תגובות אחרונות

אכן תענוג 🙂

זה נתון חסר משמעות.
אם אתה ממש רוצה אז אתה יכול לבדוק אותו בעצמך – כל המידע שאתה צריך בשביל לחשב זאת זמין לך באינטרנט.

אכן *בינתיים* 🙂

ברוך הבא לבלוג.
אתה מוזמן לבקר גם בפורום שבו תוכל למצוא עוד המון מידע ושאנשים נוספים שיכולים להביע את דעתם על שאלות שיש לך.

1) אני נוקט בגישת קנה והחזק לנצח
ג'רמי סיגל הראה לנו במחקריו שגישת קנה-והחזק שבה רוכשים את החברות המקוריות של המדד ללא עקיבה עיוורת אחרי המדד האקטיבי (כגון SP500) הובילה לתוצאות טובות יותר.
אפילו דוגמאות מהמציאות של אנשים שקיבלו שכר נמוך רוב חייהם ולבסוף תרמו לצדקה סכום המשתווה לאלפי שנות משכורת הגיעו לתוצאות הללו למרות שהם המשיכו להחזיק במניות שפשטו את הרגל עד סופן.

בנוסף אני לא מכיר בקביעתך ש-"סביר שהחברה תסגר" וטענתך ש-"לתקן את ההפסד יהיה קשה עד בלתי אפשרי" כבר הוכחה במציאות כשגויה ע:י התבוננות בגדילת תזרים הדיבידנדים שמתקבל בפועל מתיק דיבידעת.
תזכור – תיק השקעות אינו חברה בודדת.

2) המציאות הוכיחה שהנחת המוצא שלך אינה נכונה.
התזרים שמתקבל ת=מתיק דיבידעת גדל ועקף את צפי התזרים המקורי.
אל תבלבל בין תיאוריה למציאות.
בתיאוריה המציאות עובדת, במציאות התיאוריה לא.

הנחת המוצא שלך שלאורך זמן התיק יתכוות גם אינה מבוססת מציאות אלא על רעיונות מדומיינים של מאמיני כת האנטי-דיבידנדים שלא החזיקו תיק שכזה בחייהם.
במציאות התזרים שמתקבל מהתיק גדול מהסכום שנמשך מהתיק בשל הגדילה האורגנית של הדיבידנדים דבר שמוביל לכך שהמשקיע ממשיך לקנות מניות נוספות גם אחרי שהוא מגיע לשלב המשיכה.
לא רק שהתזרים לא מתכווץ אלא הוא ממשיך לצמוח גם אחרי המשיכות בקצב נאה.

בשמחה 🙂
איזה מהם?
של החברה (לקוח מאתר החברה) או שלי (אני משתמש בו מ-1999)?

תודה רבה על העדכון, כן ירבו 🙂

אתה צריך להחליט מה יותר חשוב לך מבין היתרונות והחסרונות השונים.

בסינון הנ"ל היו חברות "יותר אטרקטיביות" אבל רכישה שלהם הייתה מובילה את התיק שלי למקום יותר מסוכן מבחינה תזרימית.
אני בחרתי לרכוש חברה שהיא ברמת הפרט "פחות אטרקטיבית" אבל רכישתה מובילה את התזרים הכולל שמתקבל מהתיק שלי למצב יותר יציב.

חיקוי זה צעד איום ונורא ואני ממליץ בחום לא לנקוט בו.
המטרה של הבלוג (והפורום שאתה יכול להגיע אליו מהסרגל העליון) היא להראות איך השקעה תזרימית שמתמקדת בתזרים יציב וגדל עובדת במציאות בניגוד לתיאוריות שמופצות באינטרנט ע"י אנשים רבים שמתקשים להפנים שאנחנו בני אדם שנוקטים בפעולות שאינן רציונליות כתוצאה מרגשות.

ישנו פער עצום בין סימולציות תיאורטיות ובין מה שבפועל קורה במציאות וניתן לראות את הפער העצום הזה מתועד בתיק דיבידעת שהוא תיק אמתי שמנוהל עם כסף אמתי.

אני ממליץ לך בחום להיכנס לפורום, לקרוא את השרשורים שכר קיימים בו ולשאול בו שאלות שעדיין לא ברורות לך.
אני ממליץ מאוד לא לחקות אף תיק השקעות בצורה עיוורת.
אפילו המשקיעים שמחקים את המדד וממשיכים ללמוד על שוק ההון מתעוררים בדיעבד ומגלים שהם לא השקיעו את כספם כמו שהם רצו…

אין שום בעיה עם רכישת חברות עם תשואת דיבידנד שהיא מתחת למדד (למעט עבור האנשים שחושבים שיש יתרון מיסוי דיבידנדים בהשקעה מחקה מדד ואז הם מגלים שאני משלם פחות מס דיבידנדים מהם כמובן…).
הבעיות מתחילות כשרוכשים חברות עם תשואת דיבידנד שהיא מעל המדד באופן משמעותי (פי 1.5 ומעלה – ולא בגלל המיסוי על הדיבידנדים…).

כשאני מבצע רכישה אני מנסה גם להגדיל את התזרים הכולל שלי אבל במקביל אני מנסה להקטין את הסיכון התזרימי שלי מהחברות שאני כבר נמצא בחשיפת יתר תזרימית אליהן.
במקרה של הסינון הנ"ל אני הייתי בחשיפת יתר תזרימית בכל החברות שהיו עם תשואת דיבידנד שהיא מעל המדד והעדפתי לא להגדיל את חשיפת היתר הזו אפילו יותר ולכן בחרתי להגמיש את הרף התחתון של תשואת הדיבידנד ולרכוש חברה שמקטינה את חשיפת היתר התזרימית של שאר החברות.

העובדה שיחס החלוקה הוקטן ב-5 השנים האחרונות מראה שהחברה מגדילה את הרווחים יותר מהר מאשר את הדיבידנדים שזה אומר שהחברה של היום נמצאת במצב פיננסי יותר טוב מהחברה של לפני חמש שנים.
אנחנו מעדיפים חברות שנמצאות במצב יותר טוב ככל שהזמן עובר מאשר חברות שמתדרדרות ככל שהזמן עובר.

מכיוון שאני רוכש חברות עם היסטוריה מאוד ארוכה של הגדלות דיבידנד שנתיות אז צפי הדיבידנדים מבחינתי מחושב ע"י גובה הדיבידנד הרגיל האחרון שחולק כפול כמות החלוקות השנתית כפול כמות המניות שאני מחזיק.
לצורך הדוגמא אם חברה חילקה 20 סנט, היא מחלקת 4 פעמים בשנה ויש לי 50 מניות אז הצפי שלי הוא לקבל 80 סנט מכל מניה וזה אומר שהצפי השנתי שלי הוא 40 דולר.

אני מפקיד 2000 שח בחודש בתיק אחרי המרה לדולרים (בפועל זה יותר מ-500 דולר, את יכולה לראות מספרים מדוייקים בקישור "מצב התיק" תחת גיליון "היסטוריית צפי דיבידנדים" בעמודת ההפקדות).

כפי שרשום בראש מאמר הרכישה אני רכשתי 3 מניות במחיר של 309.68 דולר כל אחת עם עלות כוללת של 929.04 דולר.
הדיבידנד האחרון של CSL היה 85 סנט והחברה מחלקת 4 דיבידנדים בשנה ולכן הדיבידנד השנתי לכל מניה הוא 3.4 דולר.
מכיוון שרכשתי 3 מניות אז צפי הדיבידנדים השנתי מהרכישה הזו הוא 10.2 דולר.

לא ידעתי.
תודה על העדכון 🙂

יחס החלוקה זה מספר שמתקבל מחלוקת הדיבידנדים ברווחים.
במלים אחרות: הדיבידנדים במונה והרווחים במכנה.
כשמגדילים את המכנה יותר מאשר את המונה מקבלים תוצאה יותר קטנה.
מכיוון שהרווחים גדלו יותר מהדיבידנדים אז יחד החלוקה התכווץ.

הגדלת הדיבידנדים של השנה האחרונה הייתה גדולה משמעותית מבעבר.

למיטב ידיעתי הוא נדרש לעתים גם בהעברות מט"ח רגילות.
באופן כללי יש עלויות מאוד גבוהות להעברות מט"ח וברוב המקרים אם היו שקלים בבנק עדיף להעביר את השקלים ולהמיר בגוף המקבל או דרך גוף שמבצע העברה והמרה בו זמנית.
עלויות ההמרה הסמויות בבנקים (מעבר לעמלת ההמרה שמספרים לנו עליה!) בשילוב עם עמלות העברת מט"ח לרוב מייצרות עלות גבוהה בהרבה מהאלטרנטיבות הזמינות.

איפה רשום שאני לוקח דולרים, ממיר לשקלים ואז מחזיר לדולרים?
אני לא עושה שטויות כאלו.
אני מבצע "המרה חשבונאית" של 2000 שח לדולר (קרי: מחלק את המספר 2000 בשער הדולר במחשבון) ואז מעביר את הסכום הדולרי הזה לתיק דיבידעת מהתיק הכולל.
בתחילת דרכו של תיק דיבידעת התהליך כלל גם המרות משקלים לדולרים כי באותה התקופה עדיין עבדתי והרווחי משכורת בשקלים.

במלים אחרות אני עושה בדיוק את מה שאתה תיארת כ-"יותר הגיוני לך".

תשים לב שתכנית העבודה של תיק דיבידעת מניחה שעלויות ההמרה (שהיו קיימות בעבר) נספגות כחלק מההוצאות של המשפחה ולא בתוך תיק ההשקעות.

1. נכון.
2. תיק דיבידעת זה תיק אמתי שאני מפקיד אליו 2000 שח בכל חודש מאז הקמתו והוא נועד להמחיש מה קורה למשקיע דיבידנדים במציאות.
לא מדובר בתיק וירטואלי/תיאורטי כגון כל הסימולציות השונות באינטרנט וקבצי האקסל שמפספסים דברים מהותיים שקורים למשקיעי בשר-ודם.
3. הרעיון הוא לתעד ולהמחיש לקוראי הבלוג את היכולת שלהם כאינדיבידואלים בעלי רגשות איך נראית השקעה במניות שמגדילות את הדיבידנד במציאות.
יש פער עצום בין הידע התיאורטי השגוי שמופץ באינטרנט לבין התוצאות המציאותיות שמקבלים משקיעים שכמוני.

תיק דיבידעת הוא חלק מאוד קטן מההון שלי.
אני חסכתי סכומים הרבה יותר גדולים בתיק מניות דיבידנד והיום אני כבר חי מהדיבידנדים שאני מקבל ממנו ללא עבודה כלל.
נכון להיום כל ההון הזמין שלי (למעט קרנות השתלמות/פנסיה/גמל) מושקע במניות דיבידנד ללא אג"חים, פקדונות, קרנות חירום, מזומן, גושי אבנים וכדומה.

תודה! מאיזה אתר אתה מוריד את הרשימה של ג'סטין לאו בתצורת אקסל?

אני לא מחלק את הסכום הכללי.
כשיש לי 1000 דולר זמינים אז אני רוכש מניות של חברה בודדת שעונה לקריטריונים שלי ושאיני נמצא בחשיפת יתר תזרימית אליה.
אני מסביר זאת במאמרי הרכישה בכל מקרה שזה קורה בו.

בתקופה שעבדתי כשכיר עם הכנסות שקליות הייתי מעביר שקלים לאינטראקטיב ברוקרס וממיר שם.
היום אני כבר חי מהדיבידנדים כך שאני מושך שקלים ישירות מאינטראקטיב ברוקרס אל חשבון הבנק שלי.

ה-66 אלף אלו רק ההפקדות שביצעתי בעצמי.
הדיבידנדים לא הושקעו בתיק – הם חלק בלתי נפרד מהתיק והם נשארים בו.

אני עדיין יודע שאני לא יודע לנבא את העתיד ומשכך אני ממשיך בגישת קנה והחזק.

כשאני אתחיל לדמיין שאני יודע את העתיד אולי דעתי תשתנה אבל אם זה יקרה אז זה סימן טוב שצריך להפסיק להקשיב לי 🙂

תודה רבה על המלים החמות אבל המציאות דורשת שבשלב מוקדם או מאוחר גם אני אפסיק כמו כל יצור אנושי אחר 🙂

1. גם לי אין אף אחד מהם 🙂
2. אכן.
הרוב המוחלט של הדברים המתוארים כאן לא עלו בחדשות המקומיות כך שזה לא אתה.

התאריך הראשון שמי שרוכש בו מניות לא זכאי לקבלת הדיבידנד (לחלופין התאריך הראשון שמי שמוכר בו מניות עדיין זכאי לקבלת הדיבידנד).

אני ממליץ בחום לשאול שאלות כאלו בפורום מכמה סיבות:
1. השאלות לא צריכות להמתין ל-"אישור הנהלה" בשביל להתפרסם
2. יותר אנשים יכולים לענות עליהן כך שישנה סבירות יותר גבוהה לקבל תשובה יותר מלאה ו/או מהירה

1. באיזה הקשר? ראשי התיבות הללו לא מוכרים לי
2. התאריך הראשון שמי שרוכש בו מניות לא זכאי לקבלת הדיבידנד (לחלופין התאריך הראשון שמי שמוכר בו מניות עדיין זכאי לקבלת הדיבידנד)
3. לדיבידנד העדכני ביותר – או האחרון שחולק או הקרוב שהוכרז ועדיין לא חולק כתלות בהקשר
4.א. תלוי הקשר
4.ב. תלוי הקשר

אני ממליץ בחום לשאול שאלות כאלו בפורום מכמה סיבות:
1. השאלות לא צריכות להמתין ל-"אישור הנהלה" בשביל להתפרסם
2. יותר אנשים יכולים לענות עליהן כך שישנה סבירות יותר גבוהה לקבל תשובה יותר מלאה ו/או מהירה