תגובות אחרונות

תודה רבה, גם אתה 🙂

תודה רבה, גם לך 🙂

כ~1000 דולר.
אני מבצע רכישות שמאזנות את הסיכון לנזק תזרימי לא פרופורציונלי.

אתה יכול לקרוא מידע נוסף בתכנית העבודה של תיק דיבידעת ובמאמרי הרכישה כגון המאמר הנוכחי.

ברשימת הקישורים השימושיים שבצד הימני של הבלוג יש קישור לאתר של ג'סטין.
כשאני מתחבר דרך הקישור הנ"ל ומוריד את "הקובץ העדכני" אני מקבל את הקובץ של ה-30 לספטמבר שזה הקובץ האחרון שפורסם (עדיין לא פורסם הקובץ של ה-31 לאוקטובר).

1. יש לך סכומים מדויקים ברמה החודשית בקובץ שמתעד את תיק דיבידעת בבלוג.
2.אולי זה יהיה מעניין אבל בטוח זה יהיה מזיק לחומת השיריון הפסיכולוגית של משקיעי התזרים.
תדמיין לעצמך את כל בעלי הדירות להשקעה שבכל פעם שמחיר הדירה המדומיין שלהם היה יורד, מישהו היה בא וצורח להם באוזן שהם הפסידו.
משקיעי תזרים מתמקדים בתזרים ולא בשווי.
אם אתה מתקשה לבצע את ההפרדה החשיבתית הזו אז אני חושש שגישת ההשקעה התזרימית לא מתאימה לך ברמה הפסיכולוגית והיא צפויה להוביל לנזקים פיננסים כבדים אם תנסה להתעקש וליישם אותה.
אם השווי חשוב לך אז רצוי שתבחר השקעה שמצריכה התבוננות בשווי ולא בתזרים.
השקעה אפשרית שכזו יכולה להיות חיקוי פסיבי של מדד אקטיבי שמנוהל ע"י וועדת השקעות שמדמיינת שהיא יודעת את העתיד למרות שהיסטורית ידוע שהיא טעתה (ראה מחקרים של ג'רמי סיגל).

תזכור: לא כל הנוצץ, זהב.

שלום גם לך ותודה על התארים היפים.
מזל טוב על כך שהחלטת לקחת את עתידך ועתיד יקיריך בידיך.

אני מתנגד באופן נחרץ לכל סוגי ההעתקות.
ההמלצה שלי היא להבין מה אתה עושה, למה אתה עושה את זה ורק אז לעשות את מה שמרגיש נכון עבורך – גם אם דמות אנונימית באינטרנט חושבת אחרת.

לאקסל יש יכולת סינון ומיון של עמודות לפי תוכן.
אני מגדיר עבור 8 עמודות סינון של מספרים לפי "גדול מ-" או "קטן מ-".
הגדרת הסינון באקסל לוקחת שניות בודדות לכל עמודה (למשל: בעמודת רצף ההגדלות אני בוחר בתפריט הסינון "גדול מ-", רושם את המספר "24" ומאשר את הסינון).
6 מתוך 8 הסינונים אני זוכר בע"פ ואת ה-2 הנותרים (שמושפעים מה-SP500) אני מוצא ע"י לחיצה על הקישור שמופיע במאמר הרכישה הקודם כך שגם זה לא לוקח יותר משניות בודדות.

כל התהליך לעיל לוקח לרוב פחות מחצי דקה.

בשלב הזה אני מוריד (באמצעות סינון של אקסל על עמודת סימולי המניות) מרשימת התוצאות שיצאו לי את המניות שיש לי עם חשיפת יתר תזרימית (השוואה ויזואלית מהירה כי המידע הזה זמין לי במבט זריז בקובץ שבו אני מתעד את תיק ההשקעות שלי) – זה לרוב לוקח לי כ~5-10 שניות.

בשלב הזה אני לרוב נשאר עם כמות מאוד קטנה של חברות (1-2 בד"כ) ואני פשוט בוחר אחת (לרוב את זו עם רצף ההגדלות הגדול יותר או עם יחס חלוקת הרווחים הקטן יותר אם יש ביניהן פער משמעותי) כי מבחינתי שתיהן מתאימות להשקעה.

במצטבר, כל התהליך הזה לוקח פחות מדקה (למעט חריגים שעבורם אני מוסיף עוד איזו דקה בשביל לבדוק מה רואים בגרף הדיבידנדים באתרים כגון גורופוקוס אבל זה באמת נדיר).

קובץ האקסל משתנה לפחות פעם בשנה ואין משמעות כל כך להיצמדות לעמודות ספציפיות.
אני ממליץ לך בחום ללמוד על הקריטריונים עצמם במקום לשנן עמודות באקסל.
הקדשתי בעבר יותר ממאמר אחד על הנושא ואתה יכול למצוא אותם בקישור "מידע למתחילים".
אני ממליץ בחום לקרוא את המאמרים במקביל להתבוננות ברשימת האלופות שהייתה עדכנית באותה השנה (רשום במאמר הרלוונטי בדיוק על איזו שנה הוא מתבסס) בשביל שתוכל לקשר בין סימולי העמודות לבין הקריטריונים עצמם.
ברגע שתבין את הקריטריונים עצמם אתה לא תצטרך לדעת יותר באיזו עמודה הם נמצאים ותוכל לאתר אותם בעצמך בכל הגרסאות של כל האקסלים ואתרי האינטרנט השונים.

הידע שאתה צפוי לצבור בתהליך לימוד שכזה מאוד יועיל לך בעתיד ולא יקשור את גורל תיק ההשקעות שלך לאדם זר שאולי לא ירצה להמשיך ולפרסם קובץ אקסל בשבילך בעתיד.

1. אשמח להפניה וציטוט מדויק שבו רשמתי דבר שכזה.
2. לא הייתי רושם בתכנית העבודה שאני מוכר מניות אחרי פגיעה בדיבידנד – במציאות זה לא שינה כלום כי במציאות לא מכרתי 😉

מה שפספסת (שלא באשמתך) הוא שתיק דיבידעת הוא דוגמא לאיך ניתן להשקיע במניות דיבידנד עם חיסכון חודשי של 2000 שח.
למרות שתיק דיבידעת הוא תיק אמתי שמנוהל עם כסף אמתי (ולא וירטואלי/דימיוני כמו שמשקיעי המדדים מפרסמים), הוא מהווה חלק מזערי מסך הנכסים שלי.
כל נכסי (למעט פנסיה/השתלמות), מושקעים בצורה מאוד דומה לצורה שבה אני משקיע בתיק דיבידעת.

היו לא מעט דיונים על הנושא בפורום ואני ממליץ בחום שתקרא אותם.

ברמה התיאורטית, יש אמת בגישה של העדפת רכישה עצמית מול דיבידנד.
ברמה המציאותית וההיסטורית, זו התבררה גישה הרסנית שהשמידה הון רב של בעלי המניות.

מכיוון שאני חי במציאות ולא בתיאוריה, אני בוחר השקעות לפי תפקודן במציאות ולא בתיאוריה.

ברוך הבא לבלוג ותודה על ההערה.

ההיגיון בהשקעה בחברות צומחות שצפויות להגדיל את התזרים שאני מקבל מהן מעבר לאינפלציה ללא פעולות מצידי במקום מתן הלוואה לחברות שלא בטוח שיוכלו להחזיר את ההלוואה בכלל מתבסס על השקעה לטווח ארוך ושימור הון.
אני מעדיף לקבל פחות מ-1% שאני חושב שאני באמת אקבל מאשר לתת את הכסף לחברה שמספרת לי סיפורים על 6% שיכולה לא רק לא לשלם את ה-6% אלא גם להיעלם עם הכסף שנתתי לה.

הדחיינות שלי לא מתבססת על מצב השוק אלא על סתם דחיינות – אפילו לא הורדתי את האקסל בשביל לבצע סינון בחודש שעבר (או החודש…).
ברגע שאני אוריד את האקסל אז אני אבצע רכישה באותו היום בלי קשר למצב השוק.

אין לי בעיה להגדיל החזקות בחברות קיימות אבל אני תמיד מתעדף פיזור תזרימי.
אני לא מעוניין בהגדלת החזקות בחברות שבהן יש לי חשיפת יתר תזרימית (ניתן לקרוא על כך עוד במאמרים שבהם הגדלתי החזקות בחברה קיימת).

כפי שנרשם – דחיינות.
לא טרחתי לרכוש משהו בתחילת החודש שעבר כשכבר היה כסף זמין ומאז הצטברו עוד דיבידנדים ועוד הפקדה.
אולי אני ארכוש משהו באזור סוכות, אם אני לא אדחה זאת שוב…

ברוך הבא לבלוג וכל הכבוד לך שאתה טורח ללמד את עצמך את הנושאים הללו.
בסרגל העליון של הבלוג אתה יכול למצוא קישור לפורום עם עוד הרבה מידע ואנשים אחרים שמביעים דעות שונות כך שאתה יכול ללקט את המידע ולקבל החלטות עצמאיות משלך.

ראשית: אין דבר כזה "אינטראקטיב ברוקרס ישראל".
"אינטראקטיס ברוקרס" היא חברה אמריקאית שממוקמת בארצות הברית והמניות שלה נסחרות בבורסה תחת הסימול IBKR.
החשבון שלי הוא דרכם ללא מתווכים.

אני ממליץ לך בחום להיזהר מעבודה עם גופים מתווכים באופן כללי – קל וחומר מגופים מתווכים שנוקטים בשיטות הטעיה.

שיטת הטעיה נפוצה יכולה להיות: גוף שממוקם במדינה X, רושם בשם שלו את השם של מדינה Y ונציגיו מציגים אותו כמו שלוחה של מדינה Z תוך כדי הצהרה מפורשת שלא ניתן להגיש נגדו תביעות במדינה Y (למרות שהם עושים שימוש בשם שלה כאילו הם נמצאים בה).
שיטת הטעיה נוספת שיכולה להיות: נציגים של גוף שיכולים לבצע פעולות בחשבון של הלקוח ללא ידיעתו וטוענים שהכסף של הלקוח מוגן ע"י הביטוח של ה-SIPC למרות שה-SIPC מצהירים בצורה מפורשת שפעולות שלהם בחשבון של הלקוח לא מבוטחות.

לפני שאתה פותח חשבון דרך גוף מתווך, אני ממליץ לך בחום לקרוא עליו עוד באינטרנט (באתרים שלא מקבלים ממנו "עמלת שיווק") ולראות אם אתה מזהה סימנים בעייתיים שכאלו.

שיהיה לך בהצלחה ושנה נפלאה

תודה רבה לך.
אני לא בטוח אם אני אספיק לרכוש בשני הקרוב, אם לא אז זה כנראה יידחה לסוכות לכל הפחות.

בשמחה 🙂

תכנית העבודה של תיק דיבידעת נבנתה אחרי לימוד מעמיק של ההיסטוריה הארוכה מאוד (מ-1871 לערך) והיא כוללת בתוכה תקופות של ריבית דו-ספרתית, אינפלציה תלת-ספרתית, עשורים שלמים של ריבית יורדת ועשורים שלמים של ריבית עולה.

רוב המחקרים שתומכים בתיק מאוזן בין מניות/אג"ח לעומת זאת מתבססים על עליית מחירי האג"חים בשל הורדות ריבית (תקופה של 40 שנה מ-1980 לערך ועד 2020) ותיקי השקעות שכאלו צריכים לבחון את עצמם מחדש בראי ההיסטוריה היותר ארוכה.
בדיקה למשל מה היו התוצאות של גישת האיזון בין מניות לאג"חים ב-40 השנים הקודמות (1940-1980 לערך) תראה תוצאות שונות באופן מהותי ממה שהמשקיעים שנוקטים בגישה הזו חושבים שהם יקבלו ממנה.

אני חושב שאנשים צריכים לשאול את עצמם אם הם חושבים שאנחנו הולכים לחזור לסביבת ריבית יורדת של עוד 40 שנה כמו שהתרגלנו מ-1980 (לפני שרוב משקיעי המדדים נולדו!) או שמא ההיסטוריה צפויה להתחרז עם עצמה ולעבור לתקופה ארוכה של סביבת ריבית עולה וגבוהה.

תודה רבה על המחמאות.
כאדם שלימד את עצמו את רוב הדברים שהוא יודע אני למדתי לכבד כל מי שמנסה לקדם את עצמו ע"י לימוד והרחבת אופקים.
מסיבה זו אני מקבל סיפוק רב מהשקעת המאמצים שלי בדיוק לאנשים שכאלו.

אני חושב שאין קיצורי דרך למקומות ששווה להגיע אליהם.
בראייתי:
* לכולם יש 24 שעות בכל יממה כך שאין דבר כזה "חוסר זמן" וזה רק שאלה של סדרי עדיפויות.
באופן אישי, אני מעדיף לא להשקיע את זמני בניסיונות ללמד אנשים שלא מתעדפים את הלימוד של נושא כל כך חשוב על פני דברים הרבה פחות חשובים שהם עושים בחיים (אני לעולם לא אשתכנע שיש אדם שאין לו אפילו 5 דקות ביום בשביל לקרוא משהו שמקדם את עתיד משפחתו בצורה פיננסית כל כך משמעותית)
* לכולם יש "עצבים" לדברים שהם מייחסים להם חשיבות ולא חשוב לי ללמד את מי שלא מייחס חשיבות לנושא הזה
* כל עוד אדם מסוגל לתקשר באופן מילולי (בעל פה או בכתב) אז הוא מסוגל להבין את הנושא וכל השאר לא יבינו גם שיעורים/הרצאות אז אין כל כך תועלת בהעברת הרצאות לקהל יעד שכזה

ולקינוח: לא צריך לדעת לבנות מכונית בשביל לנהוג במכונית.
כמות הידע שצריך בשביל להשקיע בצורה שאני מציג בבלוג היא קטנה בהרבה מכמות הידע שאני צברתי לאורך השנים (לצורך ההמחשה: השקעתי בצורה הזו לפני שצברתי את כל הידע שצברתי בעשור האחרון)

אני באופן אישי חושב שסדנאות כאלו יגרמו יותר נזק מתועלת.
מעבר לסיבות שתיארתי לעיל, אנחנו תמיד חוזרים לבסיס: הפסיכולוגיה תמיד מנצחת את המתמטיקה.
אנשים שבאים לסדנאות שכאלו רוצים לקבל "את התכלס" אבל "התכלס" לא עובד בלי הפסיכולוגיה המתאימה.
את הפסיכולוגיה אפשר לאמן, אבל:
1. לא בקבוצות
2. זה מצריך כמות מפגשים אישיים מאוד גדולה

מניסיון אישי, אנשים לא מוכנים להשקיע את הזמן בשביל לאמן את הפסיכולוגיה שלהם גם כשזה מוצע להם בחינם.

השילוב של כל אלו מוביל לכך ש-"קהל הלקוחות הפוטנציאלים" מתחלק ל-2 קבוצות:
1. הקבוצה שמגיעה עם החשיבה הלא נכונה ותרכוש את השיעורים אבל תצא מתוסכלת, מאוכזבת ותתלונן שהיא לא קיבלה את מה שהיא ציפתה לקבל
2. הקבוצה שמגיעה עם החשיבה הנכונה שלא תרכוש את השיעורים בכלל כי היא יודעת ללמוד לבד ומוכנה להשקיע את הזמן והמאמצים הנדרשים לצורך כך

זה כמו "פרדוקס סעיף 22":
1. אם הלקוח יקבל תועלת מהשיעורים אז הוא לא צריך את השיעורים ולא ישלם עליהם
2. אם הלקוח משלם על השיעורים אז הוא לא יקבל מהם תועלת

למה שאני אמכור משהו שלא מועיל למי שקונה אותו ולא נרכש ע"י מי שיכול לקבל ממנו תועלת? 😉