היום לפני שנה נולד לו תיק דיבידעת.
במהלך השנה החולפת מדד ה-SP500 ביקר ב-211.31 דולר למניה ב-05/08/15 ומשם התרסק ל-182.4 דולר למניה בתוך פחות משלושה שבועות (24/08/15) שזה מהווה התרסקות של 13.68%.
המדד עלה וירד ועלה והגיע לביקור ב-211.66 שוב ב-03/11/15 רק בשביל להתרסק אפילו יותר ולרדת ל-181.02 ב-20/01/16 (ירידה של 14.47%).
במקביל היו לנו חששות בשל משבר הנפט, פחדים מסין וחרדות מהתפרקות גוש היורו בעקבות הצבעת בריטניה לצאת מהאיחוד האירופי.
שנה זו הייתה שנה לא קלה בכלל עבור משקיעי המדדים והבורסה בכלל.
במהלך שנה זו רכשתי מניות של 16 חברות דיבידנד תוך התמודדות עם רעש תקשורתי ומגיבים אנונימיים שחזרו על המנטרה הישנה: "היום זה שונה – הכל יתרסק ולא יהיו יותר דיבידנדים".
כעבור שנה הגיע הזמן לבדוק מה קרה לי כמשקיע במניות דיבידנד במציאות.
במהלך 12 החודשים האחרונים:
- נרכשו 16 חברות בתיק דיבידעת עם תשואת דיבידנד ממוצעת של 2.57%.
- תיק דיבידעת קיבל 48 חלוקות דיבידנדים שונות בסך כולל של 209.08 דולר.
- 12 חברות שנרכשו בתיק דיבידעת הכריזו על הגדלת דיבידנד (לאחר הרכישה!)
- 15 מתוך 16 החברות* שקיימות היום בתיק דיבידעת הכריזו על הגדלת דיבידנד במהלך 12 החודשים האחרונים עם קצב הגדלת דיבידנד שנתי ממוצע של 5.66%.
נכון להיום צפי הדיבידנדים השנתי של תיק דיבידעת עומד על 422.74 דולר בלבד במקום צפי משוערך של 514 דולר.
אם ניזכר בתכנית העבודה של תיק דיבידעת אנו נראה שהנחת המוצא שלנו בחישוב היעדים התבססה על רכישת מניות עם תשואת דיבידנד ממוצעת של 3% שזה 0.43% יותר מהרכישות שביצענו בפועל.
במהלך השנה החולפת קיבלתי החלטה לרכוש מניות עם תשואת דיבידנד נמוכה במקום מניות עם תשואה גבוהה יותר תוך ידיעה שהחלטה זו תוביל להחמצת היעד הראשון והתייחסתי לכך מספר פעמים בתגובות לאנשים ששאלו מדוע רכשתי מניות עם תשואת דיבידנד של 2%.
אם נשכלל את תשואת הדיבידנד שנבחרה בפועל אז לפי תשואת דיבידנד ממוצעת ברכישה של 2.57% צפי הדיבידנדים שלנו בגיל שנה צפוי להיות 440.32 דולר בלבד – זה עדיין יותר מ-422.74 דולר אבל הפער אינו משמעותי ויש לנו 9 שנים נוספות לצמצם את הפערים ולהגיע ליעד הסופי – 2890 דולר בגיל 10.
בעמוד "מצב התיק" ניתן למצוא גיליון חדש תחת הכותרת "יום הולדת" שמכיל תיעוד של מצב התיק הנוכחי.
לסיכום זה אני מצרף גרפים של כל החברות שמוחזקות בתיק דיבידעת שבהם מוצגים מחיר המניה, רווחי החברה והדיבידנדים שחולקו למשקיעים.
כל הגרפים מתחילים ב-02/08/1996 (למעט PB שהגרף שלה מתחיל בדצמבר 1997).
להלן הגרף של חברת ADM עם הסבר:
בגרף זה אנו רואים:
- בצד שמאל למעלה יש מקרא צבעים שמציג את:
- סימול המניה (ADM).
- קו המחיר בצבע ירוק.
- קו הדיבידנדים שחולקו בצבע כחול.
- קו הרווחים של החברה בצבע אדום.
- בתחתית הגרף אנו רואים את השנים כאשר שנים שבהן היה משבר בכלכלה האמריקאית מסומנות ע"י מלבן אפור לגובה הגרף (2001-2002 ו-2008-2009).
כפי שניתן לראות בגרף בבירור, המחיר של המניה (הקו הירוק) התנדנד בפראות במהלך 20 השנים האחרונות.
גם רווחי החברה (הקו האדום) אינם "קו ישר עולה" וגם הם עלו וירדו במהלך שני העשורים האחרונים ועומדים היום על 3 דולר למניה.
הדבר היחיד שעולה בעקביות הוא הדיבידנד (הקו הכחול) שעומד היום על 1.1 דולר למניה.
בגרף ניתן לראות בצורה מאוד ברורה איך מחירי המניות ורווחי החברה נפגעו קשור במהלך משבר 2008 אבל הדיבידנד לעומתן נשאר יציב וגדל.
אני אשאיר לגרפים של שאר החברות להמחיש את העובדות הנ"ל:
הדיבידנד ש-CB מחלקת ברבעון השלישי לפעמים חולק בסוף דצמבר ולפעמים בתחילת ינואר של השנה העוקבת.
אם נתעלם מנתון זה אז אנו נקבל קו דיבידנדים עולה.
הדיבידנד של הרבעון הראשון של GD לפעמים מחולק בסוף דצמבר ולפעמים בתחילת ינואר.
שינוי זה מעוות את הגרף אבל אם נתייחס אליו וננרמל את הנתונים אז אנו נקבל גם כאן קו דיבידנדים עולה.
שתהיה לכולנו שנת השקעות מוצלחת,
daat99
* החברה היחידה שלא הגדילה את הדיבידנד במהלך 12 החודשים היא חברת PH וחברה זו הגדילה את הדיבידנד ב-31.25% במהלך השנה הקודמת.
12 תגובות
דלגו לטופס מילוי התגובה
מדוע אין השוואה של התיק ל- VT ?
VT פחות תנודתי.
מחבר
המחקרים הארוכים שמדברים על השקעה פסיבית במדדים מבוססים על הבורסה האמריקאית באופן פרטני ולא על הבורסה הבינלאומית.
עד היום לא נתקלתי אפילו במחקר אחד שמתייחס לנזקים שנגרמו למשקיעים זרים ולא חלו על מדדים שונים ועדיין תומך בהשקעה במדד בינלאומי.
המחקר היחיד שראיתי והתייחס בצורה כלשהי לנזקים אלו הראה שהבורסה האמריקאית הניבה תשואת יתר מול השקעה בכל העולם.
מחבר
נקודה נוספת שלא התייחסתי אליה היא שכל החברות שאני רוכש נסחרות בבורסה האמריקאית ולכן מדד הייחוס של תיק דיבידעת (בטווח הארוך) הוא מדד ה-SP500 ולא המדד הבינלאומי.
גם מסיבה זו אין שום משמעות להשוואת תיק דיבידעת לתעודת VT.
ניתן להרחיב את הטיעון שלך ולטעון שתיק 50/50 אג"ח/מניות פחות תנודתי אז צריך להשוות אליו.
או לחלופין תיק 100% אג"ח פחות תנודתי אז אולי כדאי להשוות אליו.
דעת יקר,
בהצלחה עם הבלוג החדש.
רואים את ההשקעה.
שמואל
מחבר
תודה רבה לך שמואל!
דעת,
מזל טוב ליומולדת שנה!
האם אתה מוכן לשתף כדי שנדע מה היו סה"כ העלויות המצטברות ביצירה של התיק בשנה הראשונה כולל הכל מהמרת המטבע, ההעברה, עלויות הקניה וכו ? מעניין להבין כמה אחוזים מתוך סך ההפקדה הלכו להוצאות.
מחבר
כפי שציינתי בתכנית העבודה של תיק דיבידעת כל העלויות שהתלוו להמרות מטבע נספגות בחשבון העו"ש של המשפחה (כמו קניות במכולת/סופר) ולא בחשבון ההשקעות עצמו כך שאין להן השפעה על החיסכון החודשי עצמו.
אתה יכול להסתכל על זה כמו לקנות עוד משהו קטן במכולת בכל חודש.
העלויות של תיק דיבידעת הן העלויות שמשלמים חברי קבוצת דיבידעת ואתה יכול לראות אותן בעמוד "ברוקר מועדף" בסרגל העליון.
בעקבות המהפכה החדשה בהמרת המט"ח עלויות המרת והעברת מט"ח ירדו בצורה משמעותית.
נכון להיום חברי קבוצת דיבידעת משלמים עלות המרת מט"ח של 2.5 דולר בלבד (בלי עמלת המרה ובלי מרווח שערים) ועמלת פעולה של 1.4 דולר.
אם ננתח את תיק דיבידעת לפי המחירים העדכניים (אני שילמתי עמלות המרת והעברת מט"ח יותר גבוהות אבל הן נבלעו כחלק מסך הכספים שהעברתי לחשבון הגדול שלי ולא הוחרגו מתיק דיבידעת) אז נקבל סך עלויות כזה:
בפתיחת התיק הועברו 10,000 דולר עם עלות של 2.5 דולר.
בכל חודש חסכנו כ-500 דולר ולכן יכלנו לבצע העברה אחת בכל חודשיים שזה מסתכם בעוד 5 פעולות המרה בעלות כוללת של 12.5.
סך עלות העברת והמרת מט"ח במהלך שנה שלמה: 15 דולר.
בתיק דיבידעת בוצעו 16 פעולות רכישה בעלות כוללת של 22.4 דולר.
סך עלות כוללת להקים את תיק דיבידעת לפי המחירים הנוכחיים: 37.4 דולר = 140.93 שח.
בהתחשב בכך שהופקדו לתיק כ-16000 דולר אז ההוצאות יצאו כ-0.14% בשנה.
אם נרצה להחזיק תיק דומה בבית השקעות בארץ אז אנחנו נשלם:
1. מרווח שערים של עד 2% משווי הסכום שנחסך – 16 אלף דולר
2. עמלות על 16 פעולות בחו"ל – זה מתחיל ב-7.5 דולר לפעולה ולכן לכל הפחות יוצא לנו 120 דולר רק עמלות מסחר כמעט פי 4 מהעלות הכוללת של תיק דיבידעת באינטראקטיב!
3. עמלה חודשית של 10 שח לפחות שזה לבדו יוצא 120 שח בשנה – כמעט כמו כל העלות של תיק דיבידעת כולל עמלות פעולה והמרות מט"ח.
גם אם נתעלם לחלוטין משערי המרת מט"ח בארץ (ומהמרווח הסמוי שלא מספרים לנו עליו) אנו מקבלים עלות כוללת בארץ של יותר מ-150 דולר.
בהתחשב בהפקדות של 16 אלף דולר זה יותר עלות של 0.9375% – כמעט אחוז שלם על כלום.
כמו כן נשים לב שבמהלך השנה לא בוצעו פעולות מכירה בתיק ובמידה והיו פעולות שכאלו אז ישנו סיכוי סביר (ומעלה) שבתי ההשקעות בארץ היו גובים מאתנו מיסוי עודף על אותה המכירה לעומת המיסוי בפועל שאנחנו מחויבים לשלם.
כמו כן במקרה של מכירה בחשבון בארץ המס נגבה מיידית מחשבון ההשקעות עצמו ולא ניתן להשקיע אותו מחדש בכדי לייצר באמצעותו רווחים נוספים במקום שהוא ייגבה מחשבון העו"ש בסוף השנה בלי להשפיע על ההשקעות עצמן (כמו הוצאות על בית מלון).
תודה על ניתוח העלויות. באמת נראה מאוד אטרקטיבי.
קראתי שאחד היתרונות של תיק דיבידנדים שבדרך כלל לא מדברים עליו נובע מכך שכל התיק הוא מנייתי ופאסיבי. המשמעות היא שנהנים מתשואה גבוהה יותר מאשר תיק מעורב מניות ואג"ח ומכיוון שמחזיקים את הניירות לזמן רב וחיים מהדיבידנד אז ניתן ביתר קלות להתעלם מהתנודתיות שנובעת מאחזקת תיק מניות בלבד. הדבר הזה משמעותי היום הרבה יותר מאשר בעבר כי אנו נמצאים בתשואת אג"ח אפסית.
החיסרון העיקרי שאני רואה הוא במיסוי, בייחוד לישראלים, כי לאמריקאים יש דרכים להקטין את המס בייחוד בזמן הפרישה, וכישראלים אנחנו מקבלים את כל המכה המלאה של 25% מהדיבידנד בניכוי במקור באופן שוטף בלי יכולת קיזוז אפילו אם אנחנו מחזיקים את התיק בחשבון פטור כמו קרן השתלמות.
גם במס ירושה יש חיסרון משמעותי לישראלים לעומת אמריקאים.
אני מתחמק במידה מסוימת מתשלום מס שוטף על דיבידנד על ידי זה שאני מחזיק את מניית BRK. באפט משקיע במניות ערך, מקבל דיבידנדים מהחברות שהוא מחזיק אבל כמעט לא משלם מס כי הוא ממשיך להשקיע את הכסף בחברות נוספות כל הזמן, והוא לא מחלק דיבידנדים כך שהנייר למעשה מתנהג כמו קרן צוברת שדוחה מס עד למשיכה. הטריק הזה כמובן לא רלוונטי בכלל לתיק מניות דיבידנד.
מחבר
בשמחה.
זה נכון מאוד!
כמשקיע במניות דיבידנד אני בהחלט מסוגל לישון בשקט עם 100% מהחסכונות השוטפים שלי במניות כי אני מתבונן אך ורק במשכורת מדיבידנדים שהתיק מספק לי.
כפי שראינו בהיסטוריה תנודות במחיר המניות בפני עצמן לא פוגעות בדיבידנדים וכל החברות שאני רוכש הוכיחו במציאות יכולת להמשיך ולחלק את המשכורת שלי (ואפילו להגדיל אותה) גם במהלך משברים חריפים ואפילו במהלך מלחמות.
הידיעה הזו מספקת יתרון פסיכולוגי עצום שאני לא יודע איך לכמת בכסף.
מיסוי זה בהחלט החיסרון המרכזי של תיק שמבוסס על מניות דיבידנד אבל חשוב להבין שהחיסרון הזה אינו כל כך גדול כמו שזה נשמע.
בסביבת הריבית של היום עם תשואת דיבידנד מהמדד שנמוכה משמעותית מתשואת הדיבידנד ההיסטורית אנחנו עדיין מסוגלים להסיג משכורת מדיבידנד מדדי ומריבית אג"חים של יותר מ-2.5% בשנה.
אותם הדיבידנדים שהמדד מחלק למשקיע המדדים והריביות שהאג"חים מחלקים ממוסים גם הם לפי מס של 25% (למעט ריביות של אג"ח צמוד).
בפועל אנחנו מקבלים מכך שההבדל בין משקיע המדדים/אג"חים לבין משקיע הדיבידנדים הוא שבסביבת ריבית נמוכה זו משקיע הדיבידנדים משלם מס של 25% על פחות מ-0.5% משווי התיק שלו (לפי כלל משיכה של-3%) בעוד משקיע המדדים ישלם מס רווחי הוןועמלות פעולה על מימוש נכסים בשווי של 0.5% משווי התיק שלו.
אין לנו מספר מדויק שמייצג את הפער הנ"ל אבל בשורה התחתונה הפער מסתכם בפחות מ-0.125% בשנה במידה ואנו מניחים שמשקיע המדדים לא משלם מס רווחי הון בכלל והוא נהנה מפטור מלא מעמלות פעולה – הנחה שאינה מציאותית.
כשאני משכלל את יתרון המיסוי של תיק משולב בגובה 0.125% משווי התיק לעומת תיק מניות דיבידנד מול היתרון הפסיכולוגי והיכולת להחזיק 100% משווי התיק במניות דיבידנד שמניבות תשואה כוללת מעבר למשכורת שאנחנו מושכים אז אני מגיע למסקנה מאוד ברורה ונוהג לפיה בעצמי.
נהפוך הוא.
מס הירושה האמריקאי קיים כבר יותר מ-30 שנה ונגבה בפועל אך ורק מאזרחי ארצות הברית.
עד היום לא מצאתי אפילו מקרה מתועד אחד שבו האמריקאים גבו מס ירושה מנכסי אדם שהוא ויורשיו לא היו אזרחי ו/או תושבי ארצות הברית.
כמו כן מס הירושה האמריקאי כהגדרתו (למרות חוסר בגביה שלו בפועל מאזרחים זרים) חל על כל הנכסים האמריקאיים באשר הם עלי האדמות – זה כולל את הקרנות האמריקאיות של וואנגרד כגון VT, VTI ו-VXUS שכל כך הרבה משקיעי מדדים כל כך אוהבים.
כשאתה מחזיק בקרנות שכאלו שבתוכן מחזיקות בנכסים שאינם אמריקאיים (כגון מניית CB שמוחזקת בתיק דיבידעת ונסחרת בבורסה האמריקאית) אתה למעשה חושף את אותם הנכסים לאותו סיכון של מס ירושה האמריקאי (שעדיין לא נאכף לעולם כבר כמה עשורים).
אם אתה בוחר לעומת זאת לרכוש את הנכסים בעצמך אז סיכון מס הירושה האמריקאי (זניח ככל שיהיה) אינו יכול לחול על נכסים שאינם אמריקאיים (כגון מניית CB) גם אם אתה תהיה הפגר הראשון עלי האדמות שהאמריקאים ידרשו מיורשיו את תשלום המס הנ"ל.
בהקשר של מס הירושה האמריקאי – דווקא כישראלי יש לך יתרון גדול מאוד על אזרחי ארצות הברית וכמחזיק מניות פרטניות יש לך יתרון גדול נוסף על מחזיקי התעודות האמריקאיות.
וורן באפט הוא מקרה מיוחד מאוד.
מצד אחד הוא מקפיד לרכוש חברות שיזרימו לברקשייר הרבה דיבידנדים ומצד שני הוא מתעקש שלא לחלק את אותם הדיבידנדים למשקיעים בטענה שהוא מכה את המדדים בעקביות.
אני מאוד מסכים עם הטענה שלו ובוחר לחכות את מעשיו בפועל.
אני מעדיף (ראה הערה בהקשר של אמונות, פחדים, מטרות ויעדים אישיים) להיות מי שמקבל את הדיבידנד ומחליט מה לעשות אתו ולא לתת את ההחלטה לאחרים (כולל לחבורת האנשים שמחליטים איזה מניות ייכנסו ויצאו מהמדדים).
תודה על הפוסט המעולה ובכלל על כל הבלוג הזה.
איפה ניתן למצוא גרפים מהסוג הזה? אפילו כאלה שמציגים רק תשואת דיבידנד.
חיפשתי בדיבידאטא וביאהו ומה שמצאתי שם היו רק טבלאות מתישות.
מחבר
הגרפים מהמאמר נלקחו מאתר גורופוקוס אבל לצערי הם הפכו את הגרפים היפים למשהו שדורש תשלום.
אלטרנטיבה חינמית אתה עדיין יכול למצוא במאמר יום ההולדת של גיל 3 עם גרפים מכוערים שעדיין מגיעים אל המטרה.
https://stockcharts.com/c-sc/sc?s=ADM&p=W&st=2005-08-02&en=2017-08-02&id=p53328647997
תודה