדל והיא לא מושגת ע"י SCHD ודומיה

כמובן שאתה צודק 🙂
תודה רבה על תשומת הלב!

הלוואי 🙂

בשמחה ותודה לך שאתה טורח לחזור ולקרוא בהתמדה.

תודה רבה וגם לך 🙂

לארון לוטן,

לאחר שהמארח התייחס אליך בכפפות של משי ובנחמדות יתר, כדרכו, וענה לכל "הטענות" שלך בסבלנות, וכרגיל בשפה ברורה. הבלוג הזה מנוהל על ידי דעת עשר שנים ויותר, עם קוראים קבועים, ויחד עם דיונים ענייניים.

ופתאום מופיע לו אורח חסר נימוס בסיסי ומתפרץ לבלוג, בשפה גסה ובטיעוני סרק, בפסקנות של ידען גדול ("מתי תלמדו ?" ; "תיישר אותך!" ; "תפסיק לסכם"). מי שצריך ללמוד זה אתה. ראשית נימוסים ולאחר מכן את תחום ההשקעות.

תחום ההשקעות במניות דיוידנד הנה אסטרטגיה ידועה עם תוכנית ברורה ומסודרת. אם היה בדבריך טיעון רציני, ניחא. אך הפוסט שלך מראה יותר על בורות בתחומי השקעות, עם גורו בדמות AI.

ברור שאתה צעיר ומלא ביטחון. ממליץ לך להשקיע את האנרגיות הנעורים בללמוד קודם, בקריאת לא מעט אתרים ובלוגים בעולם, בפרט בבלוג הזה, את מודל ההשקעה המדובר וכך לא תצטרך לעסוק בביטול דעות של אחרים.

בפעם הבאה שתביא ציטוט של באפט, הבא אותו בשלמותו, כי חצאי אמיתות גרועים משקר ומטמטום.

שמואל

דעת יקר,
לא יכולתי לסבול את הפושטק ואת הברברת במיוחד את הביטוי "תיישר אותך".
אם תרצה אל תפרסם.
שמואל

לגבי ה-AI:
ה-AI יודע את מה שמאכילים אותו ולצערי זה בעיקר נתונים שאינם נכונים עובדתית ברמה ההיסטורית.

לגבי וורן באפט:
כמשקיע בחברה אחרת אני מעדיף ללמוד מוורן באפט המשקיע שמתעקש שהחברות שהוא רוכש ישלמו לו דיבידנדים ולא מוורן באפט מנהל החברה שמתעקש לא לשלם דיבידנדים למשקיעים אחרים.
יש סיבה שמכנים אותו "משקיע דיבידנדים בארון" (אפילו ה-AI של גוגל מציג זאת במשפט הראשון שלו כשרושמים "warren buffett closet dividend investor" בחיפוש של גוגל).

לגבי דורין/הסולידית:
1. אני לא מגדיר אותה כ-"בוסית" וחבל שאתה כן
2. אם אתה כבר מתעקש להגדיר אותה כ-"בוסית" אז טענתך מנופצת כי במרץ 2020 היא חוותה על בשרה את הפער בין הסתמכות על מחירי מניות רנדומליות לבין דיבידנד יציב וגדל ועברה להיות משקיעת דיבידנדים גדלים (במלים שלך: היא כבר "התיישרה" איתי כך שאנחנו "מיושרים")

לגבי מיסוי:
אני מעדיף לשלם מיסוי על רווח אמתי שנכנס לי לחשבון פעם אחת מאשר:
1. לדמיין רווח שיעלם כשאני אצטרך את הכסף
2. לשלם מס דיבידנדים בכל זאת כי אין דרך חוקית להימנע ממנו בהשקעה בשוק האמריקאי (גם דרך קרנות צוברות והחזקת מניות בודדות)
3. לא לשלם מיסוי כפול על דיבידנדים (כמו שעושים מחזיקי הקרנות הצוברות)
4. לא לשלם מס רווחי הון בכלל (כי אני לא מוכר בניגוד למחזיקי הקרנות והמניות שאינן מחלקות)
5. לא לשלם דמי ניהול למנהל קרן
6. לא לפגום בתשואה הכוללת שלי (כי אני נמנע מהקבוצה שהוכיחה את עצמה כקבוצה שמובילה לתשואת חסר ביחס לשוק: קבוצת הלא מחלקות – ראה את הנתונים של זוכה פרס נובל בכלכלכה קנת' פרנץ' ואת המחקר של נד דוייויס)

בקצרה:
1. לשלם 25% מס דיבידנד יוצא יותר זול מאשר לספוג את הנזק שסופגים משקיעים שנמנעים מדיבידנדים ו/או משקיעים בקרנות צוברות
2. האנשים שהצגת כ-"מודלים לחיקוי" מיישמים השקעה מבוססת דיבידנדים בעצמם
3. אני משקיע בדרך שעוזרת לי להשקיע את כל הוני במניות ועדיין לישון טוב בלילה ולא לפי "מודל לחיקוי" כלשהו ו/או רצונות של אחרים

שמור על עצמך בימים טרופים אלו והישמע להוראות פיקוד העורף.

תודה רבה, בשמחה וגם אתה ושאר הקוראים 🙂

תכנית העבודה היא להקצות X (יחסית) קבוע לכל רכישה.
אני לא רואה יתרון בשינוי שהצעת.

אני לא מבין איך מישהו בכדור הארץ יכול להחליט על מה השווי ההוגן של מניות חברה כלשהי.

בגיליון "מידע כללי" שנמצא בקישור "מצב התיק" בסרגל העליון של הבלוג.

אני לא ממיין לפי קצב גדילה אבל אם הייתי עושה זאת אז באמצעות המיון הרגיל של תוכנת האקסל.

אני זוכר שלמרות שהחברות שאני משקיע בהן "נסחרות בדולר" ו-"מחלקות דיבידנד בדולר" הן "מרוויחות בכמעט כל המטבעות שיש בעולם" ולכן הדיבידנדים מגלמים את חלקי ברווחים שנוצרו מכל המטבעות.
מסיבה זו לא מטרידים אותי יחסי המטבעות (שבכל מקרה לא בשליטתי ולפעמים יהיו לטובתי/לרעתי).

אני אישית לא מגדר אבל בוא ונניח ואתה רוצה לגדר.
איך אתה מגדר את רווחי החברות שמקורם בהרבה מאוד מטבעות שונים אל מול השקל?
בכמה תרצה לגדר את היחס שקל/יורו?
מה לגבי שקל/ין?
או שקל/יואן?

לגבי חובות, אתה יודע בדיוק כמוני שחובות צריך לשרת, לא להחזיר אז גם זו לא בעיה מבחינתי.

תודה רבה גם לך 🙂